https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9Dירידת אברהם למצרים - היסטוריית גרסאות2026-04-23T17:10:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=152883&oldid=prevWikiboss ב־19:59, 7 ביוני 20212021-06-07T19:59:46Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:59, 7 ביוני 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרשנים נחלקו האם נהג אברהם כדין בכך שירד מהארץ בעקבות הרעב: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרשנים נחלקו האם נהג אברהם כדין בכך שירד מהארץ בעקבות הרעב: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היה על אברהם לבטוח בה'===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היה על אברהם לבטוח בה'===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ן]] פירש כי ירידתו של אברהם למצרים הייתה חטא משום שהיה עליו לבטוח בקב"ה שיצילו מהרעב. הרמב"ן אף קובע כי בעקבות ירידת אברהם למצרים נקבע גם כי זרעו יירד גם הוא למצרים {{ציטוטון| ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה}}. כהמשך לפירוש זה ניתן לראות כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדומה </del>לאברהם גם בניו ירדו למצרים בעקבות הרעב וכן כשם שהקב"ה הביא על פרעה "נגעים גדולים" כאשר קרב לשרה, כך גם הביא למצרים עשר מכות וכן בדומה לאברהם- גם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול{{הערה|השוואה זו מקורה כבר בדברי המדרש- " כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ, ובישראל כתיב (בראשית מה ו) כי זה שנתים הרעב. באברהם כתיב ותקח האשה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת תחיון. באברהם כתיב (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב (שמות יא) עוד נגע אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב (בראשית יב) ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך, ובישראל כתיב (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי. באברהם כתיב (בראשית יב) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו, ובישראל כתיב (שמות יב) למהר לשלחם מן הארץ. באברהם כתיב (בראשית יג) ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב (שמות יב) וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. באברהם כתיב (בראשית יג) וילך למסעיו, ובישראל כתיב (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמס סכותה"}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ן]] פירש כי ירידתו של אברהם למצרים הייתה חטא משום שהיה עליו לבטוח בקב"ה שיצילו מהרעב. הרמב"ן אף קובע כי בעקבות ירידת אברהם למצרים נקבע גם כי זרעו יירד גם הוא למצרים {{ציטוטון|ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה}}. כהמשך לפירוש זה ניתן לראות כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהקבלה הקיימת בין הסיפור שאירע </ins>לאברהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבין סיפור ירידת מצרים: כמו אברהם, </ins>גם בניו ירדו למצרים בעקבות הרעב וכן כשם שהקב"ה הביא על פרעה "נגעים גדולים" כאשר קרב לשרה, כך גם הביא למצרים עשר מכות וכן בדומה לאברהם- גם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול{{הערה|השוואה זו מקורה כבר בדברי המדרש- " כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ, ובישראל כתיב (בראשית מה ו) כי זה שנתים הרעב. באברהם כתיב ותקח האשה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת תחיון. באברהם כתיב (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב (שמות יא) עוד נגע אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב (בראשית יב) ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך, ובישראל כתיב (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי. באברהם כתיב (בראשית יב) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו, ובישראל כתיב (שמות יב) למהר לשלחם מן הארץ. באברהם כתיב (בראשית יג) ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב (שמות יב) וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. באברהם כתיב (בראשית יג) וילך למסעיו, ובישראל כתיב (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמס סכותה"}}. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין סומכים על הנס===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין סומכים על הנס===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפרשנים כגון ה[[מלבי"ם]] וה[[רד"ק]] כן משמע מפירוש ה[[רמב"ם]] {{הערה|בפירוש המשניות הרמב"ם מונה את הירידה למצרים כניסיון וכותב שעמד בכל ניסיונותיו}} הסבירו כי לא היה פגם במעשהו של אברהם, וכי לא היה לו להסתמך על הנס שיחייהו אלא לבקש לעצמו הצלה טבעית. בניגוד לרמב"ן שהסביר שהניסיון לאברהם היה לבחון האם יישאר בארץ או יעזוב אותה, הם פירשו כי הניסיון הוא לבחון האם אברהם יהרהר על דבר ה' שהבטיח לו את הארץ ולבסוף הוא נאלץ לעזוב אותה. לפירושם, אברהם אכן לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה ועמד בניסיון. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפרשנים כגון ה[[מלבי"ם]] וה[[רד"ק]] כן משמע מפירוש ה[[רמב"ם]] {{הערה|בפירוש המשניות הרמב"ם מונה את הירידה למצרים כניסיון וכותב שעמד בכל ניסיונותיו}} הסבירו כי לא היה פגם במעשהו של אברהם, וכי לא היה לו להסתמך על הנס שיחייהו אלא לבקש לעצמו הצלה טבעית. בניגוד לרמב"ן שהסביר שהניסיון לאברהם היה לבחון האם יישאר בארץ או יעזוב אותה, הם פירשו כי הניסיון הוא לבחון האם אברהם יהרהר על דבר ה' שהבטיח לו את הארץ ולבסוף הוא נאלץ לעזוב אותה. לפירושם, אברהם אכן לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה ועמד בניסיון. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. ה[[רד"ק]] מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. הוכחה לקריאה זו ניתן למצוא מסדר הדברים בפסוק- מדברי אברהם נשמע כי עיקר מה שהוא רוצה להשיג הוא "למען ייטב לי בעבורך" ורק לאחר מכן הוא מוסיף את הבקשה ש"וחיתה נפשי בגללך". במידה ואכן ההטבה עליה מדבר אברהם היא מתנות ורווח כספי, קשה לומר כי זה מבחינתו העיקר והצלת החיים היא נלווית וממילא משמע כי מדובר בתקבולת רגילה בה שני הביטויים מתארים את אותו הדבר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. ה[[רד"ק]] מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. הוכחה לקריאה זו ניתן למצוא מסדר הדברים בפסוק- מדברי אברהם נשמע כי עיקר מה שהוא רוצה להשיג הוא "למען ייטב לי בעבורך" ורק לאחר מכן הוא מוסיף את הבקשה ש"וחיתה נפשי בגללך". במידה ואכן ההטבה עליה מדבר אברהם היא מתנות ורווח כספי, קשה לומר כי זה מבחינתו העיקר והצלת החיים היא נלווית וממילא משמע כי מדובר בתקבולת רגילה בה שני הביטויים מתארים את אותו הדבר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אפשרות אחרת היא שעיקר מעשהו של אברהם היה כמובן למען הצלת נפשות, ולכן משום פיקוח נפש יכל אף לסכן את שרה, אך יחד עם זאת הוא גם חשב על רווח כלכלי עקיף שהיה עשוי להרוויח מכך. ניתן לשער כי חלק מלקיחת שרה מבטא גם את העונש שקיבל על כך שיחד עם ההיתר לסכן את שרה משום פיקוח נפש, הרהר גם ברווחים אפשריים נוספים</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==במקרים נוספים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפור לקיחת שרה למלך אירע גם בפעם נוספת כאשר אברהם יורד יחד עם שרה לגרר והיא נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. ייתכן, כי "תרגיל" זה שאברהם ושרה עשו נערך לא רק שתי המקומות האלו אלא בכל מקום שאליו הגיעו. לאחר שאבימלך מחזיר את שרה לאברהם, אברהם מסביר לו כי שרה היא אכן אחותו אך רק למחצה (מצד אביו ולא מצד אימו) וכן כי זהו חסד ששרה עושה עימו שהיא מסכימה לשקר בעבורו בשביל להציל את חייו "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא". מדברי אברהם המתאר כי שרה אומרת כי היא אחות אברהם ב"כל המקום אשר נבוא שמה", ניתן להבין כי אכן בכל מסע ומסע שעשו אברהם ושרה הם הציגו עצמם כאחים כאשר ניתן לשער (לפי חלק מהפירושים לעיל) שאברהם ערך משא ומתן מפורט על "נישואי" שרה לאחרים, עד שעברו משם למקום אחר וכך ניצל אברהם מסכנת מוות בכל מקום אליו הגיעו.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אברהם אבינו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אברהם אבינו]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152880:rev-152883:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=152880&oldid=prevWikiboss: /* הצלה או רווח? */2021-06-07T18:25:01Z<p><span class="autocomment">הצלה או רווח?</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:25, 7 ביוני 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה? </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה? </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. ה[[רד"ק]] מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. ה[[רד"ק]] מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הוכחה לקריאה זו ניתן למצוא מסדר הדברים בפסוק- מדברי אברהם נשמע כי עיקר מה שהוא רוצה להשיג הוא "למען ייטב לי בעבורך" ורק לאחר מכן הוא מוסיף את הבקשה ש"וחיתה נפשי בגללך". במידה ואכן ההטבה עליה מדבר אברהם היא מתנות ורווח כספי, קשה לומר כי זה מבחינתו העיקר והצלת החיים היא נלווית וממילא משמע כי מדובר בתקבולת רגילה בה שני הביטויים מתארים את אותו הדבר</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אברהם אבינו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אברהם אבינו]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152879:rev-152880:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=152879&oldid=prevWikiboss: /* כיצד אברהם סיכן את שרה? */2021-06-07T18:17:47Z<p><span class="autocomment">כיצד אברהם סיכן את שרה?</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:17, 7 ביוני 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו כיצד אברהם התנהג כך ביחסו לאשתו, והרמב"ן מתייחס גם למעשה זה של אברהם כחטא וקובע כי אברהם חטא "חטא גדולה בשגגה". באותו האופן גם האברבנאל תמה כיצד ייתכן שאברהם יפגע באשתו על מנת להציל עצמו ולזכות בכך לממון?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו כיצד אברהם התנהג כך ביחסו לאשתו, והרמב"ן מתייחס גם למעשה זה של אברהם כחטא וקובע כי אברהם חטא "חטא גדולה בשגגה". באותו האופן גם האברבנאל תמה כיצד ייתכן שאברהם יפגע באשתו על מנת להציל עצמו ולזכות בכך לממון?</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי אברהם ניתן ללמוד כי הוא חשש לחייו ולא רצה שיהרגוהו על מנת להתחתן עם שרה ולכן שינה מדרך האמת. [[הר"ן]] מוסיף לפרש כי בימי אברהם היו אחי האישה ואביה אחראים על נישואיה. לכן, כאשר אברהם אמר למצרים שהוא אחיה, הוא קיווה כי הם יפנו אליו בבקשה לשאת אותה, ויתחילו לדון איתו על ענייני ממון ומוהר. אברהם חשב כי רבים יבואו לבקש את ידה וממילא הוא יוכל לדחות את כולם לאורך זמן לכאורה כחלק מהמשא ומתן ובינתיים לחיות במצרים בשלווה. אמנם, לבסוף פרעה, שכמלך המקום היה מעל החוק, החליט לקחת את שרה לעצמו ולכן גם לא שאל כלל את אברהם ותוכניתו נכשלה{{הערה|רד"ק גם מוכיח שאברהם לא היה תאב ממון ולא עשה את הדבר למען ייתנו לו מתנות כפי שרואים שהוא סירב לקחת ממון ממלך סדום}}{{הערה|ניתן להוסיף כי המלבי"ם מביא כי המצרים ראו בכל אישה בעלת יופי מיוחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמות </del>אלוהית ולכן היו מביאים אותה אל המלך שהיה אסור לכל הדיוט להתחתן עימה. לכן אברהם היה חייב לומר שהוא אחיה על מנת שלא יהרגוהו כמי שמחלל את הקודש, ורק לאחר שראו שהקב"ה שומר על אברהם ומנגע את פרעה הבינו שגם הוא אדם גדול ולכן לא פגעו בו על כך שנשא את שרה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי אברהם ניתן ללמוד כי הוא חשש לחייו ולא רצה שיהרגוהו על מנת להתחתן עם שרה ולכן שינה מדרך האמת. [[הר"ן]] מוסיף לפרש כי בימי אברהם היו אחי האישה ואביה אחראים על נישואיה. לכן, כאשר אברהם אמר למצרים שהוא אחיה, הוא קיווה כי הם יפנו אליו בבקשה לשאת אותה, ויתחילו לדון איתו על ענייני ממון ומוהר. אברהם חשב כי רבים יבואו לבקש את ידה וממילא הוא יוכל לדחות את כולם לאורך זמן לכאורה כחלק מהמשא ומתן ובינתיים לחיות במצרים בשלווה. אמנם, לבסוף פרעה, שכמלך המקום היה מעל החוק, החליט לקחת את שרה לעצמו ולכן גם לא שאל כלל את אברהם ותוכניתו נכשלה{{הערה|רד"ק גם מוכיח שאברהם לא היה תאב ממון ולא עשה את הדבר למען ייתנו לו מתנות כפי שרואים שהוא סירב לקחת ממון ממלך סדום}}{{הערה|ניתן להוסיף כי המלבי"ם מביא כי המצרים ראו בכל אישה בעלת יופי מיוחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמות </ins>אלוהית ולכן היו מביאים אותה אל המלך שהיה אסור לכל הדיוט להתחתן עימה. לכן אברהם היה חייב לומר שהוא אחיה על מנת שלא יהרגוהו כמי שמחלל את הקודש, ורק לאחר שראו שהקב"ה שומר על אברהם ומנגע את פרעה הבינו שגם הוא אדם גדול ולכן לא פגעו בו על כך שנשא את שרה}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן למצוא הד לקריאה זו בפסוקים המתארים את הפרשייה. אברהם בתחילה מתכנן כי "והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת- והרגו אותי ואותך יחיו", וכך אכן קורה בתחילה והכתוב מתאר כי "ויראו המצרים את האישה", אך לאחר מכן מתבצעת תפנית שלא הייתה מתוכננת מראש כאשר הפסוק הבא מתאר כי שרי פרעה לפתע גם ראו אותה והיללו ולקחו אותה לפרעה בעל כורחה, כך שבעוד אברהם תכנן רק לבצע משא ומתן מתמשך עם השוהים שם, המפגש הלא צפוי עם המלך הוביל לקושי.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הצלה או רווח?===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הצלה או רווח?===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה? </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה? </div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=150932&oldid=prevWikiboss: יצירת דף עם התוכן "ירידת אברהם למצרים הוא אירוע המתואר בפרשת לך לך בו אברהם נאלץ לעזוב את הארץ ולרדת למ..."2021-04-21T18:56:29Z<p>יצירת דף עם התוכן "<a href="/wiki/index.php/%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="ירידת אברהם למצרים">ירידת אברהם למצרים</a> הוא אירוע המתואר ב<a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A" title="פרשת לך לך">פרשת לך לך</a> בו אברהם נאלץ לעזוב את הארץ ולרדת למ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[ירידת אברהם למצרים]] הוא אירוע המתואר ב[[פרשת לך לך]] בו אברהם נאלץ לעזוב את הארץ ולרדת למצרים בעקבות הרעב בארץ כנען. הפרשנים נחלקו האם מעשהו של אברהם היה בניגוד לרצון ה' שרצה לנסותו האם יירד מהארץ, או שמדובר בהשתדלות טבעית ובהליכה שאיננה מסתמכת על ניסים גלויים. כתוצאה מירידת אברהם למצרים [[שרה]] נלקחה לבית פרעה אך לאחר שהקב"ה הביא על פרעה נגעים גדולים היא שוחררה ואברהם אף קיבל ממון רב מפרעה.<br />
==האם חטא אברהם?==<br />
לאחר שמתואר שאברהם גר בנגב, נאמר בתורה כי אברהם נאלץ לרדת למצרים בעקבות רעב שפרץ בארץ ישראל {{ציטוטון|וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ}}. <br />
<br />
הפרשנים נחלקו האם נהג אברהם כדין בכך שירד מהארץ בעקבות הרעב: <br />
===היה על אברהם לבטוח בה'===<br />
ה[[רמב"ן]] פירש כי ירידתו של אברהם למצרים הייתה חטא משום שהיה עליו לבטוח בקב"ה שיצילו מהרעב. הרמב"ן אף קובע כי בעקבות ירידת אברהם למצרים נקבע גם כי זרעו יירד גם הוא למצרים {{ציטוטון| ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה}}. כהמשך לפירוש זה ניתן לראות כי בדומה לאברהם גם בניו ירדו למצרים בעקבות הרעב וכן כשם שהקב"ה הביא על פרעה "נגעים גדולים" כאשר קרב לשרה, כך גם הביא למצרים עשר מכות וכן בדומה לאברהם- גם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול{{הערה|השוואה זו מקורה כבר בדברי המדרש- " כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ, ובישראל כתיב (בראשית מה ו) כי זה שנתים הרעב. באברהם כתיב ותקח האשה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת תחיון. באברהם כתיב (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב (שמות יא) עוד נגע אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב (בראשית יב) ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך, ובישראל כתיב (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי. באברהם כתיב (בראשית יב) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו, ובישראל כתיב (שמות יב) למהר לשלחם מן הארץ. באברהם כתיב (בראשית יג) ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב (שמות יב) וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. באברהם כתיב (בראשית יג) וילך למסעיו, ובישראל כתיב (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמס סכותה"}}. <br />
===אין סומכים על הנס===<br />
מנגד, רוב הפרשנים כגון ה[[מלבי"ם]] וה[[רד"ק]] כן משמע מפירוש ה[[רמב"ם]] {{הערה|בפירוש המשניות הרמב"ם מונה את הירידה למצרים כניסיון וכותב שעמד בכל ניסיונותיו}} הסבירו כי לא היה פגם במעשהו של אברהם, וכי לא היה לו להסתמך על הנס שיחייהו אלא לבקש לעצמו הצלה טבעית. בניגוד לרמב"ן שהסביר שהניסיון לאברהם היה לבחון האם יישאר בארץ או יעזוב אותה, הם פירשו כי הניסיון הוא לבחון האם אברהם יהרהר על דבר ה' שהבטיח לו את הארץ ולבסוף הוא נאלץ לעזוב אותה. לפירושם, אברהם אכן לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה ועמד בניסיון. <br />
<br />
גם ה[[רש"ר הירש]] הולך בדרך זו ולאחר שהוא מסביר כי התורה לא מסתירה את חטאי האבות ולא מנסה לייפותן, הוא קובע כי אברהם לא היה אמור לצפות מה' שייתן לו לחם בעיצומו של רעב כללי וכי הוא קודם עשה את כל שביכולותו ורק לאחר מכן השליך על ה' את יהבו כדברי חז"ל "אין סומכין על הנס".<br />
<br />
חיזוק לגישה זו ניתן למצוא גם בדברי המדרש שאברהם עמד בכל עשרת הניסיונות שהתנסה בהן, וגם מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ס ב|בבלי-בבא-קמא|ס|ב}} הלומדת ממעשהו של אברהם הדרכה מעשית כי כאשר יש רעב בעיר צריך לברוח למקום בו שרוי האוכל ולכאורה רואה את מעשהו של כאברהם כאידיאלי.<br />
==לקיחת שרה לפרעה==<br />
כאשר אברהם יורד למצרים, הוא אומר לשרה כי הוא מפחד שכאשר המצרים יראו אותה ואת יופיה הם ירצו לקחת אותה ולהרוג אותו. לכן הוא מבקש ממנה לומר להם שהיא אחותו על מנת שלא יהרגוהו וגם שייטב לו בעקבות זאת {{ציטוטון|אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ}}. <br />
<br />
כפי שחשש אברהם, שרה נלקחה הישר לבית פרעה בעוד אברהם קיבל מתנות עבורה. אמנם, הקב"ה הטיל נגעים גדולים על פרעה דבר שגרם לפרעה לחשוד כי היא אשת איש{{הערה|במדרש מובא ששרה סיפרה לו שהיא נשואה לאברהם}} ולכן פנה לאברהם בטרוניה על מעשיו ולבסוף מחזיר לו את שרה ומשלח אותם.<br />
===כיצד אברהם סיכן את שרה?===<br />
המפרשים התקשו כיצד אברהם התנהג כך ביחסו לאשתו, והרמב"ן מתייחס גם למעשה זה של אברהם כחטא וקובע כי אברהם חטא "חטא גדולה בשגגה". באותו האופן גם האברבנאל תמה כיצד ייתכן שאברהם יפגע באשתו על מנת להציל עצמו ולזכות בכך לממון?<br />
<br />
מדברי אברהם ניתן ללמוד כי הוא חשש לחייו ולא רצה שיהרגוהו על מנת להתחתן עם שרה ולכן שינה מדרך האמת. [[הר"ן]] מוסיף לפרש כי בימי אברהם היו אחי האישה ואביה אחראים על נישואיה. לכן, כאשר אברהם אמר למצרים שהוא אחיה, הוא קיווה כי הם יפנו אליו בבקשה לשאת אותה, ויתחילו לדון איתו על ענייני ממון ומוהר. אברהם חשב כי רבים יבואו לבקש את ידה וממילא הוא יוכל לדחות את כולם לאורך זמן לכאורה כחלק מהמשא ומתן ובינתיים לחיות במצרים בשלווה. אמנם, לבסוף פרעה, שכמלך המקום היה מעל החוק, החליט לקחת את שרה לעצמו ולכן גם לא שאל כלל את אברהם ותוכניתו נכשלה{{הערה|רד"ק גם מוכיח שאברהם לא היה תאב ממון ולא עשה את הדבר למען ייתנו לו מתנות כפי שרואים שהוא סירב לקחת ממון ממלך סדום}}{{הערה|ניתן להוסיף כי המלבי"ם מביא כי המצרים ראו בכל אישה בעלת יופי מיוחד אדמות אלוהית ולכן היו מביאים אותה אל המלך שהיה אסור לכל הדיוט להתחתן עימה. לכן אברהם היה חייב לומר שהוא אחיה על מנת שלא יהרגוהו כמי שמחלל את הקודש, ורק לאחר שראו שהקב"ה שומר על אברהם ומנגע את פרעה הבינו שגם הוא אדם גדול ולכן לא פגעו בו על כך שנשא את שרה}}.<br />
===הצלה או רווח?===<br />
אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה? <br />
<br />
ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. ה[[רד"ק]] מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. <br />
<br />
אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אברהם אבינו]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/9631 תוכן פרשת לך לך] באתר ישיבה<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/6341 יחס לחטאי אבות האומה] הרב משה צוריאל <br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]</div>Wikiboss