כלאיים - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־07:50, 28 ביוני 2012

2012-06-28T07:50:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 28 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''כלאיים''', הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו. התורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות.		'''כלאיים''', הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו. התורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות. כל דיני כלאיים מבוארים ב[[מסכת כלאיים]] שב[[סדר זרעים]].
	==סוגי הכלאיים==		==סוגי הכלאיים==
	===כלאי בהמה===		===כלאי בהמה===

אריאל ביגל נ"י: /* טעם האיסור */

2012-06-28T07:49:55Z

טעם האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 28 ביוני 2012
שורה 20:		שורה 20:

	==טעם האיסור==		==טעם האיסור==
	התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]"~~. ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים~~.		התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]".

	[[קטגוריה:כלאיים\|*]]		[[קטגוריה:כלאיים\|*]]

אריאל ביגל נ"י ב־07:47, 28 ביוני 2012

2012-06-28T07:47:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:47, 28 ביוני 2012
שורה 22:		שורה 22:
	התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.		התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.

			[[קטגוריה:כלאיים\|*]]
	[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]		[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
	[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]		[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

אריאל ביגל נ"י: /* טעם האיסור */

2012-02-01T15:21:59Z

טעם האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:21, 1 בפברואר 2012
שורה 22:		שורה 22:
	התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.		התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.

	[[קטגוריה:~~סביבה~~]]		[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
			[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

אריאל ביגל נ"י: /* כלאי זרעים */

2012-02-01T15:21:36Z

כלאי זרעים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:21, 1 בפברואר 2012
שורה 6:		שורה 6:

	===כלאי זרעים===		===כלאי זרעים===
			{{ערך מורחב\|ערך=[[כלאי זרעים]]}}
	אסור להרכיב מין צמח במין צמח אחר. האיסור כולל הרכבת שני מינים או יותר של אילנות, זרעים או של אילנות וזרעים זה בזה.<br />		אסור להרכיב מין צמח במין צמח אחר. האיסור כולל הרכבת שני מינים או יותר של אילנות, זרעים או של אילנות וזרעים זה בזה.<br />
	כמו כן, אסור לטפל באילנות ובצמחים שהורכבו מין בשאינו מינו. אין להשקות, לנכש, לעדור סביבם וכדומה, וחייבים לעקור אותם. אך אף על פי שאסור לקיים את המורכב באיסור וחייבים לעקור אותו, הפרי שגדל ממנו מותר באכילה.<br />		כמו כן, אסור לטפל באילנות ובצמחים שהורכבו מין בשאינו מינו. אין להשקות, לנכש, לעדור סביבם וכדומה, וחייבים לעקור אותם. אך אף על פי שאסור לקיים את המורכב באיסור וחייבים לעקור אותו, הפרי שגדל ממנו מותר באכילה.<br />
	איסור כלאי אילן נוהג מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ.		איסור כלאי אילן נוהג מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ.

	===כלאי כרם===		===כלאי כרם===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[כלאי הכרם]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[כלאי הכרם]]}}

אריאל ביגל נ"י: /* כלאי בהמה */

2012-02-01T15:21:16Z

כלאי בהמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:21, 1 בפברואר 2012
שורה 2:		שורה 2:
	==סוגי הכלאיים==		==סוגי הכלאיים==
	===כלאי בהמה===		===כלאי בהמה===
	הכלאה בין מינים שונים של בעלי חיים, לדוגמא הרבעת חמור ~~וסוס כדי~~ ליצור פרדה.		{{ערך מורחב\|ערך=[[כלאי בהמה]]}}
	~~וכן~~ חרישה בשור וחמור יחדיו. איסור זו פורש ע"י חז"ל ~~באיסור רתימת~~ כל ~~בהמה עם חיה~~ יחד.		ישנם שני סוגים של כלאי בהמה: א. הכלאה בין מינים שונים של בעלי חיים, לדוגמא הרבעת ו[[סוס]] [[חמור\|אתון]] על מנת ליצור פרדה. ב. חרישה בשור וחמור יחדיו. איסור זו פורש ע"י חז"ל כאיסור על עשית כל מלאכה בשתי בהמות שונות הרתומות יחד.

	===כלאי זרעים===		===כלאי זרעים===

Light: /* כלאי כרם */

2011-04-10T06:06:43Z

כלאי כרם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:06, 10 באפריל 2011
שורה 10:		שורה 10:
	איסור כלאי אילן נוהג מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ.		איסור כלאי אילן נוהג מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ.
	===כלאי כרם===		===כלאי כרם===
			{{ערך מורחב\|ערך=[[כלאי הכרם]]}}

	===כלאי בגדים===		===כלאי בגדים===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[שעטנז]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[שעטנז]]}}

Light: /* כלאי בגדים */ "ערך מורחב"

2011-04-09T17:59:30Z

כלאי בגדים: "ערך מורחב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:59, 9 באפריל 2011
שורה 11:		שורה 11:
	===כלאי כרם===		===כלאי כרם===
	===כלאי בגדים===		===כלאי בגדים===
			{{ערך מורחב\|ערך=[[שעטנז]]}}
	נקרא גם שעטנז. האיסור הוא בבגד שיש בו צמר ופשתן יחד. האיסור אינו חל במקום בגד של מצווה כבגדי כהונה שהיו עשויים שעטנז, וכן בציצית. אנו לובשים כיום רק ציצית מצמר ולא מפשתן כדי לא להגיע לשעטנז שאסור כאשר המצווה אינה מקוימת בשלמות, כפי שהמצב כיום שאין לנו זיהוי מוחלט של [[התכלת]].		נקרא גם שעטנז. האיסור הוא בבגד שיש בו צמר ופשתן יחד. האיסור אינו חל במקום בגד של מצווה כבגדי כהונה שהיו עשויים שעטנז, וכן בציצית. אנו לובשים כיום רק ציצית מצמר ולא מפשתן כדי לא להגיע לשעטנז שאסור כאשר המצווה אינה מקוימת בשלמות, כפי שהמצב כיום שאין לנו זיהוי מוחלט של [[התכלת]].
	יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.		יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.

Light ב־12:44, 8 באפריל 2011

2011-04-08T12:44:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:44, 8 באפריל 2011
שורה 6:		שורה 6:

	===כלאי זרעים===		===כלאי זרעים===
			אסור להרכיב מין צמח במין צמח אחר. האיסור כולל הרכבת שני מינים או יותר של אילנות, זרעים או של אילנות וזרעים זה בזה.<br />
			כמו כן, אסור לטפל באילנות ובצמחים שהורכבו מין בשאינו מינו. אין להשקות, לנכש, לעדור סביבם וכדומה, וחייבים לעקור אותם. אך אף על פי שאסור לקיים את המורכב באיסור וחייבים לעקור אותו, הפרי שגדל ממנו מותר באכילה.<br />
			איסור כלאי אילן נוהג מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ.
	===כלאי כרם===		===כלאי כרם===
	===כלאי בגדים===		===כלאי בגדים===
שורה 13:		שורה 16:
	==טעם האיסור==		==טעם האיסור==
	התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.		התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.

			[[קטגוריה:סביבה]]
			[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

212.179.134.33 ב־21:48, 10 בנובמבר 2008

2008-11-10T21:48:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:48, 10 בנובמבר 2008
שורה 8:		שורה 8:
	===כלאי כרם===		===כלאי כרם===
	===כלאי בגדים===		===כלאי בגדים===
			נקרא גם שעטנז. האיסור הוא בבגד שיש בו צמר ופשתן יחד. האיסור אינו חל במקום בגד של מצווה כבגדי כהונה שהיו עשויים שעטנז, וכן בציצית. אנו לובשים כיום רק ציצית מצמר ולא מפשתן כדי לא להגיע לשעטנז שאסור כאשר המצווה אינה מקוימת בשלמות, כפי שהמצב כיום שאין לנו זיהוי מוחלט של [[התכלת]].
	יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.		יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.

	==טעם האיסור==		==טעם האיסור==
	התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.		התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב"ן]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.