יהדות רומא - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:54:54Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:54, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]		[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]
	[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]		[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]
	'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.		'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:28:47Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]		[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]
	[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]		[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]
	'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.		'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.
שורה 13:		שורה 13:
	"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.		"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.

	על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|(ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך)}}		על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך\|כן}}

	לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד \|כן}}		לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד \|כן}}

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:43:35Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]		[[תמונה:Roma Ebrea.jpg\|left\|thumb\|250px\|אתרים יהודיים ברומא]]
	[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]		[[תמונה:143453786.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|הדרך הראשית (via sacra) ב"פורום רומאנום" בה צעדו שבויי מלחמה יהודים מן [[המרד הגדול]]]]
	'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.		'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.
שורה 15:		שורה 15:
	על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|(ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך)}}		על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|(ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך)}}

	לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\|( '''אטיליו מילאנו''', עמוד ))}}		לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד \|כן}}

	הברית נכרתה ומאז החלו להגיע סוחרים יהודים בעיר, בעיקר מאלכסנדריה במצרים. הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא מתייחסת לשנת 139 לפנה"ס עת גורשו היהודים מהעיר על ידי בעל מישרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום ( Praetor Peregrinus: Cornelius Scipio Hispanus ) מכיוון שעסקו בתעמולה דתית<ref>'''בצלאל רות''', עמוד 12, סבור כי לא היה גירוש של היהודים מהעיר. הגירוש היה של הכלדיים. היהודים שורבבו לאירוע בשל אי הבנה, המסמך שדן בכך מדבר על שהם ניסו לעוות את דרכי המוסר הרומאי בפולחן Jupiter Sabazius , המונח היה אמור לבטא ד' צבאות או שבת, אך כנראה לא זה ולא זה.</ref>קורנליוס היה הממונה של היחסים בין התושבים הותיקים של רומא לבין המהגרים החדשים אליה הגיעו.		הברית נכרתה ומאז החלו להגיע סוחרים יהודים בעיר, בעיקר מאלכסנדריה במצרים. הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא מתייחסת לשנת 139 לפנה"ס עת גורשו היהודים מהעיר על ידי בעל מישרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום ( Praetor Peregrinus: Cornelius Scipio Hispanus ) מכיוון שעסקו בתעמולה דתית<ref>'''בצלאל רות''', עמוד 12, סבור כי לא היה גירוש של היהודים מהעיר. הגירוש היה של הכלדיים. היהודים שורבבו לאירוע בשל אי הבנה, המסמך שדן בכך מדבר על שהם ניסו לעוות את דרכי המוסר הרומאי בפולחן Jupiter Sabazius , המונח היה אמור לבטא ד' צבאות או שבת, אך כנראה לא זה ולא זה.</ref>קורנליוס היה הממונה של היחסים בין התושבים הותיקים של רומא לבין המהגרים החדשים אליה הגיעו.
שורה 50:		שורה 50:
	\|}		\|}

	<br /> היה זה אחד מהביקורים של הנשיאים והחכמים מ[[ארץ ישראל]] בתפוצות ישראל, לאחר חורבן [[הבית השני]]. קיימים פרטים על ביקורים שנערכו בערים: [[נהרדעא]], [[אנטיוכיה]], [[אלכסנדריה]] ועוד<br /> המשלחות באו לרומא, אל מרכז השלטון של [[הקיסרות הרומית]], למטרות בעלות משמעות פוליטית. על רבי שמעון נאמר שהלך לפדיון שבויים<ref> תוספתא, הודיות, פ"ד, ה"ה</ref> . על רבי עקיבא נאמר שפגש שר למלכות - "סריס מן מלכותא" <ref>קהלת רבא פרשה ו'</ref>. במקרה נוסף נאמר שהלכו "למלכות פנימית"<ref> פרקי בן עזאי, פרק ג'</ref><br /> <br />מטרת שתי המשלחות הייתה להציל את יהדות התפוצות מגזרות שעמדו לחול עליה לאחר חורבן [[הבית השני]]: הראשונה, בשנת 95 הייתה לביטול הגזירה של הקיסר [[דומיטיאנוס]] ~~בִּ‏קְשַ‏ה~~ למנוע את הגזירה המתוארת במקורותינו : "מכאן ועד ל' ( 30 ) יום לא יהיה בכל העולם יהודי"<ref>מדרש רבא פרשת ואתחנן</ref> והשנייה, בשנת [[96]] הייתה שתדלנות למען ביטול מס שני הדינרים כפי שמעידה המטבע שטבע הקיסר [[נרווה]]: Fisci Judaici Calumnia Sublata . <br /> מועד יציאת המשלחת תלוי בשאלה מתי רבן גמליאל הגיע לגדולה. וכמה זמן עבר ממועד חורבן [[הבית השני]] עד אשר שלטונות רומא הסכימו לקבל פני מנהיג מארץ ישראל. ההיסטוריון [[צבי גרץ]] סבור כי הנסיעה הראשונה הייתה בימי הקיסר דומיטיאנוס, בשנת [[95]] והשנייה, לאחר מותו, בשנת [[96]], בימי הקיסר נרווה . תאריך המסע הראשון קשור לאירוע המובא על ידי ההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]] הודות הקונסול [[טיטוס פלביוס קלמנס]] ואשתו שנאשמו בכפירה, עקב אימוצם את מנהגי היהדות. <ref>ראו בערך המורחב [[חכמי יבנה ברומא]]</ref> לפי עדות דיו קסיוס, הקונסול הומת ואשתו הוגלתה לאי [[פאנדרטיה]]. בקטע ב[[מדרש רבה]] <ref>[[פרשת ואתחנן]] ד"א "ושבת עד ד' אלוהיך. "אין לך דבר גדול מהתשובה.</ref> היה הסנטור קלמנס "סנקליטו של מלך (=אחד משרי המלך) ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים)" - ואשתו "הצדקת ממנו" - אשתו של קלמנס.<ref> ראו בערך המורחב. המעשה קשור גם לאגדה ב[[מסכת עבודה זרה]] דף י' ע"ב, לאחר שאשתו, שכרתה בשיניה את עורלתו של בעלה, לאחר שהוצא להורג, על מנת שיקבר כיהודי. על כך נאמר: "יצתה בר קול ואמרה: קטיעה בר שלום ( כינויו של בעלה הסנטור) מזומן לחיי העולם הבא.</ref>		<br /> היה זה אחד מהביקורים של הנשיאים והחכמים מ[[ארץ ישראל]] בתפוצות ישראל, לאחר חורבן [[הבית השני]]. קיימים פרטים על ביקורים שנערכו בערים: [[נהרדעא]], [[אנטיוכיה]], [[אלכסנדריה]] ועוד<br /> המשלחות באו לרומא, אל מרכז השלטון של [[הקיסרות הרומית]], למטרות בעלות משמעות פוליטית. על רבי שמעון נאמר שהלך לפדיון שבויים<ref> תוספתא, הודיות, פ"ד, ה"ה</ref> . על רבי עקיבא נאמר שפגש שר למלכות - "סריס מן מלכותא" <ref>קהלת רבא פרשה ו'</ref>. במקרה נוסף נאמר שהלכו "למלכות פנימית"<ref> פרקי בן עזאי, פרק ג'</ref><br /> <br />מטרת שתי המשלחות הייתה להציל את יהדות התפוצות מגזרות שעמדו לחול עליה לאחר חורבן [[הבית השני]]: הראשונה, בשנת 95 הייתה לביטול הגזירה של הקיסר [[דומיטיאנוס]] בִּ‏קְשַ‏ה למנוע את הגזירה המתוארת במקורותינו : "מכאן ועד ל' ( 30 ) יום לא יהיה בכל העולם יהודי"<ref>מדרש רבא פרשת ואתחנן</ref> והשנייה, בשנת [[96]] הייתה שתדלנות למען ביטול מס שני הדינרים כפי שמעידה המטבע שטבע הקיסר [[נרווה]]: Fisci Judaici Calumnia Sublata . <br /> מועד יציאת המשלחת תלוי בשאלה מתי רבן גמליאל הגיע לגדולה. וכמה זמן עבר ממועד חורבן [[הבית השני]] עד אשר שלטונות רומא הסכימו לקבל פני מנהיג מארץ ישראל. ההיסטוריון [[צבי גרץ]] סבור כי הנסיעה הראשונה הייתה בימי הקיסר דומיטיאנוס, בשנת [[95]] והשנייה, לאחר מותו, בשנת [[96]], בימי הקיסר נרווה . תאריך המסע הראשון קשור לאירוע המובא על ידי ההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]] הודות הקונסול [[טיטוס פלביוס קלמנס]] ואשתו שנאשמו בכפירה, עקב אימוצם את מנהגי היהדות. <ref>ראו בערך המורחב [[חכמי יבנה ברומא]]</ref> לפי עדות דיו קסיוס, הקונסול הומת ואשתו הוגלתה לאי [[פאנדרטיה]]. בקטע ב[[מדרש רבה]] <ref>[[פרשת ואתחנן]] ד"א "ושבת עד ד' אלוהיך. "אין לך דבר גדול מהתשובה.</ref> היה הסנטור קלמנס "סנקליטו של מלך (=אחד משרי המלך) ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים)" - ואשתו "הצדקת ממנו" - אשתו של קלמנס.<ref> ראו בערך המורחב. המעשה קשור גם לאגדה ב[[מסכת עבודה זרה]] דף י' ע"ב, לאחר שאשתו, שכרתה בשיניה את עורלתו של בעלה, לאחר שהוצא להורג, על מנת שיקבר כיהודי. על כך נאמר: "יצתה בר קול ואמרה: קטיעה בר שלום ( כינויו של בעלה הסנטור) מזומן לחיי העולם הבא.</ref>

	== ימי הביניים והרנסנס==		== ימי הביניים והרנסנס==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:22:05Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 8 במרץ 2009
שורה 13:		שורה 13:
	"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.		"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.

	על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך}}		על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|(ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך)}}

	לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד )}}		לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\|( '''אטיליו מילאנו''', עמוד ))}}

	הברית נכרתה ומאז החלו להגיע סוחרים יהודים בעיר, בעיקר מאלכסנדריה במצרים. הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא מתייחסת לשנת 139 לפנה"ס עת גורשו היהודים מהעיר על ידי בעל מישרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום ( Praetor Peregrinus: Cornelius Scipio Hispanus ) מכיוון שעסקו בתעמולה דתית<ref>'''בצלאל רות''', עמוד 12, סבור כי לא היה גירוש של היהודים מהעיר. הגירוש היה של הכלדיים. היהודים שורבבו לאירוע בשל אי הבנה, המסמך שדן בכך מדבר על שהם ניסו לעוות את דרכי המוסר הרומאי בפולחן Jupiter Sabazius , המונח היה אמור לבטא ד' צבאות או שבת, אך כנראה לא זה ולא זה.</ref>קורנליוס היה הממונה של היחסים בין התושבים הותיקים של רומא לבין המהגרים החדשים אליה הגיעו.		הברית נכרתה ומאז החלו להגיע סוחרים יהודים בעיר, בעיקר מאלכסנדריה במצרים. הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא מתייחסת לשנת 139 לפנה"ס עת גורשו היהודים מהעיר על ידי בעל מישרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום ( Praetor Peregrinus: Cornelius Scipio Hispanus ) מכיוון שעסקו בתעמולה דתית<ref>'''בצלאל רות''', עמוד 12, סבור כי לא היה גירוש של היהודים מהעיר. הגירוש היה של הכלדיים. היהודים שורבבו לאירוע בשל אי הבנה, המסמך שדן בכך מדבר על שהם ניסו לעוות את דרכי המוסר הרומאי בפולחן Jupiter Sabazius , המונח היה אמור לבטא ד' צבאות או שבת, אך כנראה לא זה ולא זה.</ref>קורנליוס היה הממונה של היחסים בין התושבים הותיקים של רומא לבין המהגרים החדשים אליה הגיעו.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T12:57:11Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:57, 12 בפברואר 2009
שורה 13:		שורה 13:
	"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.		"וזאת משנה הספר, אשר כתבו על לוחות נחושת, וישלחו אותו ירושלימה, להיות להם לזכר הברית. יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. אולם כי תקרה מלחמה ברומא, או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם, יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ולא יכלכלו את אויבי רומא, לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר. וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.

	על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|(ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך)}}		על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים. וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום {{מקור\|ספר החשמונאים, פרק ח' כ"ב והילך}}

	לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד )}}		לפי מירביליה אורביס רומא, בחיבורו "נפלאות העיר רומא", מדריך לציילן מהמאה ה-12, היה לוח ברונזה גדול סמוך לכנסיית סן בזיליו ועליו היה חקוק דבר הידידות, אשר נכרתה בין היהודים לבין הרומאים. {{מקור\| '''אטיליו מילאנו''', עמוד )}}

דניאל ונטורה: /* ביקורם של חכמי יבנה ברומא */

2009-01-29T20:07:40Z

ביקורם של חכמי יבנה ברומא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:07, 29 בינואר 2009
שורה 28:		שורה 28:

	===ביקורם של חכמי יבנה ברומא===		===ביקורם של חכמי יבנה ברומא===
			[[תמונה:2nd_century_Rome_gold_goblet_shows_Jewish_ritual_objects___Humus_sapiens.jpg\|thumb\|250px\|ריקועי זהב עם סמלים יהודיים מהמאה ה-2 - ויקישיתוף, התורם:Humus_sapiens]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חכמי יבנה ברומא]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חכמי יבנה ברומא]]}}

	'''ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא''', בראשות או בהשתתפות, הנשיא [[רבן גמליאל דיבנה]], אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארת בעשרים ואחד מסעות המובאים במסורת ישראל. ניתוח המקורות מראה כי מדובר לפחות בשתי מסעות, כאשר לכל מהמסעות היה הרכב משלחת שונה. ברם, חבר אחד היה משותף לשתי המשלחות, רבן גמליאל דיבנה שהיה ראש המשלחת השנייה ואילו המשלחת הראשונה שהייתה בראשות רבי [[אליעזר בן הורקנוס]], היה רבן גמליאל חבר במשלחת.		'''ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא''', בראשות או בהשתתפות, הנשיא [[רבן גמליאל דיבנה]], אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארת בעשרים ואחד מסעות המובאים במסורת ישראל. ניתוח המקורות מראה כי מדובר לפחות בשתי מסעות, כאשר לכל מהמסעות היה הרכב משלחת שונה. ברם, חבר אחד היה משותף לשתי המשלחות, רבן גמליאל דיבנה שהיה ראש המשלחת השנייה ואילו המשלחת הראשונה שהייתה בראשות רבי [[אליעזר בן הורקנוס]], היה רבן גמליאל חבר במשלחת.

דניאל ונטורה: /* ימי הביניים והרנסנס */

2008-12-28T07:12:30Z

ימי הביניים והרנסנס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 28 בדצמבר 2008
שורה 71:		שורה 71:

	ושם שני עמודים נחשת שהיו '''בבית המקדש''' ממעשה שלמה המלך ע"ה. ובכל עמוד חקוק שלמה בן דוד. ואמרו היהודים אנשי רומה, כי בכל שנה, ביום ט' באב (מועד חורבן בית המקדש) מצאו זיעה עליהם נגרר כמו מים. ושם מערה שגנז טיטוס בן אספסינוס כלי '''בית המקדש''' שהביא מירושלים. ושם מערה בצד אחר של הנהר טיברו ושם קבורים הצדיקים עשרה הרוגי המלוכה.		ושם שני עמודים נחשת שהיו '''בבית המקדש''' ממעשה שלמה המלך ע"ה. ובכל עמוד חקוק שלמה בן דוד. ואמרו היהודים אנשי רומה, כי בכל שנה, ביום ט' באב (מועד חורבן בית המקדש) מצאו זיעה עליהם נגרר כמו מים. ושם מערה שגנז טיטוס בן אספסינוס כלי '''בית המקדש''' שהביא מירושלים. ושם מערה בצד אחר של הנהר טיברו ושם קבורים הצדיקים עשרה הרוגי המלוכה.

			בתחילת המאה ה-16 אורגנה הקהילה על ידי '''דניאל מפיזה''' שהיה מראשי יהדות רומא. היה זה לאחר שהגיעו לעיר בשלהי המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 המוני פליטים, אשר ייסדו בה אחד-עשרה [[בית כנסת\|בתי כנסת]]. המאבק הגדול היה בין ה"איטלקים" - תושבי רומא מימים ימימה והנספחים הותיקים וכנגדם ה"אוּ‏לטרָ‏מוֹ‏נְטִי" - כלומר אלה שהגיעו "מעבר להרים" -[[הרי האלפים]] - ה[[אשכנזים]] וכן הגולים הגיעו לעיר מדרום איטליה - ממלכת "המלכים הקתוליים" : פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה.

			הבנקאי כתב תקנון לקהילה והאפיפיור נתן לה אישור רישמי ב[[בולה]] שלו ב-12 דצמבר 1524 והפכה למחייבת את הקהילה. בנקאיים, גבירים ובעלי הון צנוע - במשפר שווה בחרו נציגים ל"ועד" (congrega), אשר מנה 60 איש - כאשר מחציתם איטלקים ומחציתם "אולטמונטי" ‏‏<ref>‏בשנת 1571 שונה היחס ונקבע רוב לאיטלקים: 35 לעומת‏</ref> 25. ליד דניאל מפיזה עזרו, הרופא ופרשן המקרא, [[רבי עובדיה ספורנו]] והרופא יצחק צרפתי.

			ההסדרים שנקבעו נשארו בתוקף עד המאה ה-20.

	==הגטו ברומא==		==הגטו ברומא==

דניאל ונטורה ב־01:02, 22 בדצמבר 2008

2008-12-22T01:02:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:02, 22 בדצמבר 2008
שורה 51:		שורה 51:
	\|}		\|}

	<br /> היה זה אחד מהביקורים של הנשיאים והחכמים מ[[ארץ ישראל]] בתפוצות ישראל, לאחר חורבן [[הבית השני]]. קיימים פרטים על ביקורים שנערכו בערים: [[נהרדעא]], [[אנטיוכיה]], [[אלכסנדריה]] ועוד<br /> המשלחות באו לרומא, אל מרכז השלטון של [[הקיסרות הרומית]], למטרות בעלות משמעות פוליטית. על רבי שמעון נאמר שהלך לפדיון שבויים<ref> תוספתא, הודיות, פ"ד, ה"ה</ref> . על רבי עקיבא נאמר שפגש שר למלכות - "סריס מן מלכותא" <ref>קהלת רבא פרשה ו'</ref>. במקרה נוסף נאמר שהלכו "למלכות פנימית"<ref> פרקי בן עזאי, פרק ג'</ref><br /> <br />מטרת שתי המשלחות הייתה להציל את יהדות התפוצות מגזרות שעמדו לחול עליה לאחר חורבן [[הבית השני]]: הראשונה, בשנת 95 הייתה לביטול הגזירה של הקיסר [[דומיטיאנוס]] ~~בִּ‏קְשַ‏ה~~ למנוע את הגזירה המתוארת במקורותינו : "מכאן ועד ל' ( 30 ) יום לא יהיה בכל העולם יהודי"<ref>מדרש רבא פרשת ואתחנן</ref> והשנייה, בשנת [[96]] הייתה שתדלנות למען ביטול מס שני הדינרים כפי שמעידה המטבע שטבע הקיסר [[נרווה]]: Fisci Judaici Calumnia Sublata . <br /> מועד יציאת המשלחת תלוי בשאלה מתי רבן גמליאל הגיע לגדולה. וכמה זמן עבר ממועד חורבן [[הבית השני]] עד אשר שלטונות רומא הסכימו לקבל פני מנהיג מארץ ישראל. ההיסטוריון [[צבי גרץ]] סבור כי הנסיעה הראשונה הייתה בימי הקיסר דומיטיאנוס, בשנת [[95]] והשנייה, לאחר מותו, בשנת [[96]], בימי הקיסר נרווה . תאריך המסע הראשון קשור לאירוע המובא על ידי ההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]] הודות הקונסול [[טיטוס פלביוס קלמנס]] ואשתו שנאשמו בכפירה, עקב אימוצם את מנהגי היהדות. <ref>ראו בערך המורחב [[חכמי יבנה ברומא]]</ref> לפי עדות דיו קסיוס, הקונסול הומת ואשתו הוגלתה לאי [[פאנדרטיה]]. בקטע ב[[מדרש רבה]] <ref>[[פרשת ואתחנן]] ד"א "ושבת עד ד' אלוהיך. "אין לך דבר גדול מהתשובה.</ref> היה הסנטור קלמנס "סנקליטו של מלך (=אחד משרי המלך) ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים)" - ואשתו "הצדקת ממנו" - אשתו של קלמנס.<ref> ראו בערך המורחב. המעשה קשור גם לאגדה ב[[מסכת עבודה זרה]] דף י' ע"ב, לאחר שאשתו, שכרתה בשיניה את עורלתו של בעלה, לאחר שהוצא להורג, על מנת שיקבר כיהודי. על כך נאמר: "יצתה בר קול ואמרה: קטיעה בר שלום ( כינויו של בעלה הסנטור) מזומן לחיי העולם הבא.</ref>		<br /> היה זה אחד מהביקורים של הנשיאים והחכמים מ[[ארץ ישראל]] בתפוצות ישראל, לאחר חורבן [[הבית השני]]. קיימים פרטים על ביקורים שנערכו בערים: [[נהרדעא]], [[אנטיוכיה]], [[אלכסנדריה]] ועוד<br /> המשלחות באו לרומא, אל מרכז השלטון של [[הקיסרות הרומית]], למטרות בעלות משמעות פוליטית. על רבי שמעון נאמר שהלך לפדיון שבויים<ref> תוספתא, הודיות, פ"ד, ה"ה</ref> . על רבי עקיבא נאמר שפגש שר למלכות - "סריס מן מלכותא" <ref>קהלת רבא פרשה ו'</ref>. במקרה נוסף נאמר שהלכו "למלכות פנימית"<ref> פרקי בן עזאי, פרק ג'</ref><br /> <br />מטרת שתי המשלחות הייתה להציל את יהדות התפוצות מגזרות שעמדו לחול עליה לאחר חורבן [[הבית השני]]: הראשונה, בשנת 95 הייתה לביטול הגזירה של הקיסר [[דומיטיאנוס]] בִּ‏קְשַ‏ה למנוע את הגזירה המתוארת במקורותינו : "מכאן ועד ל' ( 30 ) יום לא יהיה בכל העולם יהודי"<ref>מדרש רבא פרשת ואתחנן</ref> והשנייה, בשנת [[96]] הייתה שתדלנות למען ביטול מס שני הדינרים כפי שמעידה המטבע שטבע הקיסר [[נרווה]]: Fisci Judaici Calumnia Sublata . <br /> מועד יציאת המשלחת תלוי בשאלה מתי רבן גמליאל הגיע לגדולה. וכמה זמן עבר ממועד חורבן [[הבית השני]] עד אשר שלטונות רומא הסכימו לקבל פני מנהיג מארץ ישראל. ההיסטוריון [[צבי גרץ]] סבור כי הנסיעה הראשונה הייתה בימי הקיסר דומיטיאנוס, בשנת [[95]] והשנייה, לאחר מותו, בשנת [[96]], בימי הקיסר נרווה . תאריך המסע הראשון קשור לאירוע המובא על ידי ההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]] הודות הקונסול [[טיטוס פלביוס קלמנס]] ואשתו שנאשמו בכפירה, עקב אימוצם את מנהגי היהדות. <ref>ראו בערך המורחב [[חכמי יבנה ברומא]]</ref> לפי עדות דיו קסיוס, הקונסול הומת ואשתו הוגלתה לאי [[פאנדרטיה]]. בקטע ב[[מדרש רבה]] <ref>[[פרשת ואתחנן]] ד"א "ושבת עד ד' אלוהיך. "אין לך דבר גדול מהתשובה.</ref> היה הסנטור קלמנס "סנקליטו של מלך (=אחד משרי המלך) ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים)" - ואשתו "הצדקת ממנו" - אשתו של קלמנס.<ref> ראו בערך המורחב. המעשה קשור גם לאגדה ב[[מסכת עבודה זרה]] דף י' ע"ב, לאחר שאשתו, שכרתה בשיניה את עורלתו של בעלה, לאחר שהוצא להורג, על מנת שיקבר כיהודי. על כך נאמר: "יצתה בר קול ואמרה: קטיעה בר שלום ( כינויו של בעלה הסנטור) מזומן לחיי העולם הבא.</ref>

	== ימי הביניים והרנסנס==		== ימי הביניים והרנסנס==
שורה 145:		שורה 145:


	[[קטגוריה:~~קהילות יהודיות באיטליה~~\|רומא, יהדות]]		[[קטגוריה:יהדות איטליה\|רומא, יהדות]]

דניאל ונטורה ב־07:31, 8 באוקטובר 2008

2008-10-08T07:31:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 8 באוקטובר 2008
שורה 89:		שורה 89:

	ב-5 ספטמבר 1943 פירסמה מפקדת צבאות הברית, ארצות הברית ובריטניה, הודעה על חתימת שביתת נשק עם ממשלת איטליה. לכאורה הייתה "שביתת הנשק צריכה להיות סיומה של מלחמת העולם השנייה. לא כך חשבו הגרמנים שפלשו לאיטליה וכבשו את חלקה הצפוני והמרכזי עד רומא. למרות המצב הבלתי יציב של הצבא הגרמני בחזית נגד בעלות הברית, אשר פלשו בכמויות הולכות וגדלות לאיטליה, החליטו השלטונות הגרמניים ברומא לפעול מייד נגד היהודים.ואכן, אחרי שבועיים של כיבוש רומא על ידי הגרמנים, ראשי הקהילה זומנו לשגרירת גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אוייבים מסוכנים". אם תצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה.		ב-5 ספטמבר 1943 פירסמה מפקדת צבאות הברית, ארצות הברית ובריטניה, הודעה על חתימת שביתת נשק עם ממשלת איטליה. לכאורה הייתה "שביתת הנשק צריכה להיות סיומה של מלחמת העולם השנייה. לא כך חשבו הגרמנים שפלשו לאיטליה וכבשו את חלקה הצפוני והמרכזי עד רומא. למרות המצב הבלתי יציב של הצבא הגרמני בחזית נגד בעלות הברית, אשר פלשו בכמויות הולכות וגדלות לאיטליה, החליטו השלטונות הגרמניים ברומא לפעול מייד נגד היהודים.ואכן, אחרי שבועיים של כיבוש רומא על ידי הגרמנים, ראשי הקהילה זומנו לשגרירת גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אוייבים מסוכנים". אם תצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה.

			אתר YNET מוסר [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3606742,00.html הוותיקן: האפיפיור בזמן השואה הגן על יהודים באמצעות שתיקתו] כי:"שר החוץ של הוותיקן, הקרדינל טרקיסיאו ברטונה, יצא להגנתו של האפיפיור המנוח פיוס ה-12 שכיהן במהלך מלחמת העולם השנייה, והואשם ששמר על שתיקה בקשר לשואה. ברטונה אמר לעיתון הוותיקן כי "באמצעות גישתו הזהירה, פיוס ה-12 הגן על יהודים ועל פליטים". ברטונה הוסיף שאם האפיפיור "היה מתערב בצורה פומבית, הוא היה מסכן את חייהם של אלפי יהודים שהסתתרו על פי הוראתו ב-155 מנזרים ברומא".

	=="היודנאקציון"==		=="היודנאקציון"==

דניאל ונטורה ב־12:07, 29 בספטמבר 2008

2008-09-29T12:07:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:07, 29 בספטמבר 2008
שורה 3:		שורה 3:
	'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.		'''יהדות רומא''' היא הקהילה הזרה היחידה ברומא, היכולה לטעון שהיא מקיימת נוכחות רצופה בעיר, יותר מאלפיים שנה. על גדות נהר הטיבר היה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר ב[[איטליה]] וב[[אירופה]]. מאז קיימת נוכחות יהודית ברומא, כמעט ללא הפסקה.

	המקור הרשמי הראשון לקיום הקשרים בין ירושלים לבין רומא היה בתקופת החשמונאים. בשנת 161 לפה"ס, משלחת מטעם החשמונאים ביקרה ברומא, במטרה לכרות ברית עם המימשל הרומאי. מאז החלה התיישבות של סוחרים יהודים בעיר. החל משנת 69 לפה"ס גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בעקבות פדיון שבויים יהודים שהובאו לרומא על ידי המצביא [[פומפיוס]] בעקבות כיבוש [[יהודה]] מידי המלך החשמונאי [[אריסטובולוס השני]] . כך נוצרו קהילות ובשלב מסויים נמנו בעיר 12 בתי כנסת. מעריכים כי מספר היהודים בעיר הגיע ל-50,000, עשירית מאוכלוסיית העיר. לאחר נפילת השלטון הרומי עברו היהודים לחסות האפיפיורים. אלה נהגו ביהודים לפי הדוקטורינה הנוצרית: לפיה יש לשמור על היהודים במצב, שיהיו דוגמא למה שקורה לעם שלא קבל על עצמו את "הברית החדשה", דהיינו עליו להיות מושפל ובזוי. בעיר רומא פעלו חכמים יהודים. המפורסם שבהם היא בעל הספר "הערוך" ר' נתן בן ר' יחיאל. בשנת 1555 יצא האפיפיור בהכרזה כי היהודים אינם יכולים לגור יחד עם ציבור המאמינים הנוצריים. הם חוייבו לעבור לגור באזור שהוגדר בתור שכונתם. הם נשארו באזור זה עד לכיבוש איטליה על ידי [[נפוליאון]] בשנת 1870. יהודי רומא גרו ב[[~~הגטו של~~ רומא\| ~~גטו~~ של רומא]] תוך אוטונומיה כמעט מלאה. היציאה מחומות הגטו יחד עם ההצטרפות של יהודי איטליה לתנועת התחייה האיטלקית, הביאה את יהודי רומא, כמו את שאר יהודי איטליה, למצב בו הם ראו עצמם כאיטלקים לכל דבר, חוץ מהיותם בני דת משה, לפי הגדרתם.		המקור הרשמי הראשון לקיום הקשרים בין ירושלים לבין רומא היה בתקופת החשמונאים. בשנת 161 לפה"ס, משלחת מטעם החשמונאים ביקרה ברומא, במטרה לכרות ברית עם המימשל הרומאי. מאז החלה התיישבות של סוחרים יהודים בעיר. החל משנת 69 לפה"ס גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בעקבות פדיון שבויים יהודים שהובאו לרומא על ידי המצביא [[פומפיוס]] בעקבות כיבוש [[יהודה]] מידי המלך החשמונאי [[אריסטובולוס השני]] . כך נוצרו קהילות ובשלב מסויים נמנו בעיר 12 בתי כנסת. מעריכים כי מספר היהודים בעיר הגיע ל-50,000, עשירית מאוכלוסיית העיר. לאחר נפילת השלטון הרומי עברו היהודים לחסות האפיפיורים. אלה נהגו ביהודים לפי הדוקטורינה הנוצרית: לפיה יש לשמור על היהודים במצב, שיהיו דוגמא למה שקורה לעם שלא קבל על עצמו את "הברית החדשה", דהיינו עליו להיות מושפל ובזוי. בעיר רומא פעלו חכמים יהודים. המפורסם שבהם היא בעל הספר "הערוך" ר' נתן בן ר' יחיאל. בשנת 1555 יצא האפיפיור בהכרזה כי היהודים אינם יכולים לגור יחד עם ציבור המאמינים הנוצריים. הם חוייבו לעבור לגור באזור שהוגדר בתור שכונתם. הם נשארו באזור זה עד לכיבוש איטליה על ידי [[נפוליאון]] בשנת 1870. יהודי רומא גרו ב[[גטו רומא\|הגטו של רומא]] תוך אוטונומיה כמעט מלאה. היציאה מחומות הגטו יחד עם ההצטרפות של יהודי איטליה לתנועת התחייה האיטלקית, הביאה את יהודי רומא, כמו את שאר יהודי איטליה, למצב בו הם ראו עצמם כאיטלקים לכל דבר, חוץ מהיותם בני דת משה, לפי הגדרתם.

	בשנת 1943 נכבשה רומא על ידי הגרמנים. השלטון החדש נקט בפעולות לריכוז היהודים לקראת משלוחם למחנות ההשמדה. נאסף כופר במטרה למנוע את הגזירה, ללא הואיל. בסופו של דבר נשלחו כ-1,000 מיהודי רומא למחנה השמדה. היום גרים ברומא כ-15,000 יהודים, הקהילה הגדולה ביותר באיטליה. רוב יהודי רומא היום הם מהגרים שהגיעו ממצרים, אירן ולוב. קיימים בעיר כ-10 בתי כנסת. ב[[בית הכנסת הגדול של רומא]] מתפללים בנוסח העתיק של יהודי איטליה.		בשנת 1943 נכבשה רומא על ידי הגרמנים. השלטון החדש נקט בפעולות לריכוז היהודים לקראת משלוחם למחנות ההשמדה. נאסף כופר במטרה למנוע את הגזירה, ללא הואיל. בסופו של דבר נשלחו כ-1,000 מיהודי רומא למחנה השמדה. היום גרים ברומא כ-15,000 יהודים, הקהילה הגדולה ביותר באיטליה. רוב יהודי רומא היום הם מהגרים שהגיעו ממצרים, אירן ולוב. קיימים בעיר כ-10 בתי כנסת. ב[[בית הכנסת הגדול של רומא]] מתפללים בנוסח העתיק של יהודי איטליה.