ירושלים - היסטוריית גרסאות

מזרחי ורדיגר ב־19:28, 5 בדצמבר 2018

2018-12-05T19:28:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 5 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
			ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]
			[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]
	ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]

מזרחי ורדיגר ב־15:56, 5 בדצמבר 2018

2018-12-05T15:56:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:56, 5 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]

	~~[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]~~

	==קדושת ירושלים==		==קדושת ירושלים==

קנגרו: רבא

2018-03-16T08:24:06Z

רבא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:24, 16 במרץ 2018
שורה 1:		שורה 1:
	ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]]

	[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]		[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* אקלים */

2015-04-15T05:41:18Z

אקלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:41, 15 באפריל 2015
שורה 164:		שורה 164:
	בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר <ref>מקור:[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st01_03x&CYear=2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>.		בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר <ref>מקור:[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st01_03x&CYear=2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>.

	[[שלג]] בירושלים בכמויות מהותיות ~~ירדו בשנים~~ תשנ"ב, תש"ס ~~ותשס~~"ג [1992 ,2000 ו-~~2003~~] <ref>מקור [http://www.israelweather.co.il/page3.asp?page_id=70&topic_id=72&topic2_id=74&serach_str=שלג אתר מזג אויר]</ref>. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:		[[שלג]] בירושלים בכמויות מהותיות ירד בשני תשנ"ב, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד ותשע"ה [1992 ,2000, 2003, 2014 ו-2015] <ref>מקור [http://www.israelweather.co.il/page3.asp?page_id=70&topic_id=72&topic2_id=74&serach_str=שלג אתר מזג אויר]</ref>. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:
	* 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ		* 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ
	* 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ		* 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ

Shyk: /* קדושת ירושלים */

2013-02-04T00:15:31Z

קדושת ירושלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 4 בפברואר 2013
שורה 8:		שורה 8:

	שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.		שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.
			===הכרת האומות בקדושת ירושלים===
			כֹּה אָמַר ד' צבאות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת: וְהָלְכוּ יושְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד' וּלְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות אֵלְכָה גַּם אָנִי: וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד': כֹּה אָמַר ד' צבאות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם. (זכריה ח י-יד)
			ומפרש המלבי"ם:
			כה אמר ה' - עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית, וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה', כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם ובין הישמעאלים לפי אמונתם מחזיקים את ירושלים לעיר אלקים והולכים שמה להתפלל<ref>, ונבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות - היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה, שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם, בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"ש עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות- והלכו יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת - ויזמינו את עצמם לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' - שילכו שמה להתפלל, ואח"כ ילכו לבקש את ה' - ולבקש פנות האמונה מה שנוגע באמונות האלהות, וכולם יהיו נכונים ללכת עד שישיבו להם אלכה גם אני - ובאו - והדבר יתרבה כ"כ עד שיבואו עמים רבים וגוים עצומים - לא ערים יחידים, ויהיה עיקר ביאתם לבקש את ה' - היינו לדרוש בירושלים על פנות האמונה האמתית ולהתפלל ג"כ שם לפני ה', וכ"ז יהיה קודם זמן הגאולה שישראל יהיו עדיין בזויים בעיניהם רק ירושלים תתנשא מאד בעיניהם, כמו שהיעוד הזה נתקיים עתה בכל פרטיו, שכל העמים יסעו לירושלים המונים המונים לדרוש את ה' ולהתפלל שם.
			והיינו, שהכרת הנוצרים והמוסלמים בקדושת ירושלים היא התקיימות הנבואה. יש להביא כאן את דברי הרמב"ם ביד החזקה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק יא:
			(ז) אך מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר כי אז אהפוך אל אחד עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד: (ח) כיצד כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
			ואף-על-פי שעדיין לא נתקיים החלק האחרון של הנבואה, האומרת "אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם", אין הדבר מונע מן המלבי"ם לומר שתחילת הנבואה כבר נתקיימה "בכל פרטיה", כלשונו.
			</ref>

	==ירושלים במקרא==		==ירושלים במקרא==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:18Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~ירושלים~~ היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל

	[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]		[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:09Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:41Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~ירושלים~~ היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל

	[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]		[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]
שורה 10:		שורה 10:

	==ירושלים במקרא==		==ירושלים במקרא==
	האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור\|(י"ד,י"ח))}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה.		האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור\|י"ד,י"ח\|כן}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה.

	האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור\|(כ"ב,ב')}}.		האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור\|(כ"ב,ב')}}.

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אברהם אליצור

2012-08-27T06:20:42Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אברהם אליצור

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T11:24:30Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~ירושלים~~ היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל		ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל

	[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]		[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg\|left\|thumb\|110px\|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]]
שורה 7:		שורה 7:
	חז"ל אמרו כי [[בית המקדש]] בירושלים מצוי בטבורו של העולם, וכך נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]: "אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא: <ref>שיר השירים ז,ג</ref> ''' שררך אגן הסהר''' אל יחסר המזג וגו' -" 'שררך' זו סנהדרין; למה נקרא שמה 'שררך'? - שהיא יושבת בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם)"		חז"ל אמרו כי [[בית המקדש]] בירושלים מצוי בטבורו של העולם, וכך נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]: "אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא: <ref>שיר השירים ז,ג</ref> ''' שררך אגן הסהר''' אל יחסר המזג וגו' -" 'שררך' זו סנהדרין; למה נקרא שמה 'שררך'? - שהיא יושבת בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם)"

	שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|([[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו')}}.		שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.

	==ירושלים במקרא==		==ירושלים במקרא==
	האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור\|י"ד,י"ח\|כן}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה.		האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור\|י"ד,י"ח\|כן}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה.

	האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור\|(כ"ב,ב')}}.		האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור\|כ"ב,ב'\|כן}}.

	אף האיזכור השלישי הוא ברמז. [[משה רבינו]] מברך את [[שבט בנימין]] ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"{{מקור\|([[ספר דברים]](ל"ג,י"ב))}}.		אף האיזכור השלישי הוא ברמז. [[משה רבינו]] מברך את [[שבט בנימין]] ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"{{מקור\|([[ספר דברים]](ל"ג,י"ב))}}.

	האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי [[יהושע בן נון]]. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". {{מקור\|([[ספר יהושע]], פרק י"ב,י')}}. אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" {{מקור\|(ט"ו, ס"ג)}}. גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. [[רש"י]] מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו.		האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי [[יהושע בן נון]]. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". {{מקור\|[[ספר יהושע]], פרק י"ב,י'\|כן}}. אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" {{מקור\|ט"ו, ס"ג\|כן}}. גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. [[רש"י]] מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו.

	רק [[דוד המלך]] בתחבולה כובש את העיר בשנת 2891 לבריאת העולם ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" {{מקור\|([[ספר שמואל]] ב', ה' ה'-י')}}. דוד המלך העלה את [[ארון הברית]] לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" {{מקור\|(ו', י"ב)}} ומשאיר את בניית בית-המקדש בירושלים לבנו, ל[[שלמה המלך]].		רק [[דוד המלך]] בתחבולה כובש את העיר בשנת 2891 לבריאת העולם ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" {{מקור\|[[ספר שמואל]] ב', ה' ה'-י'\|כן}}. דוד המלך העלה את [[ארון הברית]] לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" {{מקור\|ו', י"ב\|כן}} ומשאיר את בניית בית-המקדש בירושלים לבנו, ל[[שלמה המלך]].

	ואכן, פרק ו' ב[[ספר מלכים]] א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. .		ואכן, פרק ו' ב[[ספר מלכים]] א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. .
שורה 145:		שורה 145:

	===גאולוגיה===		===גאולוגיה===
	ירושלים ממוקמת גם בשתי [[חבורה גאולוגית\|חבורות גאולוגיות]]: במערב, [[חבורת יהודה]], של סלעי [[אבן גיר]] מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של [[הכותל המערבי]]. ואילו במזרח, [[חבורת הר הצופים]] מסלעי [[אבן קירטון]] בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר ב[[ספר זכריה]] על [[אחרית הימים]]:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.{{מקור\|(י"ד,ד'-ח')}}. הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי [[עזיה]]- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.[http://www.eqred.gov.il/eqred/prepare/risk-amoss.htm הערכות לרעידות אדמה].		ירושלים ממוקמת גם בשתי [[חבורה גאולוגית\|חבורות גאולוגיות]]: במערב, [[חבורת יהודה]], של סלעי [[אבן גיר]] מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של [[הכותל המערבי]]. ואילו במזרח, [[חבורת הר הצופים]] מסלעי [[אבן קירטון]] בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר ב[[ספר זכריה]] על [[אחרית הימים]]:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.{{מקור\|י"ד,ד'-ח'\|כן}}. הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי [[עזיה]]- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.[http://www.eqred.gov.il/eqred/prepare/risk-amoss.htm הערכות לרעידות אדמה].

	===אקלים===		===אקלים===