ים המלח - היסטוריית גרסאות

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97 ים המלח - היסטוריית גרסאות 2026-05-24T02:02:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=75980&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:59:36Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:59, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Dead sea.jpg|ימין|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dead sea.jpg|ימין|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>  </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=74163&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:33:14Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:33, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dead sea.jpg|ימין|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Dead sea.jpg|ימין|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמות במקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמות במקרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ים המלח מוזכר ב[[מקרא]] ובמקורות היסטוריים. במשך מאות בשנים, נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עקבות לאירועים שהתרחשו בסביבתו, כמו [[מהפכת סדום ועמורה]] . ב[[תנ"ך]] ב[[ספר דברים]] (פרק ג' י"ז) הוא מכונה בשם '''יָם הַמֶּלַח''' ובספר יהושע הוא מכונה גם בשם '''וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>י"ב,ג"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} . כינוי קדום למקומו של הים מופיע בספר בראשית והוא '''עֵמֶק הַשִּׂדִּים''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרק י"ד ג'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה [[חקלאות|חקלאית]], כפי שמובא בספר בראשית:"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר".{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>י"ג,י'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. שם נוסף של ים המלח הינו '''הים הקדמוני''', מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ. התאור כולל גם נבואה על זרימת מים חיים לים המלח באחרית הימים, אולי עד להפיכת הימה הסגורה למקום מים מתוקים. וכך נאמר בנבואה:"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[ספר זכריה]], י"ד, ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ים המלח מוזכר ב[[מקרא]] ובמקורות היסטוריים. במשך מאות בשנים, נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עקבות לאירועים שהתרחשו בסביבתו, כמו [[מהפכת סדום ועמורה]] . ב[[תנ"ך]] ב[[ספר דברים]] (פרק ג' י"ז) הוא מכונה בשם '''יָם הַמֶּלַח''' ובספר יהושע הוא מכונה גם בשם '''וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח''' {{מקור|י"ב,ג"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} . כינוי קדום למקומו של הים מופיע בספר בראשית והוא '''עֵמֶק הַשִּׂדִּים''' {{מקור|פרק י"ד ג'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה [[חקלאות|חקלאית]], כפי שמובא בספר בראשית:"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר".{{מקור|י"ג,י'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. שם נוסף של ים המלח הינו '''הים הקדמוני''', מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ. התאור כולל גם נבואה על זרימת מים חיים לים המלח באחרית הימים, אולי עד להפיכת הימה הסגורה למקום מים מתוקים. וכך נאמר בנבואה:"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה" {{מקור|[[ספר זכריה]], י"ד, ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr>  </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=61025&oldid=prev טישיו ב־02:30, 6 ביולי 2012 2012-07-06T02:30:16Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=61025&oldid=60424">הצגת שינויים</a>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=60424&oldid=prev אריאל ביגל נ"י ב־11:39, 19 ביוני 2012 2012-06-19T11:39:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:39, 19 ביוני 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dead sea.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמאל</del>|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dead sea.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|ממוזער|200px|ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ים המלח''' הוא [[ימה]] [[מלח בישול|מלוחה]] וסגורה, במרכזה של [[ארץ ישראל]], מזרחית ל[[מדבר יהודה]]. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏<ref>‏[http://isramar.ocean.org.il/DeadSea/seawindbasic.asp אתר המכון לחקר הימים בישראל]‏</ref>. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שעומד על 3.5% - 3.9%.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמות במקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמות במקרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ים המלח מוזכר ב[[מקרא]] ובמקורות היסטוריים. במשך מאות בשנים, נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עקבות לאירועים שהתרחשו בסביבתו, כמו [[מהפכת סדום ועמורה]] . ב[[תנ"ך]] ב[[ספר דברים]] (פרק ג' י"ז) הוא מכונה בשם '''יָם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֶּלַח</del>''' ובספר יהושע הוא מכונה גם בשם '''וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֶּלַח</del>''' {{מקור|(י"ב,ג")}} . כינוי קדום למקומו של הים מופיע בספר בראשית והוא '''עֵמֶק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשִּׂדִּים</del>''' {{מקור|(פרק י"ד ג')}}, כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה [[חקלאות|חקלאית]], כפי שמובא בספר בראשית:"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּשָּׂא </del>לוֹט אֶת עֵינָיו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּרְא </del>אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּכַּר הַיַּרְדֵּן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי כֻלָּהּ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מַשְׁקֶה</del>--לִפְנֵי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁחֵת </del>ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּגַן</del>-ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּאֶרֶץ </del>מִצְרַיִם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֹּאֲכָה </del>צֹעַר".{{מקור|(י"ג,י')}}. שם נוסף של ים המלח הינו '''הים הקדמוני''', מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ. התאור כולל גם נבואה על זרימת מים חיים לים המלח באחרית הימים, אולי עד להפיכת הימה הסגורה למקום מים מתוקים. וכך נאמר בנבואה:"וְהָיָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </del>הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חַיִּים מִירוּשָׁלִַם</del>, חֶצְיָם אֶל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי</del>, וְחֶצְיָם אֶל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּם </del>הָאַחֲרוֹן: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּקַּיִץ </del>וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה" {{מקור|([[ספר זכריה]], י"ד, ח')}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ים המלח מוזכר ב[[מקרא]] ובמקורות היסטוריים. במשך מאות בשנים, נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עקבות לאירועים שהתרחשו בסביבתו, כמו [[מהפכת סדום ועמורה]] . ב[[תנ"ך]] ב[[ספר דברים]] (פרק ג' י"ז) הוא מכונה בשם '''יָם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֶּלַח</ins>''' ובספר יהושע הוא מכונה גם בשם '''וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֶּלַח</ins>''' {{מקור|(י"ב,ג")}} . כינוי קדום למקומו של הים מופיע בספר בראשית והוא '''עֵמֶק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשִּׂדִּים</ins>''' {{מקור|(פרק י"ד ג')}}, כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה [[חקלאות|חקלאית]], כפי שמובא בספר בראשית:"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּשָּׂא </ins>לוֹט אֶת עֵינָיו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּרְא </ins>אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּכַּר הַיַּרְדֵּן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי כֻלָּהּ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מַשְׁקֶה</ins>--לִפְנֵי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁחֵת </ins>ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּגַן</ins>-ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּאֶרֶץ </ins>מִצְרַיִם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֹּאֲכָה </ins>צֹעַר".{{מקור|(י"ג,י')}}. שם נוסף של ים המלח הינו '''הים הקדמוני''', מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ. התאור כולל גם נבואה על זרימת מים חיים לים המלח באחרית הימים, אולי עד להפיכת הימה הסגורה למקום מים מתוקים. וכך נאמר בנבואה:"וְהָיָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </ins>הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חַיִּים מִירוּשָׁלִַם</ins>, חֶצְיָם אֶל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי</ins>, וְחֶצְיָם אֶל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּם </ins>הָאַחֲרוֹן: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּקַּיִץ </ins>וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה" {{מקור|([[ספר זכריה]], י"ד, ח')}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחודה של הימה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחודה של הימה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהפכת סדום ועמורה]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהפכת סדום ועמורה]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מהפכת סדום ועמורה''' הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא, מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גָּפְרִית </del>וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשָּׁמָיִם</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּהֲפֹךְ </del>אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּכָּר</del>, וְאֵת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יֹשְׁבֵי </del>הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּשְׁקֵף</del>, עַל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </del>סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי</del>, אֶרֶץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּכָּר</del>; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּרְא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהִנֵּה </del>עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּקִיטֹר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּבְשָׁן</del>" {{מקור|([[ספר בראשית]], פרק י"ט, כ"ה - כ"ח)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מהפכת סדום ועמורה''' הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא, מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גָּפְרִית </ins>וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשָּׁמָיִם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּהֲפֹךְ </ins>אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּכָּר</ins>, וְאֵת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יֹשְׁבֵי </ins>הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּשְׁקֵף</ins>, עַל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </ins>סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי</ins>, אֶרֶץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּכָּר</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּרְא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהִנֵּה </ins>עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּקִיטֹר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַכִּבְשָׁן</ins>" {{מקור|([[ספר בראשית]], פרק י"ט, כ"ה - כ"ח)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר [[צוער]] בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר [[צוער]] בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט".</div></td></tr>  </table>

אריאל ביגל נ"י