כיבוש הארץ - היסטוריית גרסאות

אריה יונה: /* מצות כיבוש הארץ בזמן הזה */ הפניה

2019-08-21T21:09:22Z

מצות כיבוש הארץ בזמן הזה: הפניה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:09, 21 באוגוסט 2019
שורה 35:		שורה 35:

	==מצות כיבוש הארץ בזמן הזה==		==מצות כיבוש הארץ בזמן הזה==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[מצוות ירושת ארץ ישראל]]}}

	==ראו גם==		==ראו גם==

Mishehu: /* אגרות אל-עמרנה */ מחקתי משפט שכתבתי שלא בדקדוק.

2014-02-12T20:13:16Z

אגרות אל-עמרנה: מחקתי משפט שכתבתי שלא בדקדוק.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:13, 12 בפברואר 2014
שורה 27:		שורה 27:
	במכתב 273 ובמכתב 299 מציינים מלכי כנען שה"עבירו" אכן מנצחים במלחמות, וכובשים בפעול את הארץ.		במכתב 273 ובמכתב 299 מציינים מלכי כנען שה"עבירו" אכן מנצחים במלחמות, וכובשים בפעול את הארץ.

	במכתב 256 (שורה 18), בהקשר לכיבוש ע"י ה"עבירו", מופיע השם: "ישע" - והחוקרים מצביעים על כך שסביר מאוד לייחס שם זה ל"יהושע" בן נון<ref>Weippert, M. 1962. "Canaan, Conquest and Settlement of."The Interpreter's Dictionary of the Bible Supplementary Volume. Nashville: Abingdon Press, pag 128 Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament. 1969 ed. by James Pritchard. Princeton: Princeton University Press. pag 486; Moran, William. Ed. 1992. The Amarna Letters. Baltimore: Johns Hopkins University Press, pag 309</ref>~~. יש לציין שבתורה שבעל פה מבואר, שהשם המקורי של יהושע היה "הושע", אלא שמשה רבינו הוסיף יו"ד בשמו של יהושע~~.		במכתב 256 (שורה 18), בהקשר לכיבוש ע"י ה"עבירו", מופיע השם: "ישע" - והחוקרים מצביעים על כך שסביר מאוד לייחס שם זה ל"יהושע" בן נון<ref>Weippert, M. 1962. "Canaan, Conquest and Settlement of."The Interpreter's Dictionary of the Bible Supplementary Volume. Nashville: Abingdon Press, pag 128 Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament. 1969 ed. by James Pritchard. Princeton: Princeton University Press. pag 486; Moran, William. Ed. 1992. The Amarna Letters. Baltimore: Johns Hopkins University Press, pag 309</ref>.

	בחלק מהמכתבים ישנם שמות פרטיים או סימנים שונים שמחזקים את ההשערה שאותו עם ה"עבירו" היינו בני ישראל<ref>Paton, Lewis. 1913. "Israel's Conquest of Canaan." Journal of Biblical Literature pag 32</ref>.		בחלק מהמכתבים ישנם שמות פרטיים או סימנים שונים שמחזקים את ההשערה שאותו עם ה"עבירו" היינו בני ישראל<ref>Paton, Lewis. 1913. "Israel's Conquest of Canaan." Journal of Biblical Literature pag 32</ref>.

46.121.45.199 ב־19:30, 12 בפברואר 2014

2014-02-12T19:30:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:30, 12 בפברואר 2014
שורה 27:		שורה 27:
	במכתב 273 ובמכתב 299 מציינים מלכי כנען שה"עבירו" אכן מנצחים במלחמות, וכובשים בפעול את הארץ.		במכתב 273 ובמכתב 299 מציינים מלכי כנען שה"עבירו" אכן מנצחים במלחמות, וכובשים בפעול את הארץ.

	במכתב 256 (שורה 18), בהקשר לכיבוש ע"י ה"עבירו", מופיע השם: "ישע" - והחוקרים מצביעים על כך שסביר מאוד לייחס שם זה ל"יהושע" בן נון<ref>Weippert, M. 1962. "Canaan, Conquest and Settlement of."The Interpreter's Dictionary of the Bible Supplementary Volume. Nashville: Abingdon Press, pag 128 Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament. 1969 ed. by James Pritchard. Princeton: Princeton University Press. pag 486; Moran, William. Ed. 1992. The Amarna Letters. Baltimore: Johns Hopkins University Press, pag 309</ref>. יש לציין שבתורה שבעל פה מבואר, שהשם המקורי של יהושע היה "~~יהשע~~", אלא שמשה רבינו הוסיף וא"ו בשמו של יהושע ~~לצורך תפילה~~.		במכתב 256 (שורה 18), בהקשר לכיבוש ע"י ה"עבירו", מופיע השם: "ישע" - והחוקרים מצביעים על כך שסביר מאוד לייחס שם זה ל"יהושע" בן נון<ref>Weippert, M. 1962. "Canaan, Conquest and Settlement of."The Interpreter's Dictionary of the Bible Supplementary Volume. Nashville: Abingdon Press, pag 128 Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament. 1969 ed. by James Pritchard. Princeton: Princeton University Press. pag 486; Moran, William. Ed. 1992. The Amarna Letters. Baltimore: Johns Hopkins University Press, pag 309</ref>. יש לציין שבתורה שבעל פה מבואר, שהשם המקורי של יהושע היה "הושע", אלא שמשה רבינו הוסיף יו"ד בשמו של יהושע.

	בחלק מהמכתבים ישנם שמות פרטיים או סימנים שונים שמחזקים את ההשערה שאותו עם ה"עבירו" היינו בני ישראל<ref>Paton, Lewis. 1913. "Israel's Conquest of Canaan." Journal of Biblical Literature pag 32</ref>.		בחלק מהמכתבים ישנם שמות פרטיים או סימנים שונים שמחזקים את ההשערה שאותו עם ה"עבירו" היינו בני ישראל<ref>Paton, Lewis. 1913. "Israel's Conquest of Canaan." Journal of Biblical Literature pag 32</ref>.

Mishehu: /* קישורים חיצוניים */

2013-07-21T20:00:42Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:00, 21 ביולי 2013
שורה 41:		שורה 41:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*מלכה שוורץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm מאמר בנושא כיבוש הארץ], באתר דעת.		*מלכה שוורץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm מאמר בנושא כיבוש הארץ], באתר דעת.
			*ד"ר יגאל כהן, [http://www.chidusheitorah.com/sites/default/files/Cohen.pdf עלה רש], כיבוש הארץ לאור הארכיאולוגיה העדכנית.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל]]

Mishehu: /* כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי */

2013-07-21T19:58:57Z

כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 21 ביולי 2013
שורה 10:		שורה 10:
	ראה ערך [[כיבוש עולי מצרים]] וערך [[כיבוש עולי בבל]].		ראה ערך [[כיבוש עולי מצרים]] וערך [[כיבוש עולי בבל]].
	==כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי==		==כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי==
	הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל חקר למשך 30 שנה את כיבוש הארץ, ע"י חפירות באתרים רבים, ופרסם בספרו '''עם נולד'''<ref>אדם זרטל, עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל , הוצאת משכל, 2000</ref> את תוצאות מחקרו: בתקופה המתאימה ליהושע בן נון המקראי, ~~היה עם בעל~~ תרבות ייחודית שלא מחזיקה פסלים ואלילים ואינם אוכלת חזיר, ~~ועם זה~~ כבשו חלקים גדולים של ארץ כנען. סוג הקראמיקה של עם זה מצביע על כך שלא היו מקומיים, אלא הגיעו ממקום אחר, דרך עבר הירדן.		הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל חקר למשך 30 שנה את כיבוש הארץ, ע"י חפירות באתרים רבים, ופרסם בספרו '''עם נולד'''<ref>אדם זרטל, עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל , הוצאת משכל, 2000</ref> את תוצאות מחקרו: בתקופה המתאימה ליהושע בן נון המקראי, נכנסה לארץ אומה בעלת תרבות ייחודית שלא מחזיקה פסלים ואלילים ואינם אוכלת חזיר, וקוברים את מתיהם ישירות בקרקע (בניגוד לקבורה הכנענית), ואומה זו כבשו חלקים גדולים של ארץ כנען. סוג הקראמיקה של עם זה מצביע על כך שלא היו מקומיים, אלא הגיעו ממקום אחר, דרך עבר הירדן.

			תמצית ממצא ניתן לראות בקונטרס "עלה רש" של ד"ר יגאל כהן (ראה להלן ב"קישורים חיצוניים").

	ממצא מעניין, אשר לדעת החוקרים מצביע על כיבוש הארץ ע"י בני ישראל (ומראה גם שבאו ממצרים), הם התגליות על [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19368 צורת כף רגל בבקעת הירדן].		ממצא מעניין, אשר לדעת החוקרים מצביע על כיבוש הארץ ע"י בני ישראל (ומראה גם שבאו ממצרים), הם התגליות על [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19368 צורת כף רגל בבקעת הירדן].
שורה 31:		שורה 33:
	====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====		====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====
	בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.		בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.

	==מצות כיבוש הארץ בזמן הזה==		==מצות כיבוש הארץ בזמן הזה==

Mishehu: /* מצות כיבו הארץ בזמן הזה */

2013-07-07T21:08:14Z

מצות כיבו הארץ בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:08, 7 ביולי 2013
שורה 31:		שורה 31:
	====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====		====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====
	בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.		בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.
	===מצות ~~כיבו~~ הארץ בזמן הזה===		==מצות כיבוש הארץ בזמן הזה==

	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[ארץ ישראל]]		*[[ארץ ישראל]]

Mishehu ב־21:07, 7 ביולי 2013

2013-07-07T21:07:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:07, 7 ביולי 2013
שורה 31:		שורה 31:
	====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====		====התיישבות [[שבט גד\|בני גד]]====
	בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.		בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בשורה העשירית של הכתובת נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער"<ref>מתוך מאמר של ד"ר יואל אליצור, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm על אפנות במחקר תולדות ישראל]</ref>.
			===מצות כיבו הארץ בזמן הזה===
	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[ארץ ישראל]]		*[[ארץ ישראל]]
שורה 39:		שורה 40:
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]
			[[קטגוריה:מדינת ישראל]]

Mishehu: הוספת קטגוריה

2013-07-07T21:04:06Z

הוספת קטגוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:04, 7 ביולי 2013
שורה 38:		שורה 38:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
			[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]

Mishehu: /* מתולדות כיבוש הארץ */

2013-07-07T20:53:22Z

מתולדות כיבוש הארץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:53, 7 ביולי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	==מתולדות כיבוש הארץ==		==מתולדות כיבוש הארץ==
	לפני מותו, [[משה רבינו]] כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן\|ראובן]], [[שבט גד\|גד]] ול[[מנשה\|חצי שבט המנשה]]. [[יהושע בו נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]].		לפני מותו, [[משה רבינו]] כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן\|ראובן]], [[שבט גד\|גד]] ול[[מנשה\|חצי שבט המנשה]].

			[[יהושע בן נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]].

	[[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר [[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור\|ד',כ'\|כן}}.		[[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר [[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור\|ד',כ'\|כן}}.

	==השלכות הלכתיות הנובעות מתקופת הכיבוש==		==השלכות הלכתיות הנובעות מתקופת הכיבוש==
	ראה ערך [[כיבוש עולי מצרים]] וערך [[כיבוש עולי בבל]].		ראה ערך [[כיבוש עולי מצרים]] וערך [[כיבוש עולי בבל]].

Mishehu: /* קישורים חיצוניים */

2013-07-07T20:51:58Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 7 ביולי 2013
שורה 32:		שורה 32:
	*[[ארכיאולוגיה מקראית]]		*[[ארכיאולוגיה מקראית]]
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*מלכה שוורץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm מאמר בנושא כיבוש הארץ [, באתר דעת.		*מלכה שוורץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm מאמר בנושא כיבוש הארץ], באתר דעת.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]