יישוב ארץ ישראל - היסטוריית גרסאות

אלי (עורך ראשי בויקיפדיה ובמכלול): /* מקורה */

2025-10-19T15:42:18Z

מקורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:42, 19 באוקטובר 2025
שורה 7:		שורה 7:
	לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ [[כיבוש הארץ\|ולכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חכמינו זכרונם לברכה\|חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.		לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ [[כיבוש הארץ\|ולכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חכמינו זכרונם לברכה\|חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.

	לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|([[רבנו בחיי]]; [[רבי עובדיה ספורנו]]; [[אור החיים]] שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות ~~העשה~~ מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.		לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות ה[[עשה]] מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.

אלי (עורך ראשי בויקיפדיה ובמכלול): /* מקורה */

2025-10-19T15:38:26Z

מקורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:38, 19 באוקטובר 2025
שורה 7:		שורה 7:
	לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ [[כיבוש הארץ\|ולכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חכמינו זכרונם לברכה\|חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.		לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ [[כיבוש הארץ\|ולכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חכמינו זכרונם לברכה\|חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.

	לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.		לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|([[רבנו בחיי]]; [[רבי עובדיה ספורנו]]; [[אור החיים]] שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.

אלי (עורך ראשי בויקיפדיה ובמכלול): /* מקורה */

2025-10-19T15:35:28Z

מקורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:35, 19 באוקטובר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''		:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
	:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".		:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
	לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש\|~~לכבוש~~]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.		לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ [[כיבוש הארץ\|ולכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חכמינו זכרונם לברכה\|חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.

	לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.		לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.

אלי (עורך ראשי בויקיפדיה ובמכלול): /* מקורה */

2025-10-19T15:32:38Z

מקורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:32, 19 באוקטובר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''		:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
	:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".		:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
	לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[[[מצווה\|מצוה]]]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש\|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.		לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצווה\|מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש\|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.

	לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.		לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.

אלי (עורך ראשי בויקיפדיה ובמכלול) ב־15:31, 19 באוקטובר 2025

2025-10-19T15:31:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:31, 19 באוקטובר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''		:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
	:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".		:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
	לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש\|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.		לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור\|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'\|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[[[מצווה\|מצוה]]]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש\|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.

	לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.		לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור\|בפירושו עה"ת שם\|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור\|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור\|שלא מנה מצוות יישוב הארץ\|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור\|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור\|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט\|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור\|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד\|כן}}, ככתוב {{מקור\|שמות כג לג$שמות כג, לג\|כן}}: "[[לא ישבו בארצך\|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.

אריה יונה: קנית בית

2021-07-07T23:05:46Z

קנית בית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:05, 7 ביולי 2021
שורה 83:		שורה 83:

	* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף)		* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף)
	* [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל]		*


	ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור\|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה\|כן}} כותב:		ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור\|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה\|כן}} כותב:
שורה 183:		שורה 182:

	ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור\|וכנ"ל\|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור\|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה קוק]] {{מקור\|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור\|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}.		ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור\|וכנ"ל\|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור\|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה קוק]] {{מקור\|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור\|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}.

			== קניית בית בארץ ישראל ==
			[[קובץ:כריכה_בית_ראובן_(1).pdf\|ממוזער\|[https://drive.google.com/file/d/13YkCLVtfGnJ3Ya74r6NN6xZRhQ3wP_Yq/view?usp=sharing שער ספר העוסק] במצווה לקנות בית בארץ ישראל.]]
			מלבד המצווה לגור בארץ ישנה מצווה נוספת לקנות בית בארץ, שיהיה ישובו קבוע וחשוב. מצווה זו נלמדת מהפסוק הנאמר בתורה לגבי היוצאים למלחמה: {{ציטוטון\| וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ}}<ref>{{תנ"ך\|דברים\|כ\|ה}}</ref> התורה פוטרת את החייל משירות צבאי אם בנה בית ועדיין לא זכה לגור בו.

			אמרו על כך בירושלמי: {{ציטוטון\|יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר (מעורכי המלחמה), ת"ל "ולא חנכו" את שמצווה לחנכו (משום ישוב ארץ ישראל – פני משה), יצא זה שאינו מצוה לחנכו}}<ref>{{ירושלמי\|סוטה\|ח\|ד}}</ref>. רק אדם המקיים מצווה בבנית בית נפטר מהמלחמה. למדנו שיש מצווה לבנות או לקנות<ref>ב{{משנה\|סוטה\|ח\|ב}} מבואר שלא רק הבונה בית חוזר מהמלחמה אלא גם קונה בית. ולמדנו מזה שגם קונה בית מקיים מצווה. </ref> בית בארץ ישראל.

			מחמת המצווה שיש בקנית בית כתבו האחרונים שסעודת חנוכת בית בארץ ישראל היא סעודת מצווה{{הערה\|סימן ע, והובא במ"א תקסח ס"ק ה}}, ויש אף שכתבו שמקימים בסעודה זו מצווה מהתורה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13YkCLVtfGnJ3Ya74r6NN6xZRhQ3wP_Yq/view?usp=sharing ספר בית ראובן - המצוה לקנות בית בארץ ישראל]. פרק חנוכת הבית. </ref>.

			גם קניית קרקע, בלא בית, היא מצווה, והיו שהגדילו לטעון כי קניית חלקת שדה בארץ ישראל ישראל, כמוה כקניית חלקה בגן עדן{{הערה\|[[אברהם אבן עזרא\|אבן עזרא]] על בראשית לג יט; מדרש זוטא, רות פרשה ד, על רות ד,ה.}}. בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן תנה) נכתב, כי אפילו עבור אנשים היושבים מחוץ לישראל זו מצווה לקנות נחלה בארץ ישראל, והדבר נחשב כאלו יושבים בארץ ישראל.


	=== גדרי מצות יישוב הארץ הכללית ===		=== גדרי מצות יישוב הארץ הכללית ===

Mishehu: /* ראו גם */

2013-07-07T21:06:21Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:06, 7 ביולי 2013
שורה 372:		שורה 372:
	* [[יציאה מארץ ישראל]]		* [[יציאה מארץ ישראל]]
	* [[לא תחונם]]		* [[לא תחונם]]
			* [[כיבוש הארץ]]

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

Mishehu: /* מצות כיבוש הארץ בזמן הזה */

2013-07-07T21:05:37Z

מצות כיבוש הארץ בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:05, 7 ביולי 2013
שורה 151:		שורה 151:


	=== מצות כיבוש הארץ בזמן הזה ===		=== מצות [[כיבוש הארץ]] בזמן הזה ===

אריאל ביגל נ"י: /* לקריאה נוספת */

2013-05-30T09:53:19Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:53, 30 במאי 2013
שורה 374:		שורה 374:

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
			* '''מצוות ישוב ארץ ישראל'''- מאת הרב יונה דב בלומברג
	* '''נחלת יעקב''', הרב יעקב זיסברג שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ה, שני כרכים ובהם 930 עמודים<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=470 סקירה כללית על הספר באתר 'ארץ חמדה']; ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42137&pgnum=174 ביקורת-ספרים מסודרת בביטאון 'עלוני ממרא'] {{מקור\|כותב הביקורת מצדד כי מצוות יישוב הארץ חיובה - לדעות רבות - מדרבנן\|כן}}.</ref>		* '''נחלת יעקב''', הרב יעקב זיסברג שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ה, שני כרכים ובהם 930 עמודים<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=470 סקירה כללית על הספר באתר 'ארץ חמדה']; ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42137&pgnum=174 ביקורת-ספרים מסודרת בביטאון 'עלוני ממרא'] {{מקור\|כותב הביקורת מצדד כי מצוות יישוב הארץ חיובה - לדעות רבות - מדרבנן\|כן}}.</ref>

שורה 389:		שורה 390:

	*'''[[גאולת ישראל]]''', [[הרב אברהם יעלין]].		*'''[[גאולת ישראל]]''', [[הרב אברהם יעלין]].

			* '''שלום ירושלים''', [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב

			* '''כי עת לחננה''' מאת ראובן פרידמן, [[מוסד הרב קוק]].

	* '''מעפר קומי''' - בירור חובת העליה לארץ ישראל בזמן הזה, ר' צבי גלאט הי"ד, הוצאת קרן מנחם, ירושלים, תשמ"ג		* '''מעפר קומי''' - בירור חובת העליה לארץ ישראל בזמן הזה, ר' צבי גלאט הי"ד, הוצאת קרן מנחם, ירושלים, תשמ"ג

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?

2012-10-25T07:56:19Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?

הצגת שינויים