ייעוד - היסטוריית גרסאות

10.1.130.58: /* כיצד מייעד */

2021-12-06T21:27:34Z

כיצד מייעד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:27, 6 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''ייעוד''' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות.		'''ייעוד''' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות.
	==כיצד מייעד==		==כיצד מייעד==
	הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליו להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.		הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליו להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.

	==במה מייעד==		==במה מייעד==
	המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".		המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".

10.1.130.76 ב־21:24, 6 בדצמבר 2021

2021-12-06T21:24:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:24, 6 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''ייעוד''' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות.		'''ייעוד''' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות.
	==כיצד מייעד==		==כיצד מייעד==
	הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ~~ועליה~~ להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.		הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליו להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.
	==במה מייעד==		==במה מייעד==
	המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".		המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".

אורייתא: /* במה מייעד */

2013-03-28T20:30:22Z

במה מייעד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 28 במרץ 2013
שורה 3:		שורה 3:
	הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליה להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.		הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליה להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.
	==במה מייעד==		==במה מייעד==
	*המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".		המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".

	==למי מייעד==		==למי מייעד==
	התורה דורשת שאמה עבריה תמכר רק למי שיכול לקיים בה את מצוות ייעוד; הוא – או לחלופין בנו, ולכן אינו יכול למוכרה למי שאינה יכול להנשא עימו, כמו לבנו (שהוא אחיה) שאינו יכול להנשא עימה, לא הוא שהוא אחיה ולא בנו שהיא אחות אביו. אך דין זה תקף רק באופן שאין קרובים אלו יכולים להנשא עימה בשום אופן, וגם אם קידשו אותה אין חלים עליה קידושין. לעומת זאת, מותר למוכרה למי שהיא יכולה להנשא עימו באיסור, כמו אלמנה לכוהן גדול, שהאיסור הוא איסור לאו ולא איסור כרת, וכאשר הוא מקדש אותה תופסין הקידושין וחלין עליה.		התורה דורשת שאמה עבריה תמכר רק למי שיכול לקיים בה את מצוות ייעוד; הוא – או לחלופין בנו, ולכן אינו יכול למוכרה למי שאינה יכול להנשא עימו, כמו לבנו (שהוא אחיה) שאינו יכול להנשא עימה, לא הוא שהוא אחיה ולא בנו שהיא אחות אביו. אך דין זה תקף רק באופן שאין קרובים אלו יכולים להנשא עימה בשום אופן, וגם אם קידשו אותה אין חלים עליה קידושין. לעומת זאת, מותר למוכרה למי שהיא יכולה להנשא עימו באיסור, כמו אלמנה לכוהן גדול, שהאיסור הוא איסור לאו ולא איסור כרת, וכאשר הוא מקדש אותה תופסין הקידושין וחלין עליה.

אורייתא ב־20:30, 28 במרץ 2013

2013-03-28T20:30:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 28 במרץ 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''ייעוד'' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.{{הערה\|קידושין י"ט ע"ב.}}		'''ייעוד''' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות.
			==כיצד מייעד==
	לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".

	הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליה להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.		הייעוד [[חלות\|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליה להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.
			==במה מייעד==
			*המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.<ref>קידושין י"ט ע"ב</ref> לפי דעת חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".
			==למי מייעד==
	התורה דורשת שאמה עבריה תמכר רק למי שיכול לקיים בה את מצוות ייעוד; הוא – או לחלופין בנו, ולכן אינו יכול למוכרה למי שאינה יכול להנשא עימו, כמו לבנו (שהוא אחיה) שאינו יכול להנשא עימה, לא הוא שהוא אחיה ולא בנו שהיא אחות אביו. אך דין זה תקף רק באופן שאין קרובים אלו יכולים להנשא עימה בשום אופן, וגם אם קידשו אותה אין חלים עליה קידושין. לעומת זאת, מותר למוכרה למי שהיא יכולה להנשא עימו באיסור, כמו אלמנה לכוהן גדול, שהאיסור הוא איסור לאו ולא איסור כרת, וכאשר הוא מקדש אותה תופסין הקידושין וחלין עליה.		התורה דורשת שאמה עבריה תמכר רק למי שיכול לקיים בה את מצוות ייעוד; הוא – או לחלופין בנו, ולכן אינו יכול למוכרה למי שאינה יכול להנשא עימו, כמו לבנו (שהוא אחיה) שאינו יכול להנשא עימה, לא הוא שהוא אחיה ולא בנו שהיא אחות אביו. אך דין זה תקף רק באופן שאין קרובים אלו יכולים להנשא עימה בשום אופן, וגם אם קידשו אותה אין חלים עליה קידושין. לעומת זאת, מותר למוכרה למי שהיא יכולה להנשא עימו באיסור, כמו אלמנה לכוהן גדול, שהאיסור הוא איסור לאו ולא איסור כרת, וכאשר הוא מקדש אותה תופסין הקידושין וחלין עליה.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:עבדות]]
			[[קטגוריה:נישואין]]

טישיו: יצירת דף עם התוכן "'''ייעוד'' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו אמה עבריה, שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ..."

2012-10-16T02:52:28Z

יצירת דף עם התוכן "'''ייעוד'' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו אמה עבריה, שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ..."

דף חדש

'''ייעוד'' הוא דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת.{{הערה|קידושין י"ט ע"ב.}}

לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכות למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".

הייעוד [[חלות|חל]] על ידי שאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, והחל מהייעוד, היא נעשית אשתו לכל דבר ועליה להתנהג עימה כאשה ולא כעובדת.

התורה דורשת שאמה עבריה תמכר רק למי שיכול לקיים בה את מצוות ייעוד; הוא – או לחלופין בנו, ולכן אינו יכול למוכרה למי שאינה יכול להנשא עימו, כמו לבנו (שהוא אחיה) שאינו יכול להנשא עימה, לא הוא שהוא אחיה ולא בנו שהיא אחות אביו. אך דין זה תקף רק באופן שאין קרובים אלו יכולים להנשא עימה בשום אופן, וגם אם קידשו אותה אין חלים עליה קידושין. לעומת זאת, מותר למוכרה למי שהיא יכולה להנשא עימו באיסור, כמו אלמנה לכוהן גדול, שהאיסור הוא איסור לאו ולא איסור כרת, וכאשר הוא מקדש אותה תופסין הקידושין וחלין עליה.
{{הערות שוליים}}