https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95כוס של אליהו - היסטוריית גרסאות2026-04-23T11:50:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=159200&oldid=prevWikiboss: /* מקור השם */2023-03-16T19:20:19Z<p><span class="autocomment">מקור השם</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:20, 16 במרץ 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור השם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור השם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שבספרי הפוסקים התייחסו לכוס שעל הלל הגדול בשם "כוס חמישית" דבק בה הכינוי "כוס של אליהו". לפי פירוש המהר"ל והנצי"ב ניתן לפרש כי אליהו מסמל את הגאולה המגיעה ולכן כוס זו מכונה כוס של אליהו משום שהיא מכוונת כנגד הגאולה. ה[[גר"א]] פירש באופן אחר {{הערה|מובא בסדר הערוך ב, עמוד רסג}} וכתב שקוראים לכוס כוסו של אליהו משום שישנו ספק האם שותים כוס זו, וכאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ולכן מוזגים כוס לכבודו שכאשר יגיע נדע האם יש לשתותה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שבספרי הפוסקים התייחסו לכוס שעל הלל הגדול בשם "כוס חמישית" דבק בה הכינוי "כוס של אליהו". לפי פירוש המהר"ל והנצי"ב ניתן לפרש כי אליהו מסמל את הגאולה המגיעה ולכן כוס זו מכונה כוס של אליהו משום שהיא מכוונת כנגד הגאולה. ה[[גר"א]] פירש באופן אחר {{הערה|מובא בסדר הערוך ב, עמוד רסג}} וכתב שקוראים לכוס כוסו של אליהו משום שישנו ספק האם שותים כוס זו, וכאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ולכן מוזגים כוס לכבודו שכאשר יגיע נדע האם יש לשתותה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ליל הסדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ליל הסדר]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138640:rev-159200:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=138640&oldid=prevWikiboss ב־07:41, 1 באפריל 20202020-04-01T07:41:25Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:41, 1 באפריל 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[כוס של אליהו]] הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית ב[[ליל הסדר]] בנוסף ל[[ארבע כוסות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[כוס של אליהו]] הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית ב[[ליל הסדר]] בנוסף ל[[ארבע כוסות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. המנהג הרווח כיום הוא לא לשתות את הכוס החמישית משום הספק, אבל למזוג אותה ולהשתמש בה ככוס [[קידוש]] ליום המחרת</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בפסחים {{#makor-new:פסחים קיח א|בבלי-פסחים|קיא|א}} מביאה ברייתא האומרת כי {{ציטוטון| רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול}}. יש מהראשונים שגורסים כגרסת הגמרא אצלנו שמדובר בכוס הרביעית {{הערה| תוספות ד"ה רביעי וכן רשב"ם ד"ה ה"ג}} ומאידך יש הגורסים "כוס חמישי גומר עליו את ההלל" ומבארים כי יש להוסיף כוס חמישית נוספת על ארבע הכוסות {{הערה| הרי"ף הרמב"ן ובעל המאור שם}}. הגורסים כי מדובר בכוס רביעית מקשים על הסוברים שמדובר בחמש כוסות בכך שבמשניות לא מוזכרת הכוס החמישית. מאידך, הגורסים שמדובר בכוס חמישית מסבירים שמדובר בשיטת תנא החולק על משנתנו {{הערה| תירוץ בעל המאור}} או שאין הכוס החמישית חיוב ממש אלא רק עצה טובה {{הערה| תירוץ הרמבן"}} או מצווה מן המובחר {{הערה| תירוץ הר"ן}}. הסוברים שאין מדובר במחלוקת בין המשנה לברייתא מדייקים מדברי המשנה "לא יפחתו לו מארבע כוסות" שמשמע שיש גם מצווה מן המובחר בכוס חמישית. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בפסחים {{#makor-new:פסחים קיח א|בבלי-פסחים|קיא|א}} מביאה ברייתא האומרת כי {{ציטוטון| רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול}}. יש מהראשונים שגורסים כגרסת הגמרא אצלנו שמדובר בכוס הרביעית {{הערה| תוספות ד"ה רביעי וכן רשב"ם ד"ה ה"ג}} ומאידך יש הגורסים "כוס חמישי גומר עליו את ההלל" ומבארים כי יש להוסיף כוס חמישית נוספת על ארבע הכוסות {{הערה| הרי"ף הרמב"ן ובעל המאור שם}}. הגורסים כי מדובר בכוס רביעית מקשים על הסוברים שמדובר בחמש כוסות בכך שבמשניות לא מוזכרת הכוס החמישית. מאידך, הגורסים שמדובר בכוס חמישית מסבירים שמדובר בשיטת תנא החולק על משנתנו {{הערה| תירוץ בעל המאור}} או שאין הכוס החמישית חיוב ממש אלא רק עצה טובה {{הערה| תירוץ הרמבן"}} או מצווה מן המובחר {{הערה| תירוץ הר"ן}}. הסוברים שאין מדובר במחלוקת בין המשנה לברייתא מדייקים מדברי המשנה "לא יפחתו לו מארבע כוסות" שמשמע שיש גם מצווה מן המובחר בכוס חמישית. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסיקת ההלכה==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, נפסק בשו"ע {{#makor-new:אורח חיים תפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תפא|א}} שאין לשתות יין לאחר ארבע כוסות אלא רק מים ולכן אין נוהגים לשתות כוס חמישית. הרמ"א השיג על השו"ע וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות- רשאי לשתות כוס חמישי ולומר עליו את ההלל. המנהג הרווח כיום הוא למזוג את הכוס לפני הלל הגדול, ולשתות אותה למחרת כחלק מהקידוש {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>| מנהגי חת"ס י,ז}}. יש האומרים שניתן לדייק מנהג זה מדברי הרמב"ם {{הערה| ח,י}} האומר שיש למזוג את הכוס אך לא אומר שיש לשתותה כמו שכתב בארבעת הכוסות: {{ציטוטון| יש לו '''למזוג''' כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול.. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות}}{{הערה| עיין בהגדת שירת מרים של הרב יוסף צבי רימון}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, נפסק בשו"ע {{#makor-new:אורח חיים תפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תפא|א}} שאין לשתות יין לאחר ארבע כוסות אלא רק מים ולכן אין נוהגים לשתות כוס חמישית. הרמ"א השיג על השו"ע וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות- רשאי לשתות כוס חמישי ולומר עליו את ההלל. המנהג הרווח כיום הוא למזוג את הכוס לפני הלל הגדול, ולשתות אותה למחרת כחלק מהקידוש {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|מנהגי חת"ס י,ז}}. יש האומרים שניתן לדייק מנהג זה מדברי הרמב"ם {{הערה| ח,י}} האומר שיש למזוג את הכוס אך לא אומר שיש לשתותה כמו שכתב בארבעת הכוסות: {{ציטוטון| יש לו '''למזוג''' כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול.. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות}}{{הערה| עיין בהגדת שירת מרים של הרב יוסף צבי רימון}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הטעם לכוס החמישית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הטעם לכוס החמישית==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138638:rev-138640:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=138638&oldid=prevWikiboss: /* הטעם לכוס החמישית */2020-04-01T07:38:52Z<p><span class="autocomment">הטעם לכוס החמישית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:38, 1 באפריל 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן אחר, ה[[נצי"ב]] {{הערה| שמות ו,ו}} מסביר שחמשת הכוסות מבטאות עליית מדרגה. ארבעת הכוסות הראשונות הם לכלל העם העולה מדרגות רוחניות ממצב של עבדות במצרים עד למעמד קבלת התורה בהר סיני כמו שנאמר בפסוקים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>"והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי". הכוס החמישית היא רמה גבוהה יותר המובאת בסוף הפסוק "וידעתם כי אני ה'". מדובר במדרגה גבוהה של דביקות בה' שאין אפשרות לדרוש מכלל העם ולכן הכוס החמישית איננה חובה אלא רשות רק לאלו הרוצים להתעלות למדרגת הדביקות בה'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן אחר, ה[[נצי"ב]] {{הערה| שמות ו,ו}} מסביר שחמשת הכוסות מבטאות עליית מדרגה. ארבעת הכוסות הראשונות הם לכלל העם העולה מדרגות רוחניות ממצב של עבדות במצרים עד למעמד קבלת התורה בהר סיני כמו שנאמר בפסוקים "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי". הכוס החמישית היא רמה גבוהה יותר המובאת בסוף הפסוק "וידעתם כי אני ה'". מדובר במדרגה גבוהה של דביקות בה' שאין אפשרות לדרוש מכלל העם ולכן הכוס החמישית איננה חובה אלא רשות רק לאלו הרוצים להתעלות למדרגת הדביקות בה'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהגדת פסח ארצישראלית לרב מנחם כשר כותב שהכוס החמישית היא כנגד העלייה לארץ ישראל כמו שנאמר בפסוק "והבאתי אתכם אל הארץ" {{הערה| וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה וכן הרב נבנצל בשיחותיו על ספר שמות}}. על פי פירושו, כותב הרב כשר כי כיום לאחר שזכינו לעלות לארץ {{ציטוטון| טוב ויפה לקיים מצוה מן המובחר בשתיית כוס חמישי, ולומר עליו הלל הגדול "שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו" ולהודות לה' על הנסים ועל הנפלאות}}. הוכחה לשיטה זו ניתן למצוא בדברי הלבוש {{הערה| סימן תפא}} הכותב כי אומרים הלל הגדול לאחר הכוס החמישית משום הגאולה העתידה. [[הרב גורן]] {{הערה| תורת השבת והמועד}} כתב כהמשך לשיטה זו שהסיבה שהכוס החמישית איננה חובה היא משום שאין מדובר כאן בגאולה המגיעה מלמעלה למטה, אלא מדובר בכיבוש ארץ ישראל אותו עלינו לעשות בעצמנו והיא חובה על כל אדם בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהגדת פסח ארצישראלית לרב מנחם כשר כותב שהכוס החמישית היא כנגד העלייה לארץ ישראל כמו שנאמר בפסוק "והבאתי אתכם אל הארץ" {{הערה| וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה וכן הרב נבנצל בשיחותיו על ספר שמות}}. על פי פירושו, כותב הרב כשר כי כיום לאחר שזכינו לעלות לארץ {{ציטוטון| טוב ויפה לקיים מצוה מן המובחר בשתיית כוס חמישי, ולומר עליו הלל הגדול "שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו" ולהודות לה' על הנסים ועל הנפלאות}}. הוכחה לשיטה זו ניתן למצוא בדברי הלבוש {{הערה| סימן תפא}} הכותב כי אומרים הלל הגדול לאחר הכוס החמישית משום הגאולה העתידה. [[הרב גורן]] {{הערה| תורת השבת והמועד}} כתב כהמשך לשיטה זו שהסיבה שהכוס החמישית איננה חובה היא משום שאין מדובר כאן בגאולה המגיעה מלמעלה למטה, אלא מדובר בכיבוש ארץ ישראל אותו עלינו לעשות בעצמנו והיא חובה על כל אדם בפני עצמו.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138618:rev-138638:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=138618&oldid=prevWikiboss: /* מקור השם */2020-03-30T10:06:47Z<p><span class="autocomment">מקור השם</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 30 במרץ 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור השם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור השם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שבספרי הפוסקים התייחסו לכוס שעל הלל הגדול בשם "כוס חמישית" דבק בה הכינוי "כוס של אליהו". לפי פירוש המהר"ל והנצי"ב ניתן לפרש כי אליהו מסמל את הגאולה המגיעה ולכן כוס זו מכונה כוס של אליהו משום שהיא מכוונת כנגד הגאולה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגר</del>"א פירש באופן אחר {{הערה| מובא בסדר הערוך ב, עמוד רסג}} וכתב שקוראים לכוס כוסו של אליהו משום שישנו ספק האם שותים כוס זו, וכאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ולכן מוזגים כוס לכבודו שכאשר יגיע נדע האם יש לשתותה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שבספרי הפוסקים התייחסו לכוס שעל הלל הגדול בשם "כוס חמישית" דבק בה הכינוי "כוס של אליהו". לפי פירוש המהר"ל והנצי"ב ניתן לפרש כי אליהו מסמל את הגאולה המגיעה ולכן כוס זו מכונה כוס של אליהו משום שהיא מכוונת כנגד הגאולה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[גר</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>פירש באופן אחר {{הערה|מובא בסדר הערוך ב, עמוד רסג}} וכתב שקוראים לכוס כוסו של אליהו משום שישנו ספק האם שותים כוס זו, וכאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ולכן מוזגים כוס לכבודו שכאשר יגיע נדע האם יש לשתותה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ליל הסדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ליל הסדר]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138616:rev-138618:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=138616&oldid=prevWikiboss ב־10:05, 30 במרץ 20202020-03-30T10:05:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 30 במרץ 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בפסחים {{#makor-new:פסחים קיח א|בבלי-פסחים|קיא|א}} מביאה ברייתא האומרת כי {{ציטוטון| רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול}}. יש מהראשונים שגורסים כגרסת הגמרא אצלנו שמדובר בכוס הרביעית {{הערה| תוספות ד"ה רביעי וכן רשב"ם ד"ה ה"ג}} ומאידך יש הגורסים "כוס חמישי גומר עליו את ההלל" ומבארים כי יש להוסיף כוס חמישית נוספת על ארבע הכוסות {{הערה| הרי"ף הרמב"ן ובעל המאור שם}}. הגורסים כי מדובר בכוס רביעית מקשים על הסוברים שמדובר בחמש כוסות בכך שבמשניות לא מוזכרת הכוס החמישית. מאידך, הגורסים שמדובר בכוס חמישית מסבירים שמדובר בשיטת תנא החולק על משנתנו {{הערה| תירוץ בעל המאור}} או שאין הכוס החמישית חיוב ממש אלא רק עצה טובה {{הערה| תירוץ הרמבן"}} או מצווה מן המובחר {{הערה| תירוץ הר"ן}}. הסוברים שאין מדובר במחלוקת בין המשנה לברייתא מדייקים מדברי המשנה "לא יפחתו לו מארבע כוסות" שמשמע שיש גם מצווה מן המובחר בכוס חמישית. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בפסחים {{#makor-new:פסחים קיח א|בבלי-פסחים|קיא|א}} מביאה ברייתא האומרת כי {{ציטוטון| רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול}}. יש מהראשונים שגורסים כגרסת הגמרא אצלנו שמדובר בכוס הרביעית {{הערה| תוספות ד"ה רביעי וכן רשב"ם ד"ה ה"ג}} ומאידך יש הגורסים "כוס חמישי גומר עליו את ההלל" ומבארים כי יש להוסיף כוס חמישית נוספת על ארבע הכוסות {{הערה| הרי"ף הרמב"ן ובעל המאור שם}}. הגורסים כי מדובר בכוס רביעית מקשים על הסוברים שמדובר בחמש כוסות בכך שבמשניות לא מוזכרת הכוס החמישית. מאידך, הגורסים שמדובר בכוס חמישית מסבירים שמדובר בשיטת תנא החולק על משנתנו {{הערה| תירוץ בעל המאור}} או שאין הכוס החמישית חיוב ממש אלא רק עצה טובה {{הערה| תירוץ הרמבן"}} או מצווה מן המובחר {{הערה| תירוץ הר"ן}}. הסוברים שאין מדובר במחלוקת בין המשנה לברייתא מדייקים מדברי המשנה "לא יפחתו לו מארבע כוסות" שמשמע שיש גם מצווה מן המובחר בכוס חמישית. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, נפסק בשו"ע {{#makor-new:אורח חיים תפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תפא|א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}</del>}} שאין לשתות יין לאחר ארבע כוסות אלא רק מים ולכן אין נוהגים לשתות כוס חמישית. הרמ"א השיג על השו"ע וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות- רשאי לשתות כוס חמישי ולומר עליו את ההלל. המנהג הרווח כיום הוא למזוג את הכוס לפני הלל הגדול, ולשתות אותה למחרת כחלק מהקידוש {{הערה| מנהגי חת"ס י,ז}}. יש האומרים שניתן לדייק מנהג זה מדברי הרמב"ם {{הערה| ח,י}} האומר שיש למזוג את הכוס אך לא אומר שיש לשתותה כמו שכתב בארבעת הכוסות: {{ציטוטון| יש לו '''למזוג''' כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול.. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות}}{{הערה| עיין בהגדת שירת מרים של הרב יוסף צבי רימון}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, נפסק בשו"ע {{#makor-new:אורח חיים תפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תפא|א}} שאין לשתות יין לאחר ארבע כוסות אלא רק מים ולכן אין נוהגים לשתות כוס חמישית. הרמ"א השיג על השו"ע וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות- רשאי לשתות כוס חמישי ולומר עליו את ההלל. המנהג הרווח כיום הוא למזוג את הכוס לפני הלל הגדול, ולשתות אותה למחרת כחלק מהקידוש {{הערה| מנהגי חת"ס י,ז}}. יש האומרים שניתן לדייק מנהג זה מדברי הרמב"ם {{הערה| ח,י}} האומר שיש למזוג את הכוס אך לא אומר שיש לשתותה כמו שכתב בארבעת הכוסות: {{ציטוטון| יש לו '''למזוג''' כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול.. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות}}{{הערה| עיין בהגדת שירת מרים של הרב יוסף צבי רימון}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הטעם לכוס החמישית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הטעם לכוס החמישית==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138615:rev-138616:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=138615&oldid=prevWikiboss: יצירת דף עם התוכן "כוס של אליהו הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית בליל הסדר בנוסף לארבע כוסות. ==מקור==..."2020-03-30T10:03:09Z<p>יצירת דף עם התוכן "<a href="/wiki/index.php/%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95" title="כוס של אליהו">כוס של אליהו</a> הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית ב<a href="/wiki/index.php/%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8" title="ליל הסדר">ליל הסדר</a> בנוסף ל<a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA" title="ארבע כוסות">ארבע כוסות</a>. ==מקור==..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[כוס של אליהו]] הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית ב[[ליל הסדר]] בנוסף ל[[ארבע כוסות]].<br />
==מקור==<br />
הגמרא בפסחים {{#makor-new:פסחים קיח א|בבלי-פסחים|קיא|א}} מביאה ברייתא האומרת כי {{ציטוטון| רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול}}. יש מהראשונים שגורסים כגרסת הגמרא אצלנו שמדובר בכוס הרביעית {{הערה| תוספות ד"ה רביעי וכן רשב"ם ד"ה ה"ג}} ומאידך יש הגורסים "כוס חמישי גומר עליו את ההלל" ומבארים כי יש להוסיף כוס חמישית נוספת על ארבע הכוסות {{הערה| הרי"ף הרמב"ן ובעל המאור שם}}. הגורסים כי מדובר בכוס רביעית מקשים על הסוברים שמדובר בחמש כוסות בכך שבמשניות לא מוזכרת הכוס החמישית. מאידך, הגורסים שמדובר בכוס חמישית מסבירים שמדובר בשיטת תנא החולק על משנתנו {{הערה| תירוץ בעל המאור}} או שאין הכוס החמישית חיוב ממש אלא רק עצה טובה {{הערה| תירוץ הרמבן"}} או מצווה מן המובחר {{הערה| תירוץ הר"ן}}. הסוברים שאין מדובר במחלוקת בין המשנה לברייתא מדייקים מדברי המשנה "לא יפחתו לו מארבע כוסות" שמשמע שיש גם מצווה מן המובחר בכוס חמישית. <br />
<br />
להלכה, נפסק בשו"ע {{#makor-new:אורח חיים תפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תפא|א}}} שאין לשתות יין לאחר ארבע כוסות אלא רק מים ולכן אין נוהגים לשתות כוס חמישית. הרמ"א השיג על השו"ע וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות- רשאי לשתות כוס חמישי ולומר עליו את ההלל. המנהג הרווח כיום הוא למזוג את הכוס לפני הלל הגדול, ולשתות אותה למחרת כחלק מהקידוש {{הערה| מנהגי חת"ס י,ז}}. יש האומרים שניתן לדייק מנהג זה מדברי הרמב"ם {{הערה| ח,י}} האומר שיש למזוג את הכוס אך לא אומר שיש לשתותה כמו שכתב בארבעת הכוסות: {{ציטוטון| יש לו '''למזוג''' כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול.. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות}}{{הערה| עיין בהגדת שירת מרים של הרב יוסף צבי רימון}}.<br />
==הטעם לכוס החמישית==<br />
ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:גבורות ה' "הלכות-פסח-בקצרה|מחשבה-מהר"ל-גבורות-ה'|"הלכות-פסח-בקצרה|null}} כתב שבעוד ארבעת הכוסות הראשונים הם כנגד לשונות הגאולה, הכוס האחרונה היא כנגד הפרנסה האישית של האדם. גם לאחר שהעם נגאל מידי זרים, עדיין אין מדובר בחירות גמורה עד שהאדם גם ייגאל מעול הפרנסה והעוני כדברי הגמרא בסוגיא {{הערה| פסחים קיח,א}} {{ציטוטון| קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה}}. ולכן דווקא בעל הבית שותה כוס זו משום שהיא ברכה פרטית על האדם ולא גאולה כללית וכן על כוס זו אומרים את ההלל הגדול המסתיים באמירת "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". <br />
<br />
באופן אחר, ה[[נצי"ב]] {{הערה| שמות ו,ו}} מסביר שחמשת הכוסות מבטאות עליית מדרגה. ארבעת הכוסות הראשונות הם לכלל העם העולה מדרגות רוחניות ממצב של עבדות במצרים עד למעמד קבלת התורה בהר סיני כמו שנאמר בפסוקים ""והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי". הכוס החמישית היא רמה גבוהה יותר המובאת בסוף הפסוק "וידעתם כי אני ה'". מדובר במדרגה גבוהה של דביקות בה' שאין אפשרות לדרוש מכלל העם ולכן הכוס החמישית איננה חובה אלא רשות רק לאלו הרוצים להתעלות למדרגת הדביקות בה'.<br />
<br />
בהגדת פסח ארצישראלית לרב מנחם כשר כותב שהכוס החמישית היא כנגד העלייה לארץ ישראל כמו שנאמר בפסוק "והבאתי אתכם אל הארץ" {{הערה| וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה וכן הרב נבנצל בשיחותיו על ספר שמות}}. על פי פירושו, כותב הרב כשר כי כיום לאחר שזכינו לעלות לארץ {{ציטוטון| טוב ויפה לקיים מצוה מן המובחר בשתיית כוס חמישי, ולומר עליו הלל הגדול "שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו" ולהודות לה' על הנסים ועל הנפלאות}}. הוכחה לשיטה זו ניתן למצוא בדברי הלבוש {{הערה| סימן תפא}} הכותב כי אומרים הלל הגדול לאחר הכוס החמישית משום הגאולה העתידה. [[הרב גורן]] {{הערה| תורת השבת והמועד}} כתב כהמשך לשיטה זו שהסיבה שהכוס החמישית איננה חובה היא משום שאין מדובר כאן בגאולה המגיעה מלמעלה למטה, אלא מדובר בכיבוש ארץ ישראל אותו עלינו לעשות בעצמנו והיא חובה על כל אדם בפני עצמו.<br />
<br />
==מקור השם==<br />
למרות שבספרי הפוסקים התייחסו לכוס שעל הלל הגדול בשם "כוס חמישית" דבק בה הכינוי "כוס של אליהו". לפי פירוש המהר"ל והנצי"ב ניתן לפרש כי אליהו מסמל את הגאולה המגיעה ולכן כוס זו מכונה כוס של אליהו משום שהיא מכוונת כנגד הגאולה. הגר"א פירש באופן אחר {{הערה| מובא בסדר הערוך ב, עמוד רסג}} וכתב שקוראים לכוס כוסו של אליהו משום שישנו ספק האם שותים כוס זו, וכאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ולכן מוזגים כוס לכבודו שכאשר יגיע נדע האם יש לשתותה.<br />
[[קטגוריה: ליל הסדר]]</div>Wikiboss