יהדות שבדיה - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־13:30, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T13:30:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:30, 28 באוגוסט 2008
שורה 6:		שורה 6:

	==תולדות הקהילה==		==תולדות הקהילה==
			[[תמונה:Goteborg_litho_1860.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת בגוטנברג שנת 1860 : המקור - ויקישיתוף, הרשיון: PD-Art עבר 70 שנה, הצלם - FLLL]]

	בשנת 1680, מלך שבדיה, צ'רלס ה-11, הרשה ליהודים לגור בשבדיה . אך בשנת 1685, לנוכח התנגדות התושבים המקומיים, נדרשו היהודים לעזוב את המדינה תוך 14 יום. הסיבה הייתה חשש מהשפעת הדת היהודית על המאמינים הנוצרים. [[לותרניזם\|בכנסייה הלותרנית]] בסטוקהולם משנת 1681 נמצא רישום, לפיו 28 יהודים, בני משפחות: ישראל מנדל ומוזס יעקב הוטבלו לנצרות בנוכחות המלך.		בשנת 1680, מלך שבדיה, צ'רלס ה-11, הרשה ליהודים לגור בשבדיה . אך בשנת 1685, לנוכח התנגדות התושבים המקומיים, נדרשו היהודים לעזוב את המדינה תוך 14 יום. הסיבה הייתה חשש מהשפעת הדת היהודית על המאמינים הנוצרים. [[לותרניזם\|בכנסייה הלותרנית]] בסטוקהולם משנת 1681 נמצא רישום, לפיו 28 יהודים, בני משפחות: ישראל מנדל ומוזס יעקב הוטבלו לנצרות בנוכחות המלך.

דניאל ונטורה ב־13:25, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T13:25:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:25, 28 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[~~תמונה:~~תמונה:Malmo synagoga.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת במאלמו - התמונה היא ~~וויקישיתוף~~ - הרשיון : GFDL, הצלם: jorchr ]]		[[תמונה:Malmo synagoga.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת במאלמו - התמונה היא מוויקישיתוף - הרשיון : GFDL, הצלם: jorchr ]]
	'''יהדות שבדיה''' היא אחת מארבע הקהילות היהודיות ב[[סקנדינביה]]. רובה היא מצאצאים של ניצולי [[השואה\|שואה]]. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת" בראשות נשיאה: לנה פןזנר-קורוסי (Lena Posner-Korosi) . [[נישואים\|נישואי]] תערובת, בין [[יהודים]] ללא-יהודים, הם גבוהים במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה, מונה כשמונה עשר אלף יהודים, כאשר מחצית הקהילה מתגוררת ב[[עיר]] הבירה [[סטוקהולם]]. בעיר מצויים בה שלושה בתי כנסת, בית ספר יסודי ותיכון ותנועת נוער פעילה, תנועת [[בני עקיבא]].		'''יהדות שבדיה''' היא אחת מארבע הקהילות היהודיות ב[[סקנדינביה]]. רובה היא מצאצאים של ניצולי [[השואה\|שואה]]. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת" בראשות נשיאה: לנה פןזנר-קורוסי (Lena Posner-Korosi) . [[נישואים\|נישואי]] תערובת, בין [[יהודים]] ללא-יהודים, הם גבוהים במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה, מונה כשמונה עשר אלף יהודים, כאשר מחצית הקהילה מתגוררת ב[[עיר]] הבירה [[סטוקהולם]]. בעיר מצויים בה שלושה בתי כנסת, בית ספר יסודי ותיכון ותנועת נוער פעילה, תנועת [[בני עקיבא]].

דניאל ונטורה ב־13:25, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T13:25:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:25, 28 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:תמונה:Malmo synagoga.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת במאלמו - התמונה היא וויקישיתוף - הרשיון : GFDL, הצלם: jorchr ]]
	'''יהדות שבדיה''' היא אחת מארבע הקהילות היהודיות ב[[סקנדינביה]]. רובה היא מצאצאים של ניצולי [[השואה\|שואה]]. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת" בראשות נשיאה: לנה פןזנר-קורוסי (Lena Posner-Korosi) . [[נישואים\|נישואי]] תערובת, בין [[יהודים]] ללא-יהודים, הם גבוהים במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה, מונה כשמונה עשר אלף יהודים, כאשר מחצית הקהילה מתגוררת ב[[עיר]] הבירה [[סטוקהולם]]. בעיר מצויים בה שלושה בתי כנסת, בית ספר יסודי ותיכון ותנועת נוער פעילה, תנועת [[בני עקיבא]].		'''יהדות שבדיה''' היא אחת מארבע הקהילות היהודיות ב[[סקנדינביה]]. רובה היא מצאצאים של ניצולי [[השואה\|שואה]]. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת" בראשות נשיאה: לנה פןזנר-קורוסי (Lena Posner-Korosi) . [[נישואים\|נישואי]] תערובת, בין [[יהודים]] ללא-יהודים, הם גבוהים במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה, מונה כשמונה עשר אלף יהודים, כאשר מחצית הקהילה מתגוררת ב[[עיר]] הבירה [[סטוקהולם]]. בעיר מצויים בה שלושה בתי כנסת, בית ספר יסודי ותיכון ותנועת נוער פעילה, תנועת [[בני עקיבא]].

דניאל ונטורה ב־12:53, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T12:53:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:53, 28 באוגוסט 2008
שורה 66:		שורה 66:
	* Rebecca Weiner , [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/Sweden.html The Virtual Jewish History Tour]		* Rebecca Weiner , [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/Sweden.html The Virtual Jewish History Tour]

	[[קטגוריה:יהדות אירופה]]		[[קטגוריה:יהדות אירופה\|שבדיה]]

דניאל ונטורה ב־12:50, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T12:50:41Z

דף חדש

'''יהדות שבדיה''' היא אחת מארבע הקהילות היהודיות ב[[סקנדינביה]]. רובה היא מצאצאים של ניצולי [[השואה|שואה]]. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת" בראשות נשיאה: לנה פןזנר-קורוסי (Lena Posner-Korosi) . [[נישואים|נישואי]] תערובת, בין [[יהודים]] ללא-יהודים, הם גבוהים במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה, מונה כשמונה עשר אלף יהודים, כאשר מחצית הקהילה מתגוררת ב[[עיר]] הבירה [[סטוקהולם]]. בעיר מצויים בה שלושה בתי כנסת, בית ספר יסודי ותיכון ותנועת נוער פעילה, תנועת [[בני עקיבא]].

מלבד הקהילה בסטוקהולם, מצויות קהילות יהודיות בערים [[מאלמו]] ו[[גוטנברג]]. קהילות קטנות
נוספות נמצאות בבורס ובאופסלה. במלמו יש בית כנסת אורתודוקסי וקהילה פעילה עם גן ילדים.

==תולדות הקהילה==

בשנת 1680, מלך שבדיה, צ'רלס ה-11, הרשה ליהודים לגור בשבדיה . אך בשנת 1685, לנוכח התנגדות התושבים המקומיים, נדרשו היהודים לעזוב את המדינה תוך 14 יום. הסיבה הייתה חשש מהשפעת הדת היהודית על המאמינים הנוצרים. [[לותרניזם|בכנסייה הלותרנית]] בסטוקהולם משנת 1681 נמצא רישום, לפיו 28 יהודים, בני משפחות: ישראל מנדל ומוזס יעקב הוטבלו לנצרות בנוכחות המלך.

הנוכחות הרישמית של היהודים בשבדיה החלה החל משנת 1772. סמסון אפרים (Samson Efraim) ובנו הגיעו לגוטנברג וסטוקהולם למטרות מסחריות. אנשי עסקים נוספים הגיעו לשבדיה מטעם [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] , שהיה לה [[מונופול]] על כל המסחר של [[אירופה]] עם [[הודו]] המזרחית. בשנת 1773 הורשו היהודים לקחת חלק ב[[שוק|שווקים]] של העיר גוטנברג. במקביל, הייתה קיימת קהילה יהודית קטנה בסטוקהולם, גם לפני 1774.

בשנת 1774 הגיע לשבדיה אהרון אייזיק, חרט וגַּלָּף במקצועו, מגרמניה. הוא קיבל אישור לישיבת קבע, בתנאי שיקבל על עצמו את דת ה[[נצרות]]. לפי מסורות בקהילה הוא השיב "לא אמיר את דתי בעד כל הזהב בעולם". תגובתו הרשימה את ראש ה[[עייריה]] בסטוקהולם והוא הציע לו להגיש מחאה חריפה למלך שבדיה "המלך גוסטב ה-3". המלך אישר לאייזיק אזרחות שבדיה ואפילו התיר לו להביא לעיר משפחות יהודיות נוספות עד אשר יימנו מספר האנשים הדרושים ל[[מניין]], במטרה לאפשר קיום תפילה יהודית בציבור.

הקהילה רכשה אדמה לבית קברות והקימה [[חברה קדישא]]. יהודי שבדיה הביאו לארצם [[רב]] אשר היה גם [[מורה]] לבניהם. בשנת [[1779]] הורשו יהודים לשבת בסטוקהולם, [[גטבורג]] ו"נורשפינג".
רק בשנת 1782 בוטלה החובה להתנצר בתור תנאי להתיישבות יהודית בשבדיה . בשנת זו פורסמו תקנות שקבעו שיהודים יוכלו לעסוק רק במקצועות מסוימים, שלא נשלטו על ידי הגילדות. כן הותר להם להקים [[בית כנסת]] ולקיים תפילה בציבור (ראו תמונה).

ה[[אמנציפציה]] ביהדות שבדיה החלה בשנת 1838. המלך צ'רלס ה-14 העניק להם זכויות אזרחיות במעמד של אזרחי מדינה והם הוגדרו בתור "שבדים בני דת משה". בשנת [[1870]] קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא, כמו שאר יהודי אירופה. בשנת 1840 מנו יהודי שבדיה 900 נפש. עם זאת רק בשנת 1951 הוסרה ההגבלה האחרונה שחלה על היהודים. הם הורשו לקבל מישרות ציבוריות.

במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, הגיעו לשבדיה יהודים מ[[רוסיה]] ו[[פולין]] וכך בשנת 1920 מנתה קהילת יהודי שוודיה כ-6,500 נפש.

[[השואה]] פסחה על יהדות שבדיה עקב היות שבדיה ניטראלית ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בניגוד לגישה שהייתה לשבדיה לפני המלחמה, כאשר אסרה על אלפי הפליטים היהודים להיכנס אליה, במהלכה ולאחריה שינתה את גישתה. יהודי שוודיה היו מעורבים במאמצים להצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה מארצות אלו: [[נורווגיה]], [[דנמרק ]] ו[[הונגריה]] במסגרת פעולת ההצלה של השגריר השבדי ב[[בודפסט]], [[ראול ולנברג]], הנמנה על [[חסיד אומות העולם|חסידי אומות העולם]] והרוזן [[פולקה ברנדוט]].

==הקהילה הנוכחית==

לאחר המלחמה, שבעת אלפים ניצולים מ[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]], התיישבו בשבדיה . הגירה זו הכפילה את האוכלוסייה היהודית השוודית. בשנת 1956 הגיעו אליה יהודים מהונגריה ובשנת 1968 מ[[פולין]]. בשנים האחרונות הצטרפו גם יהודים מ[[רוסיה]] ומ[[מדינת ישראל]].

שיעור נישואי התערובת הוא גבוה בקרב יהדות שבדיה. לא מעט הודות לעובדה ששוודיה היא מדינה חילונית ‏‏<ref>‏ רק אחוז אחד (!) מכל אזרחי המדינה מגדיר עצמו כדתי‏</ref>. היהודים מהווים חלק מהחברה, מהתרבות, מהמנטאליות. "הם מושפעים מהפולקלור, מהטעמים והריחות במקום מגוריהם, והדבר מתבטא גם ביחס לדת" ‏‏<ref>‏אליהו בירנבוים‏</ref> .

הקהילה היהודית בשטוקהולם ידועה כקהילה מאוחדת ": [[אורתודוקסים]] [[קונסרבטיבים]] או [[רפורמים]]. בתי הכנסת נמצאים בחסות ארגון גג אחד "Official Council of Jewish Communities in Sweden" עם נשיא אחד ומוסדות מאוחדים. ההבדל מתבטא רק בבית כנסת ורב נפרד. נוסח התפילה הוא נוסח אלטונה מגרמניה, אשכנז, הוא הנוסח המקובל בכל קהילות סקנדינביה.

יהדות שבדיה קבלה את דעתו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] מראשי [[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]] ב[[גרמניה]], וממבשרי [[נאו-אורתודוקסיה|האורתודוקסיה המודרנית]] "שמותר לקיים אחדות קהילתית בין יהודים רפורמים ליהודים אורתודוקסים במצבים שבהם אפשר להבטיח את שלמות העמדה האורתודוקסית".

הרב יצחק נחמן, בוגר [[מכון שטראוס עמיאל]]הוא רבה של הקהילה האורתודוקסית.

==בתי הכנסת==

בעיר הבירה [[שטוקהולם]] שלושה בתי כנסת. הגדול ביותר הוא הקונסרבטיבי, המכונה כבית הכנסת הגדול. שני בתי הכנסת הקטנים יותר הם אורתודוקסיים – עדת ישראל ועדת ישורון. בית הכנסת הגדול נחנך בשנת 1870. בסגנונו ובממדיו ממשיך בית הכנסת הגדול בשטוקהולם מסורת של בתי כנסת מונומנטאליים שנבנו באירופה, ביניהם בתי כנסת בולטים במיוחד כגון [[בית הכנסת היילברון]] סגנון הבנייה הזכיר את סגנון הבנייה הממלוכים או ארמון ה[[אלהמברה]]. בית הכנסת נחרב באירועי [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]]. התפילות בו בערבי שבת, בשבתות וחגים בנגינת עוגב (על ידי נגן שאינו יהודי), ובשירת מקהלה מעורבת. הגלריות שמורות לנשים, ואילו הצד השמאלי בקומת הקרקע לגברים. בצד הימני מותרת ישיבה מעורבת. התפילות נערכות בשוודית ובעברית, ומתקיימות בכל שבת וחג וכן בימי שני וחמישי.

בבית הכנסת "עדת ישורון" ריהוט, [[תיבה]] ו[[ארון קודש]] שעמדו בעבר בבית כנסת קטן ב[[המבורג]].
הכנסת שרד ב[[ליל הבדולח]] כאשר נשרפו והושחתו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה.

==מוסדות הקהילה==

בשטוקהולם קיים [[בית ספר יסודי]], "הלל", , הפועל במתכונת רגילה: לימודי חול ולימודי מסורת. [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] פועל בתוך בית ספר תיכון עירוני וכלל ארבע כיתות יהודיות.
היהודים לומדים בכיתות נפרדות את כל המקצועות, עומד לרשותם חדר אוכל כשר במשך כל ימות השנה. התלמידים היהודים אינם לומדים ב[[שבת]] וב[[מועדי ישראל]]. היתרון בהסדר זה הוא שהם נהנים מתמיכת המדינה בכל ההוצאות הכרוכות בחינוך הכללי ובחינוך היהודי. כמו כן קיים גם [[גן ילדים]].

בשוודיה קיימת נציגות לתנועות [[ויצ"ו]], [[אמונה]], ו[[בני ברית]]. בקרב הנוער פעילה היא תנועת ב[[בני עקיבא]]. התנועה משמשת לא רק תנועת נוער ציונית. היא פועלת לקירוב הצעירים לזהותם היהודית.

פעולות התרבות היהודיות הם : מוזיאון קטן לאומנות [[יודיקא]], ספריה ציבורית לנושאי יהדות, בטאון דו-חודשי ושידור רדיו שבועי.

שוודיה קיים איסור על [[שחיטה]] כשרה. בני הקהילה נדרשים מביאים את הבשר הכשר מארצות אחרות באירופה. הקהילה היהודית בשוודיה עושה מאמצים גדולים כדי לשנות את החוק בפרלמנט המקומי
ולהתיר את השחיטה. אחת הדרכים המקוריות להשפיע על העברת החוק להיתר השחיטה היא קואליציה ההולכת ונרקמת בין היהודים לבין המוסלמים בנושא זה.

[[אליהו בירנבוים]] אשר בקר בקהילה ביולי 2008 מצטט במאמרו את תשובת נשיאת הקהילה בשטוקהולם מדוע לשאלה מדוע שינוי חוק השחיטה כל כך חשוב בעיניה, והאם אכן הקהילה מתכוננת להפעיל מערכת של שחיטה מקומית אם החוק יאושר, היא השיבה: "אינני בטוחה שנתחיל לשחוט בשוודיה, אבל כיהודים גאים שחיים
בעולם חופשי ודמוקרטי, אני לא מוכנה לוותר על כך שנוכל לחיות כבני חורין במדינה זו
ולשחוט לפי רצוננו וראות עינינו, הן במחשבה והן במעשה".

== הערות שוליים ==
<references />

==קישורים חיצוניים==

* [http://haruth.com/jw/JewsSweden.html אתר יהדות שבדיה]
* [[אליהו בירנבוים]], [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=32581&cha אידיליה צפונית] - [[מקור ראשון]]
* Rebecca Weiner , [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/Sweden.html The Virtual Jewish History Tour]

[[קטגוריה:יהדות אירופה]]