https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99 2026-04-21T03:49:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99&diff=29578&oldid=prev 2009-04-06T16:24:47Z

<p>הפניה לדף <a href="/wiki/index.php/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%99" title="יונה בן אמתי">יונה בן אמתי</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:24, 6 באפריל 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה</ins>[[יונה בן אמתי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר  ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|([[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא)}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שלושת השליחויות==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ילקוט שמעוני]] מתאר את שלושת השליחויות של יונה הנביא וכן מביא את הסיבה לסירובו לצאת לנינוה:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכך הדרשן פותח את מאמרו: '''ולמה ברח''':</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*  שפעם ראשונה שלחו להשיב את ערי ישראל, ועמדו (שמעו את) דבריו, שנאמר הוא השיב את ערי ישראל (להלן).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*  פעם שנית שלחו על ירושלים להחריבה, כיון שעשו תשובה עשה הקב"ה ברוב רחמיו ונחם על הרעה ולא החריבה וקראו אותו נביא השקר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*  פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשיך הפרשן:" דן יונה בינו לבין עצמו ואמר יודע אני שהגוים קרובי תשובה הם ויעשו תשובה ומשלה רוגזי על ישרלא (וישראל מרוגזים עלי)  ולא די שישראל קורין אותי נביא השקר, אלא אף עובדי אלילים קורין אותי נביא השקר.  אברח למקום שאין כבודו שם"</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|(א',ב')}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|(ב',י"ד,כ"ה))}}. המשכם של הפסוק -  "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.  וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר -  שנית דברה עמו שכינה  (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית)  והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו </del>יונה בן אמתי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנביא".  אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר)  "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה)  '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|(צ"ח,ב')}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היכן קבור יונה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי המסורות השונות, קברו של יונה הנביא מצוי , לפי מסורות - לרוב מוסלמיות - במקומות הבאים:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בכפר הערבי "משהד" ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם  ב"גתה חפר" - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ב[[חלחול]] - עיר ב[[הרי יהודה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ב[[אשדוד]] - גבעה מזרחית לנמל המכונה  היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס" .</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד': '''מקבילות לדמותו של יונה'''  - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] -  אתר דעת 2004 </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:נביאי תרי עשר</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28153:rev-29578:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99&diff=28153&oldid=prev 2009-03-17T12:55:27Z

<p>טיפול בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:55, 17 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר  ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|[[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר  ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>[[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלושת השליחויות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלושת השליחויות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|א',ב'}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|ב',י"ד,כ"ה)}}. המשכם של הפסוק -  "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.  וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר -  שנית דברה עמו שכינה  (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית)  והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא".  אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר)  "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה)  '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|צ"ח,ב'}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>א',ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ב',י"ד,כ"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}. המשכם של הפסוק -  "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.  וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר -  שנית דברה עמו שכינה  (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית)  והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא".  אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר)  "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה)  '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>צ"ח,ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היכן קבור יונה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היכן קבור יונה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24973:rev-28153:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99&diff=24973&oldid=prev 2009-02-17T16:09:45Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:09, 17 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר  ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר  ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|[[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלושת השליחויות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלושת השליחויות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א',ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|ב',י"ד,כ"ה)}}. המשכם של הפסוק -  "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.  וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר -  שנית דברה עמו שכינה  (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית)  והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא".  אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר)  "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה)  '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>צ"ח,ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|א',ב'}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|ב',י"ד,כ"ה)}}. המשכם של הפסוק -  "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.  וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר -  שנית דברה עמו שכינה  (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית)  והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא".  אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר)  "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה)  '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|צ"ח,ב'}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היכן קבור יונה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היכן קבור יונה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21724:rev-24973:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99&diff=21724&oldid=prev 2009-01-26T19:14:50Z

<p>ערך שנמחק ואין לי מושג למה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]]<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;יונה בן אמתי&#039;&#039;&#039; היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת &quot;הסדר עולם&quot; הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר&#039; אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר &quot;גתה חפר&quot; בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:&quot;ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|([[מסכת עירובין]],דף צ&quot;ו,א&#039;, גמרא)}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל &quot;מרעה לטובה&quot; כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]].<br /> <br /> ==שלושת השליחויות==<br /> <br /> [[ילקוט שמעוני]] מתאר את שלושת השליחויות של יונה הנביא וכן מביא את הסיבה לסירובו לצאת לנינוה:<br /> <br /> וכך הדרשן פותח את מאמרו: &#039;&#039;&#039;ולמה ברח&#039;&#039;&#039;:<br /> * שפעם ראשונה שלחו להשיב את ערי ישראל, ועמדו (שמעו את) דבריו, שנאמר הוא השיב את ערי ישראל (להלן).<br /> * פעם שנית שלחו על ירושלים להחריבה, כיון שעשו תשובה עשה הקב&quot;ה ברוב רחמיו ונחם על הרעה ולא החריבה וקראו אותו נביא השקר.<br /> * פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה. <br /> <br /> ממשיך הפרשן:&quot; דן יונה בינו לבין עצמו ואמר יודע אני שהגוים קרובי תשובה הם ויעשו תשובה ומשלה רוגזי על ישרלא (וישראל מרוגזים עלי) ולא די שישראל קורין אותי נביא השקר, אלא אף עובדי אלילים קורין אותי נביא השקר. אברח למקום שאין כבודו שם&quot;<br /> <br /> ==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל==<br /> <br /> בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:&quot;קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי&quot; {{מקור|(א&#039;,ב&#039;)}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:&quot;הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה&#039;, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|ב&#039;,י&quot;ד,כ&quot;ה)}}. המשכם של הפסוק - &quot;כִּי-רָאָה ה&#039; אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה&#039; לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ.&quot; - מאפשר לחז&quot;ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:&quot;אמר מר: &quot;ויהי דבר ה&#039; אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית) והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):&quot; הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה&#039; אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא&quot;. אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר) &quot;כדבר ה&#039; אשר דבר ביד עבדו הנביא&quot; (המסקנה) &#039;&#039;&#039;כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה&#039;&#039;&#039;&quot; {{מקור|(צ&quot;ח,ב&#039;)}}.<br /> <br /> ==היכן קבור יונה==<br /> <br /> לפי המסורות השונות, קברו של יונה הנביא מצוי , לפי מסורות - לרוב מוסלמיות - במקומות הבאים:<br /> * בכפר הערבי &quot;משהד&quot; ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה &quot;הר יונה&quot;. ייתכן כי הכפר ממוקם ב&quot;גתה חפר&quot; - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו.<br /> <br /> זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: &quot;וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים&quot;. הכפר נקרא &quot;משהד&quot;, מהמילה &quot;שהיד&quot; - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית. <br /> <br /> * ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו.<br /> * ב[[חלחול]] - עיר ב[[הרי יהודה]]<br /> * ב[[אשדוד]] - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם &quot;נבי א-יונס&quot; .<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * עדי שגב, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm דמותו של יונה הנביא ]- בעיקר פרק ד&#039;: &#039;&#039;&#039;מקבילות לדמותו של יונה&#039;&#039;&#039; - [[משה רבינו]] ו[[אליהו הנביא]] - אתר דעת 2004 <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]</div>

דניאל ונטורה