יונה בן אמתי - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-08-17T09:12:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:12, 17 באוגוסט 2021
שורה 92:		שורה 92:

	* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004		* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]		[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]

Wikiboss: /* שלושת השליחויות */

2021-08-17T09:12:09Z

שלושת השליחויות

הצגת שינויים

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* ייחוסו ומשפחתו */

2015-03-11T12:09:50Z

ייחוסו ומשפחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:09, 11 במרץ 2015
שורה 8:		שורה 8:
	אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].		אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].

	אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה ~~שלא הזמן~~ גרמא]] {{מקור\|עי' עירובין צו.\|כן}}.		אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שהזמן גרמא]] {{מקור\|עי' עירובין צו.\|כן}}.

	==שלושת השליחויות==		==שלושת השליחויות==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:45Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].		'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].

	נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].		נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:34Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2012-05-04T10:30:04Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:30, 4 במאי 2012
שורה 48:		שורה 48:

	* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004		* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004
	~~[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]~~
	[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]		[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]

אריאל ביגל נ"י ב־12:47, 3 במאי 2012

2012-05-03T12:47:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:47, 3 במאי 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Dore jonah.jpg\|left\|thumb\|250px\|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית]]

	'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].		'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].

213.8.52.84: /* היכן קבור יונה */

2010-12-15T12:56:40Z

היכן קבור יונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:56, 15 בדצמבר 2010
שורה 37:		שורה 37:

	לפי מסורות ה[[איסלם\|מוסלמיות]], קברו של יונה הנביא מצוי, במקומות הבאים:		לפי מסורות ה[[איסלם\|מוסלמיות]], קברו של יונה הנביא מצוי, במקומות הבאים:
	* בכפר הערבי "משהד" ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"~~גתה חפר~~" - בגבול נחלת [[שבט זבולון]], עיר מולדתו.		* בכפר הערבי "משהד" ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גת החפר" - בגבול נחלת [[שבט זבולון]], עיר מולדתו.
	:זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי [[יהודי]] היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.		:זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי [[יהודי]] היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.
	* ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו.		* ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו.

213.8.52.84: /* ייחוסו ומשפחתו */

2010-12-15T12:55:44Z

ייחוסו ומשפחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:55, 15 בדצמבר 2010
שורה 8:		שורה 8:
	לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מ[[בני הנביאים]] אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אליעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]].		לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מ[[בני הנביאים]] אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אליעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]].

	אביו היה מהעיר "~~גתה חפר~~" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].		אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].

	אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור\|(עי' עירובין צו.)}}.		אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור\|(עי' עירובין צו.)}}.

	==שלושת השליחויות==		==שלושת השליחויות==

אריאל ביגל נ"י ב־22:50, 11 בדצמבר 2010

2010-12-11T22:50:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 11 בדצמבר 2010
שורה 50:		שורה 50:

	* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004		* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה''' - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004
			[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
	[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]		[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].		'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]].

	נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].		נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].
שורה 8:		שורה 8:
	אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].		אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]].

	אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור\|(עי' עירובין צו.)}}.		אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל\|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור\|עי' עירובין צו.\|כן}}.

	==שלושת השליחויות==		==שלושת השליחויות==
שורה 23:		שורה 23:

	==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==		==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==
	ב[[ספר יונה]] {{מקור\|(יונה א, ב)}} מובא תאור של מעשהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:		ב[[ספר יונה]] {{מקור\|יונה א, ב\|כן}} מובא תאור של מעשהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:
	:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי".		:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי".

	יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] {{מקור\|(ב יד, כה-כז)}} בתור הנביא בימי [[ירובעם בן יואש\|ירבעם (השני) בן יואש]] מלך ישראל:		יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] {{מקור\|ב יד, כה-כז\|כן}} בתור הנביא בימי [[ירובעם בן יואש\|ירבעם (השני) בן יואש]] מלך ישראל:
	:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ".		:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ".
	חז"ל {{מקור\|(יבמות צח.)}} מקשרים בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]]:		חז"ל {{מקור\|יבמות צח.\|כן}} מקשרים בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]]:
	:"אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו.		:"אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו.
	:והא כתיב {{מקור\|(מלכים ב יד, כה)}}: "הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה".		:והא כתיב {{מקור\|מלכים ב יד, כה\|כן}}: "הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה".

	==היכן קבור יונה==		==היכן קבור יונה==