https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94 2026-05-30T09:14:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=158168&oldid=prev 2022-11-23T21:38:58Z

<p>ביטול גרסה 158148 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/95.86.106.74" title="מיוחד:תרומות/95.86.106.74">95.86.106.74</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:95.86.106.74&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:95.86.106.74 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:38, 23 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". על הנוכחות של יהודים בעיר ידוע כי במאה ה-12 התיישב בה, לזמן מה, פרשן המקרא רבי [[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>[[משה זכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>]], מראשי הקבלה הקוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. אם כי, לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". על הנוכחות של יהודים בעיר ידוע כי במאה ה-12 התיישב בה, לזמן מה, פרשן המקרא רבי [[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה הרב [[משה זכות]], מראשי הקבלה הקוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. אם כי, לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כלל בסידור התפילה של [[יהדות איטליה]] את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כלל בסידור התפילה של [[יהדות איטליה]] את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=158148&oldid=prev 2022-11-17T23:43:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:43, 17 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". על הנוכחות של יהודים בעיר ידוע כי במאה ה-12 התיישב בה, לזמן מה, פרשן המקרא רבי [[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה הרב [[משה זכות]], מראשי הקבלה הקוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. אם כי, לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". על הנוכחות של יהודים בעיר ידוע כי במאה ה-12 התיישב בה, לזמן מה, פרשן המקרא רבי [[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>[[משה זכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>]], מראשי הקבלה הקוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. אם כי, לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כלל בסידור התפילה של [[יהדות איטליה]] את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כלל בסידור התפילה של [[יהדות איטליה]] את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> </table>

95.86.106.74 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=17484&oldid=prev 2008-12-15T08:17:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:17, 15 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יהדות מנטובה''' היה לה עידן זהב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </del> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאה </del>ה-16 בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[[מנטובה]]. מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה - כ7% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו יהודים מתושבי  העיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אצל </del>משפחת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדוכס </del>בתור [[רופא|רופאים]], [[שחקן|שחקנים]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאים]]. עם זאת עיסוקם המרכזי היה [[בנק|בבנקאות]] ומתן הלוואת בריבית. שכן, הסיבה העיקרית לכך שהורשו לגור בעיר הייתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקמת  </del>מוסדות להלוואה בריבית, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפקיד </del>שהיה אסור לנוצרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יהדות מנטובה''' היה לה עידן זהב  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[המאה </ins>ה-16<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מאה ה-16]], </ins>בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[[מנטובה]]. מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה - כ7% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו יהודים מתושבי  העיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרתו את </ins>משפחת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליטי העיר </ins>בתור [[רופא|רופאים]], [[שחקן|שחקנים]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאים]]. עם זאת עיסוקם המרכזי היה [[בנק|בבנקאות]] ומתן הלוואת בריבית. שכן, הסיבה העיקרית לכך שהורשו לגור בעיר הייתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במטרה שיקימו </ins>מוסדות להלוואה בריבית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיסוק </ins>שהיה אסור לנוצרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה החלה במאות קודמות. </del>ידוע כי במאה ה-12 <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבר בעיר והתיישב </del>בה לזמן מה פרשן המקרא [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </del>משה זכות]], מראשי הקבלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלוריאנית </del>- אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </ins>הנוכחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של יהודים בעיר </ins>ידוע כי במאה ה-12 <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התיישב </ins>בה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>לזמן מה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>פרשן המקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>[[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>[[משה זכות]], מראשי הקבלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקוריאנית </ins>- אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כי, </ins>לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כלל בסידור התפילה של [[יהדות איטליה]] את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה, הדוכסות עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק [[האימפריה הרומית הקדושה]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוצאה, </del>העיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> עברה </del>מלחמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבות</del>. חיילות [[לאנדסקנכט]], חילות שכירים [[גרמניה|גרמנים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידועים </del>באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא עיתם את [[דבר|מחלת הדבר]]. כמקובל ב[[ימי הביניים]]  ממסד ה[[כומר|כמורה]] יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה אצל היהודים הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנמוך יותר </del>. במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות "בוצולו" (principe di Pozzolo), היום  בעיר בוצולו (Bozzolo) (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר [[פו]], ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאז </del>החלה הירידה ההדרגתית של היהודים במנטובה ומרביתם עזבו אותה ‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.mosaico-cem.it/comunita_mantova.php MISAICO בטאון הקהילה היהודית במילאנו]‏&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד, כאשר  הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה, הדוכסות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של העיר </ins>עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם </ins>[[האימפריה הרומית הקדושה]]. העיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התחוללו </ins>מלחמות. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>חיילות [[לאנדסקנכט]], חילות שכירים [[גרמניה|גרמנים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הידועים </ins>באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא עיתם את [[דבר|מחלת הדבר]]. כמקובל ב[[ימי הביניים]]  ממסד ה[[כומר|כמורה]] יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה אצל היהודים הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמוך ביותר </ins>. במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות "בוצולו" (principe di Pozzolo), היום  בעיר בוצולו (Bozzolo) (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר [[פו]], ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאה ה-17  </ins>החלה הירידה ההדרגתית של היהודים במנטובה ומרביתם עזבו אותה ‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.mosaico-cem.it/comunita_mantova.php MISAICO בטאון הקהילה היהודית במילאנו]‏&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בעת החדשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בעת החדשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מראשית המאה ה-18 החלו יהודים לשוב לעיר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק </del>הגיעו מארצות מרכז אירופה והוקמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה </del>קהילה [[אשכנז|אשכנזית]]. משנת 1791 הוקנו זכויות אזרחיות ליהודים בעיר. היה זה בעקבות העברת השלטון בעיר לידי [[בית הבסבורג]]. בסוף המאה ה-18 הגיע צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] לעיר. רב העיר, אברהם ויטה קולוניה (Abraham Vita Cologna) נבחר להשתתף ב[[הסנהדרין של פריז]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מראשית המאה ה-18 החלו יהודים לשוב לעיר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פליטים </ins>הגיעו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאיטליה - בעיקר הצפונית - </ins>מארצות מרכז אירופה והוקמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנטובה  </ins>קהילה [[אשכנז|אשכנזית]]. משנת 1791 הוקנו זכויות אזרחיות ליהודים בעיר. היה זה בעקבות העברת השלטון בעיר לידי [[בית הבסבורג]]. בסוף המאה ה-18 הגיע צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] לעיר. רב העיר, אברהם ויטה קולוניה (Abraham Vita Cologna) נבחר להשתתף ב[[הסנהדרין של פריז]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתהליך [[איחוד איטליה]] היו בין יהודי העיר אישים מפורסמים שנטלו חלק בהקמת [[איטליה|ממלכת איטליה]]כמו: ג&#039;יוספה פינצי (Giuseppe Finzi) וריברולו מנטובני (Rivarolo Mantovano). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] מספרם של יהודי העיר פחת והיום רק משפחות בודדות מצויות בעיר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתהליך [[איחוד איטליה]] היו בין יהודי העיר אישים מפורסמים שנטלו חלק בהקמת [[איטליה|ממלכת איטליה]]כמו: ג&#039;יוספה פינצי (Giuseppe Finzi) וריברולו מנטובני (Rivarolo Mantovano). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] מספרם של יהודי העיר פחת והיום רק משפחות בודדות מצויות בעיר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו- piazza Sermide. הבנינים באזור שומרים על ייחודם מהעבר ולא שונו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו- piazza Sermide. הבנינים באזור שומרים על ייחודם מהעבר ולא שונו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעיר יש היום שני אתרים יהודים, מלבד [[בית קברות]],  שניהם במרכז הגטו ההיסטורי: בית הכנסת ובית ה[[רב]]. בית הכנסת הנוכחי הוא במבנה של שלוש קומות אשר משנת 1825 שימש כ[[בית אבות]]. בית הכנסת הוקם בשנים  1899 - 1902 והוא בקומה השנייה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעיר יש היום שני אתרים יהודים, מלבד [[בית קברות]],  שניהם במרכז הגטו ההיסטורי: בית הכנסת ובית  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב]]. בית הכנסת הנוכחי הוא במבנה של שלוש קומות אשר משנת 1825 שימש כ[[בית אבות]]. בית הכנסת הוקם בשנים  1899 - 1902 והוא בקומה השנייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בית הרב&quot; הוא מבנה, שכנראה היה גר בו הרב. חזית המבנה מקושטת בקישוטים ובציורים בנוסח [[המאה ה-17]] ובפנלים עם ציורים מה[[תנ&quot;ך]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בית הרב&quot; הוא מבנה, שכנראה היה גר בו הרב. חזית המבנה מקושטת בקישוטים ובציורים בנוסח [[המאה ה-17]] ובפנלים עם ציורים מה[[תנ&quot;ך]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביוזמת פרופ&#039; מאורו פירני (Mauro Perani), מרצה ליהדות באוניברסיטת בולניה, ובמימון רשויות ממשלתיות ובנקים מקומיים יצא לאור כרך ובו תיועד של של המצבות ב-14 בתי קברות יהודיים במנטובה והסביבה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביוזמת פרופ&#039; מאורו פירני (Mauro Perani), מרצה ליהדות באוניברסיטת בולניה, ובמימון רשויות ממשלתיות ובנקים מקומיים יצא לאור כרך ובו תיועד של של המצבות ב-14 בתי קברות יהודיים במנטובה והסביבה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר כולל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיאור </del>ותעתיק של 250 מצבות שנמצאות ב-14 בתי קברות בעיר ובסביבתה. בניגוד לבתי הקברות הנוצרית, היהודית קברו את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיתהן </del>רחוק מהעיר. אולי בשל כך נשמרו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר כולל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את סיפור תולדות הקהילות ותיאור </ins>ותעתיק של 250 מצבות שנמצאות ב-14 בתי קברות בעיר ובסביבתה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בינהם בערים הבאות: בוזולו (Bozzolo), גזואולו (Gazzuolo), אוסטיאנו (Ostiano), פומפונסקו (Pomponesco), רוורה (Revere), בוצולוריוולורו מנטובנו (Boozzolorivarolo Mantovano), סביונטה (Sabbioneta ) - שם בית כנסת משוחזר המשמש מוזיאון, סרמידה (Sermida), ויאדנה (Viadana) ואדנדום (Addendum</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגוד לבתי הקברות הנוצרית, היהודית קברו את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתיהן </ins>רחוק מהעיר. אולי בשל כך נשמרו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהמצבות ניתן ללמוד על הפיוט והשירה העברית. טובי המשוררים מאותה תקופה חיברו קינות ופיוטים אשר נכתבו על המצבות. לדוגמא, הרב[[יהודה ממודינה]] כתב למעלה מ-150 שירים למצבות, כולל למצבה שלו... היתה זו פרנסה שכן משפחות עשירות נהגו לשלם עבור יצירות אלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהמצבות ניתן ללמוד על הפיוט והשירה העברית. טובי המשוררים מאותה תקופה חיברו קינות ופיוטים אשר נכתבו על המצבות. לדוגמא, הרב [[יהודה ממודינה]] כתב למעלה מ-150 שירים למצבות, כולל למצבה שלו... היתה זו פרנסה שכן משפחות עשירות נהגו לשלם עבור יצירות אלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משה זכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שילב בדברים על המצבה מדרשי חז"ל אשר תיארו את ייסורי חיבוט הקבר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי משה זכות שילב בדברים על המצבה מדרשי חז"ל אשר תיארו את ייסורי חיבוט הקבר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הנכללים בחיבורו [[משה זכות#"תפתה ערוך"|"תפתה ערוך"]]</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהדות איטליה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קהילות יהודיות באיטליה</ins>]]</div></td></tr> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=9467&oldid=prev 2008-12-06T18:49:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:49, 6 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יהדות מנטובה''' היה לה עידן זהב הייתה  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[המאה </del>ה-16<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מאה ה-16]] </del>בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[[מנטובה]]. מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה - כ7% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו יהודים מתושבי  העיר אצל משפחת הדוכס בתור [[רופא|רופאים]], [[שחקן|שחקנים]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאים]]. עם זאת עיסוקם המרכזי היה [[בנק|בבנקאות]] ומתן הלוואת בריבית. שכן, הסיבה העיקרית לכך שהורשו לגור בעיר הייתה הקמת  מוסדות להלוואה בריבית, תפקיד שהיה אסור לנוצרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יהדות מנטובה''' היה לה עידן זהב הייתה  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאה </ins>ה-16 בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[[מנטובה]]. מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה - כ7% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו יהודים מתושבי  העיר אצל משפחת הדוכס בתור [[רופא|רופאים]], [[שחקן|שחקנים]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאים]]. עם זאת עיסוקם המרכזי היה [[בנק|בבנקאות]] ומתן הלוואת בריבית. שכן, הסיבה העיקרית לכך שהורשו לגור בעיר הייתה הקמת  מוסדות להלוואה בריבית, תפקיד שהיה אסור לנוצרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-9466:rev-9467:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=9466&oldid=prev 2008-12-06T18:48:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:48, 6 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td></tr> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=9465&oldid=prev 2008-12-06T18:48:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:48, 6 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבע</del>[[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה רבי [[משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה רבי [[משה זכות]], מראשי הקבלה הלוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-9462:rev-9465:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=9462&oldid=prev 2008-12-06T17:06:30Z

<p><span class="autocomment">תולדות הקהילה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:06, 6 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הקהילה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא רבע[[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבע</del>[[משה זכות]], מראשי הקבלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקוריאנית </del>- אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיר כונתה על-ידי יהודי העיר "מן-טובה" כמו שהארץ בה גרו נקראה "אי-טל-יה". הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא רבע[[אברהם אבן עזרא]].  בתקופת הרנסנס חי בה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>[[משה זכות]], מראשי הקבלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלוריאנית </ins>- אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה, הדוכסות עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק [[האימפריה הרומית הקדושה]]. כתוצאה, העיר  עברה מלחמות רבות. חיילות [[לאנדסקנכט]], חילות שכירים [[גרמניה|גרמנים]] ידועים באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא עיתם את [[דבר|מחלת הדבר]]. כמקובל ב[[ימי הביניים]]  ממסד ה[[כומר|כמורה]] יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה אצל היהודים הוא הנמוך יותר . במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות "בוצולו" (principe di Pozzolo), היום  בעיר בוצולו (Bozzolo) (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר [[פו]], ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו. מאז החלה הירידה ההדרגתית של היהודים במנטובה ומרביתם עזבו אותה ‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.mosaico-cem.it/comunita_mantova.php MISAICO בטאון הקהילה היהודית במילאנו]‏&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה, הדוכסות עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק [[האימפריה הרומית הקדושה]]. כתוצאה, העיר  עברה מלחמות רבות. חיילות [[לאנדסקנכט]], חילות שכירים [[גרמניה|גרמנים]] ידועים באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא עיתם את [[דבר|מחלת הדבר]]. כמקובל ב[[ימי הביניים]]  ממסד ה[[כומר|כמורה]] יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה אצל היהודים הוא הנמוך יותר . במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות "בוצולו" (principe di Pozzolo), היום  בעיר בוצולו (Bozzolo) (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר [[פו]], ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו. מאז החלה הירידה ההדרגתית של היהודים במנטובה ומרביתם עזבו אותה ‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.mosaico-cem.it/comunita_mantova.php MISAICO בטאון הקהילה היהודית במילאנו]‏&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בעת החדשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בעת החדשה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-9417:rev-9462:php=table --> </table>

85.250.63.146 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=9417&oldid=prev 2008-12-03T23:17:46Z

<p>דף חדש: &#039;&#039;&#039;יהדות מנטובה&#039;&#039;&#039; היה לה עידן זהב הייתה ב<a href="/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="המאה ה-16 (הדף אינו קיים)">מאה ה-16</a> בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;יהדות מנטובה&#039;&#039;&#039; היה לה עידן זהב הייתה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] בתקופת שלטונה של הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga) ב[[מנטובה]]. מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה - כ7% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו יהודים מתושבי העיר אצל משפחת הדוכס בתור [[רופא|רופאים]], [[שחקן|שחקנים]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאים]]. עם זאת עיסוקם המרכזי היה [[בנק|בבנקאות]] ומתן הלוואת בריבית. שכן, הסיבה העיקרית לכך שהורשו לגור בעיר הייתה הקמת מוסדות להלוואה בריבית, תפקיד שהיה אסור לנוצרים.<br /> <br /> ==תולדות הקהילה==<br /> <br /> העיר כונתה על-ידי יהודי העיר &quot;מן-טובה&quot; כמו שהארץ בה גרו נקראה &quot;אי-טל-יה&quot;. הנוכחות בה החלה במאות קודמות. ידוע כי במאה ה-12 עבר בעיר והתיישב בה לזמן מה פרשן המקרא רבע[[אברהם אבן עזרא]]. בתקופת הרנסנס חי בה רבע[[משה זכות]], מראשי הקבלה הקוריאנית - אשר בצעירותו למד את השפה ה[[לטינית]]. לאחר שעמד על דעתו צם 40 יום במטרה לשכוח את השפה הזרה. הוא כלל בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי חכמי צפת.<br /> <br /> בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו יוגבלו לארבעה שערים. באותה עת היו באזור ששה בתי כנסת, לפי העדות ולפי המשפחות.<br /> <br /> באותה שנה, הדוכסות עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק [[האימפריה הרומית הקדושה]]. כתוצאה, העיר עברה מלחמות רבות. חיילות [[לאנדסקנכט]], חילות שכירים [[גרמניה|גרמנים]] ידועים באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא עיתם את [[דבר|מחלת הדבר]]. כמקובל ב[[ימי הביניים]] ממסד ה[[כומר|כמורה]] יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה אצל היהודים הוא הנמוך יותר . במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות &quot;בוצולו&quot; (principe di Pozzolo), היום בעיר בוצולו (Bozzolo) (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר [[פו]], ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו. מאז החלה הירידה ההדרגתית של היהודים במנטובה ומרביתם עזבו אותה ‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.mosaico-cem.it/comunita_mantova.php MISAICO בטאון הקהילה היהודית במילאנו]‏&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> ==בעת החדשה==<br /> <br /> מראשית המאה ה-18 החלו יהודים לשוב לעיר. חלק הגיעו מארצות מרכז אירופה והוקמה בה קהילה [[אשכנז|אשכנזית]]. משנת 1791 הוקנו זכויות אזרחיות ליהודים בעיר. היה זה בעקבות העברת השלטון בעיר לידי [[בית הבסבורג]]. בסוף המאה ה-18 הגיע צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] לעיר. רב העיר, אברהם ויטה קולוניה (Abraham Vita Cologna) נבחר להשתתף ב[[הסנהדרין של פריז]].<br /> <br /> בתהליך [[איחוד איטליה]] היו בין יהודי העיר אישים מפורסמים שנטלו חלק בהקמת [[איטליה|ממלכת איטליה]]כמו: ג&#039;יוספה פינצי (Giuseppe Finzi) וריברולו מנטובני (Rivarolo Mantovano). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] מספרם של יהודי העיר פחת והיום רק משפחות בודדות מצויות בעיר.<br /> <br /> ניתן להבחין בשרידי הגטו העתיק באזור הרחובות: via Governolo, piazza Bertazzoli, via Norsa <br /> ו- piazza Sermide. הבנינים באזור שומרים על ייחודם מהעבר ולא שונו.<br /> <br /> בעיר יש היום שני אתרים יהודים, מלבד [[בית קברות]], שניהם במרכז הגטו ההיסטורי: בית הכנסת ובית ה[[רב]]. בית הכנסת הנוכחי הוא במבנה של שלוש קומות אשר משנת 1825 שימש כ[[בית אבות]]. בית הכנסת הוקם בשנים 1899 - 1902 והוא בקומה השנייה. <br /> <br /> &quot;בית הרב&quot; הוא מבנה, שכנראה היה גר בו הרב. חזית המבנה מקושטת בקישוטים ובציורים בנוסח [[המאה ה-17]] ובפנלים עם ציורים מה[[תנ&quot;ך]].<br /> <br /> ==ספר המצבות==<br /> <br /> ביוזמת פרופ&#039; מאורו פירני (Mauro Perani), מרצה ליהדות באוניברסיטת בולניה, ובמימון רשויות ממשלתיות ובנקים מקומיים יצא לאור כרך ובו תיועד של של המצבות ב-14 בתי קברות יהודיים במנטובה והסביבה.<br /> <br /> הספר כולל תיאור ותעתיק של 250 מצבות שנמצאות ב-14 בתי קברות בעיר ובסביבתה. בניגוד לבתי הקברות הנוצרית, היהודית קברו את מיתהן רחוק מהעיר. אולי בשל כך נשמרו.<br /> <br /> מהמצבות ניתן ללמוד על הפיוט והשירה העברית. טובי המשוררים מאותה תקופה חיברו קינות ופיוטים אשר נכתבו על המצבות. לדוגמא, הרב[[יהודה ממודינה]] כתב למעלה מ-150 שירים למצבות, כולל למצבה שלו... היתה זו פרנסה שכן משפחות עשירות נהגו לשלם עבור יצירות אלה.<br /> <br /> רבי [[משה זכות]] שילב בדברים על המצבה מדרשי חז&quot;ל אשר תיארו את ייסורי חיבוט הקבר. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * יעקב לאטס, &#039;&#039;&#039;ארכיון של אבן&#039;&#039;&#039;, מקור ראשון, 28 נובמבר 2008<br /> <br /> &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;<br /> ב[[איטלקית]]<br /> <br /> Annamaria Mortari e Claudia Bonora.<br /> ,diretta da Mauro Perani<br /> IL GIARDINO DEGLI EBREI <br /> CIMITERI EBRAICI NEL MANTOVANO<br /> , Casa Editrice Giuntina di Firenze,<br /> 2008<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יהדות איטליה]]</div>

דניאל ונטורה