יששכר בן יעקב - היסטוריית גרסאות

ירבעל: הפניה לדף יששכר

2018-06-20T05:21:52Z

הפניה לדף יששכר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:21, 20 ביוני 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Issascar.jpg\|left\|thumb\|250px\|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]~~		#הפניה [[יששכר]]

	'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב\|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".

	אחד מתלמידי רבי סעדיה גאון כתב "תלמידי חכמים הם וכל ישראל מסכימים על פיהם"<ref> [http://www.daat.ac.il/daat/vl/divreyhayamim/divreyhayamim01.pdf המקור]</ref>

	לפי סדר עולם רבא יששכר נולד בשנה העשירית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת א' קצ"ז - 2,197 לבריאת העולם י' באב, מת בן מאה ועשרים ושתים שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]]</ref>

	~~==מקורו של השם==~~

	לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר. "{{מקור\|[[ספר בראשית]], ל',י"ח\|כן}}.

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.

	~~הוא מצטט את פרושו של ה[[רשב"ם]] '''יששכר''' - "אחד שכר הדודאים ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי"~~

	~~==סמלו של השבט==~~
	~~[[תמונה:Lapis-lazuli_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|Lapis-lazuli -המקור:ויקישיתוף, Hannes Grobe]]~~

	יששכר היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''סַפִּיר ''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ח</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה "שפיל"י והמראה שלה הוא תכלת. היא ניתמה לשבט היות והיו גדולים בחכמת התורה, כמו שכתוב ב[[ספר דברי הימים]] :"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה-יַּעֲשֶׂה" <ref>י"ב, ל"ג</ref>.

	כמו כן לוחות התורה של סנפיריון היו וכך מצאנו ב[[מתן תורה]]:וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" <ref>כ"ד,י</ref>. ה[[רמב"ן]] מבאר:"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר - הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא <ref><makor>יחזקאל א כו</makor></ref> .

	[[רבינו בחיי]] מוסיף "התכלת הוא צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים". צבע התכלת אינו דומה לטבעו של האדום או ירוק המייצגים גאוה.

	סגולת אבן זו שהוא טוב לאור העינים וולכן מעבירים אותו על העינים - כמו שהתורה מאירת עינים. ואמרו כי האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום בגוף. וכבר אמרו חז"ל שה"חש בראשו יעסוק בתורה".

	~~[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA) על אבן הספיר בויקיפדיה העברית]~~

	~~==ברכות השבט==~~

	יעקב אבינו מברך את בנו בפסיבות :" יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד: <ref>ל"ט, י"ד-ט"ו</ref>

	על ברכה זו רבו הפירושים. שהרי לא פשוט לאחל לאחד משבטי ישראל שיהיה כמו חמור. לפי החסידות רואים ביישכר כנושא התכונות החיוביות של החמור:החכמה, ההתמדה, המסירות, הידע והסבלנות. הוא פשוט נהנה מן המנחה.

	~~חז"ל מוצאים בברכה נושאים אחדים:~~

	* '''יששכר חמור גרם''' - מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו. [[רש"י]] משלים: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו למשאוי כבד.
	* '''רובץ בין המשפתים''' - כאן הדימוי הוא לחמורים העומדים ומצפים - "אלו שלושה שורות של תלמידי חכמים, שהן יושבים לפניהם."
	* '''וירא מנוחה כי טוב''' - זו התורה, שנאמר <ref>משלי ד</ref> כי לקח טוב נתתי לכם.
	* '''ואת הארץ כי נעמה''' - זו התורה, <ref>איוב יא </ref> ארוכה מארץ וגו'.

	דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - הכוונה לנחלת יששכר - " מה חמור זה, נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן". ובאותו רעיון:'''רובץ בין המשפתים''' - אלו ב' בקעות:
	~~בקעת פסלן ובקעת יזרעאל. ועדין על נחלתו :'''וירא מנוחה כי טוב''' זו תנעם שם מקום.~~

	עוד דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - פרותיו (פירותיו) של יששכר גסין היו והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים, והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם והיו אומרים להם ישראל, על אלו אתם מתמיהין, אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה היה לכם להתמה עליהם, והרבה גרים היו באים ומתגיירים."

	[[רבי עובדיה ספורנו]] מייחס לשבט תכונות ייחודיות:"גָּרֶם. חֲמור בַּעַל עֶצֶם, חָזָק, וּבְחָזְקו רבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. כְּשֶׁהוּא חונֶה רובֵץ בֵּין שְׁתֵּי הַחֲבִילות הַנְּתוּנות לְמַשָּׂא עַל שְׁנֵי צִדָּיו... וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי לַחֲמור חָזָק מְאד שֶׁיִּרְבַּץ עִם הַחֲבִילות עַל גַּבָּיו. וּכְמו כֵּן יִשָּׂשׂכָר נושֵׂא עָלָיו '''על תּורָה וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַנְהָגַת מְדִינות, כָּרָאוּי לְחָכָם, שָׁלֵם בְּמִדּות וּבְמֻשְׂכָּלות.''' "

	~~==בין יששכר לבין זבולון==~~

	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[זבולון בסחורתו ויששכר בתורתו]]}}~~

	לפי הברכות לעיל יש קשר הדוק בין שני השבטים, ולא רק בעולם הזה. זכותו של זבולון לחיי העולם הבא - למרות התעסקותו בחיי העולם הזה - מובטחת בגין דאגתו לסיפוק צרכיו של יששכר שיוכל לעסוק בתורה.


	~~==נחלת שבט יששכר==~~

	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[נחלת שבט יששכר]]}}~~

	~~[[תמונה:Nachalat_issacar_2.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט יששכר]]~~

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].

	~~== הערות שוליים ==~~

	~~<references />~~


	~~<center><div style="font-size:11px; text-align:center; background-color:~~#~~DFDFFF; width:450px;">'''[[יעקב אבינו\|בני יעקב]]'''~~

	~~[[ראובן בן יעקב\|ראובן]], [[שמעון בן יעקב\|שמעון]], [[לוי בן יעקב\|לוי]], [[יהודה בן יעקב\|יהודה]]~~

	~~[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]~~

	~~[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]~~

	~~[[דינה בת לאה\|דינה]]~~


	~~</div>~~
	~~</center>~~



	~~[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]~~
	[[~~קטגוריה: שבט~~ יששכר]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:38:55Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:38, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Issascar.jpg\|left\|thumb\|250px\|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]		[[תמונה:Issascar.jpg\|left\|thumb\|250px\|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]

	'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב\|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".		'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב\|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".
שורה 9:		שורה 9:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר. "{{מקור\|([[ספר בראשית]], ל',י"ח)}}.		לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר. "{{מקור\|[[ספר בראשית]], ל',י"ח\|כן}}.

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.		[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.

אברהם אליצור: /* הערות שוליים */

2012-05-22T18:06:32Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:06, 22 במאי 2012
שורה 85:		שורה 85:

	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]
			[[קטגוריה: שבט יששכר]]

אריאל ביגל נ"י ב־09:22, 4 במאי 2012

2012-05-04T09:22:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:22, 4 במאי 2012
שורה 76:		שורה 76:
	[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]		[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]

	[[דינה בת לאה]]		[[דינה בת לאה\|דינה]]


	</div>		</div>
	</center>		</center>



	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

אריאל ביגל נ"י ב־09:20, 4 במאי 2012

2012-05-04T09:20:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:20, 4 במאי 2012
שורה 74:		שורה 74:
	[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]		[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]

	[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]		[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]

			[[דינה בת לאה]]

אריאל ביגל נ"י ב־09:15, 4 במאי 2012

2012-05-04T09:15:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:15, 4 במאי 2012
שורה 81:		שורה 81:


	~~[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]~~
	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:05, 9 בדצמבר 2010

2010-12-09T21:05:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:05, 9 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Issascar.jpg\|left\|thumb\|250px\|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]		[[תמונה:Issascar.jpg\|left\|thumb\|250px\|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]

	'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב\|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר ~~שְׂמַח~~ זְבוּלֻן ~~בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ~~" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".		'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב\|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".

	אחד מתלמידי רבי סעדיה גאון כתב "תלמידי חכמים הם וכל ישראל מסכימים על פיהם"<ref> [http://www.daat.ac.il/daat/vl/divreyhayamim/divreyhayamim01.pdf המקור]</ref>		אחד מתלמידי רבי סעדיה גאון כתב "תלמידי חכמים הם וכל ישראל מסכימים על פיהם"<ref> [http://www.daat.ac.il/daat/vl/divreyhayamim/divreyhayamim01.pdf המקור]</ref>
שורה 9:		שורה 9:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים ~~שְׂכָרִי אֲשֶׁר~~-~~נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר~~. "{{מקור\|([[ספר בראשית]], ל',י"ח)}}.		לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר. "{{מקור\|([[ספר בראשית]], ל',י"ח)}}.

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.		[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.
שורה 18:		שורה 18:
	[[תמונה:Lapis-lazuli_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|Lapis-lazuli -המקור:ויקישיתוף, Hannes Grobe]]		[[תמונה:Lapis-lazuli_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|Lapis-lazuli -המקור:ויקישיתוף, Hannes Grobe]]

	יששכר היה ~~מְפֻתָּ‏‏‏ח~~ על '''~~סַפִּיר~~ ''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ח</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה "שפיל"י והמראה שלה הוא תכלת. היא ניתמה לשבט היות והיו גדולים בחכמת התורה, כמו שכתוב ב[[ספר דברי הימים]] :"~~וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר~~ יוֹדְעֵי בִינָה ~~לָעִתִּים~~ לָדַעַת מַה-~~יַּעֲשֶׂה~~" <ref>י"ב, ל"ג</ref>.		יששכר היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''סַפִּיר ''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ח</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה "שפיל"י והמראה שלה הוא תכלת. היא ניתמה לשבט היות והיו גדולים בחכמת התורה, כמו שכתוב ב[[ספר דברי הימים]] :"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה-יַּעֲשֶׂה" <ref>י"ב, ל"ג</ref>.

	כמו כן לוחות התורה של סנפיריון היו וכך מצאנו ב[[מתן תורה]]:~~וַיִּרְאוּ~~ אֵת אֱלֹהֵי ~~יִשְׂרָאֵל~~ וְתַחַת רַגְלָיו ~~כְּמַעֲשֵׂה~~ לִבְנַת ~~הַסַּפִּיר~~ וּכְעֶצֶם ~~הַשָּׁמַיִם~~ לָטֹהַר" <ref>כ"ד,י</ref>. ה[[רמב"ן]] מבאר:"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר - הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא <ref><makor>יחזקאל א כו</makor></ref> .		כמו כן לוחות התורה של סנפיריון היו וכך מצאנו ב[[מתן תורה]]:וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" <ref>כ"ד,י</ref>. ה[[רמב"ן]] מבאר:"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר - הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא <ref><makor>יחזקאל א כו</makor></ref> .

	[[רבינו בחיי]] מוסיף "התכלת הוא צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים". צבע התכלת אינו דומה לטבעו של האדום או ירוק המייצגים גאוה.		[[רבינו בחיי]] מוסיף "התכלת הוא צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים". צבע התכלת אינו דומה לטבעו של האדום או ירוק המייצגים גאוה.
שורה 30:		שורה 30:
	==ברכות השבט==		==ברכות השבט==

	יעקב אבינו מברך את בנו בפסיבות :" ~~יִשָּׂשׂכָר~~ חֲמֹר ~~גָּרֶם~~ רֹבֵץ ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~.~~וַיַּרְא~~ מְנֻחָה ~~כִּי~~ טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ ~~כִּי~~ נָעֵמָה ~~וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל~~ וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד: <ref>ל"ט, י"ד-ט"ו</ref>		יעקב אבינו מברך את בנו בפסיבות :" יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד: <ref>ל"ט, י"ד-ט"ו</ref>

	על ברכה זו רבו הפירושים. שהרי לא פשוט לאחל לאחד משבטי ישראל שיהיה כמו חמור. לפי החסידות רואים ביישכר כנושא התכונות החיוביות של החמור:החכמה, ההתמדה, המסירות, הידע והסבלנות. הוא פשוט נהנה מן המנחה.		על ברכה זו רבו הפירושים. שהרי לא פשוט לאחל לאחד משבטי ישראל שיהיה כמו חמור. לפי החסידות רואים ביישכר כנושא התכונות החיוביות של החמור:החכמה, ההתמדה, המסירות, הידע והסבלנות. הוא פשוט נהנה מן המנחה.
שורה 46:		שורה 46:
	עוד דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - פרותיו (פירותיו) של יששכר גסין היו והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים, והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם והיו אומרים להם ישראל, על אלו אתם מתמיהין, אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה היה לכם להתמה עליהם, והרבה גרים היו באים ומתגיירים."		עוד דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - פרותיו (פירותיו) של יששכר גסין היו והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים, והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם והיו אומרים להם ישראל, על אלו אתם מתמיהין, אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה היה לכם להתמה עליהם, והרבה גרים היו באים ומתגיירים."

	[[רבי עובדיה ספורנו]] מייחס לשבט תכונות ייחודיות:"~~גָּרֶם~~. חֲמור ~~בַּעַל~~ עֶצֶם, חָזָק, וּבְחָזְקו רבֵץ ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~. ~~כְּשֶׁהוּא~~ חונֶה רובֵץ ~~בֵּין שְׁתֵּי~~ הַחֲבִילות ~~הַנְּתוּנות לְמַשָּׂא~~ עַל ~~שְׁנֵי צִדָּיו~~... וְזֶה לא ~~יִתָּכֵן~~ זוּלָתִי לַחֲמור חָזָק מְאד ~~שֶׁיִּרְבַּץ~~ עִם הַחֲבִילות עַל ~~גַּבָּיו~~. וּכְמו ~~כֵּן יִשָּׂשׂכָר נושֵׂא~~ עָלָיו '''על תּורָה וְעל ~~דֶּרֶךְ~~ אֶרֶץ וְהַנְהָגַת מְדִינות, ~~כָּרָאוּי~~ לְחָכָם, ~~שָׁלֵם בְּמִדּות וּבְמֻשְׂכָּלות~~.''' "		[[רבי עובדיה ספורנו]] מייחס לשבט תכונות ייחודיות:"גָּרֶם. חֲמור בַּעַל עֶצֶם, חָזָק, וּבְחָזְקו רבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. כְּשֶׁהוּא חונֶה רובֵץ בֵּין שְׁתֵּי הַחֲבִילות הַנְּתוּנות לְמַשָּׂא עַל שְׁנֵי צִדָּיו... וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי לַחֲמור חָזָק מְאד שֶׁיִּרְבַּץ עִם הַחֲבִילות עַל גַּבָּיו. וּכְמו כֵּן יִשָּׂשׂכָר נושֵׂא עָלָיו '''על תּורָה וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַנְהָגַת מְדִינות, כָּרָאוּי לְחָכָם, שָׁלֵם בְּמִדּות וּבְמֻשְׂכָּלות.''' "

	==בין יששכר לבין זבולון==		==בין יששכר לבין זבולון==
שורה 81:		שורה 81:


			[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-23T12:44:02Z

הוספת תגיות מקור

דף חדש

[[תמונה:Issascar.jpg|left|thumb|250px|הסמל שבט יששכר הוא אריה - אותיות התורה על רקע התכלת - מ[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]] ]]

'''יששכר בן יעקב''' הוא הבן החמישי של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. ב[[ברכות יעקב]] נקבע כי הוא מיועד ללמוד תורה. בני השבט ילמדו ושבט [[זבולון בן יעקב|זבולון]] ידאג לפרנסתו. וזאת לפי ברכת [[משה רבינו]]:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" <ref>ספר דברים ל"ג, י"ח</ref>. ו[[רש"י]] מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".

אחד מתלמידי רבי סעדיה גאון כתב "תלמידי חכמים הם וכל ישראל מסכימים על פיהם"<ref> [http://www.daat.ac.il/daat/vl/divreyhayamim/divreyhayamim01.pdf המקור]</ref>

לפי סדר עולם רבא יששכר נולד בשנה העשירית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת א' קצ"ז - 2,197 לבריאת העולם י' באב, מת בן מאה ועשרים ושתים שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]]</ref>

==מקורו של השם==

לאה אימו בוחרת לו את השם :"...אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר. "{{מקור|([[ספר בראשית]], ל',י"ח)}}.

[[רבי דוד צבי הופמן]] מפרש את שמו :'''ותקרא שמו יששכר''' - " ועל כן רואה לאה בבן זה שכר כפול, שכר בשביל הביטול העצמק כשמסרה את שפחתה לבעלה, ושכר בשביל הבטחון בה', אותו הוכיחה עם מסירת הדודאים לאחותה. אך ברוב עדינותה אין היא פורשת מומנט זה, כי אז היתה גם נוזפת באחותה שבטחה דוקא באמצעי זה. אך בשם שהיא נותנת לבנה החמישי, כלולה משמעות זו.

הוא מצטט את פרושו של ה[[רשב"ם]] '''יששכר''' - "אחד שכר הדודאים ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי"

==סמלו של השבט==
[[תמונה:Lapis-lazuli_hg.jpg|left|thumb|250px|Lapis-lazuli -המקור:ויקישיתוף, Hannes Grobe]]

יששכר היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''סַפִּיר ''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ח</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה "שפיל"י והמראה שלה הוא תכלת. היא ניתמה לשבט היות והיו גדולים בחכמת התורה, כמו שכתוב ב[[ספר דברי הימים]] :"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה-יַּעֲשֶׂה" <ref>י"ב, ל"ג</ref>.

כמו כן לוחות התורה של סנפיריון היו וכך מצאנו ב[[מתן תורה]]:וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" <ref>כ"ד,י</ref>. ה[[רמב"ן]] מבאר:"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר - הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא <ref><makor>יחזקאל א כו</makor></ref> .

[[רבינו בחיי]] מוסיף "התכלת הוא צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים". צבע התכלת אינו דומה לטבעו של האדום או ירוק המייצגים גאוה.

סגולת אבן זו שהוא טוב לאור העינים וולכן מעבירים אותו על העינים - כמו שהתורה מאירת עינים. ואמרו כי האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום בגוף. וכבר אמרו חז"ל שה"חש בראשו יעסוק בתורה".

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA) על אבן הספיר בויקיפדיה העברית]

==ברכות השבט==

יעקב אבינו מברך את בנו בפסיבות :" יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד: <ref>ל"ט, י"ד-ט"ו</ref>

על ברכה זו רבו הפירושים. שהרי לא פשוט לאחל לאחד משבטי ישראל שיהיה כמו חמור. לפי החסידות רואים ביישכר כנושא התכונות החיוביות של החמור:החכמה, ההתמדה, המסירות, הידע והסבלנות. הוא פשוט נהנה מן המנחה.

חז"ל מוצאים בברכה נושאים אחדים:

* '''יששכר חמור גרם''' - מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו. [[רש"י]] משלים: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו למשאוי כבד.
* '''רובץ בין המשפתים''' - כאן הדימוי הוא לחמורים העומדים ומצפים - "אלו שלושה שורות של תלמידי חכמים, שהן יושבים לפניהם."
* '''וירא מנוחה כי טוב''' - זו התורה, שנאמר <ref>משלי ד</ref> כי לקח טוב נתתי לכם.
* '''ואת הארץ כי נעמה''' - זו התורה, <ref>איוב יא </ref> ארוכה מארץ וגו'.

דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - הכוונה לנחלת יששכר - " מה חמור זה, נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן". ובאותו רעיון:'''רובץ בין המשפתים''' - אלו ב' בקעות:
בקעת פסלן ובקעת יזרעאל. ועדין על נחלתו :'''וירא מנוחה כי טוב''' זו תנעם שם מקום.

עוד דבר אחר: '''יששכר חמור גרם''' - פרותיו (פירותיו) של יששכר גסין היו והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים, והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם והיו אומרים להם ישראל, על אלו אתם מתמיהין, אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה היה לכם להתמה עליהם, והרבה גרים היו באים ומתגיירים."

[[רבי עובדיה ספורנו]] מייחס לשבט תכונות ייחודיות:"גָּרֶם. חֲמור בַּעַל עֶצֶם, חָזָק, וּבְחָזְקו רבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. כְּשֶׁהוּא חונֶה רובֵץ בֵּין שְׁתֵּי הַחֲבִילות הַנְּתוּנות לְמַשָּׂא עַל שְׁנֵי צִדָּיו... וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי לַחֲמור חָזָק מְאד שֶׁיִּרְבַּץ עִם הַחֲבִילות עַל גַּבָּיו. וּכְמו כֵּן יִשָּׂשׂכָר נושֵׂא עָלָיו '''על תּורָה וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַנְהָגַת מְדִינות, כָּרָאוּי לְחָכָם, שָׁלֵם בְּמִדּות וּבְמֻשְׂכָּלות.''' "

==בין יששכר לבין זבולון==

{{ערך מורחב|ערך=[[זבולון בסחורתו ויששכר בתורתו]]}}

לפי הברכות לעיל יש קשר הדוק בין שני השבטים, ולא רק בעולם הזה. זכותו של זבולון לחיי העולם הבא - למרות התעסקותו בחיי העולם הזה - מובטחת בגין דאגתו לסיפוק צרכיו של יששכר שיוכל לעסוק בתורה.

==נחלת שבט יששכר==

{{ערך מורחב|ערך=[[נחלת שבט יששכר]]}}

[[תמונה:Nachalat_issacar_2.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט יששכר]]

'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון|זבולון]], [[שבט יששכר|יששכר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]].

== הערות שוליים ==

<references />

<center><div style="font-size:11px; text-align:center; background-color:#DFDFFF; width:450px;">'''[[יעקב אבינו|בני יעקב]]'''

[[ראובן בן יעקב|ראובן]], [[שמעון בן יעקב|שמעון]], [[לוי בן יעקב|לוי]], [[יהודה בן יעקב|יהודה]]

[[יששכר בן יעקב|יששכר]], [[זבולון בן יעקב|זבולון]], [[דן בן יעקב|דן]], [[נפתלי בן יעקב|נפתלי]]

[[גד בן יעקב|גד]], [[אשר בן יעקב|אשר]], [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[בנימין בן יעקב|בנימין]]

</div>
</center>

[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]