יום העצמאות - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */ טכני

2024-05-15T20:48:14Z

לקריאה נוספת: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:48, 15 במאי 2024
שורה 76:		שורה 76:

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
	* '''כי עין בעין יראו''', לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד
			*[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], '''לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו'''- לנתיבות ישראל חלק ג'.
			*[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], '''מזמור י"ט למדינת ישראל'''- לנתיבות ישראל חלק ג'.
			* '''כי עין בעין יראו''', לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, הוצאת חוסן ישועות, ירושלים ה'תשס"ד
	* '''זה היום עשה ד'!''', בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי [[הרב חיים דרוקמן]], הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו		* '''זה היום עשה ד'!''', בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי [[הרב חיים דרוקמן]], הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו
	*'''לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו'''- [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], לנתיבות ישראל חלק ג'.
	*'''מזמור י"ט למדינת ישראל'''- [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], לנתיבות ישראל חלק ג'.

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

Wikiboss ב־14:20, 25 באפריל 2023

2023-04-25T14:20:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:20, 25 באפריל 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~'''~~יום העצמאות~~'''~~ הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.		[[יום העצמאות]] הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.
	[[קובץ:תפילת_יום_העצמאות.jpg\|400px\|thumb\|left\|תפילת ערבית של יום העצמאות ב[[ישיבת אור עציון]]]]		[[קובץ:תפילת_יום_העצמאות.jpg\|400px\|thumb\|left\|תפילת ערבית של יום העצמאות ב[[ישיבת אור עציון]]]]
	== תקנות היום ==		== תקנות היום ==

Wikiboss ב־19:32, 5 ביולי 2022

2022-07-05T19:32:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:32, 5 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''יום העצמאות''' הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.		'''יום העצמאות''' הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.
	[[קובץ:תפילת_יום_העצמאות.jpg\|400px\|thumb\|left\|תפילת ערבית ~~חגיגית~~ של יום העצמאות ~~בריקודים עם דגלי ישראל~~]]		[[קובץ:תפילת_יום_העצמאות.jpg\|400px\|thumb\|left\|תפילת ערבית של יום העצמאות ב[[ישיבת אור עציון]]]]
	== תקנות היום ==		== תקנות היום ==
	הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]].		הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]].

Wikiboss ב־19:27, 5 ביולי 2022

2022-07-05T19:27:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:27, 5 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''יום העצמאות''' הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.		'''יום העצמאות''' הוא מועד שנקבע ע"י [[הרבנות הראשית לישראל]] החל בה' ב[[אייר]], כהודאה על תקומת [[מדינת ישראל]] שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח. לפי תקנת הרבנות הראשית יש תפילות מיוחדות ליום זה כיום הודאה על הצלת וגאולת ישראל הכוללות פרקי תהילים ואמירת הלל בברכה.
			[[קובץ:תפילת_יום_העצמאות.jpg\|400px\|thumb\|left\|תפילת ערבית חגיגית של יום העצמאות בריקודים עם דגלי ישראל]]
	== תקנות היום ==		== תקנות היום ==
	הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]].		הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]].

Wikiboss: /* תספורת וגילוח */

2022-05-04T15:05:53Z

תספורת וגילוח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:05, 4 במאי 2022
שורה 35:		שורה 35:

	== תספורת וגילוח ==		== תספורת וגילוח ==
	ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. רבים נוהגים להתגלח לקראת יום העצמאות, מפני כבודו ומעלתו של היום {{הערה\| וכן פסק בפניני הלכה}} אך עליהם להקפיד לעשות זאת רק סמוך לכניסת היום - לפנות ערב, ולא כמה שעות קודם לכן. מסופר על [[הרב צבי יהודה קוק]] כי היה גוער בבחורים שהיו רגילים להתגלח אך לא נהגו להתגלח או לסדר את זקנם ביום העצמאות וקרא עליהם: "הכרת פניהם ענתה בם". וכן פסק [[הרב צבי פסח פרנק]] להתיר סידור הזקן ביום העצמאות. באותו האופן, פסקו גם רבים וביניהם גם הראשון לציון [[הרב יצחק ניסים]] שכתב תשובה מפורטת בנושא ובה קבע כי מאחר והמנהג לאסור תגלחת בימי הספירה איננו בעל מקור ברור ~~וכי~~ {{ציטוטון\|יום נס ושמחה שאירע בימי הספירה יש להתיר להינשא ולהסתפר בו... ובאשר ליום העצמאות הנה אמנם הייתה צפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית וכו' ולא זכינו לכך, אולם עניין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה}}{{הערה\|הרב יצחק ניסים, "עריכת נישואים ותספורת ביום העצמאות"}}.		ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. רבים נוהגים להתגלח לקראת יום העצמאות, מפני כבודו ומעלתו של היום {{הערה\| וכן פסק בפניני הלכה}} אך עליהם להקפיד לעשות זאת רק סמוך לכניסת היום - לפנות ערב, ולא כמה שעות קודם לכן. מסופר על [[הרב צבי יהודה קוק]] כי היה גוער בבחורים שהיו רגילים להתגלח אך לא נהגו להתגלח או לסדר את זקנם ביום העצמאות וקרא עליהם: "הכרת פניהם ענתה בם". וכן פסק [[הרב צבי פסח פרנק]] להתיר סידור הזקן ביום העצמאות.

			באותו האופן, פסקו גם רבים וביניהם גם הראשון לציון [[הרב יצחק ניסים]] שכתב תשובה מפורטת בנושא ובה קבע כי מאחר והמנהג לאסור תגלחת בימי הספירה איננו בעל מקור ברור ואף הרדב"ז פסק כי לא היה ראוי לנהוג אבלות בימי ניסן ור"ח אייר, ימים האסורים באבלות{{הערה\|שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תרפז}} וכן הרמ"א פסק כי מי שיש לו שמחה בימי הספירה, כגון ברית, מותר לו להתגלח ביום זה. למסקנה פסק הרב ניסים כי {{ציטוטון\|יום נס ושמחה שאירע בימי הספירה יש להתיר להינשא ולהסתפר בו... ובאשר ליום העצמאות הנה אמנם הייתה צפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית וכו' ולא זכינו לכך, אולם עניין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה}}{{הערה\|הרב יצחק ניסים, "עריכת נישואים ותספורת ביום העצמאות"}}.

			וכן פסק [[הרב דב ליאור]] לגבי גילוח ביום העצמאות:
			{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=[https://www.yeshiva.org.il/ask/11944 תשובת הרב דב ליאור מאתר ישיבה]\|אנגלית=\|תוכן=כתוב בהלכה שמי שיש לבנו ברית מילה בימי הספירה, מותר לו להתגלח. ומי שמכיר בגודלו של יום העצמאות, שאחרי אלפיים שנות גלות שבסיומן הייתה השואה הנוראה, הקב"ה נתן לנו מדינה בחלק מארץ ישראל - יש עליו חיוב להודות לה'. ומי שנוהג להתגלח בכל ימות השנה, יתגלח גם ביום זה, כמו שהוא חייב ללבוש בגד נאה, ולא ייראה כאבל ביום זה}}.

	==רמזים ליום העצמאות==		==רמזים ליום העצמאות==

Wikiboss: /* תספורת וגילוח */

2022-05-04T14:57:53Z

תספורת וגילוח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:57, 4 במאי 2022
שורה 35:		שורה 35:

	== תספורת וגילוח ==		== תספורת וגילוח ==
	ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. רבים נוהגים להתגלח לקראת יום העצמאות, מפני כבודו ומעלתו של היום {{הערה\| וכן פסק בפניני הלכה}} אך עליהם להקפיד לעשות זאת רק סמוך לכניסת היום - לפנות ערב, ולא כמה שעות קודם לכן.		ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. רבים נוהגים להתגלח לקראת יום העצמאות, מפני כבודו ומעלתו של היום {{הערה\| וכן פסק בפניני הלכה}} אך עליהם להקפיד לעשות זאת רק סמוך לכניסת היום - לפנות ערב, ולא כמה שעות קודם לכן. מסופר על [[הרב צבי יהודה קוק]] כי היה גוער בבחורים שהיו רגילים להתגלח אך לא נהגו להתגלח או לסדר את זקנם ביום העצמאות וקרא עליהם: "הכרת פניהם ענתה בם". וכן פסק [[הרב צבי פסח פרנק]] להתיר סידור הזקן ביום העצמאות. באותו האופן, פסקו גם רבים וביניהם גם הראשון לציון [[הרב יצחק ניסים]] שכתב תשובה מפורטת בנושא ובה קבע כי מאחר והמנהג לאסור תגלחת בימי הספירה איננו בעל מקור ברור וכי {{ציטוטון\|יום נס ושמחה שאירע בימי הספירה יש להתיר להינשא ולהסתפר בו... ובאשר ליום העצמאות הנה אמנם הייתה צפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית וכו' ולא זכינו לכך, אולם עניין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה}}{{הערה\|הרב יצחק ניסים, "עריכת נישואים ותספורת ביום העצמאות"}}.

	==רמזים ליום העצמאות==		==רמזים ליום העצמאות==

Wikiboss: /* הלל ביום העצמאות */

2021-04-15T05:48:46Z

הלל ביום העצמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:48, 15 באפריל 2021
שורה 19:		שורה 19:

	==הלל ביום העצמאות==		==הלל ביום העצמאות==
	בגמרא {{#makor-new:פסחים קיז א\|בבלי-פסחים\|קיז\|א}} מובא שבנוסף לקריאת ההלל בחגים ובמועדים, יש לומר הלל נוסף בעת הצלה מצרה {{ציטוטון\| נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן}}. הראשונים {{הערה\| עיין תלמידי רבינו יונה ברכות ז,ב}} פסקו שיש לומר הלל זה רק כאשר מדובר על הצלה של כלל ישראל.		בגמרא {{#makor-new:פסחים קיז א\|בבלי-פסחים\|קיז\|א}} מובא שבנוסף לקריאת ההלל בחגים ובמועדים, יש לומר הלל נוסף בעת הצלה מצרה {{ציטוטון\|נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן}}. הראשונים {{הערה\| עיין תלמידי רבינו יונה ברכות ז,ב}} פסקו שיש לומר הלל זה רק כאשר מדובר על הצלה של כלל ישראל.
	===הסוברים שיש לומר הלל ללא ברכה===		===הסוברים שיש לומר הלל ללא ברכה===
	הפוסקים האחרונים דנו האם נס הצלת עם ישראל במלחמת העצמאות והקמת המדינה מוגדרים כנס הנעשה לכלל ישראל הראוי לומר עליו הלל בברכה. ~~בנוסף,~~ יש הסוברים שאין לומר הלל בברכה משום שהגאולה עדיין איננה גאולה שלמה וכן לחשוש לדעת הסוברים שניתן לברך על ההלל רק כאשר נעשה נס גלוי, ~~כאשר הקמת~~ המדינה ~~נעשתה בנס~~ בדרך הטבע.		הפוסקים האחרונים דנו האם נס הצלת עם ישראל במלחמת העצמאות והקמת המדינה מוגדרים כנס הנעשה לכלל ישראל הראוי לומר עליו הלל בברכה. יש הסוברים שאין לומר הלל בברכה משום שהגאולה עדיין איננה גאולה שלמה וכן לחשוש לדעת הסוברים שניתן לברך על ההלל רק כאשר נעשה נס גלוי, בעוד בהקמת המדינה נעשו ניסים בדרך הטבע.

	משום חששות אלו, יש שפסקו שיש לומר הלל בלי ברכה וביניהם: הרב עובדיה הדאיה {{הערה\| ישכיל עבדי ח"ו או"ח י}}, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו ~~והרב~~ עובדיה יוסף {{הערה\| יביע אומר ח"ו או"ח מא}}. לשיטתם, למרות שיש להודות על הנס הגדול שנעשה בהקמת המדינה, עדיין יש לחשוש לברכה לבטלה בברכת ההלל.		משום חששות אלו, יש שפסקו שיש לומר הלל בלי ברכה וביניהם: הרב עובדיה הדאיה {{הערה\| ישכיל עבדי ח"ו או"ח י}}, [[הרב אברהם שפירא]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב עובדיה יוסף]] {{הערה\| יביע אומר ח"ו או"ח מא}}. לשיטתם, למרות שיש להודות על הנס הגדול שנעשה בהקמת המדינה, עדיין יש לחשוש לברכה לבטלה בברכת ההלל.
	{{ציטוט\| תוכן= ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל \|מקור= שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח סימן מא אות ה \|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\| תוכן= ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל \|מקור= שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח סימן מא אות ה \|מרכאות=כן}}
	{{ציטוט\| תוכן= אין כל ספק שבימים אלה נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות. אפילו פלאי פלאות. שהרי רבים עמדו עלינו לכלותינו ובאמצעים דלים הקב"ה סייע לנו וניצלנו מהם וידנו גברה על אויבינו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"\| מקור= [[הרב מרדכי אליהו]], שיעור קול צופייך\| מרכאות=כן}}		{{ציטוט\| תוכן= אין כל ספק שבימים אלה נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות. אפילו פלאי פלאות. שהרי רבים עמדו עלינו לכלותינו ובאמצעים דלים הקב"ה סייע לנו וניצלנו מהם וידנו גברה על אויבינו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"\| מקור= [[הרב מרדכי אליהו]], שיעור קול צופייך\| מרכאות=כן}}
שורה 30:		שורה 30:
	למרות החששות באמירת ברכה לבטלה, פוסקים רבים קבעו שיש לומר הלל בברכה ביום העצמאות. [[הרב משולם ראטה]] {{הערה\| קול מבשר א, כא}} הסתמך על דברי המהר"ם אלשקר {{הערה\| שו"ת סימן מט וכן נפסק להלכה במגן אברהם סימן תרפו}} ופסק שכשם שיכולה כל קהילה שנעשה לה נס לקבוע לעצמה יום טוב כזכר להצלה, ואף עושה בכך מצווה, כן יש לקבוע את יום העצמאות כיום טוב באמירת הלל בברכה. בנוסף, הרב ראטה קובע כי מדינת ישראל מוגדרת כתחילת הקמת מלכות ישראל העתידית, וגאולה זו היא הביטוי הגדול ביותר של הצלה ממוות לחיים כדברי הגמרא. כשיטת הרב ראטה נקטו גם [[הרב שלמה זווין]], הרבנים הראשיים לישראל באותה התקופה [[הרב יצחק הלוי הרצוג]] הרב האשכנזי ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]] הספרדי, [[הרב שלמה גורן]] {{הערה\| הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, קמ-קמז}}, [[הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]] רבה של רמת גן ועוד.		למרות החששות באמירת ברכה לבטלה, פוסקים רבים קבעו שיש לומר הלל בברכה ביום העצמאות. [[הרב משולם ראטה]] {{הערה\| קול מבשר א, כא}} הסתמך על דברי המהר"ם אלשקר {{הערה\| שו"ת סימן מט וכן נפסק להלכה במגן אברהם סימן תרפו}} ופסק שכשם שיכולה כל קהילה שנעשה לה נס לקבוע לעצמה יום טוב כזכר להצלה, ואף עושה בכך מצווה, כן יש לקבוע את יום העצמאות כיום טוב באמירת הלל בברכה. בנוסף, הרב ראטה קובע כי מדינת ישראל מוגדרת כתחילת הקמת מלכות ישראל העתידית, וגאולה זו היא הביטוי הגדול ביותר של הצלה ממוות לחיים כדברי הגמרא. כשיטת הרב ראטה נקטו גם [[הרב שלמה זווין]], הרבנים הראשיים לישראל באותה התקופה [[הרב יצחק הלוי הרצוג]] הרב האשכנזי ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]] הספרדי, [[הרב שלמה גורן]] {{הערה\| הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, קמ-קמז}}, [[הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]] רבה של רמת גן ועוד.

	הפוסקים שיש לומר הלל בברכה סוברים שנס ההצלה שנעשה ליהודים היושבים בארץ ישראל השפיע על כלל יהודי העולם וממילא נחשב הנס כנעשה לכלל ישראל. הקמת המדינה אפשרה ליהודי התפוצות ובעיקר לאלו ששרדו את השואה לעלות לארץ ולהקים את חייהם מחדש וכן המדינה מסייעת לכל יהודי התפוצות בין באופן ישיר ובין באופן ~~עקיץ~~. בנוסף, יש המסתמכים על דברי הגמרא (הוריות ג ע"א) הפוסקת שלגבי [[פר העלם דבר]] של ציבור רק קהילה בארץ ישראל מוגדרת כ"קהל" בעוד יהודי התפוצות אינם מוגדרים כ"קהל", וממילא נס הנעשה ליושבי הארץ מוגדר כנעשה לכלל ישראל {{הערה\| על פי דברי הרב קוק שו”ת משפט כהן, סימן קמד אות יד}}.		הפוסקים שיש לומר הלל בברכה סוברים שנס ההצלה שנעשה ליהודים היושבים בארץ ישראל השפיע על כלל יהודי העולם וממילא נחשב הנס כנעשה לכלל ישראל. הקמת המדינה אפשרה ליהודי התפוצות ובעיקר לאלו ששרדו את השואה לעלות לארץ ולהקים את חייהם מחדש וכן המדינה מסייעת לכל יהודי התפוצות בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. בנוסף, יש המסתמכים על דברי הגמרא (הוריות ג ע"א) הפוסקת שלגבי [[פר העלם דבר]] של ציבור רק קהילה בארץ ישראל מוגדרת כ"קהל" בעוד יהודי התפוצות אינם מוגדרים כ"קהל", וממילא נס הנעשה ליושבי הארץ מוגדר כנעשה לכלל ישראל {{הערה\|על פי דברי הרב קוק שו”ת משפט כהן, סימן קמד אות יד}}.

	על אף ששני הרבנים הראשיים של אותה התקופה סברו שיש לומר הלל בברכה, הרבנות הראשית פסקה בשנותיה הראשונות של המדינה כי אין לומר הלל בברכה משום שלא רצתה להרבות במחלוקות. לאחר מלחמת יום הכיפורים התאספה שוב מועצת הרבנות הראשית ופסקה כי עקב הניצחון הגדול של ישראל כנגד כל הסיכויים וכן פריחתה של המדינה מאז הקמתה, יש לומר הלל ביום העצמאות בברכה. כשיטת הרבנות לומר הלל בברכה פסקו גם רבנים נוספים בהם [[הרב צבי יהודה קוק]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב דב ליאור]] ועוד.		על אף ששני הרבנים הראשיים של אותה התקופה סברו שיש לומר הלל בברכה, הרבנות הראשית פסקה בשנותיה הראשונות של המדינה כי אין לומר הלל בברכה משום שלא רצתה להרבות במחלוקות. לאחר מלחמת יום הכיפורים התאספה שוב מועצת הרבנות הראשית ופסקה כי עקב הניצחון הגדול של ישראל כנגד כל הסיכויים וכן פריחתה של המדינה מאז הקמתה, יש לומר הלל ביום העצמאות בברכה. כשיטת הרבנות לומר הלל בברכה פסקו גם רבנים נוספים בהם [[הרב צבי יהודה קוק]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב דב ליאור]] ועוד.

Wikiboss: /* קביעת יום הודיה */

2021-04-15T05:44:02Z

קביעת יום הודיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:44, 15 באפריל 2021
שורה 10:		שורה 10:

	==קביעת יום הודיה==		==קביעת יום הודיה==
	הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א\|בבלי-מגילה\|יד\|א}} כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות {{הערה\| שאילתות כו אות א}} שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג {{ציטוטון\| מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא}}.		הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א\|בבלי-מגילה\|יד\|א}} כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות {{הערה\|שאילתות כו אות א}} שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג {{ציטוטון\|מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא}}.

	ה[[מהר"ם אלשקר]] {{הערה\| שו"ת סימן מט}} פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" {{#makor-new:בבא בתרא ח א\|בבלי-בבא-בתרא\|ח\|א}} ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא {{#makor-new:תענית יב א\|בבלי-תענית\|יב\|א}} על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב. מנגד, ה[[פרי חדש]] {{הערה\| או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד}} חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה [[מגילת תענית]] שוב אין מוסיפים ימי הודיה.		ה[[מהר"ם אלשקר]] {{הערה\| שו"ת סימן מט}} פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" {{#makor-new:בבא בתרא ח א\|בבלי-בבא-בתרא\|ח\|א}} ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא {{#makor-new:תענית יב א\|בבלי-תענית\|יב\|א}} על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב.

	להלכה, המגן אברהם {{הערה\|סימן תרפו}} פסק כשיטת ה[[מהר"ם אלשקר]] שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. ה[[חתם סופר]] {{הערה\|או"ח קצא}} גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. לשיטת ה[[חתם סופר]], ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.		מנגד, ה[[פרי חדש]] {{הערה\| או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד}} חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה [[מגילת תענית]] שוב אין מוסיפים ימי הודיה.

			להלכה, המגן אברהם {{הערה\|סימן תרפו}} פסק כשיטת ה[[מהר"ם אלשקר]] שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. ה[[חתם סופר]] {{הערה\|או"ח קצא}} גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. יתרה מכך, לשיטת ה[[חתם סופר]], ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.

	==הלל ביום העצמאות==		==הלל ביום העצמאות==

Wikiboss: /* הלל ביום העצמאות */

2020-04-26T20:25:11Z

הלל ביום העצמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:25, 26 באפריל 2020
שורה 17:		שורה 17:

	==הלל ביום העצמאות==		==הלל ביום העצמאות==
	בגמרא ~~([https~~:~~//www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%96_%D7%90~~ פסחים קיז ע"א]) מובא שבנוסף לקריאת ההלל בחגים ובמועדים, יש לומר הלל נוסף בעת הצלה מצרה {{ציטוטון\| נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן}}. הראשונים {{הערה\| עיין תלמידי רבינו יונה ברכות ז,ב}} פסקו שיש לומר הלל זה רק כאשר מדובר על הצלה של כלל ישראל.		בגמרא {{#makor-new:פסחים קיז א\|בבלי-פסחים\|קיז\|א}} מובא שבנוסף לקריאת ההלל בחגים ובמועדים, יש לומר הלל נוסף בעת הצלה מצרה {{ציטוטון\| נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן}}. הראשונים {{הערה\| עיין תלמידי רבינו יונה ברכות ז,ב}} פסקו שיש לומר הלל זה רק כאשר מדובר על הצלה של כלל ישראל.
	===הסוברים שיש לומר הלל ללא ברכה===		===הסוברים שיש לומר הלל ללא ברכה===
	הפוסקים האחרונים דנו האם נס הצלת עם ישראל במלחמת העצמאות והקמת המדינה מוגדרים כנס הנעשה לכלל ישראל הראוי לומר עליו הלל בברכה. בנוסף, יש הסוברים שאין לומר הלל בברכה משום שהגאולה עדיין איננה גאולה שלמה וכן לחשוש לדעת הסוברים שניתן לברך על ההלל רק כאשר נעשה נס גלוי, כאשר הקמת המדינה נעשתה בנס בדרך הטבע.		הפוסקים האחרונים דנו האם נס הצלת עם ישראל במלחמת העצמאות והקמת המדינה מוגדרים כנס הנעשה לכלל ישראל הראוי לומר עליו הלל בברכה. בנוסף, יש הסוברים שאין לומר הלל בברכה משום שהגאולה עדיין איננה גאולה שלמה וכן לחשוש לדעת הסוברים שניתן לברך על ההלל רק כאשר נעשה נס גלוי, כאשר הקמת המדינה נעשתה בנס בדרך הטבע.
שורה 23:		שורה 23:
	משום חששות אלו, יש שפסקו שיש לומר הלל בלי ברכה וביניהם: הרב עובדיה הדאיה {{הערה\| ישכיל עבדי ח"ו או"ח י}}, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף {{הערה\| יביע אומר ח"ו או"ח מא}}. לשיטתם, למרות שיש להודות על הנס הגדול שנעשה בהקמת המדינה, עדיין יש לחשוש לברכה לבטלה בברכת ההלל.		משום חששות אלו, יש שפסקו שיש לומר הלל בלי ברכה וביניהם: הרב עובדיה הדאיה {{הערה\| ישכיל עבדי ח"ו או"ח י}}, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף {{הערה\| יביע אומר ח"ו או"ח מא}}. לשיטתם, למרות שיש להודות על הנס הגדול שנעשה בהקמת המדינה, עדיין יש לחשוש לברכה לבטלה בברכת ההלל.
	{{ציטוט\| תוכן= ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל \|מקור= שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח סימן מא אות ה \|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\| תוכן= ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל \|מקור= שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח סימן מא אות ה \|מרכאות=כן}}
	{{ציטוט\| תוכן= אין כל ספק שבימים אלה נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות. אפילו פלאי פלאות. שהרי רבים עמדו עלינו לכלותינו ובאמצעים דלים הקב"ה סייע לנו וניצלנו מהם וידנו גברה על אויבינו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"\| מקור= הרב מרדכי אליהו, שיעור קול צופייך\| מרכאות=כן}}		{{ציטוט\| תוכן= אין כל ספק שבימים אלה נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות. אפילו פלאי פלאות. שהרי רבים עמדו עלינו לכלותינו ובאמצעים דלים הקב"ה סייע לנו וניצלנו מהם וידנו גברה על אויבינו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"\| מקור= [[הרב מרדכי אליהו]], שיעור קול צופייך\| מרכאות=כן}}

	===הסוברים שיש לומר הלל בברכה===		===הסוברים שיש לומר הלל בברכה===

Wikiboss: /* קביעת יום הודיה */

2020-04-26T20:24:08Z

קביעת יום הודיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:24, 26 באפריל 2020
שורה 10:		שורה 10:

	==קביעת יום הודיה==		==קביעת יום הודיה==
	הגמרא ~~([https~~:~~//www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%90~~ מגילה יד ע"א]) כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות {{הערה\| שאילתות כו אות א}} שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג {{ציטוטון\| מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא}}.		הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א\|בבלי-מגילה\|יד\|א}} כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות {{הערה\| שאילתות כו אות א}} שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג {{ציטוטון\| מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא}}.

	ה[[מהר"ם אלשקר]] {{הערה\| שו"ת סימן מט}} פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" {{~~הערה~~\| ~~גמרא~~ בבא בתרא ח,א}} ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא ~~([https~~:~~//www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%91~~ תענית יב ~~ע"ב])~~ על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב. מנגד, ה[[פרי חדש]] {{הערה\| או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד}} חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה [[מגילת תענית]] שוב אין מוסיפים ימי הודיה.		ה[[מהר"ם אלשקר]] {{הערה\| שו"ת סימן מט}} פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" {{#makor-new:בבא בתרא ח א\|בבלי-בבא-בתרא\|ח\|א}} ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא {{#makor-new:תענית יב א\|בבלי-תענית\|יב\|א}} על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב. מנגד, ה[[פרי חדש]] {{הערה\| או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד}} חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה [[מגילת תענית]] שוב אין מוסיפים ימי הודיה.

	להלכה, המגן אברהם {{הערה\|סימן תרפו}} פסק כשיטת ה[[מהר"ם אלשקר]] שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. ה[[חתם סופר]] {{הערה\|או"ח קצא}} גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. לשיטת ה[[חתם סופר]], ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.		להלכה, המגן אברהם {{הערה\|סימן תרפו}} פסק כשיטת ה[[מהר"ם אלשקר]] שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. ה[[חתם סופר]] {{הערה\|או"ח קצא}} גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. לשיטת ה[[חתם סופר]], ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.