יהדות מנאוס - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־10:39, 1 ביולי 2011

2011-07-01T10:39:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:39, 1 ביולי 2011
שורה 17:		שורה 17:
	==תולדות יהודי המקום==		==תולדות יהודי המקום==

	היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור [[מצבה]] יהודית קדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון [[תר"ח]] (1848). [[אליהו בירנבוים]] מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלול שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת ~~לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא~~ אֳנִי ~~תַרְשִׁישׁ~~, ~~נֹשְׂאֵת~~ זָהָב וָכֶסֶף, ~~שֶׁנְהַבִּים~~ וְקֹפִים, ~~וְתֻכִּיִּים~~" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.		היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור [[מצבה]] יהודית קדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון [[תר"ח]] (1848). [[אליהו בירנבוים]] מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלול שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.

	בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת [[פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.		בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת [[פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.
שורה 39:		שורה 39:


	[[קטגוריה:יהדות אמריקה]]		[[קטגוריה:יהדות אמריקה\|מנאוס]]

דניאל ונטורה: /* תולדות יהודי המקום */

2009-03-11T06:09:11Z

תולדות יהודי המקום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:09, 11 במרץ 2009
שורה 17:		שורה 17:
	==תולדות יהודי המקום==		==תולדות יהודי המקום==

	היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור [[מצבה]] יהודית קדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון [[תר"ח]] ([[1848]]). [[אליהו בירנבוים]] מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלול שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.		היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור [[מצבה]] יהודית קדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון [[תר"ח]] (1848). [[אליהו בירנבוים]] מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלול שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.

	בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת ]]פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.		בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת [[פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.

	שנת 1810 מהווה ציון דרך אצל יהודי מנאוס בפרט ויהדות ברזיל בכלל. באותה שנה חדלה לפעול בפורטוגל [[אינקוויזיציה]]. יוצאי [[גירוש ספרד]] במרוקו הגיעו למצב בן מצבם בארץ המארחת היה בלתי נסבל: פיצוץ אוכלוסין בשכונות היהודיות המיוחדות, מחלות מדבקות, מאסר בידי השלטונות, הריסת בתי כנסת וסבל פיזי ונפשי. עקב הסכם סחר בין ברזיל ו[[בריטניה]] נפתח המדינה הדרום-אמריקאית לקליטת מהגרים והחלה בה תקופה של התפתחות ופריחה.		שנת 1810 מהווה ציון דרך אצל יהודי מנאוס בפרט ויהדות ברזיל בכלל. באותה שנה חדלה לפעול בפורטוגל [[אינקוויזיציה]]. יוצאי [[גירוש ספרד]] במרוקו הגיעו למצב בן מצבם בארץ המארחת היה בלתי נסבל: פיצוץ אוכלוסין בשכונות היהודיות המיוחדות, מחלות מדבקות, מאסר בידי השלטונות, הריסת בתי כנסת וסבל פיזי ונפשי. עקב הסכם סחר בין ברזיל ו[[בריטניה]] נפתח המדינה הדרום-אמריקאית לקליטת מהגרים והחלה בה תקופה של התפתחות ופריחה.

דניאל ונטורה: /* הסידור "נר ראש השנה" */

2009-03-11T06:08:16Z

הסידור "נר ראש השנה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:08, 11 במרץ 2009
שורה 9:		שורה 9:
	==הסידור "נר ראש השנה"==		==הסידור "נר ראש השנה"==

	~~[http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=21683&MenuID=852&ThreadID=1014022 אתר '''אומדיה'''] מוסר על~~ סידור תפילה מיוחד במינו הוצא השנה עבור יהודי האמזונס בצפון הברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית.		ארגון "שבי ישראל" מירושלים, העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבת "קהילות ישראל שאבדו" ליהדות הוציא לאור סידור תפילה מיוחד במינו הוצא השנה עבור יהודי האמזונס בצפון הברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית.

	~~הוצאת~~ סידור ~~תפילה זה נתאפשרה בעזרת ארגון~~ "~~שבי ישראל~~" ~~מירושלים~~, ~~העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבת~~ "~~קהילות ישראל שאבדו~~" ~~ליהדות~~		אפשר לראות בכך חלק מהמגמה להוצאת סידורי תפילה (ובפרט אצל קהילות הספרדים) כפי מנהג של קהילות ספציפיות, שהיה גבר שבשגרה בשנים האחרונות <ref>דוגמאות לכך: "סידור אבותינו" שמביא את כלל מנהגי מרוקו (כולל גם של מרוקו הספרדית), סידור "זכות יוסף" שמיועד ליהודי רודוס שהתיישבו בסיאטל, סידור "שערי בנימין" ליהודי דמשק שהתיישבו בדרום אמריקה וסידור מיוחד של קהילת פירנצה</ref> .

			כאשר בוחנים סידורים אלא, בדרך כלל, בהבדלים שהם בגדר דקה מן הדקה ביחס לסידורים הספרדיים הסטנדרטיים ולמעשה הנוסח הספרדי הוא די אחיד. הוצאת לאור נעשה יותר במטרה לתת זכר לקהילות שאינן קיימות יותר ואשר צאצאיהם התקמדו במקומות חדשים מאשר לצורך התפילה.

	==תולדות יהודי המקום==		==תולדות יהודי המקום==

דניאל ונטורה ב־17:10, 10 במרץ 2009

2009-03-10T17:10:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:10, 10 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''יהדות מנאוס''' ב[[ברזיל]] היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] בקר בעיר ומתאר את תולדות הקהילה ‏‏<ref>‏מקור ראשון 27 בפברואר 2009‏</ref>. בעיר קיים בית כנסת אחד "בית כנסת בית יעקב - רבי מאיר". בית הכנסת התארגן, לאחר שהתאחדו מתפללי שני בתי הכנסת שהוקמו בעיר: בית יעקב משנת 1928 ובית מאיר שנוסד לאחר מכן. הנוסח הוא של יהודי מרוקו הספרדית. תפילות מתקיים רק בשבת. לקהילה בית ספר יהודי "יעקב אזולאי" הפתוח יומיים בשבוע ל-70 תלמידים ובו לומדים יהדות ועברית .		[[תמונה:Synagogue_menaus.JPG\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת במנאוס - צילם: הרב אליהו בירנבוים [[מכון שטראוס עמיאל]] ]][[תמונה:Menaus_tora.JPG\|left\|thumb\|250px\|ספר התורה העתיק בן 400 שנה - צילם: הרב אליהו בירנבוים [[מכון שטראוס עמיאל]] ]]'''יהדות מנאוס''' ב[[ברזיל]] היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] בקר בעיר ומתאר את תולדות הקהילה ‏‏<ref>‏מקור ראשון 27 בפברואר 2009‏</ref>. בעיר קיים בית כנסת אחד "בית כנסת בית יעקב - רבי מאיר". בית הכנסת התארגן, לאחר שהתאחדו מתפללי שני בתי הכנסת שהוקמו בעיר: בית יעקב משנת 1928 ובית מאיר שנוסד לאחר מכן. הנוסח הוא של יהודי מרוקו הספרדית. תפילות מתקיים רק בשבת. לקהילה בית ספר יהודי "יעקב אזולאי" הפתוח יומיים בשבוע ל-70 תלמידים ובו לומדים יהדות ועברית .

	[http://jewishbrazil.com/brief.htm אתר יהדות ברזיל] מציע לא לבקר בעיר זו ללא הדרכה מאורגנת.		[http://jewishbrazil.com/brief.htm אתר יהדות ברזיל] מציע לא לבקר בעיר זו ללא הדרכה מאורגנת.

דניאל ונטורה: /* תולדות יהודי המקום */

2009-03-04T07:28:47Z

תולדות יהודי המקום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:28, 4 במרץ 2009
שורה 15:		שורה 15:
	==תולדות יהודי המקום==		==תולדות יהודי המקום==

	היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור מצבה ~~היהודיתקדומה~~ של מרדכי הכהן, מחודש סיון תר"ח (1848). ~~קיימת גם~~ אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]... וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.		היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור [[מצבה]] יהודית קדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון [[תר"ח]] ([[1848]]). [[אליהו בירנבוים]] מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלול שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.

	בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת ]]פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.		בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת ]]פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.
שורה 21:		שורה 21:
	שנת 1810 מהווה ציון דרך אצל יהודי מנאוס בפרט ויהדות ברזיל בכלל. באותה שנה חדלה לפעול בפורטוגל [[אינקוויזיציה]]. יוצאי [[גירוש ספרד]] במרוקו הגיעו למצב בן מצבם בארץ המארחת היה בלתי נסבל: פיצוץ אוכלוסין בשכונות היהודיות המיוחדות, מחלות מדבקות, מאסר בידי השלטונות, הריסת בתי כנסת וסבל פיזי ונפשי. עקב הסכם סחר בין ברזיל ו[[בריטניה]] נפתח המדינה הדרום-אמריקאית לקליטת מהגרים והחלה בה תקופה של התפתחות ופריחה.		שנת 1810 מהווה ציון דרך אצל יהודי מנאוס בפרט ויהדות ברזיל בכלל. באותה שנה חדלה לפעול בפורטוגל [[אינקוויזיציה]]. יוצאי [[גירוש ספרד]] במרוקו הגיעו למצב בן מצבם בארץ המארחת היה בלתי נסבל: פיצוץ אוכלוסין בשכונות היהודיות המיוחדות, מחלות מדבקות, מאסר בידי השלטונות, הריסת בתי כנסת וסבל פיזי ונפשי. עקב הסכם סחר בין ברזיל ו[[בריטניה]] נפתח המדינה הדרום-אמריקאית לקליטת מהגרים והחלה בה תקופה של התפתחות ופריחה.

	עיסוקם הראשוני של היהדים היה בתור רוכלים. הן הציעו את מרכולתם מסירות. הם שטו מישוב לישוב ומכרו את הסחורות העירוניות לתושבי המקום. פריחת תעשיית הגומי הביא לשגשוג עד שההכנסה לנפש הייתה לגבוהה בעולם !. בעקבות המשבר הכלכלי, נפסקה הגאות והיהודים החלו להתרכז בערים.		עיסוקם הראשוני של היהדים היה בתור רוכלים. הן הציעו את מרכולתם מסירות. הם שטו מישוב לישוב ומכרו את הסחורות העירוניות לתושבי המקום. פריחת תעשיית הגומי הביא לשגשוג עד שההכנסה לנפש הייתה לגבוהה בעולם !. בעקבות המשבר הכלכלי, נפסקה הגאות והיהודים החלו להתרכז בערים.

	==קברו של הרב מויאל==		==קברו של הרב מויאל==

דניאל ונטורה: /* הסידור "נר ראש השנה" */

2009-03-04T03:44:00Z

הסידור "נר ראש השנה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:44, 4 במרץ 2009
שורה 9:		שורה 9:
	==הסידור "נר ראש השנה"==		==הסידור "נר ראש השנה"==

	[http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=21683&MenuID=852&ThreadID=1014022 אתר '''אומדיה''' מוסר על סידור תפילה מיוחד במינו הוצא השנה עבור יהודי האמזונס בצפון הברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית.		[http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=21683&MenuID=852&ThreadID=1014022 אתר '''אומדיה'''] מוסר על סידור תפילה מיוחד במינו הוצא השנה עבור יהודי האמזונס בצפון הברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית.

	הוצאת סידור תפילה זה נתאפשרה בעזרת ארגון "שבי ישראל" מירושלים, העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבת "קהילות ישראל שאבדו" ליהדות		הוצאת סידור תפילה זה נתאפשרה בעזרת ארגון "שבי ישראל" מירושלים, העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבת "קהילות ישראל שאבדו" ליהדות

דניאל ונטורה: /* ספר התורה */

2009-03-04T03:43:34Z

ספר התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:43, 4 במרץ 2009
שורה 6:		שורה 6:

	בבית הכנסת יש [[ספר תורה]] אשר לפי המסורת הובא עוד מפורטוגל והוא בן 400 שנה. בירנבוים, יחד עם מומחים, בדק את ספר התורה ואכן הגיע למסקנה כי הוא "בעל כתב ספרדי ולא צפון אפריקאי ומועד כתיבתו בסוף המאה ה-16". [[בית התפוצות]] בקש לקבל את ספר התורה לתצוגה ונענה על-ידי נשיא הקהילה חיים בן-שימול כי "אצלנו ספר התורה הוא לב ליבה של הקהילה היהודית".		בבית הכנסת יש [[ספר תורה]] אשר לפי המסורת הובא עוד מפורטוגל והוא בן 400 שנה. בירנבוים, יחד עם מומחים, בדק את ספר התורה ואכן הגיע למסקנה כי הוא "בעל כתב ספרדי ולא צפון אפריקאי ומועד כתיבתו בסוף המאה ה-16". [[בית התפוצות]] בקש לקבל את ספר התורה לתצוגה ונענה על-ידי נשיא הקהילה חיים בן-שימול כי "אצלנו ספר התורה הוא לב ליבה של הקהילה היהודית".

			==הסידור "נר ראש השנה"==

			[http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=21683&MenuID=852&ThreadID=1014022 אתר '''אומדיה''' מוסר על סידור תפילה מיוחד במינו הוצא השנה עבור יהודי האמזונס בצפון הברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית.

			הוצאת סידור תפילה זה נתאפשרה בעזרת ארגון "שבי ישראל" מירושלים, העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבת "קהילות ישראל שאבדו" ליהדות

	==תולדות יהודי המקום==		==תולדות יהודי המקום==

דניאל ונטורה: /* הערות שוליים */

2009-03-04T03:39:24Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:39, 4 במרץ 2009
שורה 25:		שורה 25:
	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />


			==קישורים חיצוניים==
			* [http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=64 ביקור שליחי חב"ד בעיר]


	[[קטגוריה:יהדות אמריקה]]		[[קטגוריה:יהדות אמריקה]]

דניאל ונטורה ב־03:25, 4 במרץ 2009

2009-03-04T03:25:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:25, 4 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''יהדות מנאוס''' ב[[ברזיל]] היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] בקר בעיר ומתאר את תולדות הקהילה ‏‏<ref>‏מקור ראשון 27 בפברואר 2009‏</ref>. בעיר קיים בית כנסת אחד "בית כנסת בית יעקב - רבי מאיר". בית הכנסת התארגן, לאחר שהתאחדו מתפללי שני בתי הכנסת שהוקמו בעיר: בית יעקב משנת 1928 ובית מאיר שנוסד לאחר מכן. הנוסח הוא של יהודי מרוקו הספרדית. תפילות מתקיים רק בשבת. לקהילה בית ספר יהודי "יעקב אזולאי" הפתוח יומיים בשבוע ל-70 תלמידים ובו לומדים יהדות ועברית .		'''יהדות מנאוס''' ב[[ברזיל]] היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] בקר בעיר ומתאר את תולדות הקהילה ‏‏<ref>‏מקור ראשון 27 בפברואר 2009‏</ref>. בעיר קיים בית כנסת אחד "בית כנסת בית יעקב - רבי מאיר". בית הכנסת התארגן, לאחר שהתאחדו מתפללי שני בתי הכנסת שהוקמו בעיר: בית יעקב משנת 1928 ובית מאיר שנוסד לאחר מכן. הנוסח הוא של יהודי מרוקו הספרדית. תפילות מתקיים רק בשבת. לקהילה בית ספר יהודי "יעקב אזולאי" הפתוח יומיים בשבוע ל-70 תלמידים ובו לומדים יהדות ועברית .

			[http://jewishbrazil.com/brief.htm אתר יהדות ברזיל] מציע לא לבקר בעיר זו ללא הדרכה מאורגנת.

	==ספר התורה==		==ספר התורה==

דניאל ונטורה: דף חדש: '''יהדות מנאוס''' בברזיל היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש מכון שטראוס עמיאל בקר בעיר ומ...

2009-03-04T03:13:41Z

דף חדש: '''יהדות מנאוס''' בברזיל היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש מכון שטראוס עמיאל בקר בעיר ומ...

דף חדש

'''יהדות מנאוס''' ב[[ברזיל]] היא קהילה בת 200 משפחות. הרב אליהו בירנבוים ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] בקר בעיר ומתאר את תולדות הקהילה ‏‏<ref>‏מקור ראשון 27 בפברואר 2009‏</ref>. בעיר קיים בית כנסת אחד "בית כנסת בית יעקב - רבי מאיר". בית הכנסת התארגן, לאחר שהתאחדו מתפללי שני בתי הכנסת שהוקמו בעיר: בית יעקב משנת 1928 ובית מאיר שנוסד לאחר מכן. הנוסח הוא של יהודי מרוקו הספרדית. תפילות מתקיים רק בשבת. לקהילה בית ספר יהודי "יעקב אזולאי" הפתוח יומיים בשבוע ל-70 תלמידים ובו לומדים יהדות ועברית .

==ספר התורה==

בבית הכנסת יש [[ספר תורה]] אשר לפי המסורת הובא עוד מפורטוגל והוא בן 400 שנה. בירנבוים, יחד עם מומחים, בדק את ספר התורה ואכן הגיע למסקנה כי הוא "בעל כתב ספרדי ולא צפון אפריקאי ומועד כתיבתו בסוף המאה ה-16". [[בית התפוצות]] בקש לקבל את ספר התורה לתצוגה ונענה על-ידי נשיא הקהילה חיים בן-שימול כי "אצלנו ספר התורה הוא לב ליבה של הקהילה היהודית".

==תולדות יהודי המקום==

היהודים הראשונים הגיעו לאגן האמזונס כבר בשנת 1810. נמצאה באזור מצבה היהודיתקדומה של מרדכי הכהן, מחודש סיון תר"ח (1848). קיימת גם אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי [[שלמה המלך]]... וזאת על פי הפסוק מ[[ספר מלכים]] :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" ‏‏<ref>‏א',י',כ"ב‏</ref>. הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, ב[[פורטוגזית]] "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה.

בשנים 1910-1810 הגיעו לאזור זה כאלף משפחות יהודיות מ[[מרוקו]]. רובן התיישבו בעיר מנאוס ומיעוטן לאורך הנהר ובמעלה שלו, באזור מדינת ]]פרו]]. היו בינהם אלפי צעירים אשר הגיעו לאזור לעבוד ושלחו סיוע למשפחותיהם במרוקו. הם מצאו שידוך גם עם נשים שהגיעו בהגירה מאורגנת מ[[פולין]]. הצעירים, לעיתים חזרו לביתם ולעיתים נשארו לאורך הנהר. בערי הנהר מצויים מאות מצבות יהודיות המשחזרות עשרות מאחזים של יהודיים קטנים - אם של אדם בודד ואם - קבוצה קטנה.

שנת 1810 מהווה ציון דרך אצל יהודי מנאוס בפרט ויהדות ברזיל בכלל. באותה שנה חדלה לפעול בפורטוגל [[אינקוויזיציה]]. יוצאי [[גירוש ספרד]] במרוקו הגיעו למצב בן מצבם בארץ המארחת היה בלתי נסבל: פיצוץ אוכלוסין בשכונות היהודיות המיוחדות, מחלות מדבקות, מאסר בידי השלטונות, הריסת בתי כנסת וסבל פיזי ונפשי. עקב הסכם סחר בין ברזיל ו[[בריטניה]] נפתח המדינה הדרום-אמריקאית לקליטת מהגרים והחלה בה תקופה של התפתחות ופריחה.

עיסוקם הראשוני של היהדים היה בתור רוכלים. הן הציעו את מרכולתם מסירות. הם שטו מישוב לישוב ומכרו את הסחורות העירוניות לתושבי המקום. פריחת תעשיית הגומי הביא לשגשוג עד שההכנסה לנפש הייתה לגבוהה בעולם !. בעקבות המשבר הכלכלי, נפסקה הגאות והיהודים החלו להתרכז בערים.

==קברו של הרב מויאל==

הרב מויאל נפטר ממחלה מדבקת בשנת 1910 ( יום [[יום השנה|יארצייט]] הוא ראש חודש [[שבט]]. הוא נקבר בבית הקברות העירוני שכן בית הקברות היהודי נפתח רק בשנת 1928. הוא מכונה "הרב הקדוש שלנו, בעל המופתים". הם נערץ על-ידי הנוצרים הקתולים המכנים אותו "סנטו הודאו מילגררו דה מנאוס" (הקדוש היהודי עושה הניסים של מנאוס). הם מיחסים מעשי ניסים לנשמתו.

אישה שטיפלה בו לפני מותו, היחידה שהסכימה לעשות זאת, קבלה ממנו את סודות הריפוי ומאז היא עוסקת בריפו מחלות, נקעים ובעיות ברכיים, סדקים ובעיות גב. ליד המצבה של הרב הונחו עשרות ידים ורגלים תותבות , אשר בעליהן לא נזקקו להם, הודות לפעולות הריפוי.

== הערות שוליים ==
<references />

[[קטגוריה:יהדות אמריקה]]