ישיבת כף החיים - היסטוריית גרסאות

213.137.72.109: /* מדרשיה לבנות טובות */

2023-04-09T03:25:25Z

מדרשיה לבנות טובות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:25, 9 באפריל 2023
שורה 28:		שורה 28:

	==מדרשיה לבנות טובות==		==מדרשיה לבנות טובות==
	לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם ה'''מדרשיית עטרת בנות''' בשמה המקורי מדרשיית '''עטרת''' {{הערה\| (Ateret girls)}} הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]].		לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם ה'''מדרשיית עטרת בנות''' בשמה המקורי מדרשיית '''עטרת'''{{הערה\| (Ateret girls)}} הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]].

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

213.137.72.109: /* מדרשיה לבנות טובות */

2023-04-09T03:24:50Z

מדרשיה לבנות טובות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:24, 9 באפריל 2023
שורה 28:		שורה 28:

	==מדרשיה לבנות טובות==		==מדרשיה לבנות טובות==
	לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם ~~המדרשיה~~ '''עטרת בנות'''{{הערה\| (Ateret girls)}} הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]].		לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם ה'''מדרשיית עטרת בנות''' בשמה המקורי מדרשיית '''עטרת''' {{הערה\| (Ateret girls)}} הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]].

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

213.137.72.109: /* לקריאה נוספת */

2023-04-09T03:23:33Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:23, 9 באפריל 2023
שורה 35:		שורה 35:
	*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]].		*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]].

	*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] המחבר ר' [[חכם סופר]] יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] בחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע‏]]{{הערה\| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}.		*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] המחבר ר' [[חכם סופר אב"א]] יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] בחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע‏]]{{הערה\| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

213.137.72.109: /* עמותת מורשת כף החיים */

2023-04-09T03:22:30Z

עמותת מורשת כף החיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:22, 9 באפריל 2023
שורה 21:		שורה 21:
	*ר' דוד לאל ז"ל ([[ירושלים]] רמת שלמה).		*ר' דוד לאל ז"ל ([[ירושלים]] רמת שלמה).
	*ר' חנניה דוד זריהן (חנן דוד זוהר) ז"ל ([[ירושלים]] רחוב הרב בלוי 3).		*ר' חנניה דוד זריהן (חנן דוד זוהר) ז"ל ([[ירושלים]] רחוב הרב בלוי 3).
	*~~ר' דוד~~ (~~אהרן~~) ~~סופר~~ (גר ב[[~~גבעת זאב~~]] רחוב ~~אגן האיילות 21~~).		* [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] (גר ב[[ירושלים]] רחוב רבנו גרשום 26).
	*ר' ~~יעקב חיים~~ סופר (גר ב[[~~ירושלים~~]] רחוב ~~רבנו גרשום 26~~).		* בנו ר' דוד (אהרן) סופר בעל לוח עתים לבינה (גר ב[[גבעת זאב]] רחוב אגן האיילות 21).
	*ר' ירון לביא (גר ב[[אלעד]]).		*ר' ירון לביא (גר ב[[אלעד]]).
	*ר' שמואל דדש (גר ב[[ירושלים]] רחוב דוד חזן 9/~~רחוב~~ בית וגן 1).		*ר' שמואל דדש (גר ב[[ירושלים]] רחוב דוד חזן 9/ורחוב בית וגן 1).
	*מי שעזר ביעוץ וניהול הישיבה והכניס בה מנהל כספים נוסף (רבי דוד חי לורי מ[[מעלות דפנה]]) להקמת ופריחת המוסדות והעשיר כלכלית ופיננסית את קופת הישיבה והמוסדות הינו [[רבי אברהם סופר (ה3)]] ששימש מגיד שיעור וראש קיבוץ כמה שנים הן ב[[ישיבת תורת יעקב]] והן ב[[ישיבת כף החיים]].		*מי שעזר ביעוץ וניהול הישיבה והכניס בה מנהל כספים נוסף (רבי דוד חי לורי מ[[מעלות דפנה]]) להקמת ופריחת המוסדות והעשיר כלכלית ופיננסית את קופת הישיבה והמוסדות הינו [[רבי אברהם סופר (ה3)]] ששימש מגיד שיעור ור"מ וראש קיבוץ כמה שנים הן ב[[ישיבת תורת יעקב]] והן ב[[ישיבת כף החיים]].

	==מדרשיה לבנות טובות==		==מדרשיה לבנות טובות==

213.137.72.109: /* עמותת מורשת כף החיים */

2023-04-09T03:20:26Z

עמותת מורשת כף החיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:20, 9 באפריל 2023
שורה 25:		שורה 25:
	*ר' ירון לביא (גר ב[[אלעד]]).		*ר' ירון לביא (גר ב[[אלעד]]).
	*ר' שמואל דדש (גר ב[[ירושלים]] רחוב דוד חזן 9/רחוב בית וגן 1).		*ר' שמואל דדש (גר ב[[ירושלים]] רחוב דוד חזן 9/רחוב בית וגן 1).
			*מי שעזר ביעוץ וניהול הישיבה והכניס בה מנהל כספים נוסף (רבי דוד חי לורי מ[[מעלות דפנה]]) להקמת ופריחת המוסדות והעשיר כלכלית ופיננסית את קופת הישיבה והמוסדות הינו [[רבי אברהם סופר (ה3)]] ששימש מגיד שיעור וראש קיבוץ כמה שנים הן ב[[ישיבת תורת יעקב]] והן ב[[ישיבת כף החיים]].

	==מדרשיה לבנות טובות==		==מדרשיה לבנות טובות==

ווייצמאן: /* מיקומי הישיבה */

2022-12-27T04:19:05Z

מיקומי הישיבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:19, 27 בדצמבר 2022
שורה 11:		שורה 11:
	*לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]].		*לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]].
	*לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' ורעייתו '''רינה (רענה) מורה'''‏{{הערה\|על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש}}.		*לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' ורעייתו '''רינה (רענה) מורה'''‏{{הערה\|על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש}}.
	היכל הישיבה{{הערה\| ברחוב אהלי יוסף}} נתרם ונבנה על ידי הנדיב [[משה יואל מזרחי]] ובני ביתו שהינו חסיד [[סטמאר]] מ[[ארצות הברית]] מעדת יוצאי [[ארם צובא]] היא [[חאלב]].		היכל הישיבה{{הערה\| ברחוב אהלי יוסף}} נתרם ונבנה על ידי הנדיב הרב [[משה יואל מזרחי]] ובני ביתו שהינו חסיד [[סטמאר]] מ[[ארצות הברית]] מעדת יוצאי [[ארם צובא]] היא [[חאלב]].

	*בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''.		*בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''.
	המשגיח בישיבה הינו [[הרב שלמה פנחס דסקל]], מתלמידי המשגיח הרב [[שלמה וולבה]]{{הערה\|משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת}}.		המשגיח בישיבה הינו [[הרב שלמה פנחס דסקל]], מתלמידי המשגיח הרב [[שלמה וולבה]]{{הערה\|משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת}}.

	==עמותת מורשת כף החיים==		==עמותת מורשת כף החיים==
	ישנה עמותה רשומה בשם מורשת כף החיים המתוקצבת מ[[מדינת ישראל]] ומנוהלת על ידי:		ישנה עמותה רשומה בשם מורשת כף החיים המתוקצבת מ[[מדינת ישראל]] ומנוהלת על ידי:

ווייצמאן: /* ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל */

2022-12-27T04:14:38Z

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:14, 27 בדצמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:
	במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.		במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

	ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם ~~אבי זקינו~~ מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}. ה. המקובל ר' [[שלמה ועקנין]] ראש [[ישיבת המקובלים רחל אמנו]] ברחוב רש"י 95 ירושלים ~~שאהב את הבחורים אהבת נפש~~. בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].		ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם סבא רבא שלו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}. ה. המקובל ר' [[שלמה ועקנין]] ראש [[ישיבת המקובלים רחל אמנו]] ברחוב רש"י 95 ירושלים. הרב רוזנר והרב סופר הקימו בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].

	==מיקומי הישיבה==		==מיקומי הישיבה==

46.31.102.106: /* לקריאה נוספת */

2022-12-12T10:21:38Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:21, 12 בדצמבר 2022
שורה 33:		שורה 33:
	*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]].		*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]].

	*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] המחבר ר' [[סופר ~~אברהם אליעזר~~]] יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] בחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע‏]]{{הערה\| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}.		*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] המחבר ר' [[חכם סופר]] יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] בחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע‏]]{{הערה\| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

213.137.71.142: /* ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל */

2022-09-14T05:58:15Z

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:58, 14 בספטמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:
	במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.		במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

	ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}} בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].		ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}. ה. המקובל ר' [[שלמה ועקנין]] ראש [[ישיבת המקובלים רחל אמנו]] ברחוב רש"י 95 ירושלים שאהב את הבחורים אהבת נפש. בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].

	==מיקומי הישיבה==		==מיקומי הישיבה==

213.137.71.49: /* ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל */

2021-11-04T10:05:29Z

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 4 בנובמבר 2021
שורה 3:		שורה 3:
	במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.		במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

	ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}} בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].		ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים‏]]{{הערה\| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]‏{{הערה\|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}} בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום‏{{הערה\|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]‏{{הערה\| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]].

	==מיקומי הישיבה==		==מיקומי הישיבה==