ישיבת גרודנא (אשדוד) - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־20:03, 13 באפריל 2013

2013-04-13T20:03:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:03, 13 באפריל 2013
שורה 28:		שורה 28:

	{{מיון רגיל:גרודנא}}		{{מיון רגיל:גרודנא}}
	[[קטגוריה:ישיבות]]		[[קטגוריה:ישיבות ליטאיות בישראל]]

אריאל ביגל נ"י: אריאל ביגל נ"י העביר את הדף ישיבת גרודנא לישיבת גרודנא (אשדוד)

2013-04-13T20:03:16Z

אריאל ביגל נ"י העביר את הדף ישיבת גרודנא לישיבת גרודנא (אשדוד)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:03, 13 באפריל 2013
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י ב־11:52, 1 במרץ 2013

2013-03-01T11:52:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:52, 1 במרץ 2013
שורה 27:		שורה 27:
	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

			{{מיון רגיל:גרודנא}}
	[[קטגוריה:ישיבות]]		[[קטגוריה:ישיבות]]

אריאל ביגל נ"י ב־11:46, 1 במרץ 2013

2013-03-01T11:46:27Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לשכתב|מועתק מויקיפדיה}}
 ==היסטוריה==
 הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ. בתחילה שכנה הישיבה ב[[בני ברק]], ובי"ח ב[[שבט]] תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי [[ישיבת פוניבז']]: [[הרב שמואל רוזובסקי]] ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות מבני ברק לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה [[הרב דב צבי קרלנשטיין]], [[הרב צבי דרבקין]] ו[[הרב יצחק הקר]], חתנו של הרב רוזובסקי.

אריאל ביגל נ"י ב־06:54, 26 באפריל 2012

2012-04-26T06:54:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:54, 26 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
			{{לשכתב\|מועתק מויקיפדיה}}
	'''ישיבת גרודנא''' היא [[ישיבה]] ששכנה בעיר גרודנא שבליטא ושוכנת כיום בקריית פוניבז' שברובע ג' ב[[אשדוד]]. משתייכת לזרם ה[[חרדי]]-[[ליטאי]].		'''ישיבת גרודנא''' היא [[ישיבה]] ששכנה בעיר גרודנא שבליטא ושוכנת כיום בקריית פוניבז' שברובע ג' ב[[אשדוד]]. משתייכת לזרם ה[[חרדי]]-[[ליטאי]].

אריאל ביגל נ"י ב־14:37, 25 באפריל 2012

2012-04-25T14:37:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:37, 25 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''ישיבת גרודנא''' היא [[ישיבה ~~גבוהה~~]] ~~השוכנת~~ בקריית פוניבז' שברובע ג' ב[[אשדוד]]. משתייכת לזרם ה[[חרדי]]-[[ליטאי]].		'''ישיבת גרודנא''' היא [[ישיבה]] ששכנה בעיר גרודנא שבליטא ושוכנת כיום בקריית פוניבז' שברובע ג' ב[[אשדוד]]. משתייכת לזרם ה[[חרדי]]-[[ליטאי]].

	==היסטוריה==		==היסטוריה==
	הישיבה הוקמה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ~~, ונקראה על שמה של [[ישיבת גרודנה]] ב[[ליטא]]~~. בתחילה שכנה הישיבה ב[[בני ברק]], ובי"ח שבט תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי [[ישיבת פוניבז']]: [[הרב שמואל רוזובסקי]] ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות ~~מ[[בני~~ ברק]] לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה [[הרב דב צבי קרלנשטיין]], [[הרב צבי דרבקין]] ו[[הרב יצחק הקר]], חתנו של הרב רוזובסקי.		הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ. בתחילה שכנה הישיבה ב[[בני ברק]], ובי"ח ב[[שבט]] תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי [[ישיבת פוניבז']]: [[הרב שמואל רוזובסקי]] ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות מבני ברק לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה [[הרב דב צבי קרלנשטיין]], [[הרב צבי דרבקין]] ו[[הרב יצחק הקר]], חתנו של הרב רוזובסקי.

	בשנת תש"ס ~~(2000)~~, עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה ~~בשואה~~.		בשנת תש"ס, עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 אברכים. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה ב[[שואה]].

	בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע ~~(10 ביולי 2010)~~. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.		בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

			[[קטגוריה:ישיבות]]

למאי נ"מ?: /* היסטוריה */

2012-04-25T05:46:58Z

היסטוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:46, 25 באפריל 2012
שורה 6:		שורה 6:
	בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.		בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

	בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.		בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי 2010). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

למאי נ"מ?: /* היסטוריה */

2012-04-25T05:46:13Z

היסטוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:46, 25 באפריל 2012
שורה 6:		שורה 6:
	בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.		בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

	בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם ~~הרב~~ [[יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.		בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

למאי נ"מ?: תיקון ההפניות לשמות הרבנים

2012-04-25T05:45:42Z

תיקון ההפניות לשמות הרבנים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:45, 25 באפריל 2012
שורה 2:		שורה 2:

	==היסטוריה==		==היסטוריה==
	הישיבה הוקמה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי ~~הרב~~ [[יוסף שלמה כהנמן]], "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ, ונקראה על שמה של [[ישיבת גרודנה]] ב[[ליטא]]. בתחילה שכנה הישיבה ב[[בני ברק]], ובי"ח שבט תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי [[ישיבת פוניבז']]: ~~הרב~~ [[שמואל רוזובסקי]] ~~והרב~~ [[אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות מ[[בני ברק]] לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה ~~הרב~~ [[דב צבי קרלנשטיין]], ~~הרב~~ [[צבי דרבקין]] ~~והרב~~ [[יצחק הקר]], חתנו של הרב רוזובסקי.		הישיבה הוקמה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ, ונקראה על שמה של [[ישיבת גרודנה]] ב[[ליטא]]. בתחילה שכנה הישיבה ב[[בני ברק]], ובי"ח שבט תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי [[ישיבת פוניבז']]: [[הרב שמואל רוזובסקי]] ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות מ[[בני ברק]] לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה [[הרב דב צבי קרלנשטיין]], [[הרב צבי דרבקין]] ו[[הרב יצחק הקר]], חתנו של הרב רוזובסקי.

	בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], שנספה בשואה.		בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

	בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.		בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

ויקיפדי ב־18:29, 24 באפריל 2012

2012-04-24T18:29:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:29, 24 באפריל 2012
שורה 6:		שורה 6:
	בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], שנספה בשואה.		בשנת תש"ס (2000), עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן ב[[באר יעקב]]. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 [[אברכים]]. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], שנספה בשואה.

	בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן ~~ויורשו בניהול מוסדות פוניבז'~~, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.		בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו ל[[ערכאות של גויים\|ערכאות]] עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שפרסם איגרת בנושא בעיתון [[יתד נאמן]]. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי [[תשעה באב]] תש"ע (10 ביולי [[2010]]). בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

	סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.		סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.