יפו - היסטוריית גרסאות

טל רחמים ב־10:43, 6 במרץ 2009

2009-03-06T10:43:18Z

דניאל ונטורה: לבקשת התורם

2009-02-08T19:59:56Z

לבקשת התורם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:59, 8 בפברואר 2009
שורה 7:		שורה 7:

	==גאוגרפיה==		==גאוגרפיה==
	[[תמונה:Old_jaffa_Sameack_bechelko.A.png\|left\|thumb\|250px\|תרשים העיר העתיקה - מעובד מהתרשיםהמקורית ביקישיתוף~~, התורם:השמח בחלקו~~]]		[[תמונה:Old_jaffa_Sameack_bechelko.A.png\|left\|thumb\|250px\|תרשים העיר העתיקה - מעובד מהתרשיםהמקורית ביקישיתוף]]

	'''יפו העתיקה''' נבנתה על צוק רם, מעין חצי אי שחודר אל הים המורכב מגבעת כורכר . הגבעה מהווה חלק מרכס הכורכר המערבי, אחד משלושת רכסי הכורכר החוצים לאורך את [[שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]]. "סלע אנדרומדה" והסלעים סביבו מהווים אף הם חלק מרכס כורכר זה, שכורסם על ידי גלי הים.		'''יפו העתיקה''' נבנתה על צוק רם, מעין חצי אי שחודר אל הים המורכב מגבעת כורכר . הגבעה מהווה חלק מרכס הכורכר המערבי, אחד משלושת רכסי הכורכר החוצים לאורך את [[שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]]. "סלע אנדרומדה" והסלעים סביבו מהווים אף הם חלק מרכס כורכר זה, שכורסם על ידי גלי הים.

דניאל ונטורה: /* מסילת הרכבת לירושלים */

2009-01-30T08:35:19Z

מסילת הרכבת לירושלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:35, 30 בינואר 2009
שורה 82:		שורה 82:


	[רונית סבירסקי, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3658555,00.html תמונות התחנה העומדת בפני שיקום ופתיחה לציבור הרחב] - Ynet		רונית סבירסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3658555,00.html תמונות התחנה העומדת בפני שיקום ופתיחה לציבור הרחב] - Ynet

	==המנדט הבריטי==		==המנדט הבריטי==

דניאל ונטורה: /* מסילת הרכבת לירושלים */

2009-01-30T08:34:39Z

מסילת הרכבת לירושלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:34, 30 בינואר 2009
שורה 79:		שורה 79:
	יוסף נבון, ירושלמי, איש ציבור ידוע תעניין בסלילת מערכת רכבות בארץ כבר בשנת 1885. הוא נפגש עם המהנדס הצרפתי ג'ורג' פרנג'יה, אשר הגיע למסקנה כי קו רכבת בין ירושלים ליפו יניב רווח גדול. בשנת 1888 הצליח נבון להשיג זיכיון לרכבת לתקופה של 71 שנים.		יוסף נבון, ירושלמי, איש ציבור ידוע תעניין בסלילת מערכת רכבות בארץ כבר בשנת 1885. הוא נפגש עם המהנדס הצרפתי ג'ורג' פרנג'יה, אשר הגיע למסקנה כי קו רכבת בין ירושלים ליפו יניב רווח גדול. בשנת 1888 הצליח נבון להשיג זיכיון לרכבת לתקופה של 71 שנים.

	המסילה נמתחה מיפו לכיוון דרום-מזרח דרך לאורך [[נחל שורק]] הרכבת המשיכה לטפס בין הרי ירושלים לאורך יובל של נחל שורק . ב[[עמק רפאים]] היא הצפינה עד ל[[ירושלים]].אורך המסילה היה 87 קילומטרים וחלפה מעל 176 מעברי ביטון וברזל. הנחת המסילה הסתיימה באוגוסט 1892. ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26 בספטמבר 1892) יצאה הרכבת הראשונה מ"תחנת הרכבת יפו" ל"תחנת הרכבת ירושלים" כשהיא עטורה בדגלי "האימפריה העות'מאנית". משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות.		המסילה נמתחה מיפו לכיוון דרום-מזרח דרך לאורך [[נחל שורק]] הרכבת המשיכה לטפס בין הרי ירושלים לאורך יובל של נחל שורק . ב[[עמק רפאים]] היא הצפינה עד ל[[ירושלים]].אורך המסילה היה 87 קילומטרים וחלפה מעל 176 מעברי ביטון וברזל. הנחת המסילה הסתיימה באוגוסט 1892. ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26 בספטמבר 1892) יצאה הרכבת הראשונה מ"תחנת הרכבת יפו" ל"תחנת הרכבת ירושלים" כשהיא עטורה בדגלי "האימפריה העות'מאנית". משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות.


			[רונית סבירסקי, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3658555,00.html תמונות התחנה העומדת בפני שיקום ופתיחה לציבור הרחב] - Ynet

	==המנדט הבריטי==		==המנדט הבריטי==

דניאל ונטורה ב־22:34, 28 בינואר 2009

2009-01-28T22:34:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:34, 28 בינואר 2009
שורה 81:		שורה 81:
	המסילה נמתחה מיפו לכיוון דרום-מזרח דרך לאורך [[נחל שורק]] הרכבת המשיכה לטפס בין הרי ירושלים לאורך יובל של נחל שורק . ב[[עמק רפאים]] היא הצפינה עד ל[[ירושלים]].אורך המסילה היה 87 קילומטרים וחלפה מעל 176 מעברי ביטון וברזל. הנחת המסילה הסתיימה באוגוסט 1892. ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26 בספטמבר 1892) יצאה הרכבת הראשונה מ"תחנת הרכבת יפו" ל"תחנת הרכבת ירושלים" כשהיא עטורה בדגלי "האימפריה העות'מאנית". משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות.		המסילה נמתחה מיפו לכיוון דרום-מזרח דרך לאורך [[נחל שורק]] הרכבת המשיכה לטפס בין הרי ירושלים לאורך יובל של נחל שורק . ב[[עמק רפאים]] היא הצפינה עד ל[[ירושלים]].אורך המסילה היה 87 קילומטרים וחלפה מעל 176 מעברי ביטון וברזל. הנחת המסילה הסתיימה באוגוסט 1892. ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26 בספטמבר 1892) יצאה הרכבת הראשונה מ"תחנת הרכבת יפו" ל"תחנת הרכבת ירושלים" כשהיא עטורה בדגלי "האימפריה העות'מאנית". משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות.

	===המנדט הבריטי===		==המנדט הבריטי==
	[[תמונה:British_soldier_a_jaffa.jpg\|left\|thumb\|250px\|j]פרשים בריטיים מול בית הממשל הטורקי - 1918]]		[[תמונה:British_soldier_a_jaffa.jpg\|left\|thumb\|250px\|j]פרשים בריטיים מול בית הממשל הטורקי - 1918]]
	[[תמונה:Herbert_Samuel_walking_into_Jaffa_Ceedjee.jpg\|left\|thumb\|250px\|הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, מגיע לנמל יפו - ויקישיתוף, התורם:Ceedjee]]		[[תמונה:Herbert_Samuel_walking_into_Jaffa_Ceedjee.jpg\|left\|thumb\|250px\|הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, מגיע לנמל יפו - ויקישיתוף, התורם:Ceedjee]]
שורה 96:		שורה 96:
	דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .		דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .

	===מלחמת העצמאות===		==מלחמת העצמאות==
	[[תמונה:DAVIDKA 4.jpg\|left\|thumb\|250px\|הדוידקה, בעזרתה נכבשה יפו - היום במוזיאון ב[[מקוה ישראל]]]]		[[תמונה:DAVIDKA 4.jpg\|left\|thumb\|250px\|הדוידקה, בעזרתה נכבשה יפו - היום במוזיאון ב[[מקוה ישראל]]]]
	[[תמונה:Arab_surrender.jpg\|left\|thumb\|250px\|משא ומתן על כניעת ערביי יפו]]		[[תמונה:Arab_surrender.jpg\|left\|thumb\|250px\|משא ומתן על כניעת ערביי יפו]]

דניאל ונטורה ב־22:33, 28 בינואר 2009

2009-01-28T22:33:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:33, 28 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~

	[[תמונה:Yaffo air Matanya.jpg\|center\|thumb\|700px\|יפו - תצלום אוויר - המקור:ויקישיתוף, התורם: מתניה]]		[[תמונה:Yaffo air Matanya.jpg\|center\|thumb\|700px\|יפו - תצלום אוויר - המקור:ויקישיתוף, התורם: מתניה]]
	'''יפו''' היא [[עיר נמל]] עתיקה ב[[ארץ ישראל]], לחוף [[הים התיכון]]. משנת 1950 העיר יפו מאוחדת עם [[תל אביב]] ושייכת לתחומה העירוני של "עיריית תל אביב-יפו".		'''יפו''' היא [[עיר נמל]] עתיקה ב[[ארץ ישראל]], לחוף [[הים התיכון]]. משנת 1950 העיר יפו מאוחדת עם [[תל אביב]] ושייכת לתחומה העירוני של "עיריית תל אביב-יפו".

דניאל ונטורה: /* המנדט הבריטי */

2009-01-28T22:31:11Z

המנדט הבריטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:31, 28 בינואר 2009
שורה 92:		שורה 92:
	הפכה למרכז העירוני היהודי החשוב ביותר. בשנת 1927 היה מספר תושבי תל אביב כשלושים ושמונה אלף.לעומת זאת, בתחומי העיר יפו נותרו אלפים בודדים של יהודים, רובם בשכונות שהיו על הגבול עם תל אביב. יפו הערבית הייתה כמעט ריקה מיהודים.		הפכה למרכז העירוני היהודי החשוב ביותר. בשנת 1927 היה מספר תושבי תל אביב כשלושים ושמונה אלף.לעומת זאת, בתחומי העיר יפו נותרו אלפים בודדים של יהודים, רובם בשכונות שהיו על הגבול עם תל אביב. יפו הערבית הייתה כמעט ריקה מיהודים.

	המרד הערבי הגדול, "מאורעות תרצ"ו" , הפתיע את היישוב. ב-19 אפריל 1936 הוכרזה ~~שביתה~~ כללית ~~בנמל~~ יפו ~~והופסק כל ייצוא ההדרים <ref>נמל חיפה רק החל לפעול</ref>~~ . היה זה האות לפתיחת ~~מאירועות~~ הדמים בארץ. ואכן לאחר זמן מה המון ערבי ~~תקף~~ יהודים עוברי אורח ובמקומות עבודתם ~~וגם את~~ תושבי השכונות שבגבול תל אביב ויפו: נווה שלום, שכונת שפירא ושכונת התקווה. במסגרת השביתה הכללית ~~נפתח~~ נמל תל אביב.		המרד הערבי הגדול, "מאורעות תרצ"ו" , הפתיע את היישוב. ארבע ימים לפני שהוא פרץ הייתה התקפה ערבית על רכב יהודי שנסע בין [[טול כרם]] ל[[ג'נין]]. אחד ההרוגים היה מיוצאי העיר [[סלוניקי]] . בהלוויה שקיימו יוצאי העיר " חסונים וחמי מזג" הותקפו הולכי רגל ערבים. ביפו הופצה שמועת שווא, כאילו היהודים רצחו 4 ערבים. ל[[ההגנה]] הייתה עמדת תצפית ביפו מול המסגד הגדול וכך ניתן היה לקבל מידע מראש על ההתארגנות ההמון הערבי בעת צאתו מן המסגדים<ref name=uri> מקור:'''אורי מילשטיין''' </ref>. מידע כזה לא התקבל בשבועות הבאים. עם זאת, ב-19 אפריל 1936 הוכרזה שביצה כללית ב[[נמל יפו]]. היה זה האות לפתיחת מארועות הדמים בארץ. ואכן לאחר זמן מה המון ערבי נזעם נאסף ליד הסראיה ותקף יהודים עוברי אורח ובמקומות עבודתם. גם תושבי השכונות שבגבול תל אביב ויפו: נווה שלום, שכונת שפירא ושכונת התקווה הותקפו בבתיהם ומן המארב.

			במסגרת השביתה הכללית הושבת גם [[נמל יפו]] למשך ששה חודשים, דבר שנתן תמריץ לפתיחת [[נמל תל אביב]].

	דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .		דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .

דניאל ונטורה: /* מלחמת העצמאות */

2009-01-28T22:24:21Z

מלחמת העצמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:24, 28 בינואר 2009
שורה 97:		שורה 97:

	===מלחמת העצמאות===		===מלחמת העצמאות===
			[[תמונה:DAVIDKA 4.jpg\|left\|thumb\|250px\|הדוידקה, בעזרתה נכבשה יפו - היום במוזיאון ב[[מקוה ישראל]]]]
			[[תמונה:Arab_surrender.jpg\|left\|thumb\|250px\|משא ומתן על כניעת ערביי יפו]]
			[[תמונה:Zahal_enter_to_the_city.jpg\|left\|thumb\|250px\|צהל נכנס ליפו - מאי 1948]]

	המערכה על יפו החלה עם פרסום המלצות '''הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל''', שמונתה על ידי האו"ם במאי 1947 לדון בשאלת ארץ ישראל. יפו הייתה לאחת המרכזים החשובים ביותר של האוכלוסייה הערבית בארץ ,ישבו חלק גדול ממערכות העיתונים והמוסדות המפלגתיים הערביים וגם הריכוז התקדם ביותר של האוכלוסייה. בספטמבר 1947 הוצע כי יפו שהייתה אמורה להכלל במדינה היהודית תהיה מובלעת, השייכת למדינה הערבית. ואכן, כך נקבע בסופו של דבר בתוכנית החלוקה. "הוועד הערבי העליון", המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל, החל במאבק על ארץ ישראל .		המערכה על יפו החלה עם פרסום המלצות '''הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל''', שמונתה על ידי האו"ם במאי 1947 לדון בשאלת ארץ ישראל. יפו הייתה לאחת המרכזים החשובים ביותר של האוכלוסייה הערבית בארץ ,ישבו חלק גדול ממערכות העיתונים והמוסדות המפלגתיים הערביים וגם הריכוז התקדם ביותר של האוכלוסייה. בספטמבר 1947 הוצע כי יפו שהייתה אמורה להכלל במדינה היהודית תהיה מובלעת, השייכת למדינה הערבית. ואכן, כך נקבע בסופו של דבר בתוכנית החלוקה. "הוועד הערבי העליון", המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל, החל במאבק על ארץ ישראל .

דניאל ונטורה: /* המנדט הבריטי */

2009-01-28T22:15:32Z

המנדט הבריטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:15, 28 בינואר 2009
שורה 84:		שורה 84:

	===המנדט הבריטי===		===המנדט הבריטי===
			[[תמונה:British_soldier_a_jaffa.jpg\|left\|thumb\|250px\|j]פרשים בריטיים מול בית הממשל הטורקי - 1918]]
	[[תמונה:Herbert_Samuel_walking_into_Jaffa_Ceedjee.jpg\|left\|thumb\|250px\|הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, מגיע לנמל יפו - ויקישיתוף, התורם:Ceedjee]]		[[תמונה:Herbert_Samuel_walking_into_Jaffa_Ceedjee.jpg\|left\|thumb\|250px\|הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, מגיע לנמל יפו - ויקישיתוף, התורם:Ceedjee]]

	ב-6 בנובמבר 1917 נכבשה העיר על ידי צבא המשלוח הבריטי שהגיע ממצרים. היהודים שגלו מהעיר שבו אליה. נמנו בה 8,740 יהודים תושבים ועוד 1,248 בתל אביב.		ב-6 בנובמבר 1917 נכבשה העיר על ידי צבא המשלוח הבריטי שהגיע ממצרים. היהודים שגלו מהעיר שבו אליה. נמנו בה 8,740 יהודים תושבים ועוד 1,248 בתל אביב.

דניאל ונטורה ב־22:10, 28 בינואר 2009

2009-01-28T22:10:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:10, 28 בינואר 2009
שורה 94:		שורה 94:
	דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .		דיכוי המהומות ביפו, העיר הראשונה שבה הן פרצו, בוצע רק בשנת 1938 במבצע "עוגן". שם המבצע ניתן לפי המתווה שעשו מפקדי הצבא על מפה אוירית של העיר. לפי, נפרצו דרכים, בצורת "עוגן" בתוך העיר העתיקה וכך השתלטו על מרכזה של העיר. המרכז הוא היום ב"ככר קדומים". נתיבים שנפרצו מהווים עד היום דרכי המעבר המודרניות של העיר העתיקה .

	===~~המערכה על יפו~~===		===מלחמת העצמאות===
	~~[[תמונה:UN Partition Plan Palestine.png \|שמאל\|ממוזער\|150px\|'''יפו''' בתוכנית החלוקה - '''מובלעת בתוך המדינה היהודית''' ]]~~

	המערכה על יפו החלה עם פרסום המלצות ~~[[ועדת אונסקו"פ]],~~ '''הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל''', שמונתה על ידי ~~ה[[או~~"ם]] במאי [[1947]] לדון בשאלת [[ארץ ישראל]]. [[הנציב העליון]] הבריטי פנה אל מנהיג [[ערביי ארץ ישראל]] [[אמין אל-חוסייני]] בשאלה האם הצלחתו לשנות את ההצעה בכך שיפו תשאר בידי הערבים תגרום לתמיכתם ב[[תוכנית החלוקה]]. ~~תשובתו הייתה:~~ "~~לאוו נחרצת~~"~~. שאלת עתיד~~ ערביי ~~יפו עלתה לסדר היום<ref name=uri/>~~.		המערכה על יפו החלה עם פרסום המלצות '''הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל''', שמונתה על ידי האו"ם במאי 1947 לדון בשאלת ארץ ישראל. יפו הייתה לאחת המרכזים החשובים ביותר של האוכלוסייה הערבית בארץ ,ישבו חלק גדול ממערכות העיתונים והמוסדות המפלגתיים הערביים וגם הריכוז התקדם ביותר של האוכלוסייה. בספטמבר 1947 הוצע כי יפו שהייתה אמורה להכלל במדינה היהודית תהיה מובלעת, השייכת למדינה הערבית. ואכן, כך נקבע בסופו של דבר בתוכנית החלוקה. "הוועד הערבי העליון", המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל, החל במאבק על ארץ ישראל .

	~~סירובו של המופתי הייתה מבוססת~~ על ~~העובדה כי יפו הייתה לאחת המרכזים החשובים ביותר~~ של ~~האוכלוסייה הערבית~~ בארץ ,~~ישבו חלק גדול ממערכות העיתונים והמוסדות המפלגתיים הערביים וגם הריכוז התקדם ביותר של האוכלוסייה~~. ~~בינתיים ההגנה המשיכה במעקב אחרי המתרחש ביפו~~.~~סוכנים~~ של ~~[[ש~~"~~י]] קיימו מעקב רצוף אחרי הלך הרוחות בעיר~~. ~~בסתיו~~ [[~~1947~~]] ~~ביצרה~~ [[~~ההגנה~~]] ~~עמדות בשכונות הדרומיות~~ של תל אביב ~~אשר גבלו ביפו ואיישה אותן במגויסים~~ .		יום אחד אחרי החלטת האו"ם, 30 בנובמבר 1947, נרצח יהודי בגבול תל אביב יפו. ההגנה על תל אביב מיפו נתקלה בקשיים : "משימת ההגנה על עיר מולדתם לא הלהיבה את דמיונם של צעירי תל אביב ...צעירי העיר לא תרמו אפילו גדוד אחד בעוד שהיו מסוגלים להכפיל את הכוח הנייד של הההגנה בארץ". למזלם תושבי יפו היו מפולגים: חלקם תמך במופתי וחלקם היו נגדו והזרים שהיו בעיר , ופגעו באוכלוסייה האזרחית, תרמו להורדת המורל ברחוב בערבי. הם הבחינו היטב בסכנה הצפויה. וכך כתב העיתון היפואי "א-דיפע" במאמר ראשי : "לשרתוק ניתן הכל מה שבקש...הוא קבל את יפו, המוקפת חומה של אדמות יהודיות ומוצפת נחשלו של איבה יהודית". <ref name=uri/>.ליפו הייהת נחיתות צבאית, הדרכים ליפו היו בשליטה יהודית וסכנת מצור ורעב נשקפה לתושביה. בנוסף לכך פיקוד צבאי אחיד לא היה להם וגם לא מטרת לחימה אחידה. אם כי סיוע עקיף הם קבלו מערביי [[רמלה]] ו[[לוד]] שחסמו ליהודים את הדרך לירושלים ומערביי "סלמה" וו"יאזור" שתקפו את השכונות הצזרחיות של תל אביב.

	בספטמבר 1947 משלחת ארצות הברית לאו"ם התבקשה "לעשות הכל כדי שתמצא פתרון לבעיית ארץ ישראל". וכך הוצע כי יפו שהייתה אמורה להכלל במדינה היהודית תהיה מובלעת, ~~השייכת למדינה הערבית. יתרון נוסף~~ היה ~~להצעה~~, ~~מספר הערבים בשטח מדינה היהודית המתוכננת יפחת ב-70,000~~. ~~<ref name=uri/>. ואכן, כך נקבע בסופו~~ של ~~דבר בתוכנית החלוקה, למרות שהתנאי לא התקיים: הערבים לא ראו במחווה "פתרון לבעיית ארץ ישראל~~". ~~לקראת ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה [[הוועד הערבי העליון]], המוסד העליון של~~ ערביי ~~ארץ ישראל, הקים ביפו, ובעוד ערים "ועד לאומי" , אשר אסף תרומות למען המאבק על~~ ארץ ישראל .		'''פיצוץ בית הממשלה הטורקית''' (א-סראיה ) ביפו , לשעבר, היה מסמלי המימשל, היה תחילת המערכה על כיבוש יפו. בבנין שכנו בה משרדי "הוועדה הלאומית" של החוסיינים" . הוועדה שימשה מרכז-פיקוד לכל הכנופיות שפעלו באזור תל אביב וקבלה הוראות ישירות מחאג' אמין אל-חוסייני - מנהיג ערביי ארץ ישראל.

	==כיבוש ~~יפו==~~		כיתורה של יפו החל ב'''כיבוש שכונת אבו כביר''', אשר שלט על הכניסה היחידה לעיר. מרגמות [[דוידקה]] , שהופעלו לראשונה, הפגיזו את אבו כביר. קולות נפץ וענני עשן התאבכו אל על השפיעו פסיכולוגית והערבים נטשו את העמדות. אגדות ומעשיות נפוצו ביפו על "הפצצות המעופפות" ועל "פצצות האטום" שהם הנשק הסודי של היהודים. בשלהי אפריל נטשו כל התושבים והלוחמים את אבו כביר.
	~~[[תמונה:Tel_Aviv_Snipers~~.~~jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|עוברים ושבים ב~~[[~~שוק הכרמל~~]] ~~תופסים מחסה מאש צלפים ממסגד חסן בק~~, ~~פברואר 1948]]~~

	יום אחד אחרי החלטת האו"ם נרצח יהודי בגבול תל אביב יפו. ההגנה על תל אביב מיפו נתקלה בקשיים : "משימת ההגנה על עיר מולדתם לא הלהיבה את דמיונם של צעירי תל אביב ...צעירי העיר לא תרמו אפילו גדוד אחד בעוד שהיו מסוגלים להכפיל את הכוח הנייד של הההגנה בארץ". למזלם תושבי יפו היו מפולגים: חלקם תמך במופתי וחלקם היו נגדו והזרים שהיו בעיר , ופגעו באוכלוסייה האזרחית, תרמו להורדת המורל ברחוב בערבי. הם הבחינו היטב בסכנה הצפויה. וכך כתב העיתון היפואי "א-דיפע" במאמר ראשי : "לשרתוק ניתן הכל מה שבקש...הוא קבל את יפו, המוקפת חומה של אדמות יהודיות ומוצפת נחשלו של איבה יהודית". <ref name=uri/>.ליפו הייהת נחיתות צבאית, הדרכים ליפו היו בשליטה יהודית וסכנת מצור ורעב נשקפה לתושביה. בנוסף לכך פיקוד צבאי אחיד לא היה להם וגם לא מטרת לחימה אחידה. אם כי סיוע עקיף הם קבלו מערביי [[רמלה]] ו[[לוד]] שחסמו ליהודים את הדרך לירושלים ומערביי "סלמה" וו"יאזור" שתקפו את השכונות הצזרחיות של תל אביב.		'''כיבוש מנשיה''' ההגנה המתינה לשעת כושר על להשלים את כיבוש יפו. ניתוק יפו משאר חלקי הארץ קבע למעשה את גורל העיר. הייתה רק שאלה של העיתוי. האצ"ל החליט לא להמתין. ב־25 באפריל 1948 פתח האצ"ל במתקפה על יפו והחליט לנתק אותה מהשכונה הצפונית שלה מנשיה שחצצה בין יפו לבין תל אביב. '''מבצע חמץ''' הביא לסיום המערכה על יפו. הוא החל בעקבות התקפות של ה[[אצ"ל]] על שכונת מנשיה. כך החלה הנטישה של תושבי יפו אשר נמשכה עד ל-13 במאי 1948 עם כניעת האוכלוסייה הערבית.

	~~[[תמונה:Scan0006.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|משמאל - שרידי בנין הסרייה ביפו - המבנה פוצץ במלחמת השחרור]]~~
	'''פיצוץ בית הממשלה הטורקית''' (א-סראיה ) ביפו , לשעבר, היה מסמלי המימשל, היה תחילת המערכה על כיבוש יפו . בין השאר, הודות למיקומו במרכז המינהלי של העיר - [[כיכר השעון]]. בבנין שכנו בה משרדי "הוועדה הלאומית" של החוסיינים" . הוועדה שימשה מרכז-פיקוד לכל הכנופיות שפעלו באזור תל אביב וקבלה הוראות ישירות מחאג' [[אמין אל-חוסייני]] - מנהיג ערביי ארץ ישראל.

	לח"י הביא לקרבת המבנה מכונית תופת ופיצץ אותה. מחלקת הידיעות של לח"י האזינה לשיחות באותו יום וקלטה את הדיווח הבא:{{ציטוט\|תוכן= '''איש מערכת א-דיפע''': ( בתגובה למידע ראשוני) יא שייח', עוד שתי פצצות כאלה ולא ישאר זכר ליפו ! איפוא כל השמירה שלנו !<br />'''העיתונאי המדווח מהשטח''': שאל את ד"ר הייכל ראש הוועדה הלאומית. הוא קבל 50 איש חמושים להגן על העיר: 25 שלח לביתו ורק 25 הואיל להפקיד על העיר<br />

	'''דיווח לחג' אמין אל-חוסייני''': תשעה הרוגים, חמש עשרה עדין קבורים מתחת להריסות ומאה פצויים. '''המצב ביפו קשה - קשה לתארו'''.\|מקור=[[אורי מילשטיין]], [[תולדות מלחמת העצמאות]]- כרך ג', עמ' 72\|מרכאות=כן}}

	~~מושל המחוז הבריטי דיווח לנציב העליון שבהלה אחזה בתושבים, הצבא סגר את כל המבואות לעיר,והשאיר~~
	~~רק מוצא אחד פתוח לשאר חלקי הארץ.~~

	כיתורה של יפו החל ב'''כיבוש שכונת אבו כביר''', אשר שלט על הכניסה היחידה לעיר. [[תמונה:דוידקה 3.JPG\|\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ה[[דוידקה]] במוזיאון ב[[מקווה ישראל]] , לשעבר המסגריה של [[דוד ליבוביץ]] יוצר המרגמה]] ב[[12 במרץ]] [[1948]] מרגמות [[דוידקה]] , שהופעלו לראשונה, הפגיזו את אבו כביר. קולות נפץ וענני עשן התאבכו אל על השפיעו פסיכולוגית והערבים נטשו את העמדות. אגדות ומעשיות נפוצו ביפו על "הפצצות המעופפות" ועל "פצצות האטום" שהם הנשק הסודי של היהודים. בשלהי אפריל נטשו כל התושבים והלוחמים את אבו כביר.




	~~[[תמונה:Tel Aviv Mosque.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|המסגד במנשיה - ממנו צלפו על תל אביב]]~~
	'''כיבוש מנשיה''' ההגנה המתינה לשעת כושר על להשלים את כיבוש יפו. ניתוק יפו משאר חלקי הארץ קבע למעשה את גורל העיר. הייתה רק שאלה של העיתוי. האצ"ל החליט לא להמתין.

	~~ב־[[25~~ באפריל~~]] [[~~1948]] פתח האצ"ל במתקפה על יפו והחליט לנתק אותה מהשכונה הצפונית שלה [[מנשיה]] שחצצה בין יפו לבין תל אביב. כוחות האצ"ל נתקלו בהתנגדות מצד האוכלוסייה שגובתה בעזרה צבאית מסיבית של כוחות בריטיים שהוזרמו לעיר. האצ"ל נדרש על ידי הבריטים לפנות את השכונה ובמשא ומתן עם "ההגנה" והבריטים סוכם, כי "ההגנה" תכנס לשכונה והבריטים יקבלו את יפו תחת חסותם והם יפרידו בין היהודים לערבים.

	~~[[תמונה:Yaffow1.JPG\|ימין\|ממוזער\|250px\|חברי המשלחת הערבית שדנה על כניעת העיר שבים מתל אביב ליפו לאחר הכניעה]]~~
	~~[[תמונה:Yaffow2.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|צה"ל נכנס ליפו, מאי 1948]]~~

	'''מבצע חמץ''' הביא לסיום המערכה על יפו. הוא החל בעקבות התקפות של ה[[אצ"ל]] על שכונת מנשיה. כך החלה הנטישה של תושבי יפו אשר נמשכה עד ל-[[13 במאי~~]] [[~~1948]] עם כניעת האוכלוסייה הערבית.

	ב- [[28 באפריל]] [[1948]] החל כוח "ההגנה" מ[[חטיבת אלכסנדרוני]] לכתר את העיר [[יפו]], כדי להשתלט על מבואותיה המזרחיים והדרומיים של תל אביב. ב-[[30 באפריל]] הוכרע הקרב ומפקד "צבא ההצלה" בעיר נמלט ממנה בדרך הים. החלה בריחה המונית מיפו שנמלטו 70,000 מתושביה הערבים וב-[[13 במאי]] חתמו מנהיגיה על הסכם כניעה.

	רוב תושבי העיר נמלטו דרך נמל יפו והפליגו בעיקר ל[[בירות]] ול[[עזה]]. מאוכלוסייה של כ-70,000 אלף ערבים לפני המלחמה נשארו בעיר כ-4,000 ערבים בלבד<ref>http://www.palestineremembered.com/Jaffa/Jaffa/index.html</ref>, בעיקר מקרב דלי האמצעים.		רוב תושבי העיר נמלטו דרך נמל יפו והפליגו בעיקר ל[[בירות]] ול[[עזה]]. מאוכלוסייה של כ-70,000 אלף ערבים לפני המלחמה נשארו בעיר כ-4,000 ערבים בלבד<ref>http://www.palestineremembered.com/Jaffa/Jaffa/index.html</ref>, בעיקר מקרב דלי האמצעים.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 6 במרץ 2009
שורה 11:		שורה 11:
	'''יפו העתיקה''' נבנתה על צוק רם, מעין חצי אי שחודר אל הים המורכב מגבעת כורכר . הגבעה מהווה חלק מרכס הכורכר המערבי, אחד משלושת רכסי הכורכר החוצים לאורך את [[שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]]. "סלע אנדרומדה" והסלעים סביבו מהווים אף הם חלק מרכס כורכר זה, שכורסם על ידי גלי הים.		'''יפו העתיקה''' נבנתה על צוק רם, מעין חצי אי שחודר אל הים המורכב מגבעת כורכר . הגבעה מהווה חלק מרכס הכורכר המערבי, אחד משלושת רכסי הכורכר החוצים לאורך את [[שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]]. "סלע אנדרומדה" והסלעים סביבו מהווים אף הם חלק מרכס כורכר זה, שכורסם על ידי גלי הים.

	מזרחית לרכס הכורכר ביבשה, נוצרה "מרזבה", שטח נמוך , הכולל אדמות סחף. בשקע זה היה מצוי "~~אצטדיון~~ האסה" היום "~~אצטדיון~~ בלומפילד. בבדיקות גאולוגייות שנערכו במקום הועלו מימצאים המעידים על האפשרות כי המוצא של נחל איילון היה באזור זה. היותו באסה, אזור טופוגרפי נמוך, העלה את הרעיון להקים בן מעגנה פנימית <ref>מקור : עדינה בנבנישתי [http://www.elirozner.com/israel_tour/tlv_01.htm טיול ביפו ובנווה צדק]</ref>.		מזרחית לרכס הכורכר ביבשה, נוצרה "מרזבה", שטח נמוך, הכולל אדמות סחף. בשקע זה היה מצוי איצטדיון "האסה", היום איצטדיון "בלומפילד". בבדיקות גאולוגייות שנערכו במקום הועלו מימצאים המעידים על האפשרות כי המוצא של נחל איילון היה באזור זה. היותו באסה, אזור טופוגרפי נמוך, העלה את הרעיון להקים בן מעגנה פנימית <ref>מקור : עדינה בנבנישתי [http://www.elirozner.com/israel_tour/tlv_01.htm טיול ביפו ובנווה צדק]</ref>.

	הבקעה בין רכסי הכורכר במזרח של יפו, בעורף של העיר, משכה אליה חקלאים. באזור זה נמצאת קרקע סחף אשר הגיעה נסחפה באפיק נחל האיילון. הקרקע היא פוריה ומתאימה לעיבוד חקלאי. הקרקע ניתנות לעיבוד רב שנתי בתנאי חקלאות הבעל המסורתית ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים כגון בארות. שרידים מוחשיים לעידן החקלאי של האזור ניתן למצוא בבתי הבאר החרבים שנמצאו באזור יפו <ref>[http://www.bateibeer.com/aboutus.html בתי הבאר - הארמונות הנעלמים של יפו]</ref>.		הבקעה בין רכסי הכורכר במזרח של יפו, בעורף של העיר, משכה אליה חקלאים. באזור זה נמצאת קרקע סחף אשר הגיעה נסחפה באפיק נחל האיילון. הקרקע היא פוריה ומתאימה לעיבוד חקלאי. הקרקע ניתנות לעיבוד רב שנתי בתנאי חקלאות הבעל המסורתית ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים כגון בארות. שרידים מוחשיים לעידן החקלאי של האזור ניתן למצוא בבתי הבאר החרבים שנמצאו באזור יפו <ref>[http://www.bateibeer.com/aboutus.html בתי הבאר - הארמונות הנעלמים של יפו]</ref>.
שורה 35:		שורה 35:
	===בתקופת החשמונאים===		===בתקופת החשמונאים===

	בימי מלכות בית חשמונאי הייתה יפו עיר עוינת ליהודים. תושבי העיר ההלניסטים התנכלו ליהודים והטביעו מאות מהם בים. כתגובה פשט [[יהודה המכבי]] על העיר והשמיד את הנמל ואת הספינות. יונתן, אחיו ויורשו, כבש שוב את העיר. וכך כתוב ב"ספר חשמונאים ב'" "ואנשי יפו עשו מעשה מתעב זה בקראם ליהודים היושבים בקרבם לרדת הם נשיהם וטפיהם אל הסירות אשר הכינו כאלה אין בלבם כל שנאה אליהם . כי אם עשו זאת בדעת כל העיר . וכאשר קבלו עליהם ברצותם ליהיות בשלום ולא היה להם כל חשד ויוליכו אותם אל תוך הים ויטבעו אותם ( והם) לא פחות ממאתיים נפש . וכשמע יהודה על האכזריות אשר נעשתה לבני עמו ויעור את האנשים אשר אתו ויקרא האלוהים שופט הצדק ויעל על רוצחי אחיו ויטל בלילה דליקה בחוף ואת הסירות שרף ואת הנמלטים שמה המית. <ref>מקור:י"ב, ג' -ו'</ref>		בימי מלכות בית חשמונאי הייתה יפו עיר עוינת ליהודים. תושבי העיר ההלניסטים התנכלו ליהודים והטביעו מאות מהם בים. כתגובה פשט [[יהודה המכבי]] על העיר והשמיד את הנמל ואת הספינות. יונתן, אחיו ויורשו, כבש שוב את העיר. וכך כתוב ב"ספר חשמונאים ב'" - "ואנשי יפו עשו מעשה מתעב זה בקראם ליהודים היושבים בקרבם לרדת הם נשיהם וטפיהם אל הסירות אשר הכינו כאלה אין בלבם כל שנאה אליהם . כי אם עשו זאת בדעת כל העיר . וכאשר קבלו עליהם ברצותם ליהיות בשלום ולא היה להם כל חשד ויוליכו אותם אל תוך הים ויטבעו אותם ( והם) לא פחות ממאתיים נפש . וכשמע יהודה על האכזריות אשר נעשתה לבני עמו ויעור את האנשים אשר אתו ויקרא האלוהים שופט הצדק ויעל על רוצחי אחיו ויטל בלילה דליקה בחוף ואת הסירות שרף ואת הנמלטים שמה המית. <ref>מקור:י"ב, ג' -ו'</ref>

	בשנת [[147 לפנה"ס]], [[שמעון התרסי]] ו[[יונתן הוופסי]] הצליחו לכבוש את העיר והיא הייתה לנמל חשוב לממלכת החשמונאים, ושימשה את המלכים: [[אלכסנדר ינאי]] ואשתו [[שלומציון המלכה]].		בשנת [[147 לפנה"ס]], [[שמעון התרסי]] ו[[יונתן הוופסי]] הצליחו לכבוש את העיר והיא הייתה לנמל חשוב לממלכת החשמונאים, ושימשה את המלכים: [[אלכסנדר ינאי]] ואשתו [[שלומציון המלכה]].
שורה 45:		שורה 45:
	יוסף בן מתתיהו מתאר את גורל יהודי יפו שנסו לספינות:" ופתאם קם עליהם רוח סערה לפנות בקר, הוא הנקרא בפי יורדי הים הזה בשם "רוח הצפון השחור", והטביע ספינות רבות בהתנגחן אשה עם רעותה וספינות אחרות קפץ אל הסלעים. ורבים לא מצאו עצה בלתי-אם להמלט נגד הזרם אל לב הים, כי יראו יצוקי הסלעים אשר בחוף ומהרומאים העומדים עליהם ושם כסו עליהם גלי הים, אשר עלו למרום בסערה. הנמלטים לא מצאו מקום מנוס וגם הנשארים על עמדם לא הצילו נפשם, כי כח הסערה דחף אותם מתוך הים אל החוף, והרומאים הדפו אותם מן העיר. ונוראה הייתה צוחת האנשים בהתנגח הספינות ביניהן, ונורא היה קול נפץ הספינות ורבים מן ההמון הגדול מצאו להם קבר בגלי הים, ורבים נפצו במפלת המפינות, ורבים נפלו על חרבם, כי קל היה להם המות הזה מרדת אל מצולת הים. אולם רב האנעים נסחפו בזרם הים ונפצו אל צוקי הסלעים, עד אשר '''אדם הים מדמם למרחוק''', והחוף מלא חללים. וכאשר חתרו פליטים והגיעו אל ההוף. קמו עליהם הרומאים והמיתום. ומספר הפגרים, אשר הקיא הים, היה ארבעת אלפים ומאתים. ואחרי אשר כבשו הרומאים את העיר בלי מלחמה והפכו אותה לשממה.<br /> ואשר להמשך גורל העיר:<br />		יוסף בן מתתיהו מתאר את גורל יהודי יפו שנסו לספינות:" ופתאם קם עליהם רוח סערה לפנות בקר, הוא הנקרא בפי יורדי הים הזה בשם "רוח הצפון השחור", והטביע ספינות רבות בהתנגחן אשה עם רעותה וספינות אחרות קפץ אל הסלעים. ורבים לא מצאו עצה בלתי-אם להמלט נגד הזרם אל לב הים, כי יראו יצוקי הסלעים אשר בחוף ומהרומאים העומדים עליהם ושם כסו עליהם גלי הים, אשר עלו למרום בסערה. הנמלטים לא מצאו מקום מנוס וגם הנשארים על עמדם לא הצילו נפשם, כי כח הסערה דחף אותם מתוך הים אל החוף, והרומאים הדפו אותם מן העיר. ונוראה הייתה צוחת האנשים בהתנגח הספינות ביניהן, ונורא היה קול נפץ הספינות ורבים מן ההמון הגדול מצאו להם קבר בגלי הים, ורבים נפצו במפלת המפינות, ורבים נפלו על חרבם, כי קל היה להם המות הזה מרדת אל מצולת הים. אולם רב האנעים נסחפו בזרם הים ונפצו אל צוקי הסלעים, עד אשר '''אדם הים מדמם למרחוק''', והחוף מלא חללים. וכאשר חתרו פליטים והגיעו אל ההוף. קמו עליהם הרומאים והמיתום. ומספר הפגרים, אשר הקיא הים, היה ארבעת אלפים ומאתים. ואחרי אשר כבשו הרומאים את העיר בלי מלחמה והפכו אותה לשממה.<br /> ואשר להמשך גורל העיר:<br />

	יפונפלה בידי הרומאים ןכך מסופר:" ולמען אשר לא יתקבצו שודדי-הים במקום הזה שנית, הקים אספסינוס מחנה במקום מצודת העיר והציג שם חיל רוכבים עם רגלים. על הרגלים צוה להשאר במקום ההוא ולשמור את.המחנה, ואת הרוכבים שלח לפשט על הכפריס הסמוכים וערי הפרזות מסביב ליפו להשחיתם . הם מלאו אחרי מצותו".		יפונפלה בידי הרומאים ןכך מסופר: "ולמען אשר לא יתקבצו שודדי-הים במקום הזה שנית, הקים אספסינוס מחנה במקום מצודת העיר והציג שם חיל רוכבים עם רגלים. על הרגלים צוה להשאר במקום ההוא ולשמור את.המחנה, ואת הרוכבים שלח לפשט על הכפריס הסמוכים וערי הפרזות מסביב ליפו להשחיתם. הם מלאו אחרי מצותו".


שורה 51:		שורה 51:

	[[תמונה:Jaffa_tom_Jew.jpg\|left\|thumb\|250px\|מצבה של יודן בן טרפון - תמונות נוספות של מצבות ב'''זאב וילנאי''']]		[[תמונה:Jaffa_tom_Jew.jpg\|left\|thumb\|250px\|מצבה של יודן בן טרפון - תמונות נוספות של מצבות ב'''זאב וילנאי''']]
	בשנת 1871 ביקר ברכס גבעות הכורכר, מזרחית ליפו "אבו כביר הארכאולוג הצרפתי, שארל קלרמון-גנו. כאשר ערך חפירות באזור המנזר הרוסי, שהוקם באותה עת, הוא זיהה בית קברות יהודי. הוא איתר בו 34 מצבות שיש, שעליהן חרותות אותיות ב[[עברית]] וביוונית ואף היו חרוטים עליהם סמלים יהודיים כגון: [[לולב]], [[מנורה]] וכן המלה "שלום" - כנהוג במצבות יהודיות מאותה העת. הוא קבע כי הן מהמאה ה-1 עד המאה ה-3. בין השאר נמצאו בבית הקברות מצבות של יהודים אשר מוצאן מחדיאב, מקפדוקיה, מאלכסנדריה, מיוון ומלוב. מקצועות הנפטרים, כפי שנרשמו על המצבות, היו: סוחרים, פקידים, דייגים ורבנים . מכאן ניתן ללמוד כי הייתה ביפו קהילה יהודית מבוססת ועשירה .		בשנת 1871 ביקר ברכס גבעות הכורכר, מזרחית ליפו "אבו כביר הארכאולוג הצרפתי, שארל קלרמון-גנו. כאשר ערך חפירות באזור המנזר הרוסי, שהוקם באותה עת, הוא זיהה בית קברות יהודי. הוא איתר בו 34 מצבות שיש, שעליהן חרותות אותיות ב[[עברית]] וביוונית ואף היו חרוטים עליהם סמלים יהודיים כגון: [[לולב]], [[מנורה]] וכן המלה "שלום" - כנהוג במצבות יהודיות מאותה העת. הוא קבע כי הן מהמאה ה-1 עד המאה ה-3. בין השאר נמצאו בבית הקברות מצבות של יהודים אשר מוצאן מחדיאב, מקפדוקיה, מאלכסנדריה, מיוון ומלוב. מקצועות הנפטרים, כפי שנרשמו על המצבות, היו: סוחרים, פקידים, דייגים ורבנים . מכאן ניתן ללמוד כי הייתה ביפו קהילה יהודית מבוססת ועשירה.

	רובו של האוצר התגלגל לגן העצים של הברון פלאטון פון אוסטינוב במושבה הגרמנית שביפו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נאלץ הברון, שהיה נתין מעצמה עוינת לטורקיה, לעזוב את הארץ. האוסף הארכאולוגי הגדול הגיע לאירופה. עד מהרה ירד האיש מנכסיו והאוסף נעלם <ref>מקור: עופר רגב '''ממוחמד עלי וחברה להגנת הטבע''', (מתוך) "טבע וארץ" טבת תשנ"ד. ינואר 1994 . חוברת מס' 2, מובא באתר סנונית [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/263044.html]</ref>.		רובו של האוצר התגלגל לגן העצים של הברון פלאטון פון אוסטינוב במושבה הגרמנית שביפו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נאלץ הברון, שהיה נתין מעצמה עוינת לטורקיה, לעזוב את הארץ. האוסף הארכאולוגי הגדול הגיע לאירופה. עד מהרה ירד האיש מנכסיו והאוסף נעלם <ref>מקור: עופר רגב '''ממוחמד עלי וחברה להגנת הטבע''', (מתוך) "טבע וארץ" טבת תשנ"ד. ינואר 1994 . חוברת מס' 2, מובא באתר סנונית [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/263044.html]</ref>.
שורה 72:		שורה 72:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[יהודי יפו]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[יהודי יפו]]}}

	ההתיישבות היהודית ביפו החלה רק בראשית המאה ה-19. היישוב גדל עקב היותו שער הכניסה לארץ-ישראל. בו היה הנמל היחידי לארץ ואליו הגיעו קווי האוניות מאירופה. לשיא הגיע היישוב היהודי לפני מלחמת העולם הראשונה - 40,000 נפש. בשנת המלחמה גורשו תושבי העיר. מאז תל אביב החלה למלא את מקומה.		ההתיישבות היהודית ביפו החלה רק בראשית המאה ה-19. היישוב גדל עקב היותו שער הכניסה לארץ-ישראל. בו היה הנמל היחידי לארץ ואליו הגיעו קווי האוניות מאירופה. לשיא הגיע היישוב היהודי לפני מלחמת העולם הראשונה - 40,000 נפש. בשנת המלחמה גורשו תושבי העיר. מאז תל אביב החלה למלא את מקומה.

	==מסילת הרכבת לירושלים==		==מסילת הרכבת לירושלים==
שורה 174:		שורה 174:
	* מירון בנבנשתי, '''ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', הוצאת אריאל - ירושלים, 1984 - יפו , עמ' 63 - 66		* מירון בנבנשתי, '''ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', הוצאת אריאל - ירושלים, 1984 - יפו , עמ' 63 - 66
	* רות קרק, '''יפו צמיחתה של עיר 1799 - 1917''', הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ה - 1995		* רות קרק, '''יפו צמיחתה של עיר 1799 - 1917''', הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ה - 1995
	* זאב ענר, '''לטייל עם ההיסטוריה''' - תעלומות ומסתורין בארץ ישראל, כנרת הוצאה לאור, 2007 - עלילות התייר הראשון בארץ ישראל - יפו - יפת העמים		* זאב ענר, '''לטייל עם ההיסטוריה''' - תעלומות ומסתורין בארץ ישראל, כנרת הוצאה לאור, 2007 - עלילות התייר הראשון בארץ ישראל - יפו - יפת העמים.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==