יהדות סרדיניה - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:38Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]		[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]
	'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.		'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:27Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]		[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]
	'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.		'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.

שורה 7:		שורה 7:

	==גלות הצעירים==		==גלות הצעירים==
	לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|(קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288)}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.		לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288\|כן}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.

	ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.		ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:39:36Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 8 במרץ 2009
שורה 7:		שורה 7:

	==גלות הצעירים==		==גלות הצעירים==
	לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.		לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|(קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288)}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.

	ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.		ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:42:11Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 15 בפברואר 2009
שורה 7:		שורה 7:

	==גלות הצעירים==		==גלות הצעירים==
	לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|(קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288)}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.		לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור\|קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.

	ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.		ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.

דניאל ונטורה ב־21:40, 11 באוקטובר 2008

2008-10-11T21:40:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:40, 11 באוקטובר 2008
שורה 4:		שורה 4:
	תחילתו של יישוב יהודי ב[[סרדיניה]] מתחילות במאה הראשונה, עת החליט הקיסר "טיבריוס" להגלות לסרדיניה 4,000 צעירים [[יהודים]]. באי נמצאו שרידים יהודיים מן המאה ה-6 בצורת פנכות לשמן עם סמלי [[מנורת שבעת הקנים\|מנורה]] וכתובות עבריות בקטקומבות בסנט'אנטיוכו.		תחילתו של יישוב יהודי ב[[סרדיניה]] מתחילות במאה הראשונה, עת החליט הקיסר "טיבריוס" להגלות לסרדיניה 4,000 צעירים [[יהודים]]. באי נמצאו שרידים יהודיים מן המאה ה-6 בצורת פנכות לשמן עם סמלי [[מנורת שבעת הקנים\|מנורה]] וכתובות עבריות בקטקומבות בסנט'אנטיוכו.

	קהילה יהודית גדולה יותר, המונה אלפים אחדים, נוצרה באי לאחר כיבושו על ידי ממלכת ספרד במאה ה-12]]. רחובות המכונים "רחוב היהודים" מצויים בערים [[קליארי]] ו[[אלגרו]]. השלטון הספרדי ציווה על גירוש היהודים מהאי בשנת 1492, כשם שגורשו משאר המקומות ב[[איטליה]] שבהם שלטה ספרד: בחצי האי האיטלקי - דרומית מרומא ומהאי [[סיציליה]].		קהילה יהודית גדולה יותר, המונה אלפים אחדים, נוצרה באי לאחר כיבושו על ידי ממלכת ספרד במאה ה-12. רחובות המכונים "רחוב היהודים" מצויים בערים [[קליארי]] ו[[אלגרו]]. השלטון הספרדי ציווה על גירוש היהודים מהאי בשנת 1492, כשם שגורשו משאר המקומות ב[[איטליה]] שבהם שלטה ספרד: בחצי האי האיטלקי - דרומית מרומא ומהאי [[סיציליה]].

	==גלות הצעירים==		==גלות הצעירים==

דניאל ונטורה ב־21:39, 11 באוקטובר 2008

2008-10-11T21:39:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:39, 11 באוקטובר 2008
שורה 67:		שורה 67:
	* חיים מקפריסין או חיים מן היפרי שכתב מחקר על צמחים מסרדיניה אשר יכלו לשמש לרפואה.		* חיים מקפריסין או חיים מן היפרי שכתב מחקר על צמחים מסרדיניה אשר יכלו לשמש לרפואה.
	* שלמה אברונקוס שהיה מנתח מפורסם.		* שלמה אברונקוס שהיה מנתח מפורסם.
	* יצחק אימיס (Eymies) היה רופא מומחה ונקרא בשנת [[1460]] להיות רופא העיר.		* יצחק אימיס (Eymies) היה רופא מומחה ונקרא בשנת 1460 להיות רופא העיר.

	אחרים עסקו בסחר בינלאומי וניצלו את קשריהם עם הקהילות היהודיות ברחבי הים התיכון. בקליארי היה גם רובע של נפחים יהודים. "רעש נקישות הפטישים ממנו נשמע בכל רחבי האי והוא זוהה עם היהודים" <ref name=rot/>.		אחרים עסקו בסחר בינלאומי וניצלו את קשריהם עם הקהילות היהודיות ברחבי הים התיכון. בקליארי היה גם רובע של נפחים יהודים. "רעש נקישות הפטישים ממנו נשמע בכל רחבי האי והוא זוהה עם היהודים" <ref name=rot/>.

דניאל ונטורה ב־21:38, 11 באוקטובר 2008

2008-10-11T21:38:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 11 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:

	[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]		[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]
	'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.		'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.
שורה 61:		שורה 60:
	ANNO DOMINI MDCCXXXVIII]]		ANNO DOMINI MDCCXXXVIII]]
	[[תמונה:La caserma ghetto degli ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה "הגטו של היהודים"]]		[[תמונה:La caserma ghetto degli ebrei.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה "הגטו של היהודים"]]
	בעיר "קאליארי" (Cagliari) הייתה הקהילה היהודית הגדולה של העיר. עדות כתובה ראשונה להימצאות יהודים באי יש לנו ~~מ[[המאה~~ ה-6]]. האפיפיור, גרגוריוס הראשון,590-604 הורה ל[[מומר]], בשם פיטר , להפסיק להציק ליהודי קאליארי. הוא נהג בחג ה"פסחא" הנוצרי לתלות בבית הכנסת צלמים נוצרים.		בעיר "קאליארי" (Cagliari) הייתה הקהילה היהודית הגדולה של העיר. עדות כתובה ראשונה להימצאות יהודים באי יש לנו מהמאה ה-6. האפיפיור, גרגוריוס הראשון,590-604 הורה ל[[מומר]], בשם פיטר , להפסיק להציק ליהודי קאליארי. הוא נהג בחג ה"פסחא" הנוצרי לתלות בבית הכנסת צלמים נוצרים.

	במאה ה-8 היו שנים מחכמי היהודים, אברהם וקאנאים, "אשר העתיקו וביארו את כתובות הפיניקים שהיו בידי גיאלימו ואת הכתובת הפיניקים שנתגלו בהיכל מאסו. הסופר סיווירינו מזכיר כי בית הכנסת שהיה ברחוב אליאמה נשרף בשנת 790 בידי נוצרים קנאים"<ref> מקור: '''אוצר ישראל'''</ref>		במאה ה-8 היו שנים מחכמי היהודים, אברהם וקאנאים, "אשר העתיקו וביארו את כתובות הפיניקים שהיו בידי גיאלימו ואת הכתובת הפיניקים שנתגלו בהיכל מאסו. הסופר סיווירינו מזכיר כי בית הכנסת שהיה ברחוב אליאמה נשרף בשנת 790 בידי נוצרים קנאים"<ref> מקור: '''אוצר ישראל'''</ref>

דניאל ונטורה ב־21:01, 11 באוקטובר 2008

2008-10-11T21:01:25Z

דף חדש

[[תמונה:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg|left|thumb|250px|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת 1360]]
'''יהדות סרדיניה''' הייתה קהילה יהודית שהתקיימה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז [[גירוש ספרד]] אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.

תחילתו של יישוב יהודי ב[[סרדיניה]] מתחילות במאה הראשונה, עת החליט הקיסר "טיבריוס" להגלות לסרדיניה 4,000 צעירים [[יהודים]]. באי נמצאו שרידים יהודיים מן המאה ה-6 בצורת פנכות לשמן עם סמלי [[מנורת שבעת הקנים|מנורה]] וכתובות עבריות בקטקומבות בסנט'אנטיוכו.

קהילה יהודית גדולה יותר, המונה אלפים אחדים, נוצרה באי לאחר כיבושו על ידי ממלכת ספרד במאה ה-12]]. רחובות המכונים "רחוב היהודים" מצויים בערים [[קליארי]] ו[[אלגרו]]. השלטון הספרדי ציווה על גירוש היהודים מהאי בשנת 1492, כשם שגורשו משאר המקומות ב[[איטליה]] שבהם שלטה ספרד: בחצי האי האיטלקי - דרומית מרומא ומהאי [[סיציליה]].

==גלות הצעירים==
לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, טיבריוס קיסר "ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. והקוֹ‏נסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם". {{מקור|(קדמוניות היהודים, כרך ג', עמוד 288)}} לדברי ההיסטוריון הסיבה לכך הייתה שארבעה יהודים פיתו אישה רומאית מיוחסת בשם פוּ‏לְביה לשלוח פּ‏וֹ‏רפיה (מעיל יקר) ו[[זהב]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] המשלוח אך לא לירושלים אלא שהם נטלו אותו לצרכיהם. בעלה של האישה היה ידידו של הקיסר וסיפר לו את המעשה וכך באה על היהודים גזירת הגירוש. הסיפור הזה מעיד על כך שהיהודים עסקו ב[[גיור]] ברומא והקיסר גירשם כחלק מהמדיניות המיועדת להגן על ה[[דת]] הרומית.

ההיסטוריונים הרומאים, טקיטוס וסווטוניוס, מאשרים את האירוע ומוסיפים כי הצעירים היו עבדים משוחררים לשעבר ותפקידם בסרדיניה היה להילחם בשודדים שהיו באי ו"אם יאבדו בשל האקלים הקשה, לא יהיה הנזק שווה הרבה". בסופו של דבר חלק מהם הועסקו במכרות שהיו באי.

לפי ההערכה, יהודים אלה נטמעו באוכלוסייה המקומית. האזור שבו התיישבו היה עמק טירסו העליון (valle del Tirso). באזור זה קיימים מנהגים המזוהים עם מקורות יהודיים.

==שרידים ארכאולוגיים במאות הראשונות לספירה==

[[תמונה:Lucerne ebraiche con menorah.jpg|left|thumb|250px|פנכות שמן עם סמל מנורה מ"המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה" ב סאסארי ]]

[[תמונה:Catacomba ebraica.jpg|left|thumb|250px|שיחזור קטקומבה יהודית בסנט'אנטיוכו]]
העדויות היחידות לקיום יהודים בסרדיניה במאות הראשונות לספירה הם ממצאים ארכאולוגיים, במקומות שונים באי נמצאו פעמוני [[ברונזה]] עם כיתוב [[עברית|עברי]], [[קמע]]ות בעברית עם שמות מה[[קבלה]], ביניהם גם כאלה העשויים מזהב.

בדרום האי, היכן שהיה הריכוז היהודי המשוער, מצויות הקטקומבות של סנט'אנטיוכו (catacombe di Sant'Antioco). בהן נמצאו כתובות עבריות. על אחת מהן היה סמל [[המנורה]].

בקטקומבה אחרת, צפונית מהקודמת, "של ברוניקה" (di Beronice), נמצאו שלוש מנורות מעוצבות בצורת שעון חול, כתובות עבריות, ביניהן "שלום", ".. משכבו בשלום", "ישראל".

בקטקומבה נוספת נמצאו כתובות, חלקן בעבריות וחלקן בלטינית, החלק העברי כולל מילים אלה: "שלום על ישראל" ו"אמן אמן". החלק הלטיני כולל משפט זה "Iud(a)... onti / T(v/a)anoroplusm enusanoroLX" . מועדה המשוער של הכתובת היא המאה ה-3.

בעיר ססארי (Sassari) בפורטו טורס (Porto Torres) נמצאו שני נרות זיכרון מ[[שיש]] עם כתובות בעברית. מועד משוער המאה ה-5 וה-6. הכיתוב על המנורות:

<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">

[ H]ic iacet Gaudiosa infantula here bissit annor[u]m plus minu(s) tres,
requiebit in pacem (sic!)????.
</blockquote>

<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
Memoria Aniani fil[ii] / Iacotulinepus pateris Aniani mortus / dein gen (itus ?) vixit anni/s XVII mense(m) unu(m) dies XV / iacet in pace
</blockquote>

בכתובת זו ניתן לזהות את המילים: יעקב (Iacotulinepus), אבי הקהילה(pateris) והחזרה על האותיות נראית כמו טעות והתאריך הוא המאה-5.

* במוזיאון של קליארי יש מנורה עם ציורי עלים. גם היא מתוארכת למאה ה-5 או ה-6.

==הכיבוש הספרדי==
סרדיניה הייתה תחת שלטון ביזאנטיון, עברה לשליטת העיר האיטלקית [[פיזה]] והגיעה ב[[ימי הביניים]] לשלטונה של [[ג'נובה]], עד שנכבשה ב-1326 על ידי "ממלכת אראגון" מ[[קטלוניה]], [[ספרד]]. כאשר פלש הנסיך הספרדי אלפונזו לסרדיניה הוא הביא עימו סוחרים יהודים. סוחרי האי עסקו במסחר עם איטליה, סיציליה וספרד. היה גם [[רופא]] בשם "חיים מקפריסין" שחקר צמחים רפואיים באי. רופא מפורסם אחר היה "שלמה אברונקוס" שהתפרסם כמנתח. קהילת אלג'רו שילמה סכום גדול תמורת הזכות לכרות את הכסף באי. היהודים שכבר היו באי עסקו ברוכלות ונפח (מקצוע, ניתן היה להכיר במשכנות היהודים לפי נקישות הפח שנשמעו מהם. בסרדיניה הוקמו קהילות יהודיות. חבריהן היו סוחרים, בעלי מלאכה ורופאים. אחדים מהם הגיעו לעושר רב. הם התיישבו בערים קליארי (Cagliari), ססארי (Sassari), אוריסטנו (Oristano) ואלגרו (Alghero). בערים אלה הם היו מרוכזים ברובע מיוחד והיו להם מוסדות שיפוט אוטונומיים וכן הזכות לגבות מיסים מכל יהודי שהתגורר בעיר למעלה מ-30 יום.

אישיות שבלטה בין יהודי סרדיניה הייתה: יהודה בן דויד הרופא. הוא היה רופא המלכה ב[[צרפת]], צורף לשיירת המלך בביקורו בסרדיניה. קנה לו ידיעה בספרות ה[[תלמוד]] ומונה לרבה של קהילת קאליארי. המינוי אושר על ידי המלך שהרחיב סמכותו על כל יהודי האי. משנת 1430 חלה הרעה במצבם של היהודים בסרדיניה: היה נסיון לרכז אותם ברובע מיוחד, נקבע כי יהודי אשר יבזה את ה[[נצרות]] יכרתו את שתי ידיו ונאסר עליהם לעזוב את האי ללא רשות המלך.

בתחילת המאה ה-15, כאשר אוכלוסיית העיר הגדולה בסרדיניה, קאליארי, נאמדה ב-10,000, מספר היהודים היה 1,000; באלג'רו - 800, בססארי - 300 באוריסטנו - עוד פחות. בעיר האחרונה הרחוב שבו גרו היהודים נקרא "ruga de sos Judeos". היהודים נטלו חלק במימון הכיבוש של האי ובבנית מערכת ההגנה עליו. הם בנו את המגדל המכונה "מגדל היהודים" באלגרו (ראו תמונה).

היהודים נשארו בסרדיניה עד 1492, מועד בו גורשו מכל השטחים שהיו בשליטה ספרדית. אחדים מהיהודים המירו את דתם והיו לקתולים. הם המשיכו להחזיק בשמות המשפחה הקודמים שלהם כגון: קומפרט (Comprat), בונפיל (Bonfill) וקרקאסונה (Carcasona). שמות משפחה אחרים שונו במעט לעומת המקור העברי: נתן הפך להיות נייתנה (Naitana), מנחם הפך להיות מנאי (Manai) ופרסיס - לפרסי (Farci).

==קהילת קאליארי==
[[תמונה:Copy of ghetto degli Ebrei.jpg|left|thumb|250px|שלט הכוונה ב via santa croce gia vico del Giudei למוזיאון בשם גטו היהודים]]
[[תמונה:Fondamento dell la chiesa may be sinagoga146.jpg|left|thumb|250px|יסודות כנסייה - בשלט הסברה מצוין כי הכנסייה בנויה על יסודות בית כנסת יהודי]]
[[תמונה:Caserma San CARLO.jpg|left|thumb|250px|שער הכניסה למחנה הצבאי "הגטו של היהודים" הכתובת: CAROLVS EMANVEL SARDINIAE REX OPTIMVS
CAROLI MARCHIONIS RIVAROL PROREGIS CVRA
STATIONEM HANC MILITVM SOLATIO POSITAM
DIVI CAROLI TITVLO SAPIENTER ORNAVIT
ANNO DOMINI MDCCXXXVIII]]
[[תמונה:La caserma ghetto degli ebrei.jpg|left|thumb|250px|מבנה "הגטו של היהודים"]]
בעיר "קאליארי" (Cagliari) הייתה הקהילה היהודית הגדולה של העיר. עדות כתובה ראשונה להימצאות יהודים באי יש לנו מ[[המאה ה-6]]. האפיפיור, גרגוריוס הראשון,590-604 הורה ל[[מומר]], בשם פיטר , להפסיק להציק ליהודי קאליארי. הוא נהג בחג ה"פסחא" הנוצרי לתלות בבית הכנסת צלמים נוצרים.

במאה ה-8 היו שנים מחכמי היהודים, אברהם וקאנאים, "אשר העתיקו וביארו את כתובות הפיניקים שהיו בידי גיאלימו ואת הכתובת הפיניקים שנתגלו בהיכל מאסו. הסופר סיווירינו מזכיר כי בית הכנסת שהיה ברחוב אליאמה נשרף בשנת 790 בידי נוצרים קנאים"<ref> מקור: '''אוצר ישראל'''</ref>

יהודים מפורסמים שהיו בעיר היו <ref name=rot>מקור:'''בצלאל רות ''' </ref>:
* חיים מקפריסין או חיים מן היפרי שכתב מחקר על צמחים מסרדיניה אשר יכלו לשמש לרפואה.
* שלמה אברונקוס שהיה מנתח מפורסם.
* יצחק אימיס (Eymies) היה רופא מומחה ונקרא בשנת [[1460]] להיות רופא העיר.

אחרים עסקו בסחר בינלאומי וניצלו את קשריהם עם הקהילות היהודיות ברחבי הים התיכון. בקליארי היה גם רובע של נפחים יהודים. "רעש נקישות הפטישים ממנו נשמע בכל רחבי האי והוא זוהה עם היהודים" <ref name=rot/>.

בשנת 1258 הרפובליקה הימית של פיזה שלטה באי ונתנה רשות ליהודים להתגורר בחלק המבוצר של העיר.
בהמשך, תחת שליטתו של "אלפונסו דה בנינגו" (Alfonso de Beningo) 1327-1336) חיו היהודים בתחום שנקבע להם באזור "סנטה קרוצ'ה" והיה להם בית קברות משלהם. היו להם גם זכויות אחדות: הם הורשו לעבוד ביום ראשון ולהימנע מכריית ברך כאשר עברה תהלוכה דתית. אבל מצבם היה סביר לעומת מה שקרה במאות הבאות.

בשנת 1335 נתנה לקהילת קליארי כל הזכויות מהן נהנו יהודי [[ברצלונה]] שבספרד. היא הורשתה לגבות מיסים גם מיהודים המצויים זמנית בעיר. השלטון הארגוני ציווה על מועצת העיר לבטל את החוקים נגד יהודים. בשנת 1381 הם הורשו להקים בית כנסת ברחוב המוביל למצודה היום via santa croce . כאשר הורחב בית הכנסת אחרי חמישים שנה הותר ליהודים לפאר את הקירות הפנימיים בסמל המלוכה<ref name=rot/>. בית כנסת שהוקם במאה ה-13 על ידי יהודים מפיזה נמצא היכן שהיום הקתדרלה: Basilica di Santa Croce . בשלט ההסברה של עירית קליארי ליד הכנסייה כתוב שהיא נבנתה על יסודות בית כנסת. הריכוז היהודי בעיר קליארי היה באזור זה שהוא החלק הנמוך של המצודה אשר כונה אז : vicus Iudeorum.

בשנת 1360 מימנו יהודי קליארי מגדל שמירה בכניסה לעיר אלגרו. על המגדל, שנהרס, היה שלט כי יהודי קליארי מימנו את הקמתו. בשנת 1387 נתפרסמה תקנה לפיה שלשה "מזכירים" יהודים יורשו לדון בסכסוכים בין היהודים ואפילו בין היהודים לנוצרים עד לסכום נתון.

החיים היהודיים היו מסביב לנמל. היהודים היו סוחרים, רוכלים נודדים וחלפני כספים. היו גם רופאים. בשנת 1459 כתב "אברמו די צ'יפרו" (Abramo di Cipro) ספר רפואה באמצעות צמחי מרפא. היהודים העניים יותר סחרו בגרוטאות של מתכות, בבגדים משומשים ואפילו יצרו גבינות.

במחצית השנייה של המאה ה-15 גברו הגזרות נגד היהודים: הם חויבו לשאת טלאי מיוחד, לגור בתחום שנקבע להם ולנעול נעלים שחורות. המהגרים שהגיע לעיר מספרד ומפורטוגל לא הורשו לקבל עבודה ללא רשות מרב הקהילה ומאושר על ידי הבישוף המקומי. עונש מיתה הושט על העבריינים. בשנת 1492 גורשו היהודים מהאי. בית הכנסת הפך ל"Basilica di Santa Croce ". ברחוב היהודים vico del Giudei, לפי אחד המקורות, היה תבליט של [[המנורה|מנורה]].

לקראת סוף המאה ה-15 הגיעה סופה של הקהילה. בשנת 1488 פורסמו חוקים אנטי-יהודיים: נאסרו מגעים ויחסים כל שהם עם נוצרים, הם בודדו באזור מיוחד, הוטל עליהם לחבוש כובע אופייני, לשאת אות קלון . בתחום המסחרי נקבע כי נאסר על יהודים להעמיד דוכנים בשוק במקומות שבהן יתחרו בבעלי דוכנים נוצרים וכן נאסרה פתיחת העסקים בימי ראשון ובשאר המועדים הנוצריים. כמו כן, היה עליהם להימנע מהעסקת עבדים ושפחות נוצרים. הרב קליארי נדרש להודיע מיד לארכיבישוף על כל יהודי שבא מחו"ל "בכדי שיהיה אפשר לאחוז באמצעי זהירות לשמירת המאמינים "מפני הטומאה". הפרתו היה כרוכה בעונש מוות <ref name=rot/>.

בשנת 1493 הוקמה אינקויזיציה. כרוניקן סארדי כותב כי יהודי קליארי התאספו ביום 31 ביולי 1492 והפליגו יחדיו ל[[אפריקה]] "בנשאם עימם את ספרי הקודש". חלק המשיך ל[[קונסטנטינופול]]<ref name=rot/>. אוניות עמוסות מיהודי קליארי עגנו בנאפולי. יש ידיעות כי רבים נהרגו בדרך. יש להניח כי חלק מהם השתקעו בטורקיה. שם משפחה מקובל בקרב היהודים הוא "סרדי" שמוצאו מסרדיניה.

במאה ה-18 הוקם ב - via santa croce בסיס צבאי בשם Caserma San Carlo . בהמאה ה-20 נוטש והיה למקלט למשפחות עניות. פליטים נוספים ברחו למבנה ב[[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הופצצה על ידי [[בעלות הברית]]. ולימים הוא כונה בשם המושאל הגטו של היהודים Ghetto degli Ebrei . אמנם הוא מצוי ברחוב היהודים לשעבר אבל אין לו כל קשר ליהודים. היום יש במקום מוזאון .‏‏<ref>‏ אם כי ביום הזיכרון לשואה הציגו בו יצירות מעניני היום.‏</ref>
כיום יש יהודים בודדים בעיר, המקבלים שירותים דתיים מקהילת [[יהדות רומא|יהודי רומא]].

==קהילת אלגרו==

[[תמונה:Carrero dels Hebreus.jpg|left|thumb|250px|"רחוב היהודים"]]

יהדות אלגרו זכתה לפריחה מיוחדת במחצית השנייה של המאה ה-14 לאחר הכיבוש הספרדי של האי. בית כנסת נבנה בעיר בשנת 1381, והורחב בשנת 1438. בית קברות היה קיים כבר בשנת 1383, והוא הוגדל בשנת 1435. בשנת 1390 הגיע לעיר הרופא וחכם ה[[קבלה]] יהודה בן דוד מ[[מרסיי]]. הוא נבחר ל[[רב]]ם של יהודי קליארי, ושימש בתפקיד לפחות עד 1408, וכן מונה כ[[שופט]] לכל [[יהדות סרדיניה|יהודי סרדיניה]].

במהלך המאה ה-15 עלתה חשיבותם של יהודי העיר, והקהילה אספה 1,600 דוּקָטים לצורך פיתוח המכרות באי. שני יהודים אחרים מימנו את חיזוק חומות העיר בשנת 1423. ב-1467 מונה משה די קרקאסוני על ידי המשנה למלך לממונה הראשי על "בית המשפטים" <ref>מקור: [[אוצר ישראל]] עמוד 287</ref> של העיר. יחד עם אחיו, נינו קרקאסוני, עסק במתן הלוואות ששימשו לבניית [[אוניה|אוניות]] מלחמה ואספקה ל[[צבא]]. שמואל קרקאסוני ויעקב הכהן היו ראשי הקהילה, ובנו את בית הכנסת הגדול בשנת 1454. לפי סברה אחת בני משפחת קרקאסוני, אשר לא רצו לאבד את ממונם, המירו את דתם עת גורשו יהודי סרדיניה ב-1492.

אחת הסימטאות היוצאות מרחוב ארזמוס, מול הקתדרלה, מכונה בשם "קררו דלס הבראוס ("Carrero' dels Hebreus"), היינו, רחוב היהודים. היום אין בעיר קהילה יהודית.

==הערים ה"יהודיות"==

[[תמונה:Comune_di_sinnai.jpg|left|thumb|250px|סמל העיר סיני - בסמל לוחות הברית]]
קיימות בסרדיניה שתי ערים אשר לדעת חוקרים מקור שמן הוא עברי: [[סיני (עיר בסרדיניה)|סיני]] ו-[[מרקלגוניס]] (Maracalagonis) ושמה מורכב משני מילים : '''מרה''' (Mara) ו-'''קלגוניס''' (Calagonis) אולי "כלכלה". שתי המילים הן ממקורות [[שפות שמיות|שמיים]], אשר מתורגמים ל"ביצה" ו"מקום פורה", תיאורים המתאימים לעיר. מכאן נובעת התאוריה על נסיבות היווצרות ההתיישבות בעיר. לפי ההיסטוריון סלוטור ויטל (Salvatore Vidal) מאוניברסיטת קליארי, ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] הוקמו באזור שני כפרים: מרה וקלגוניס. מקורם של השמות הוא משתי מילים שמיות: המרה (Hamara) וכלכלה (Chalaca), מרה, כמו המקום בו בני ישראל עברו ב[[מדבר סיני]] בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. היישוב השני, שנקרא קלגוניס (Kalagonis), נחשב פורה מאוד וגרו בו לפי השערה 80,000 תושבים.

==עקבות השפה העברית==
מחקר הלשון הסרדינית הביא למסקנה כי 38% מכלל השמות של המקומות מקורם מן השפות השמיות. נמצאו 750 שמות ממקור שמי. הדוגמה הבולטת היא השימוש במילה '''סיני'''. בסרדיניה ההטעמה של מילה זו הוא כמו בשפה העברית. נוהגים לציין שיש טריטוריה שבה שולטת המילה סיני, בדרום האי. המילה הזאת מופיעה ברישומים כבר משנת 1089, דהיינו לפני בוא אנשי ג'נובה וספרד לאי.

השם סיני מופיע ב-"Carta volgare di Marsiglia" שנכתבה בשנים 1089-1103 באותיות יווניות הנקראות במבטא העברי "Sìnnai". מאתיים וחמישים שנה לאחר מכן, בשנת [[1341]], נמצא הבטוי "Sinay" המופיע במסמכים רשמיים ולכן ההשערה היא שמקור הביטוי אינו אחר מאשר ה[[מקרא]]. למרות אלפיים השנה שחלפו מאז דרכה רגלם של היהודים על אדמת סרדיניה לראשונה, נשמר המבטא של שם זה. כך מציינים כי ב[[דיאלקט]] [[לטינית|לטיני]] צריך היה לבטא סיני כך "Sìn (n) to i" אך התושבים המקומיים מבטאים "Sinnái" כמו שמקובל בעברית.

נוהגים בסרדיניה להשתמש באותיות כפולות כמו: "Galilla" המיושמת בסרדיניה ל "Villasalto". יש גם השימוש במילה: "Noè" - נח, בהקשר ל[[יין]] ומונח ל"יין נקי" הוא :"nasqu " כלומר [[נסך]].

== לקריאה נוספת ==
* '''קדמוניות היהודים''' כרך שלישי, יוסף בן מתתיהו (פלביוס יוספוס), תרגם מיוונית - אברהם שליט, הוצאת מוסד ביאליק, תשכ"ג.
* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.
* לוצ'אנו טאס, '''יהודי איטליה''', ספריית מעריב, תל אביב, 1978

<div style="direction: ltr;">
* Annie Sacerdoti,'''Guida All'Italia Ebraica''',Marietti, Casale Monferrato,1986
</div>

== הערות שוליים ==
<references />

==קישורים חיצוניים==

* [http://it.wikipedia.org/wiki/Ghetto_degli_Ebrei_(ex_Caserma_%22San_Carlo%22) Ghetto degli ebrei (ex caserma San Carlo)] - אתר הוויקיפדיה האיטלקית
* [http://www.morasha.it/zehut/index.html על שרידים ארכאולוגיים יהודיים באי] (בדף המתקבל יש להקליד חיפוש "sardegna" כדי להגיע למאמר)
* [http://www.comune.maracalagonis.ca.it/index1.htm אתר העיר מרקלגוניס - ראו מבוא היסטורי]
*[http://www.linguasarda.com/htm/Linguista/Sinnai,%20gli%20Ebrei%20%20e%20la%20toponomastica%20antica.htm על נושא הפונטיקה והגנטיקה Sinnai, gli Ebrei e la toponomastica antica]
* [http://picasaweb.google.com/dani36/JewsOfSardegna תמונות מאתרים יהודיים בסרדיניה]

[[קטגוריה:יהדות איטליה|סרדיניה]]