ישיבת סוכה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־20:52, 5 באוקטובר 2022

2022-10-05T20:52:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:52, 5 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{להשלים\|כל הערך=כן}}~~
	מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.		מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
	==המקור בתורה==		==המקור בתורה==

Wikiboss ב־09:52, 19 בספטמבר 2021

2021-09-19T09:52:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:52, 19 בספטמבר 2021
שורה 10:		שורה 10:

	==ענני כבוד או סוכות ממש==		==ענני כבוד או סוכות ממש==
	בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב\|בבלי-סוכה\|יא\|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{~~מקור~~\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$\|כן}}, רש"י {{~~מקור~~\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{~~מקור~~\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.		בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב\|בבלי-סוכה\|יא\|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{הערה\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$\|כן}}, רש"י {{הערה\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{הערה\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.

	ה[[נצי"ב]] {{הערה\|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלהים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.		ה[[נצי"ב]] {{הערה\|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלהים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.

Wikiboss: /* טעם המצווה */

2021-09-10T10:45:00Z

טעם המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:45, 10 בספטמבר 2021
שורה 20:		שורה 20:
	===מדוע זכר לענני הכבוד?===		===מדוע זכר לענני הכבוד?===
	מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?		מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?
	~~====זכר ליציאת מצרים====~~
	הב"ח{{הערה\|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה\|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.		הב"ח{{הערה\|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה\|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.
	~~====אהבת הקב"ה את העם====~~
	באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה\|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.		באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה\|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.
	===טעם המצווה בסוכות ממש===		===טעם המצווה בסוכות ממש===
	לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?		לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?
	~~====זכר לארץ ישראל ולשפע האלוקי====~~
	ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.		ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.

	בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה\|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.		בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה\|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.
	~~====זכות ההליכה במדבר====~~
	[[ערוך השולחן]] {{הערה\|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.		[[ערוך השולחן]] {{הערה\|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.

Wikiboss: /* טעם המצווה */

2021-09-10T10:43:45Z

טעם המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 10 בספטמבר 2021
שורה 17:		שורה 17:

	==טעם המצווה==		==טעם המצווה==
	כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?		כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה.
	===זכר ליציאת מצרים===		===מדוע זכר לענני הכבוד?===
			מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?
			====זכר ליציאת מצרים====
	הב"ח{{הערה\|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה\|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.		הב"ח{{הערה\|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה\|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.
	===אהבת הקב"ה את העם===		====אהבת הקב"ה את העם====
	באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה\|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.		באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה\|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.
	===~~סוכות~~ ממש===		===טעם המצווה בסוכות ממש===
	לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?		לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?
	===זכר לארץ ישראל ולשפע האלוקי===		====זכר לארץ ישראל ולשפע האלוקי====
	ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.		ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.

	בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה\|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.		בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה\|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.
	===זכות ההליכה במדבר===		====זכות ההליכה במדבר====
	[[ערוך השולחן]] {{הערה\|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.		[[ערוך השולחן]] {{הערה\|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.

Wikiboss: /* ענני כבוד או סוכות ממש */

2021-09-10T10:42:07Z

ענני כבוד או סוכות ממש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:42, 10 בספטמבר 2021
שורה 12:		שורה 12:
	בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב\|בבלי-סוכה\|יא\|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{מקור\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$\|כן}}, רש"י {{מקור\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.		בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב\|בבלי-סוכה\|יא\|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{מקור\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$\|כן}}, רש"י {{מקור\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.

	ה[[נצי"ב]] {{הערה\|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי ~~אלקים~~ חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.		ה[[נצי"ב]] {{הערה\|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלהים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.
	===כוונה בקיום המצווה===		===כוונה בקיום המצווה===
	ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה\|בית-יוסף-ב"ח-או"ח\|תרכה\|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה\|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.		ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה\|בית-יוסף-ב"ח-או"ח\|תרכה\|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה\|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.

	==טעם המצווה==		==טעם המצווה==
	כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?		כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?

Wikiboss ב־10:41, 10 בספטמבר 2021

2021-09-10T10:41:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:41, 10 בספטמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.		מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
	== המקור בתורה==		==המקור בתורה==
	ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.		ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.

שורה 8:		שורה 8:
	==תשבו כעין תדורו==		==תשבו כעין תדורו==
	חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.		חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.

	==ענני כבוד או סוכות ממש==		==ענני כבוד או סוכות ממש==
			בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב\|בבלי-סוכה\|יא\|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{מקור\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$\|כן}}, רש"י {{מקור\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.

	מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון\|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם\|ויקרא כג, מג}}.		ה[[נצי"ב]] {{הערה\|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.
			===כוונה בקיום המצווה===
	ב[[תלמוד]] {{מקור\|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:\|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק{{הערה\|הדברים הובאו ב[[ילקוט שמעוני]] במקום {{מקור\|ילקוט שמעוני תורה אמור תרנה$רמז תרמנה\|כן}}.}}, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" ~~היינו [[ענני הכבוד]]{{הערה\|וכן כתב~~ ב~~[[תרגום יונתן~~]] {{מקור\|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$במקום\|כן}} וב{{מקור\|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור\|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}.}} (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו [[רבי עקיבא]] פירש שהכוונה לסוכות ממש{{הערה\|וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.}}, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור\|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.		ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה\|בית-יוסף-ב"ח-או"ח\|תרכה\|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה\|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.
			==טעם המצווה==
	~~וה[[נצי"ב]]~~ בספרו "[[העמק דבר]]" ~~{{מקור\|~~במדבר י, לד~~\|כן~~}} ~~כתב לבאר, שבאמת~~ "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", ~~שכאשר~~ נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.		כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?
			===זכר ליציאת מצרים===
	==~~טעם~~ המצווה ==		הב"ח{{הערה\|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה\|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.
			===אהבת הקב"ה את העם===
	לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?		באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה\|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.
			===סוכות ממש===
	~~יש בזה כמה הסברים:~~		לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?
	* בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[~~ארץ ישראל\|ארץ~~]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{~~מקור~~\|~~רשב~~"~~ם ויקרא כג, מג$רשב~~"~~ם שם~~\|כן}}.		===זכר לארץ ישראל ולשפע האלוקי===
	* הישיבה בסוכה מזכירה את ~~יציאת מצרים~~{{~~דרושה הבהרה}} {{מקור~~\|~~תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב~~"~~ע שם; ועוד\|כן~~}}.		ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.
	* הסוכה ~~מעוררת~~ "~~שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו~~{{הערה\|~~עפ"י {{מקור\|תהלים קז, ד~~}}.~~}} ארבעים שנה~~, ~~וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם~~{{הערה\|זו ~~תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב~~"ן.~~}}] לא חסרו~~ דבר" ~~{{מקור\|(}}{{מקור\|רמב~~"~~ן ויקרא כג מג$רמב~~"ן}} {{~~מקור~~\|~~ו}}{{מקור\|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור\|)~~}}.
	* "~~כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל~~ במדבר, שהיו ~~הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף~~, ~~במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו~~" ~~{{מקור\|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם\|כן}}~~.


	===~~השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה~~===

	~~כתב ה[[ב~~"~~ח]]<ref>או~~"~~ח ריש סי' תרכה~~.~~</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם~~.~~</ref>~~, ~~שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר~~ "~~לחשוב") שעושה מצות~~ ה~~' כמו בכל המצוות (ש"~~[[~~מצוות צריכות כוונה"~~]]), אלא ~~צריך לכווין שעושה כן '''גם~~'~~'' כדי לזכור את ענני הכבוד~~.		בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה\|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.
			===זכות ההליכה במדבר===
			[[ערוך השולחן]] {{הערה\|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.

	==יסודות וחקירות==		==יסודות וחקירות==

Wikiboss: /* המקור בתורה */

2021-09-08T19:45:19Z

המקור בתורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 8 בספטמבר 2021
שורה 4:		שורה 4:
	ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.		ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.

	גם בימי [[עזרא]] מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות {{ציטוטון\|וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם}}. בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי [[יהושע]]. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות{{הערה\|בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים}} לומדים בגמרא {{#makor-new:סוכה יב א\|בבלי-סוכה\|יב\|א}} כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.		גם בימי [[עזרא]] מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות {{ציטוטון\|וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם}}. בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי [[יהושע]]{{הערה\|כך מפרש הכוזרי מאמר ג, סג אם כי יש דעות רבות בדבר}}. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות{{הערה\|בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים}} לומדים בגמרא {{#makor-new:סוכה יב א\|בבלי-סוכה\|יב\|א}} כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.

	==תשבו כעין תדורו==		==תשבו כעין תדורו==
	חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.		חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.

Wikiboss ב־19:28, 8 בספטמבר 2021

2021-09-08T19:28:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 8 בספטמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.		מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
			== המקור בתורה==
			ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.

	~~== המקור בתורה ==~~		גם בימי [[עזרא]] מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות {{ציטוטון\|וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם}}. בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי [[יהושע]]. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות{{הערה\|בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים}} לומדים בגמרא {{#makor-new:סוכה יב א\|בבלי-סוכה\|יב\|א}} כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.
	ב[[~~תורה~~]] ~~נאמר~~ כי {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם\|~~ויקרא כג, לט~~-מג}}.

	==תשבו כעין תדורו==		==תשבו כעין תדורו==
	חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.		חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.

Wikiboss ב־07:19, 4 באוקטובר 2020

2020-10-04T07:19:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:19, 4 באוקטובר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
			מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
	~~'''מצווה לשבת~~ בסוכה ב[[חג הסוכות]], שנאמר~~'''~~ {{~~מקור~~\|~~ויקרא כג, מב\|כן~~}}~~''': {{ציטוטון\|בסוכות~~ תשבו ~~שבעת ימים}}~~.~~'''~~

	== המקור בתורה ==		== המקור בתורה ==
	{{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם\|ויקרא כג, לט-מג}}.		ב[[תורה]] נאמר כי {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם\|ויקרא כג, לט-מג}}.

	~~במילים אלו מצווה התורה את [[עם ישראל]] לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]]~~.

			==תשבו כעין תדורו==
			חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.
	==ענני כבוד או סוכות ממש==		==ענני כבוד או סוכות ממש==

שורה 31:		שורה 30:
	כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד.		כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד.

	== ~~חקירות בגדרי המצווה~~ ==		==יסודות וחקירות==

	'''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור\|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג\|כן}}.		'''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור\|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג\|כן}}.
שורה 48:		שורה 47:

	{{ערך מורחב\|ערך=[[סוכה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[סוכה]]}}
			==לקריאה נוספת==
			* [[ברכת לישב בסוכה]]
			* [[סוכה]]
			* [[ארבעת המינים]]
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]]

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-10-03T18:12:41Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:12, 3 באוקטובר 2020
שורה 52:		שורה 52:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]]
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/556 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב אליעזר מלמד]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/556 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב אליעזר מלמד]]
			* [https://www.yeshiva.org.il/ask/101580 מתי מברכים לישב בסוכה] הרב שמואל אריאל

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 8 בספטמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.		מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון\| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
			== המקור בתורה==
			ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.

	~~== המקור בתורה ==~~		גם בימי [[עזרא]] מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות {{ציטוטון\|וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם}}. בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי [[יהושע]]. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות{{הערה\|בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים}} לומדים בגמרא {{#makor-new:סוכה יב א\|בבלי-סוכה\|יב\|א}} כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.
	ב[[~~תורה~~]] ~~נאמר~~ כי {{ציטוטון\|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם\|~~ויקרא כג, לט~~-מג}}.

	==תשבו כעין תדורו==		==תשבו כעין תדורו==
	חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.		חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון\|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.