https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5 כדור הארץ - היסטוריית גרסאות 2026-04-29T05:15:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=105492&oldid=prev 46.120.125.112 ב־00:32, 17 ביולי 2017 2017-07-17T00:32:40Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:32, 17 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר&#039; יש&quot;ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[רבי יהונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ&quot;ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר&#039; יש&quot;ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[רבי יהונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ&quot;ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לציין שהשמועה שכתוב בזוהר שהארץ נעה סביב השמש - אין לה שום מקור (בזוהר כתוב רק שהארץ כדורית, ועל כך לא היה כל ויכוח בין חכמי יוון העתיקה, מהמאה ה-5 לפני הספירה).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103740:rev-105492:php=table --> </table> 46.120.125.112 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=103740&oldid=prev יהודה שמחה ולדמן ב־03:13, 10 באוקטובר 2016 2016-10-10T03:13:08Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:13, 10 באוקטובר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המירבי </del>אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המרבי </ins>אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם .<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt; </del>[http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]], כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>[http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיכרות </del>ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">370 </del>ק"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">n</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכרות </ins>ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">378 </ins>ק"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמימצאים </del>שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>" כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"  </del>היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שממצאים </ins>שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה: "כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>. היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צפיפות כדור הארץ==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צפיפות כדור הארץ==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר בקרום כדור הארץ. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם קבוע </ins>הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר בקרום כדור הארץ. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אםקבוע </del>הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5 <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </del>והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעבר גלים סיסמיים==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעבר גלים סיסמיים==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חקר ה"גלים סיסמיים", הנמדדים באמצעות "סייסמוגרף" הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפיצוץ</ins>. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חקר ה"גלים סיסמיים", הנמדדים באמצעות "סייסמוגרף" הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">cפיצוץ</del>. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#'''גלים ראשוניים''' - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם ל[[קול|גלי קול]] העוברים באויר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#'''גלים שניוניים''' - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) - </ins>hear waves). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו. דומים בהתנהגותם ל[[אור|גלי אור]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># '''גלים ראשוניים''' - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם ל[[קול|גלי קול]] העוברים באויר.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># '''גלים שניוניים''' - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>hear waves ). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו.דומים בהתנהגותם ל[[אור|גלי אור]].  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין.   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-english_b.jpg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - עיבוד לעברית]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-english_b.jpg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - עיבוד לעברית]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין קרום כדור הארץ לבין מעטפת כדור הארץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>, מפריד "תחום אי הרציפות מוהו". עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין קרום כדור הארץ לבין מעטפת כדור הארץ, מפריד "תחום אי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>הרציפות מוהו". עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת ה[[לבה]] שנפלטת מ[[הר געש|הרי געש]]. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על-ידי ניתוח גלים סיסמיים המשתחררים בעת [[רעידת אדמה]]. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת ה[[לבה]] שנפלטת מ[[הר געש|הרי געש]]. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על ידי ניתוח  גלים סיסמיים  המשתחררים בעת [[רעידת אדמה]]. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גלעין כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2900 ק"מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד "תחום אי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>הרציפות וייכרט-גוטנברג". רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מ[[ניקל]] ומ[[ברזל]] ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. [[קוטר]] הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גלעין כדור הארץ ==  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כדור הארץ , 2900 ק"מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד "תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג". רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מ[[ניקל]] ומ[[ברזל]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. [[קוטר]] הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השדה המגנטי==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השדה המגנטי==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ"נקודת קירי", הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה"א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים, בדומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדינאמו</ins>, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ"נקודת קירי", הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה"א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדינמו</del>, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תנועת כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תנועת כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]] סברו שהשמש מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס) (חזון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיים </del>עמוד ז).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]] סברו שהשמש מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס) (חזון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמים </ins>עמוד ז).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב [[הרבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מליובביץ'</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיוון </del>שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר שהארץ עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש ללמוד כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש|</ins>הרבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מליובאוויטש</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיון </ins>שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר שהארץ עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש ללמוד כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיתים </del>לבינה, תכונת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיים</del>, [[חתם סופר]]. (חזון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיים </del>עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עתים </ins>לבינה, תכונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמים</ins>, [[חתם סופר]]. (חזון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמים </ins>עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר' יש"ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' יונתן </del>אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ"ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר' יש"ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהונתן </ins>אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ"ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לציין שהשמועה שכתוב בזוהר שהארץ נעה סביב השמש - אין לה שום מקור (בזוהר כתוב רק שהארץ כדורית, ועל כך לא היה כל ויכוח בין חכמי יוון העתיקה, מהמאה ה-5 לפני הספירה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לציין שהשמועה שכתוב בזוהר שהארץ נעה סביב השמש - אין לה שום מקור (בזוהר כתוב רק שהארץ כדורית, ועל כך לא היה כל ויכוח בין חכמי יוון העתיקה, מהמאה ה-5 לפני הספירה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-88957:rev-103740:php=table --> </table> יהודה שמחה ולדמן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=88957&oldid=prev אחיקם: /* תנועת כדור הארץ */ 2014-11-02T13:29:00Z <p><span class="autocomment">תנועת כדור הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 2 בנובמבר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תנועת כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תנועת כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: השמש </del>מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>(חזון שמיים עמוד ז).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סברו שהשמש </ins>מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס) (חזון שמיים עמוד ז).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב [[הרבי מליובביץ']] שכיוון שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הארץ </del>עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ללומדם </del>כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב [[הרבי מליובביץ']] שכיוון שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהארץ </ins>עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ללמוד </ins>כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - עיתים לבינה, תכונת שמיים, [[חתם סופר]]. (חזון שמיים עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה&#039;, מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - עיתים לבינה, תכונת שמיים, [[חתם סופר]]. (חזון שמיים עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה&#039;, מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר&#039; יש&quot;ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[ר&#039; יונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ&quot;ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר&#039; יש&quot;ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[ר&#039; יונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ&quot;ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לציין שהשמועה שכתוב בזוהר שהארץ נעה סביב השמש - אין לה שום מקור (בזוהר כתוב רק שהארץ כדורית, ועל כך לא היה כל ויכוח בין חכמי יוון העתיקה, מהמאה ה-5 לפני הספירה).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table> אחיקם https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=88956&oldid=prev אחיקם ב־13:26, 2 בנובמבר 2014 2014-11-02T13:26:22Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:26, 2 בנובמבר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ&quot;נקודת קירי&quot;, הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה&quot;א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ&quot;נקודת קירי&quot;, הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה&quot;א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תנועת כדור הארץ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]]: השמש מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס). (חזון שמיים עמוד ז).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כתב [[הרבי מליובביץ']] שכיוון שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר הארץ עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש ללומדם כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - עיתים לבינה, תכונת שמיים, [[חתם סופר]]. (חזון שמיים עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר' יש"ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[ר' יונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ"ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27609:rev-88956:php=table --> </table> אחיקם https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27609&oldid=prev דניאל ונטורה: /* קרום כדור הארץ */ 2009-03-16T14:06:52Z <p><span class="autocomment">קרום כדור הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">english_a</del>.jpg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - עיבוד לעברית]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">english_b</ins>.jpg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - עיבוד לעברית]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קרום כדור הארץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קרום]] </del>לבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעטפת כדור הארץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>, מפריד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תחום אי הרציפות מוהו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין קרום כדור הארץ לבין מעטפת כדור הארץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>, מפריד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>תחום אי הרציפות מוהו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td></tr> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27607&oldid=prev דניאל ונטורה ב־13:56, 16 במרץ 2009 2009-03-16T13:56:50Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:56, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שקע מריאנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>(10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם .<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt; </ins>[http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מיכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,370 ק"n. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מיכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידה המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,370 ק"n. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שמימצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה:  " כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס."  היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכוח </ins>הכבידה שיוצר לחץ רב והופך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאנרגיית </ins>חום.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר </del>כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שמימצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה:  " כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס."  היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[כבידה|כוח </del>הכבידה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שיוצר לחץ רב והופך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[אנרגיה|אנרגיית]] </del>חום.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צפיפות כדור הארץ==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צפיפות כדור הארץ==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צפיפות החומר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>גדולה יותר מאשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קרום </del>כדור הארץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם[[קבוע </del>הכבידה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של כדור הארץ, הוא 5.5 &lt;ref&gt;דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה&lt;/ref&gt; והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקרום </ins>כדור הארץ. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אםקבוע </ins>הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5 &lt;ref&gt;דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה&lt;/ref&gt; והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעבר גלים סיסמיים==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעבר גלים סיסמיים==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ&quot;נקודת קירי&quot;, הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה&quot;א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ&quot;נקודת קירי&quot;, הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה&quot;א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</div></td></tr> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27606&oldid=prev דניאל ונטורה ב־13:49, 16 במרץ 2009 2009-03-16T13:49:49Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:49, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כדור הארץ&#039;&#039;&#039; הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת [[שקע מריאנה]] (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כדור הארץ&#039;&#039;&#039; הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת [[שקע מריאנה]] (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td></tr> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27605&oldid=prev דניאל ונטורה: /* קרום כדור הארץ */ 2009-03-16T13:49:22Z <p><span class="autocomment">קרום כדור הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:49, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hebrew</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">svg</del>|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלמד כץ</del>]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">english_a</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">jpg</ins>|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיבוד לעברית</ins>]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין [[קרום כדור הארץ|קרום]] לבין [[מעטפת כדור הארץ]] , מפריד [[תחום אי הרציפות מוהו]]. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין [[קרום כדור הארץ|קרום]] לבין [[מעטפת כדור הארץ]] , מפריד [[תחום אי הרציפות מוהו]]. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעטפת כדור הארץ==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27597:rev-27605:php=table --> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27597&oldid=prev דניאל ונטורה ב־13:37, 16 במרץ 2009 2009-03-16T13:37:10Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">The_Earth_seen_from_Apollo_17</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">jpg</del>|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]] ]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Marianatrenchmap</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">png</ins>|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]] ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כדור הארץ&#039;&#039;&#039; הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת [[שקע מריאנה]] (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כדור הארץ&#039;&#039;&#039; הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת [[שקע מריאנה]] (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קרום כדור הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-hebrew.svg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Earth-crust-cutaway-hebrew.svg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- מלמד כץ</ins>]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין [[קרום כדור הארץ|קרום]] לבין [[מעטפת כדור הארץ]] , מפריד [[תחום אי הרציפות מוהו]]. עובי הקרום הוא כ-5 ק&quot;מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק&quot;מ מתחת לרכסי הרים.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין [[קרום כדור הארץ|קרום]] לבין [[מעטפת כדור הארץ]] , מפריד [[תחום אי הרציפות מוהו]]. עובי הקרום הוא כ-5 ק&quot;מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק&quot;מ מתחת לרכסי הרים.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27595:rev-27597:php=table --> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=27595&oldid=prev דניאל ונטורה: דף חדש: צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|l... 2009-03-16T13:34:41Z <p>דף חדש: <a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg" title="קובץ:The Earth seen from Apollo 17.jpg">left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא</a>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|l...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המירבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]] ]]<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;כדור הארץ&#039;&#039;&#039; הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת [[שקע מריאנה]] (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . [http://www.whoi.edu/cms/files/V&amp;V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008] <br /> <br /> בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מיכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידה המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,370 ק&quot;n. <br /> <br /> ז&#039;ול ורן בספרו &quot;מסע לבטן האדמה&quot; כבר כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שמימצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה: &quot; כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס.&quot; היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מ[[כבידה|כוח הכבידה]] שיוצר לחץ רב והופך ל[[אנרגיה|אנרגיית]] חום. <br /> <br /> ==צפיפות כדור הארץ== <br /> <br /> כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת [[צפיפות החומר]] גדולה יותר מאשר ב[[קרום כדור הארץ]]. אם[[קבוע הכבידה]] של כדור הארץ, הוא 5.5 &lt;ref&gt;דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה&lt;/ref&gt; והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ. <br /> <br /> ==מעבר גלים סיסמיים== <br /> <br /> חקר ה&quot;גלים סיסמיים&quot;, הנמדדים באמצעות &quot;סייסמוגרף&quot; הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] או cפיצוץ. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים: <br /> <br /> # &#039;&#039;&#039;גלים ראשוניים&#039;&#039;&#039; - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם ל[[קול|גלי קול]] העוברים באויר. <br /> # &#039;&#039;&#039;גלים שניוניים&#039;&#039;&#039; - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S (hear waves ). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו.דומים בהתנהגותם ל[[אור|גלי אור]]. <br /> <br /> לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין. <br /> <br /> ==קרום כדור הארץ==<br /> [[תמונה:Earth-crust-cutaway-hebrew.svg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף]] <br /> בין [[קרום כדור הארץ|קרום]] לבין [[מעטפת כדור הארץ]] , מפריד [[תחום אי הרציפות מוהו]]. עובי הקרום הוא כ-5 ק&quot;מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק&quot;מ מתחת לרכסי הרים. <br /> <br /> ==מעטפת כדור הארץ== <br /> <br /> למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק&quot;מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת ה[[לבה]] שנפלטת מ[[הר געש|הרי געש]]. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על ידי ניתוח גלים סיסמיים המשתחררים בעת [[רעידת אדמה]]. <br /> <br /> ==גלעין כדור הארץ == <br /> <br /> גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ , 2900 ק&quot;מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד &quot;תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג&quot;. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק&quot;מ. היא עשויה מ[[ניקל]] ומ[[ברזל]] <br /> ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. [[קוטר]] הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. <br /> <br /> ==השדה המגנטי== <br /> <br /> בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ&quot;נקודת קירי&quot;, הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה&quot;א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ. <br /> <br /> [[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</div> דניאל ונטורה