יציאת מצרים - היסטוריית גרסאות

54.36.116.199: תיקון

2025-02-27T09:04:01Z

תיקון

37.60.47.186: /* באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים */ תיקנתי לשנת ב'תמ"ט וזאת על פי דברי הרב מאזוז שליט"א (עיין בדף השיחה)

2022-09-06T07:42:24Z

באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים: תיקנתי לשנת ב'תמ"ט וזאת על פי דברי הרב מאזוז שליט"א (עיין בדף השיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:42, 6 בספטמבר 2022
שורה 21:		שורה 21:
	==באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים==		==באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים==

	קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם [[חג השבועות]] הוא בו' ל[[חודש סיון]] או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ח לבריאת העולם.		קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם [[חג השבועות]] הוא בו' ל[[חודש סיון]] או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ט לבריאת העולם.

	'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח' א'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).		'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח' א'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).

89.208.57.58: /* היציאה ממצרים */הוספתי קישורים פנימיים

2021-11-22T18:33:51Z

היציאה ממצרים: הוספתי קישורים פנימיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:33, 22 בנובמבר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	==היציאה ממצרים==		==היציאה ממצרים==

	לאחר ביצוע מכת ~~המכורות~~ פרעה קורא למשה ~~ןלאהרן~~ ואומר להם: " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"א) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.		לאחר ביצוע מכת הבכורות פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"א) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.

	עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.		עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.

69.121.71.56: /* משה רבינו - אישיות היסטורית */

2020-03-31T04:37:30Z

משה רבינו - אישיות היסטורית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:37, 31 במרץ 2020
שורה 199:		שורה 199:
	2. החוקר M. Greentz מצטט תעודה מצרית קדומה<ref>י. מ. גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה, עמ' 78-88. מובא במאמרו של דניאל משה לוי שהזכרנו לעיל.</ref> שמספרת על אדם שעמד לפני פרעה ובאופן ניסי עשה שהחפץ שבידו יהפך להיות נחש, ואח"כ הרים את הנחש בידו וחזרה להיות חפץ. והוא בדיוק כפי שמתואר בתורה בספר שמות ז י (ואולם העובדה שאח"כ לקח את הנחש וחזרה להיות חפץ, לא מופיעה במפורש בסיפור עם פרעו, אבל כן מופיעה לגבי הפעם הראשונה שמשה רבינו עשה זאת בספר שמות ד ד).		2. החוקר M. Greentz מצטט תעודה מצרית קדומה<ref>י. מ. גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה, עמ' 78-88. מובא במאמרו של דניאל משה לוי שהזכרנו לעיל.</ref> שמספרת על אדם שעמד לפני פרעה ובאופן ניסי עשה שהחפץ שבידו יהפך להיות נחש, ואח"כ הרים את הנחש בידו וחזרה להיות חפץ. והוא בדיוק כפי שמתואר בתורה בספר שמות ז י (ואולם העובדה שאח"כ לקח את הנחש וחזרה להיות חפץ, לא מופיעה במפורש בסיפור עם פרעו, אבל כן מופיעה לגבי הפעם הראשונה שמשה רבינו עשה זאת בספר שמות ד ד).

	3. בתעודה המצרית הנ"ל מסופר גם על לידתו של משה, ונקדים כמה נקודות: על הפרעה שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"<ref>שמות א כב.</ref>, חז"ל מבארים את הסיבה (על פי המסורת של התורה שבעל פה): ש"אמרו לו אסטרולוגים: גואל ישראל נתעברה הימנו אמו"<ref>מדרש שמות רבה פרשה א</ref>. הכוונה הייתה ל[[יוכבד]], אמו של משה רבינו, שנתעברה. יוכבד היתה ג"כ האם של שני הנביאים הנוספים של ישראל בדור המדבר: אהרן, מרים. משה היה מושיען של ישראל, ~~ונאזר~~ באהרן להיות הדובר<ref>שמות ז א.</ref>, ומרים הדריכה את הנשים<ref>שמות טו כ.</ref>. על לידת משה נאמר בחז"ל ש"נתמלא כל הבית אורה"<ref>מדרש שמות רבה פרשה א.</ref> - זיו השכינה הקרינה מגופו של משה כבר מלידתו. משה היה בסכנת מוות ובת פרעה הצילתו. שפחותיה אמרו לה לקיים גזירת אביה ובא מלאך והרגן<ref>שמות רבה א, יח-כג</ref>. דברים דומים מאוד מופיעים גם בתעודה המצרית<ref>י. מ. גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה, עמ' 78-88.</ref>: הובא לפני פרעה קוסם שסיפר כי אשה מעוברת נושאת ברחמה שלשה ילדים העתידים למלוך על ארץ מצרים. המלך הצטער למשמע הדברים והקוסם הרגיעו. האגדה ממשיכה לספר כי לאחר מכן נולדו הילדים ותואר אבריהם היה כזהב. שפחה בקשה להלשין למלך על הולדת הילדים, אך נאכלה ע"י תנין<ref>כל זה מתוך מאמרו של דניאל משה לוי הנ"ל.</ref>.		3. בתעודה המצרית הנ"ל מסופר גם על לידתו של משה, ונקדים כמה נקודות: על הפרעה שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"<ref>שמות א כב.</ref>, חז"ל מבארים את הסיבה (על פי המסורת של התורה שבעל פה): ש"אמרו לו אסטרולוגים: גואל ישראל נתעברה הימנו אמו"<ref>מדרש שמות רבה פרשה א</ref>. הכוונה הייתה ל[[יוכבד]], אמו של משה רבינו, שנתעברה. יוכבד היתה ג"כ האם של שני הנביאים הנוספים של ישראל בדור המדבר: אהרן, מרים. משה היה מושיען של ישראל, ונעזר באהרן להיות הדובר<ref>שמות ז א.</ref>, ומרים הדריכה את הנשים<ref>שמות טו כ.</ref>. על לידת משה נאמר בחז"ל ש"נתמלא כל הבית אורה"<ref>מדרש שמות רבה פרשה א.</ref> - זיו השכינה הקרינה מגופו של משה כבר מלידתו. משה היה בסכנת מוות ובת פרעה הצילתו. שפחותיה אמרו לה לקיים גזירת אביה ובא מלאך והרגן<ref>שמות רבה א, יח-כג</ref>. דברים דומים מאוד מופיעים גם בתעודה המצרית<ref>י. מ. גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה, עמ' 78-88.</ref>: הובא לפני פרעה קוסם שסיפר כי אשה מעוברת נושאת ברחמה שלשה ילדים העתידים למלוך על ארץ מצרים. המלך הצטער למשמע הדברים והקוסם הרגיעו. האגדה ממשיכה לספר כי לאחר מכן נולדו הילדים ותואר אבריהם היה כזהב. שפחה בקשה להלשין למלך על הולדת הילדים, אך נאכלה ע"י תנין<ref>כל זה מתוך מאמרו של דניאל משה לוי הנ"ל.</ref>.

	===ממצאים שונים על העשר מכות===		===ממצאים שונים על העשר מכות===

79.183.34.190: ל"א במקום ל"T

2018-09-05T21:21:13Z

ל"א במקום ל"T

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:21, 5 בספטמבר 2018
שורה 15:		שורה 15:
	==היציאה ממצרים==		==היציאה ממצרים==

	לאחר ביצוע מכת המכורות פרעה קורא למשה ןלאהרן ואומר להם: " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"T) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.		לאחר ביצוע מכת המכורות פרעה קורא למשה ןלאהרן ואומר להם: " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"א) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.

	עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.		עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.

צחי פ: היתה טעות במראי מקומות. המקור הנכון הוא דף פ"ח עמוד א

2018-04-23T09:16:52Z

היתה טעות במראי מקומות. המקור הנכון הוא דף פ"ח עמוד א

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:16, 23 באפריל 2018
שורה 23:		שורה 23:
	קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם [[חג השבועות]] הוא בו' ל[[חודש סיון]] או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ח לבריאת העולם.		קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם [[חג השבועות]] הוא בו' ל[[חודש סיון]] או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ח לבריאת העולם.

	'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח'ב'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).		'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח' א'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).

	ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות).		ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות).

65.124.164.180: /* הדים הסטוריים */

2017-08-10T21:30:28Z

הדים הסטוריים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 10 באוגוסט 2017
שורה 71:		שורה 71:
	==הדים הסטוריים==		==הדים הסטוריים==

	חוקר ארץ ישראל, צבי אילן סבר שכן ניתן למצוא הדים ליציאת מצרים באסטלת ניצחון שבנה פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני מתארת את שובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ב[[ארץ ישראל]], בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. האסטלה, המכונה "מצבת ישראל" משום שמוזכר בה השם "ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בכך שהצליח להכחיד את ישראל. יש טענה<ref> מקור: '''צבי אילן'''</ref> שקשה להוכיח אותה באופן חד-משמעי, כי היות ואביו של מרנפתח היה זה שבזמנו התרחשה יציאת מצרים, ולכן היה לו עניין אישי לנקום את עלבון אביו. בין אם נקמתו הצליחה ובין אם לאו, הוא מתפאר בחיסול ישראל במצבה לזכרו. אפשר ללמוד מכך גם שישראל הייתה ישות חזקה באותה תקופה, שכן אילו היה מדובר בשבט נידח, לא היה מקום להתפארות. התפארות מוגזמת, ~~במקרה הנוכחי,~~ אפילו חסרת בסיס, בהתייחס להישגיו הצבאיים של מלך, אינה דבר נדיר בטקסטים מצריים עתיקים .		חוקר ארץ ישראל, צבי אילן סבר שכן ניתן למצוא הדים ליציאת מצרים באסטלת ניצחון שבנה פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני מתארת את שובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ב[[ארץ ישראל]], בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. האסטלה, המכונה "מצבת ישראל" משום שמוזכר בה השם "ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בכך שהצליח להכחיד את ישראל. יש טענה<ref> מקור: '''צבי אילן'''</ref> שקשה להוכיח אותה באופן חד-משמעי, כי היות ואביו של מרנפתח היה זה שבזמנו התרחשה יציאת מצרים, ולכן היה לו עניין אישי לנקום את עלבון אביו. בין אם נקמתו הצליחה ובין אם לאו, הוא מתפאר בחיסול ישראל במצבה לזכרו. אפשר ללמוד מכך גם שישראל הייתה ישות חזקה באותה תקופה, שכן אילו היה מדובר בשבט נידח, לא היה מקום להתפארות. התפארות מוגזמת, לעיתים אפילו חסרת בסיס, בהתייחס להישגיו הצבאיים של מלך, אינה דבר נדיר בטקסטים מצריים עתיקים .

	ואולם ניתן להצביע על עוד ממצאים ארכיאולוגים שמאששים את סיפור יציאת מצרים [ממצאים אלו שלדעת חוקרים רבים מתאימים לתקופת האירוע של יציאת מצרים <ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף עם המקורות באתר דעת]. וראה גם בערך [[תורה ומדע]] מה שנכתב בזה</ref>], כדלהלן:		ואולם ניתן להצביע על עוד ממצאים ארכיאולוגים שמאששים את סיפור יציאת מצרים [ממצאים אלו שלדעת חוקרים רבים מתאימים לתקופת האירוע של יציאת מצרים <ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף עם המקורות באתר דעת]. וראה גם בערך [[תורה ומדע]] מה שנכתב בזה</ref>], כדלהלן:

65.124.164.180: /* הדים הסטוריים */

2017-08-10T21:29:16Z

הדים הסטוריים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 10 באוגוסט 2017
שורה 71:		שורה 71:
	==הדים הסטוריים==		==הדים הסטוריים==

	חוקר ארץ ישראל, צבי אילן סבר שכן ניתן למצוא הדים ליציאת מצרים באסטלת ניצחון שבנה פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני מתארת את שובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ב[[ארץ ישראל]], בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. האסטלה, המכונה "מצבת ישראל" משום שמוזכר בה השם "ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בכך שהצליח להכחיד את ישראל. יש טענה<ref> מקור: '''צבי אילן'''</ref> שקשה להוכיח אותה באופן חד-משמעי, כי היות ואביו של מרנפתח היה זה שבזמנו התרחשה יציאת מצרים, ולכן היה לו עניין אישי לנקום את עלבון אביו. בין אם נקמתו הצליחה ובין אם לאו, הוא מתפאר בחיסול ישראל במצבה לזכרו. אפשר ללמוד מכך גם שישראל הייתה ישות חזקה באותה תקופה, שכן אילו היה מדובר בשבט נידח, לא היה מקום להתפארות. התפארות מוגזמת, ~~לפעמים~~ אפילו חסרת בסיס, בהתייחס להישגיו הצבאיים של מלך, אינה דבר נדיר בטקסטים מצריים עתיקים .		חוקר ארץ ישראל, צבי אילן סבר שכן ניתן למצוא הדים ליציאת מצרים באסטלת ניצחון שבנה פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני מתארת את שובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ב[[ארץ ישראל]], בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. האסטלה, המכונה "מצבת ישראל" משום שמוזכר בה השם "ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בכך שהצליח להכחיד את ישראל. יש טענה<ref> מקור: '''צבי אילן'''</ref> שקשה להוכיח אותה באופן חד-משמעי, כי היות ואביו של מרנפתח היה זה שבזמנו התרחשה יציאת מצרים, ולכן היה לו עניין אישי לנקום את עלבון אביו. בין אם נקמתו הצליחה ובין אם לאו, הוא מתפאר בחיסול ישראל במצבה לזכרו. אפשר ללמוד מכך גם שישראל הייתה ישות חזקה באותה תקופה, שכן אילו היה מדובר בשבט נידח, לא היה מקום להתפארות. התפארות מוגזמת, במקרה הנוכחי, אפילו חסרת בסיס, בהתייחס להישגיו הצבאיים של מלך, אינה דבר נדיר בטקסטים מצריים עתיקים .

	ואולם ניתן להצביע על עוד ממצאים ארכיאולוגים שמאששים את סיפור יציאת מצרים [ממצאים אלו שלדעת חוקרים רבים מתאימים לתקופת האירוע של יציאת מצרים <ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף עם המקורות באתר דעת]. וראה גם בערך [[תורה ומדע]] מה שנכתב בזה</ref>], כדלהלן:		ואולם ניתן להצביע על עוד ממצאים ארכיאולוגים שמאששים את סיפור יציאת מצרים [ממצאים אלו שלדעת חוקרים רבים מתאימים לתקופת האירוע של יציאת מצרים <ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף עם המקורות באתר דעת]. וראה גם בערך [[תורה ומדע]] מה שנכתב בזה</ref>], כדלהלן:

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים */ טכני

2015-04-09T11:13:01Z

באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:13, 9 באפריל 2015
שורה 25:		שורה 25:
	'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח'ב'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).		'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח'ב'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).

	ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות ~~ש�בלו~~ כולן יחד את הדברות).		ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות).

	'''שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת''' {{מקור\|פ"ו,'ב'\|כן}} לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן <ref>שמות יט,א</ref> "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם <ref>שמות יב,ב</ref> "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - '''הזה הזה לגזירה שוה''': מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש.		'''שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת''' {{מקור\|פ"ו,'ב'\|כן}} לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן <ref>שמות יט,א</ref> "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם <ref>שמות יב,ב</ref> "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - '''הזה הזה לגזירה שוה''': מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש.
שורה 31:		שורה 31:
	והתורה ניתנה לישראל בשבת, גם כאן גזירה שווה, לפי שנאמר:כתיב הכא <ref>שמות כ,ז</ref> זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם <ref>שמות יג,ג</ref> "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ" - מה להלן בעצומו של יום "זכור את היום הזה" - בעצמו של יום הזכירה דיציאת מצרים נאמר להו, כדכתיב '''הזה''' אף כאן בעצומו של יום בעצמו של יום הזכירה דשבת נאמר להן זכור את יום וגו');		והתורה ניתנה לישראל בשבת, גם כאן גזירה שווה, לפי שנאמר:כתיב הכא <ref>שמות כ,ז</ref> זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם <ref>שמות יג,ג</ref> "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ" - מה להלן בעצומו של יום "זכור את היום הזה" - בעצמו של יום הזכירה דיציאת מצרים נאמר להו, כדכתיב '''הזה''' אף כאן בעצומו של יום בעצמו של יום הזכירה דשבת נאמר להן זכור את יום וגו');

	ואשר לחישוב הימים בין ראש חודש סיון למתן תורה, רבי יוסי סבור כי ביום שני היה ראש חודש, ביום שלישי אמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ביום רביעי מצוות פרישה וכן חמישי שנאמר :"וקדשתם היום ומחר". ו'''יום אחד הוסיף משה מדעתו''' ובשבת ניתנה התורה.		ואשר לחישוב הימים בין ראש חודש סיון למתן תורה, רבי יוסי סבור כי ביום שני היה ראש חודש, ביום שלישי אמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ביום רביעי מצוות פרישה וכן חמישי שנאמר: "וקדשתם היום ומחר". ו'''יום אחד הוסיף משה מדעתו''' ובשבת ניתנה התורה.

	לסיכום, השאלה היא האם מתן תורה היה בשישי לחודש בשבת - לפי רבי יוסי או יום השישי למסעם מרפידים - לפי מרנן ? להלן נשווה בין השיטות:		לסיכום, השאלה היא האם מתן תורה היה בשישי לחודש בשבת - לפי רבי יוסי או יום השישי למסעם מרפידים - לפי מרנן ? להלן נשווה בין השיטות:

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־08:16, 9 באפריל 2015

2015-04-09T08:16:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:16, 9 באפריל 2015
שורה 3:		שורה 3:
	==ההכנות==		==ההכנות==

	בתום תשע מתוך עשר [[מכות מצרים]] נערך משה רבינו להוצאה הפיזית של בני ישראל ממצרים. הוא סיכם עם פרעה שיותר הוא לא יבקש ממנו דבר - ~~דיינו~~ רשות לצאת ממצרים. וכל מה שנותר לו לעשות היה להמתין למתרחש. הוא מודה לצפוי ומורה לבני ישראל להיכון ליציאה. הכנה זו לוותה בכל הסימנים הדרושים על מנת שהעם המצרי ייחוש כי עומד להתרחש אירוע מיוחד במינו. וכך משה מצוה על עמו:		בתום תשע מתוך עשר [[מכות מצרים]] נערך משה רבינו להוצאה הפיזית של בני ישראל ממצרים. הוא סיכם עם פרעה שיותר הוא לא יבקש ממנו דבר - דהיינו רשות לצאת ממצרים. וכל מה שנותר לו לעשות היה להמתין למתרחש. הוא מודה לצפוי ומורה לבני ישראל להיכון ליציאה. הכנה זו לוותה בכל הסימנים הדרושים על מנת שהעם המצרי ייחוש כי עומד להתרחש אירוע מיוחד במינו. וכך משה מצוה על עמו:
	* '''השאלת דברי ערך מהמצרים''' - וכך נאמר:"דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" <ref>י"א, ב'</ref>. היה זה בהתאם להבטחה ל[[אברהם אבינו]], שאחרי <ref>[[ספר בראשית]] ט"ו, י"ג</ref> "... וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (י"ד) "...וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" - גם החלק השני התקיים (רש"י).		* '''השאלת דברי ערך מהמצרים''' - וכך נאמר:"דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" <ref>י"א, ב'</ref>. היה זה בהתאם להבטחה ל[[אברהם אבינו]], שאחרי <ref>[[ספר בראשית]] ט"ו, י"ג</ref> "... וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (י"ד) "...וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" - גם החלק השני התקיים (רש"י).
	*'''לקיחת שה לבית''' - "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" <ref>י"ב, ג'</ref> . הרמב"ן מסביר את משמעות הדבר למצרים :"ועל דעת רבותינו: "שהיו המצרים עובדים אותו (את הצאן) <ref>שמו"ר ט"ז ב</ref> , כש"כ שהודיע במצווה הזאת שהשפיל אלוהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו :" <ref>קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים</ref>.		*'''לקיחת שה לבית''' - "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" <ref>י"ב, ג'</ref> . הרמב"ן מסביר את משמעות הדבר למצרים :"ועל דעת רבותינו: "שהיו המצרים עובדים אותו (את הצאן) <ref>שמו"ר ט"ז ב</ref> , כש"כ שהודיע במצווה הזאת שהשפיל אלוהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו :" <ref>קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים</ref>.
שורה 25:		שורה 25:
	'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח'ב'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).		'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור\|פ"ח'ב'\|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).

	ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות ~~שקבלו~~ כולן יחד את הדברות).		ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות ש�בלו כולן יחד את הדברות).

	'''שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת''' {{מקור\|פ"ו,'ב'\|כן}} לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן <ref>שמות יט,א</ref> "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם <ref>שמות יב,ב</ref> "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - '''הזה הזה לגזירה שוה''': מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש.		'''שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת''' {{מקור\|פ"ו,'ב'\|כן}} לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן <ref>שמות יט,א</ref> "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם <ref>שמות יב,ב</ref> "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - '''הזה הזה לגזירה שוה''': מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש.