יהדות פירנצה - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:00Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]		[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]
	'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות בסיינה עיר במחוז טוסקנה. מספר היהודים בעיר פירנצה נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של ליאו לוי שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]] בפרט <ref>האוסף שלו מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים</ref> .		'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות בסיינה עיר במחוז טוסקנה. מספר היהודים בעיר פירנצה נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של ליאו לוי שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]] בפרט <ref>האוסף שלו מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים</ref> .

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:28:51Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]		[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]
	'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות בסיינה עיר במחוז טוסקנה. מספר היהודים בעיר פירנצה נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של ליאו לוי שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]] בפרט <ref>האוסף שלו מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים</ref> .		'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות בסיינה עיר במחוז טוסקנה. מספר היהודים בעיר פירנצה נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של ליאו לוי שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]] בפרט <ref>האוסף שלו מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים</ref> .

שורה 47:		שורה 47:
	הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:		הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:

	"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|(משה דוד קאסוטו עמ' 52)}}		"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|משה דוד קאסוטו עמ' 52\|כן}}

	===סגירת הבנקים היהודים===		===סגירת הבנקים היהודים===

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:22:20Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 8 במרץ 2009
שורה 47:		שורה 47:
	הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:		הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:

	"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|משה דוד קאסוטו עמ' 52}}		"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|(משה דוד קאסוטו עמ' 52)}}

	===סגירת הבנקים היהודים===		===סגירת הבנקים היהודים===

דניאל ונטורה ב־20:36, 12 בפברואר 2009

2009-02-12T20:36:16Z

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T12:57:26Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:57, 12 בפברואר 2009
שורה 47:		שורה 47:
	הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:		הפסל של הבתולה ובזרועה ישו התינוק, הועבר במאה ה-17 אל תוך בניין הכנסייה. שם הוא מוצב עד היום. לרגלי הפסל נחרטה הכתובת הבאה:

	"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|(משה דוד קאסוטו עמ' 52)}}		"HANC FERRO EFFIGIEM PETIT JUDAEUS ET INDEX<br />IPSE SUI VULGO DILANIATUS OBIIT MCCCCLXXXIII<br יהודי פגע בתמונה זו בכלי ברזל ומשהודה על פשעו מת טרף בידי בידי בעם 1493.{{מקור\|משה דוד קאסוטו עמ' 52}}

	===סגירת הבנקים היהודים===		===סגירת הבנקים היהודים===

דניאל ונטורה: /* קשר עם יהדות אתיופיה */

2008-12-14T20:30:22Z

קשר עם יהדות אתיופיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 14 בדצמבר 2008
שורה 105:		שורה 105:
	בשנת 1908 הגיעו לפירנצה צעירים יהודים מאתיופיה		בשנת 1908 הגיעו לפירנצה צעירים יהודים מאתיופיה
	היה זה הנסיון הראשון לקרב את יהדות אתיופיה לעם היהודי‏‏<ref>‏ מקור: Piera Di Segni [http://www.mosaico-cem.it/article.php?section=mondo&id=44.La storia dei Falascia a Firenze] - בטאון יהדות מילאנו 15 אוקטובר 2007‏</ref> ביוזמת הרב [[שמואל צבי מרגליות]]. הוא הקים את הוועד למען הפלאשים בשיתוף ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']]. הוועד הביא כמניין צעירים יהודים מאתיופיה. הם התגוררו אצל משפחות של יהודי העיר ולמדו בבית הספר היהודי בפירנצה. הסתגלותם הייתה מהירה <ref>מקור:* תמר אקרט, '''הציונות החלוצית באיטליה בין שתי מלחמות עולם''', השכבה הצעירה של הקיבוץ הדתי - תל אביב, תש"ל, עמוד 22</ref> הן מבחינה החברתית והן מבחינה אינטלקטואלית. המפעל נכשל מסיבות בריאות, הילדים חלו ב[[שחפת]] ומתו כעבור שנים ספורות. רק [[תמרת עמנואל]], שלמד בבית המדרש לרבנים, נשאר בחיים. לימים היה איש ציבור [[יהודים\|יהודי]]-[[ביתא ישראל\|אתיופי]], [[פרופסור]], [[רב]] ואיש השכלה. אחד מהאישים הבולטים ביותר שצמחו מקרב קהילת [[ביתא ישראל]] ב[[תנועת ההשכלה היהודית]] וב[[העת החדשה\|עת החדשה]] מכונה לעיתים "מבשר התחייה".		היה זה הנסיון הראשון לקרב את יהדות אתיופיה לעם היהודי‏‏<ref>‏ מקור: Piera Di Segni [http://www.mosaico-cem.it/article.php?section=mondo&id=44.La storia dei Falascia a Firenze] - בטאון יהדות מילאנו 15 אוקטובר 2007‏</ref> ביוזמת הרב [[שמואל צבי מרגליות]]. הוא הקים את הוועד למען הפלאשים בשיתוף ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']]. הוועד הביא כמניין צעירים יהודים מאתיופיה. הם התגוררו אצל משפחות של יהודי העיר ולמדו בבית הספר היהודי בפירנצה. הסתגלותם הייתה מהירה <ref>מקור:* תמר אקרט, '''הציונות החלוצית באיטליה בין שתי מלחמות עולם''', השכבה הצעירה של הקיבוץ הדתי - תל אביב, תש"ל, עמוד 22</ref> הן מבחינה החברתית והן מבחינה אינטלקטואלית. המפעל נכשל מסיבות בריאות, הילדים חלו ב[[שחפת]] ומתו כעבור שנים ספורות. רק [[תמרת עמנואל]], שלמד בבית המדרש לרבנים, נשאר בחיים. לימים היה איש ציבור [[יהודים\|יהודי]]-[[ביתא ישראל\|אתיופי]], [[פרופסור]], [[רב]] ואיש השכלה. אחד מהאישים הבולטים ביותר שצמחו מקרב קהילת [[ביתא ישראל]] ב[[תנועת ההשכלה היהודית]] וב[[העת החדשה\|עת החדשה]] מכונה לעיתים "מבשר התחייה".

			בשנים 1937-1936 , זמן קצר אחרי הכיבוש האיטלקי של אתיופיה, יצא קרלו אלברטו ויטרבו, עורך דין, עיתונאי ופעיל ציוני מפירנצה לשליחות באתיופיה מטעם איחוד הקהילות היהודיות באיטליה במטרה ליצור קשר עם האוכלוסייה היהודית המקומית. במשך חודשים ארוכים הנציח ויטרבו במצלמתו את אורחות חייהם של יהודי אתיופיה. הוא שהה ב[[אדיס אבבה]] במשך כמה חודשים וערך סיור באתיופיה עם תמראת עמנואל, מנהל בית הספר היהודי המקומי ולימים יועצו של הקיסר [[היילה סילאסי]]. הם יצאו יחד למסע ארוך בגונדר ובאגם (SOSTEJE) בכינוס בינלאומי של העמותה למדעי יהדות אתיופיה שהתקיים בשנת 2007 בפירנצה הוצג האוסף המהווה תיעוד ייחודי של הווי החיים והמנהגים של יהודים באתיופיה באותה התקופה. היום האוסף, המכונה "אוסף ויטרבו" נמצא ב[[ארכיון הציוני המרכזי]]. האוסף כולל כ- 2,500 צילומים .

	===הפלייה ושואה===		===הפלייה ושואה===

דניאל ונטורה: /* יהדות אתיופיה */

2008-12-14T20:28:28Z

יהדות אתיופיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:28, 14 בדצמבר 2008
שורה 102:		שורה 102:
	כן הוא יסד את בטאון יהודי איטליה "Rivista Israelitica".		כן הוא יסד את בטאון יהודי איטליה "Rivista Israelitica".

	===יהדות אתיופיה===		===קשר עם יהדות אתיופיה===
	בשנת 1908 הגיעו לפירנצה צעירים יהודים מאתיופיה. ~~הייתה זו יוזמה של~~ שמואל צבי מרגליות ~~שהיה רבה של הקהילה~~. הוא הקים את הוועד למען הפלאשים בשיתוף ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']]. הוועד הביא כמניין צעירים יהודים מאתיופיה. הם התגוררו ~~אצל~~ אצל משפחות של יהודי העיר ולמדו בבית הספר היהודי בפירנצה. הסתגלותם הייתה מהירה <ref>מקור:* תמר אקרט, '''הציונות החלוצית באיטליה בין שתי מלחמות עולם ''', השכבה הצעירה של הקיבוץ הדתי - תל אביב, תש"ל, עמוד 22</ref> הן מבחינה החברתית והן מבחינה אינטלקטואלית. המפעל נכשל מסיבות בריאות, הילדים חלו מ[[שחפת]] ומתו כעבור שנים. רק עמנואל ~~תאמרת~~, שלמד בבית המדרש לרבנים, נשאר בחיים. היה ~~זה נסיון הראשון לקרב את יהדות אתיופיה לעם היהודי‏‏<ref>‏ מקור: Piera Di Segni~~ [~~http://www.mosaico~~-~~cem~~.~~it/article.php?section=mondo&id=44~~.~~La storia dei Falascia a Firenze] - בטאון יהדות מילאנו 15 אוקטובר 2007‏</ref>~~		בשנת 1908 הגיעו לפירנצה צעירים יהודים מאתיופיה
			היה זה הנסיון הראשון לקרב את יהדות אתיופיה לעם היהודי‏‏<ref>‏ מקור: Piera Di Segni [http://www.mosaico-cem.it/article.php?section=mondo&id=44.La storia dei Falascia a Firenze] - בטאון יהדות מילאנו 15 אוקטובר 2007‏</ref> ביוזמת הרב [[שמואל צבי מרגליות]]. הוא הקים את הוועד למען הפלאשים בשיתוף ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']]. הוועד הביא כמניין צעירים יהודים מאתיופיה. הם התגוררו אצל משפחות של יהודי העיר ולמדו בבית הספר היהודי בפירנצה. הסתגלותם הייתה מהירה <ref>מקור:* תמר אקרט, '''הציונות החלוצית באיטליה בין שתי מלחמות עולם''', השכבה הצעירה של הקיבוץ הדתי - תל אביב, תש"ל, עמוד 22</ref> הן מבחינה החברתית והן מבחינה אינטלקטואלית. המפעל נכשל מסיבות בריאות, הילדים חלו ב[[שחפת]] ומתו כעבור שנים ספורות. רק [[תמרת עמנואל]], שלמד בבית המדרש לרבנים, נשאר בחיים. לימים היה איש ציבור [[יהודים\|יהודי]]-[[ביתא ישראל\|אתיופי]], [[פרופסור]], [[רב]] ואיש השכלה. אחד מהאישים הבולטים ביותר שצמחו מקרב קהילת [[ביתא ישראל]] ב[[תנועת ההשכלה היהודית]] וב[[העת החדשה\|עת החדשה]] מכונה לעיתים "מבשר התחייה".

	===הפלייה ושואה===		===הפלייה ושואה===

דניאל ונטורה ב־16:36, 24 בספטמבר 2008

2008-09-24T16:36:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:36, 24 בספטמבר 2008
שורה 97:		שורה 97:
	עם הקמת ממלכת [[איטליה]] היהודים הוכרו כבעלי זכיות שוות. לאחדים מהם היה מקום מכובד בצמרת המימשל האזרחי ואפילו הצבאי. מקומם באוניברסיטה היה מכובד. היציאה מהגטו וה[[אמנציפציה ליהודים]] השפיעו רבות על הקהילה והחלה [[התבוללות]]. תופעה זו התרחבה מאוד בתקופה בין שתי מלחמות העולם.		עם הקמת ממלכת [[איטליה]] היהודים הוכרו כבעלי זכיות שוות. לאחדים מהם היה מקום מכובד בצמרת המימשל האזרחי ואפילו הצבאי. מקומם באוניברסיטה היה מכובד. היציאה מהגטו וה[[אמנציפציה ליהודים]] השפיעו רבות על הקהילה והחלה [[התבוללות]]. תופעה זו התרחבה מאוד בתקופה בין שתי מלחמות העולם.

	בעת החדשה חשה בפעילותן של [[שמואל צבי מרגליות\|שמואל צבי מרגליות]] שהיה רבה של יהדות פירנצה. במסגרת תפקידו ~~הרבני~~ הוא מילא תפקידים חינוכיים וציוניים.		בעת החדשה חשה בפעילותן של [[שמואל צבי מרגליות\|שמואל צבי מרגליות]] שהיה רבה של יהדות פירנצה. שימש ברבנות גם [[אליה שמואל הרטום]] אשר עסק באותה עת בכתיבת פירושו למקרא. במסגרת תפקידו,שמואל צבי מרגליות, הוא מילא תפקידים חינוכיים וציוניים.
	* הקים את בית המדרש לרבנים בו הנהיג שיטות לימוד ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]], כמקובל בישיבות מזרח אירופה. כן החדיר לבית המדרש את התודעה הציונית.		* הקים את בית המדרש לרבנים בו הנהיג שיטות לימוד ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]], כמקובל בישיבות מזרח אירופה. כן החדיר לבית המדרש את התודעה הציונית.
	* נמנה על ראשי הסתדרות ציוני איטליה. בשנת [[1904]] הוא אירגן את הפגישה בין [[בנימין זאב הרצל]] לבין מלך איטליה [[ויטוריו אמנואלה השלישי]]. לפני כן הוא נפגש עם מלך איטליה והסביר לו את מטרות [[ההסתדרות הציונית]].		* נמנה על ראשי הסתדרות ציוני איטליה. בשנת [[1904]] הוא אירגן את הפגישה בין "בנימין זאב הרצל" לבין מלך איטליה "ויטוריו אמנואלה השלישי". לפני כן הוא נפגש עם מלך איטליה והסביר לו את מטרות "ההסתדרות הציונית".
	כן הוא יסד את בטאון יהודי איטליה "Rivista Israelitica".		כן הוא יסד את בטאון יהודי איטליה "Rivista Israelitica".

דניאל ונטורה ב־19:26, 1 בספטמבר 2008

2008-09-01T19:26:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 1 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:

	==בית הכנסת הגדול==		==בית הכנסת הגדול==

			{{ערך מורחב\|ערך=[[בית הכנסת הגדול של פירנצה]]}}

	[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]		[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]
	מרכזה של הקהילה הוא [[בית הכנסת הגדול של פירנצה]] (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-[[24 באוקטובר]] [[1882]] בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של [[בית כנסת\|בית הכנסת]] ב[[פירנצה]] נבנו בתי כנסת הגדולים בערים [[רומא]] ו[[טורינו]].		מרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של פירנצה (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-[[24 באוקטובר]] [[1882]] בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של [[בית כנסת\|בית הכנסת]] ב[[פירנצה]] נבנו בתי כנסת הגדולים בערים [[רומא]] ו[[טורינו]].

	בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת [[1874]] נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות [[אדריכלות\|אדריכליים]] שקמה להם עדנה באותה תקופה; [[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית\|האדריכלות המורית]] ו[[אדריכלות ביזנטית\|האדריכלות הביזנטית]].		בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת [[1874]] נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות [[אדריכלות\|אדריכליים]] שקמה להם עדנה באותה תקופה; [[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית\|האדריכלות המורית]] ו[[אדריכלות ביזנטית\|האדריכלות הביזנטית]].

דניאל ונטורה ב־22:17, 31 באוגוסט 2008

2008-08-31T22:17:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 31 באוגוסט 2008
שורה 73:		שורה 73:
	[[תמונה:Antico ghetto di firenze before 1885.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הגטו - 1885]]		[[תמונה:Antico ghetto di firenze before 1885.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הגטו - 1885]]
	[[תמונה:Via delle oche targa sinagoga.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת "מתיר אסורים" שהיה בגטו - השלט שמוצב היום]]		[[תמונה:Via delle oche targa sinagoga.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת "מתיר אסורים" שהיה בגטו - השלט שמוצב היום]]
	לקוסימו היה רגש כבוד כלפי [[הכנסייה הקתולית]]. היה לו גם נימוקים מדיניים לשמירה על קשרים עם ~~ה[[אפיפיור]]~~. וכך הוא הסכים להנהיג אמצעים חמורים כנגד היהודים. וכך היה שותף למגמה הכללית של הכנסייה. בשנת [[1560]] הכריז ~~ה[[אפיפיור]] [[~~פיוס הרביעי]] על ~~ה[[קונטרה~~-רפורמציה]]. הרפורמציה הקתולית אשר הייתה תנועה של התחדשות הנצרות הקתולית, בין השאר בתגובה על [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]].		לקוסימו היה רגש כבוד כלפי [[הכנסייה הקתולית]]. היה לו גם נימוקים מדיניים לשמירה על קשרים עם האפיפיור. וכך הוא הסכים להנהיג אמצעים חמורים כנגד היהודים. וכך היה שותף למגמה הכללית של הכנסייה. בשנת 1560 הכריז האפיפיור פיוס הרביעי על הקונטרה-רפורמציה. הרפורמציה הקתולית אשר הייתה תנועה של התחדשות הנצרות הקתולית, בין השאר בתגובה על הרפורמציה הפרוטסטנטית.

	בשנת 1553 הוחרמו ונשרפו ספרי ה[[תלמוד]]. נאסר להביא ספרים חדשים מארצות הלבנט. נאסר על המוצרים לסייע ליהודים בהחזקה, העתקה או הדפסה של ספרי התלמוד. המחסור בספרי הקודש היה חמור. הוא התבטא בתשובות הרבנים. בשנת 1566 כותב הרב יחיאל בן ניסים מפיזה בתשובה לשאלה "שאינו יכול להגיע אל הדברים המקוריים של התלמוד" . רק כתב יד אחד, שהיה בסן מינואטו, נשמר והוא נמצא היום בספריה הלאומית בפירנצה.		בשנת 1553 הוחרמו ונשרפו ספרי ה[[תלמוד]]. נאסר להביא ספרים חדשים מארצות הלבנט. נאסר על המוצרים לסייע ליהודים בהחזקה, העתקה או הדפסה של ספרי התלמוד. המחסור בספרי הקודש היה חמור. הוא התבטא בתשובות הרבנים. בשנת 1566 כותב הרב יחיאל בן ניסים מפיזה בתשובה לשאלה "שאינו יכול להגיע אל הדברים המקוריים של התלמוד" . רק כתב יד אחד, שהיה בסן מינואטו, נשמר והוא נמצא היום בספריה הלאומית בפירנצה.
שורה 79:		שורה 79:
	בשנת 1567 חודשה חובת נשיאת הטלאי - הזיהוי המיוחד. בשנתיים לאחר מכן גורשו היהודים מ[[מדינת האפיפיור\| מדינות הכנסייה]] להוציא רומא ואנקונה. אך פירנצה לא יכלה לפתוח את שעריה בפניהם והם נאלצו לנדוד למרחקים. האיסור על מגורי יהודים הוחל גם על מחוז טוסקנה, אך כאן נמצא פתרון הולם יותר, יהודי האזור עברו לגור לפירנצה. בשנת 1570 נשללו מיהודי פירנצה כל הזכויות המיוחדות שהוענקו להם. שלב נוסף בהרעה תנאי החיים היה כאשר הוחלט לשלול מהיהודים את הידידות הקרובה עם האוכלוסייה, היות "שהיו עלולים להוות סכנה לאמונה".		בשנת 1567 חודשה חובת נשיאת הטלאי - הזיהוי המיוחד. בשנתיים לאחר מכן גורשו היהודים מ[[מדינת האפיפיור\| מדינות הכנסייה]] להוציא רומא ואנקונה. אך פירנצה לא יכלה לפתוח את שעריה בפניהם והם נאלצו לנדוד למרחקים. האיסור על מגורי יהודים הוחל גם על מחוז טוסקנה, אך כאן נמצא פתרון הולם יותר, יהודי האזור עברו לגור לפירנצה. בשנת 1570 נשללו מיהודי פירנצה כל הזכויות המיוחדות שהוענקו להם. שלב נוסף בהרעה תנאי החיים היה כאשר הוחלט לשלול מהיהודים את הידידות הקרובה עם האוכלוסייה, היות "שהיו עלולים להוות סכנה לאמונה".

	בינתיים החלו ההכנות בהכנת רובע מיוחד בפירנצה שנועד לקלוט את היהודים שלא יעזבו את העיר. נבחר האזור בין ככר הדואומו לבין ככר הרפובליקה. אזור שהיה בעבר מרכז העיר הרומית. היה למקום מושבן של משפחות אצילות אבל עכשיו היה למקום מקלט לפושעים וגרו בו בעיר ~~[[זונה\|זונות]]~~. התכנון הוטל על אדריכל והעבודות להכנת הגטו לקליטת היהודית החלו.		בינתיים החלו ההכנות בהכנת רובע מיוחד בפירנצה שנועד לקלוט את היהודים שלא יעזבו את העיר. נבחר האזור בין ככר הדואומו לבין ככר הרפובליקה. אזור שהיה בעבר מרכז העיר הרומית. היה למקום מושבן של משפחות אצילות אבל עכשיו היה למקום מקלט לפושעים וגרו בו בעיר יצאניות. התכנון הוטל על אדריכל והעבודות להכנת הגטו לקליטת היהודית החלו.

	בשנת [[1571]] הוצאה לפועל ההחלטה להגביל את תחום המגורים של היהודים לאזור מסויים - ה[[גטו]] - כך הוא נקרא, כדוגמת [[הגטו היהודי בוונציה]] שהוקם כבר בשנת 1516 או [[גטו רומא]] משנת[[1555]]. בתחום הגטו היה "השוק הישן" (Mercato Vecchio) והוא הגיע עד לרחוב טוסינגי (Via Tosinghi היום. אזור השוק היה ידוע לשמצה, בו פעלו [[זונה\|זונות]] העיר. גבולות הגטו נקבען בין הרחובות: via de' Pecori , via Brunelleschi ו- via Roma. לגטו היו שתי כניסות: מ"פיאצה דלה רפובליקה" ןמ"פיאצה דל-אוליו" (piazza dell'Olio)		בשנת [[1571]] הוצאה לפועל ההחלטה להגביל את תחום המגורים של היהודים לאזור מסויים - ה[[גטו]] - כך הוא נקרא, כדוגמת [[הגטו היהודי בוונציה]] שהוקם כבר בשנת 1516 או [[גטו רומא]] משנת[[1555]]. בתחום הגטו היה "השוק הישן" (Mercato Vecchio) והוא הגיע עד לרחוב טוסינגי (Via Tosinghi היום. אזור השוק היה ידוע לשמצה, בו פעלו [[זונה\|זונות]] העיר. גבולות הגטו נקבען בין הרחובות: via de' Pecori , via Brunelleschi ו- via Roma. לגטו היו שתי כניסות: מ"פיאצה דלה רפובליקה" ןמ"פיאצה דל-אוליו" (piazza dell'Olio)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 1 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:

	==בית הכנסת הגדול==		==בית הכנסת הגדול==

			{{ערך מורחב\|ערך=[[בית הכנסת הגדול של פירנצה]]}}

	[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]		[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]
	מרכזה של הקהילה הוא [[בית הכנסת הגדול של פירנצה]] (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-[[24 באוקטובר]] [[1882]] בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של [[בית כנסת\|בית הכנסת]] ב[[פירנצה]] נבנו בתי כנסת הגדולים בערים [[רומא]] ו[[טורינו]].		מרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של פירנצה (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-[[24 באוקטובר]] [[1882]] בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של [[בית כנסת\|בית הכנסת]] ב[[פירנצה]] נבנו בתי כנסת הגדולים בערים [[רומא]] ו[[טורינו]].

	בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת [[1874]] נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות [[אדריכלות\|אדריכליים]] שקמה להם עדנה באותה תקופה; [[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית\|האדריכלות המורית]] ו[[אדריכלות ביזנטית\|האדריכלות הביזנטית]].		בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת [[1874]] נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות [[אדריכלות\|אדריכליים]] שקמה להם עדנה באותה תקופה; [[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית\|האדריכלות המורית]] ו[[אדריכלות ביזנטית\|האדריכלות הביזנטית]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:36, 12 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]		[[תמונה:The Temple from Piazzale Michelanglo.jpg\|left\|thumb\|250px\| מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת]]
	'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות ~~ב[[סיינה\|מחוז~~ טוסקנה]]. מספר היהודים ~~ב[[~~פירנצה]] נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של [[ליאו לוי]] שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]].		'''יהדות פירנצה''' מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי [[יהדות רומא]], [[יהדות מילאנו]]. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות בסיינה עיר במחוז טוסקנה. מספר היהודים בעיר פירנצה נאמד ב-1,200. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא משפצת את [[בית הכנסת הגדול של פירנצה\|בית הכנסת]] המהווה גם [[מוזיאון]] לנושאי [[יהדות]]. בית כנסת הגדול פתוח ב[[שבת\|שבתות]] וב[[חג\|חגים]] יהודיים. בכניסה צדדית לבית הכנסת קיים בית כנסת קטן , בו מתפללים בשאר ימי השנה. רב הקהילה הוא ד"ר יוסף לוי, בנו של ליאו לוי שהיה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית והתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגיים" של יהודי ארצות אגן [[הים התיכון]] בכלל ו[[יהדות איטליה]] בפרט <ref>האוסף שלו מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים</ref> .

	בסמוך לבית הכנסת הוקמו [[בית אבות\|בית האבות]] של הקהילה שהוקדש לזכרו של ~~רבי~~ [[נתן קאסוטו]], משרדי הקהילה, מוסדות החינוך היהודיים ומבנה ל[[בית מגורים\|מגורים]]. בעיר קיים בית [[חב"ד]], מסעדה [[כשר\|כשרה]] וחנות למכירת מוצרים כשרים. ליהודי פירנצה ניב מיוחד, אשר עושרו בא לידי ביטוי בהצגה הפופולרית אשר הוצגה בשנת 2006.		בסמוך לבית הכנסת הוקמו [[בית אבות\|בית האבות]] של הקהילה שהוקדש לזכרו של [[רבי נתן קאסוטו]], משרדי הקהילה, מוסדות החינוך היהודיים ומבנה ל[[בית מגורים\|מגורים]]. בעיר קיים בית [[חב"ד]], מסעדה [[כשר\|כשרה]] וחנות למכירת מוצרים כשרים. ליהודי פירנצה ניב מיוחד, אשר עושרו בא לידי ביטוי בהצגה הפופולרית אשר הוצגה בשנת 2006.

	==בית הכנסת הגדול==		==בית הכנסת הגדול==
שורה 9:		שורה 9:

	[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]		[[תמונה:Firenze sinagoga AAA.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]
	מרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של פירנצה (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-[[24 באוקטובר~~]] [[~~1882]] בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של ~~[[בית כנסת\|~~בית הכנסת~~]] ב[[פירנצה]]~~ נבנו בתי כנסת הגדולים ~~בערים~~ [[רומא]] ו[[טורינו]].		מרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של פירנצה (Tempio Maggiore Israelitico) אשר הוקם בשלהי [[המאה ה-19]], ונחנך בטקסיות רבה ב-24 באוקטובר 1882 בנוכחות אישים יהודים רמי מעלה ופרנסי העיר. בשנת 1887 בקר בו [[מלך]] איטליה אומברטו הראשון ותעיד על כך כתובת מאבן בכניסה לבית הכנסת. משערים, כי בעקבות התגובות הנלהבות לחנוכת הבית המפוארת של בית הכנסת בפירנצה נבנו בתי כנסת הגדולים ל[[יהדות רומא]] ול[[יהדות טורינו]].

	בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת [[1874]] נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות ~~[[אדריכלות\|~~אדריכליים]] שקמה להם עדנה באותה תקופה; ~~[[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית\|~~האדריכלות המורית~~]] ו[[אדריכלות ביזנטית\|האדריכלות~~ הביזנטית]].		בית הכנסת החדש הוקם לאחר יציאת היהודים מהשכונה היהודית במרכז העיר פירנצה והתפזרותם ברחבי העיר. בשנת 1874 נמסר תכנון בית הכנסת לאדריכלים נודעים אשר תכננו את מבנה בית הכנסת בשילוב של שני סגנונות אדריכליים שקמה להם עדנה באותה תקופה; האדריכלות המורית והאדריכלות הביזנטית.

	בית הכנסת הוקם במרכזו של ~~[[גן (נוי)\|~~גן נוי]], המשווה לו מסגרת נאה ומבליט את מראהו בין שורת מבני המגורים שברחוב. בכניסה לגן מוצב שער מפואר בסגנון בניה מורי. בגן עצמו מוצבים לוחות זיכרון שונים, הגדול שבהם, לוח זיכרון הכולל את שמות יהודי פירנצה שנספו ב[[השואה\|שואה]], [[מצבה\|מצבת זיכרון]] לחללים היהודים מבני פירנצה שנפלו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בשירותם בצבא האיטלקי, לוח זיכרון לשלושה מבני פירנצה שנפלו ב[[ישראל]] כלוחמים ב[[מלחמת השחרור]] ולוח זיכרון ~~ל[[אריה~~ אבישר]] שסייע רבות לשיקום הקהילה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].		בית הכנסת הוקם במרכזו של גן נוי, המשווה לו מסגרת נאה ומבליט את מראהו בין שורת מבני המגורים שברחוב. בכניסה לגן מוצב שער מפואר בסגנון בניה מורי. בגן עצמו מוצבים לוחות זיכרון שונים, הגדול שבהם, לוח זיכרון הכולל את שמות יהודי פירנצה שנספו ב[[השואה\|שואה]], [[מצבה\|מצבת זיכרון]] לחללים היהודים מבני פירנצה שנפלו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בשירותם בצבא האיטלקי, לוח זיכרון לשלושה מבני פירנצה שנפלו ב[[מדינת ישראל]] כלוחמים ב[[מלחמת השחרור]] ולוח זיכרון לאריה אבישר שסייע רבות לשיקום הקהילה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].

	==העת העתיקה==		==העת העתיקה==
	[[תמונה:Map of Roman roads in Italy.png\|שמאל\|ממוזער\|250px\|תוואי [[ויה קסיה]] - בצבע ירוק: המקור - ויקישיתוף, ביצוע NielsF ,תוספת Salli]]		[[תמונה:Map of Roman roads in Italy.png\|שמאל\|ממוזער\|250px\|תוואי ויה קסיה - בצבע ירוק: המקור - ויקישיתוף, ביצוע NielsF ,תוספת Salli]]
	מניחים כי בפירנצה היה קיים יישוב יהודי כבר [[העת העתיקה]], בימי [[הקיסרות הרומית]]. הכפר, פלורנטינה (Florentia) הרומי, של יוצאי הצבא הרומי, היה למרכז פעילות מסחרית. פלורנטינה שכנה ליד [[ויה קסיה]] (Viae Cassia Aurelia Clodia) , הדרך העיקרית שחיברה בין [[רומא]] לבין צפון [[איטליה]]והתחברה עם [[ויה אורליה ~~]] ב[[לוני]]~~ (Luni) שבמחוז [[ליגוריה]]. ומשם בדרכים אחרות המשיכה לעיר [[גנואה]] ואל מעבר להרי ~~ה[[אלפים]]~~ ואל עמק ~~ה[[פו]] ו[][פרובינציה\|פרובינציית]] [[~~לומברדיה]] . דרכים אחרות חברו את פירנצה עם [[רימיני]] לחוף [[הים האדריאטי]] ןעם [[פיזה]] לחוף [[הים הטירני]]. בנוסף לכך היא שכנה על גדות נהר ה[[ארנו]] שהיה אז נתיב נוח ל[[שייט]]. מתקבל על הדעת כי היו בה גם [[יהודים]], כמו במרכזי מסחר אחרים ב[[אירופה]]. אולם עד היום לא נמצאו עדויות לכך. יצויין כי באזור המשוער להתיישבות יהודית בתקופה הרומית לא נעשו חפירות [[ארכאולוגיה\|ארכאולוגיות]]לפחות עד 1967, מועד פירסום ספרו של משה דוד קאסוטו על יהדות פירנצה.		מניחים כי בפירנצה היה קיים יישוב יהודי כבר [[העת העתיקה]], בימי [[הקיסרות הרומית]]. הכפר, פלורנטינה (Florentia) הרומי, של יוצאי הצבא הרומי, היה למרכז פעילות מסחרית. פלורנטינה שכנה ליד [[ויה קסיה]] (Viae Cassia Aurelia Clodia) , הדרך העיקרית שחיברה בין [[רומא]] לבין צפון [[איטליה]]והתחברה עם ויה אורליה בלוני (Luni) שבמחוז [[ליגוריה]]. ומשם בדרכים אחרות המשיכה לעיר [[גנואה]] ואל מעבר להרי האלפים ואל עמק נהר הפו בפרובינציית לומברדיה . דרכים אחרות חברו את פירנצה עם רימיני לחוף [[הים האדריאטי]] ןעם [[פיזה]] לחוף [[הים הטירני]]. בנוסף לכך היא שכנה על גדות נהר ה[[ארנו]] שהיה אז נתיב נוח ל[[שייט]]. מתקבל על הדעת כי היו בה גם [[יהודים]], כמו במרכזי מסחר אחרים ב[[אירופה]]. אולם עד היום לא נמצאו עדויות לכך. יצויין כי באזור המשוער להתיישבות יהודית בתקופה הרומית לא נעשו חפירות [[ארכאולוגיה\|ארכאולוגיות]]לפחות עד 1967, מועד פירסום ספרו של משה דוד קאסוטו על יהדות פירנצה.

	מניחים כי מקום מושבה של הקהילה היהודית היה באזור הדרומי של נהר הארנו, בקרבת ~~ה[[פונטה~~ וקיו]]. לשם הגיעה "דרך קסיה". ידוע כי באזור זה נמצאו [[קבר\|קברים]] של בני העדה [[נצרות\|הנוצרית הקדומה]] וההערכה היא שגם היהודים התגוררו באותו אזור - היום ליד "ארמון פיטי" (Pallazo Pitti). בתקופת שלטון ה[[גותים]], פחתה חשיבותה המסחרית של העיר ואין להניח כי היה בה קהילה יהודית. השגשוג הכלכלי של העיר החל בשנת [[1171]] כאשר הובטח לסוחרי העיר מוצא לנמל פיזה. בינתיים, אבדה לעיר חשיבותה והיהודים כבר לא היו מצויים בה.		מניחים כי מקום מושבה של הקהילה היהודית היה באזור הדרומי של נהר הארנו, בקרבת הפונטה וקיו. לשם הגיעה "דרך קסיה". ידוע כי באזור זה נמצאו [[קבר\|קברים]] של בני העדה [[נצרות\|הנוצרית הקדומה]] וההערכה היא שגם היהודים התגוררו באותו אזור - היום ליד "ארמון פיטי" (Pallazo Pitti). בתקופת שלטון ה[[גותים]], פחתה חשיבותה המסחרית של העיר ואין להניח כי היה בה קהילה יהודית. השגשוג הכלכלי של העיר החל בשנת 1171 כאשר הובטח לסוחרי העיר מוצא לנמל פיזה. בינתיים, אבדה לעיר חשיבותה והיהודים כבר לא היו מצויים בה.

	==ימי הביניים==		==ימי הביניים==