יהדות טטואן - היסטוריית גרסאות

אברהם סופר מחבר הספר מליצי יושר מירושלים ב־22:51, 15 בינואר 2026

2026-01-15T22:51:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:51, 15 בינואר 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]		[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]
	'''יהודי ~~טטואן~~''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[מרוקו]] מ[[גיברלטר]], יחד עם [[איסלם\|מוסלמים]] שגם הם גורשו מ[[חצי האי האיברי]]. הם ניכרו בסביבתם במאפייני תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] שהביאו עימם: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. גם ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכרת ההשפעה הספרדית: "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.		'''יהודי תטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[מרוקו]] מ[[גיברלטר]], יחד עם [[איסלם\|מוסלמים]] שגם הם גורשו מ[[חצי האי האיברי]]. הם ניכרו בסביבתם במאפייני תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] שהביאו עימם: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. גם ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכרת ההשפעה הספרדית: "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.

	קהילת טטואן השתלבה בקרב [[יהדות מרוקו]]. היא כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניניו כתב :"...היא כל כך אהובה על ידי העם שנקראה בשירי משוררים ערבים "ירושלים הקטנה". "‏</ref>. היו בה [[רב\|רבנים]] ו[[דיין\|דיינים]] גדולים ומכובדים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.		קהילת טטואן השתלבה בקרב [[יהדות מרוקו]]. היא כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניניו כתב :"...היא כל כך אהובה על ידי העם שנקראה בשירי משוררים ערבים "ירושלים הקטנה". "‏</ref>. היו בה [[רב\|רבנים]] ו[[דיין\|דיינים]] גדולים ומכובדים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.

דניאל ונטורה ב־04:50, 4 ביוני 2009

2009-06-04T04:50:49Z

הצגת שינויים

דניאל ונטורה ב־07:45, 3 ביוני 2009

2009-06-03T07:45:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:45, 3 ביוני 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]		[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]

	[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]
	]]


	'''יהודי טטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[צפון אפריקה]] מ[[יהדות גיברלטר\|גיברלטר]]. בתור כאלה הם נחשבו במרוקו כבעלי תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] ב[[צפון אפריקה]]. סממנים אלה באו לידי ביטוי בתחומים הבאים: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. ההשפעה הספרדית ניכרה גם במבנים בעיר, שכן, טטואן הוקמה גם על-ידי פליטים [[איסלם\|מוסלמים]] מספרד. ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכר היה כי "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.		'''יהודי טטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[צפון אפריקה]] מ[[יהדות גיברלטר\|גיברלטר]]. בתור כאלה הם נחשבו במרוקו כבעלי תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] ב[[צפון אפריקה]]. סממנים אלה באו לידי ביטוי בתחומים הבאים: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. ההשפעה הספרדית ניכרה גם במבנים בעיר, שכן, טטואן הוקמה גם על-ידי פליטים [[איסלם\|מוסלמים]] מספרד. ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכר היה כי "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.
שורה 14:		שורה 10:

	==תולדות הקהילה==		==תולדות הקהילה==
	[[תמונה:~~StraitOfGibraltar~~.jpg\|left\|thumb\|250px\|~~מצר גיברלטר~~, ~~כפי שצולם על ידי צוות המעבורת אטלנטיס ב~~-~~19 בפברואר 2001~~ (~~מתוך אתר נאס"א~~)]]
			[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]
			]]

	בשנת 1492 מספר רב של מגורשי ספרד חצו את [[מצר גיברלטר]] והתיישבו במרוקו בצפון יבשת [[אפריקה]]. מאז, במשך הדורות, השתלבו מרבית הבאים מחצי-האי האיברי (גם מפורטוגל) באוכלוסיה היהודית [[מגרב\|המוגרבית]]. באזור הצפוני של מרוקו (חופי הים התיכון והאטלנטי), שהיה נתון במשך הדורות להשפעה ספרדית ופורטוגלית, נשמרה הזהות הספרדית של צאצאי המגורשים. בערים כמו טטואן, טנג'יר, ארזילה, לראצ'ה, אלקאסאר-קיביר, סאוטה ומליליה, המשיכו היהודים להחזיק בניב הספרדי היהודי, שנקרא בפיהם חכיתיה, עד הדורות האחרונים ‏‏<ref>‏[http://btjerusalem.com/aspamia.htm תערוכת לשון אספמיה]‏</ref>.		בשנת 1492 מספר רב של מגורשי ספרד חצו את [[מצר גיברלטר]] והתיישבו במרוקו בצפון יבשת [[אפריקה]]. מאז, במשך הדורות, השתלבו מרבית הבאים מחצי-האי האיברי (גם מפורטוגל) באוכלוסיה היהודית [[מגרב\|המוגרבית]]. באזור הצפוני של מרוקו (חופי הים התיכון והאטלנטי), שהיה נתון במשך הדורות להשפעה ספרדית ופורטוגלית, נשמרה הזהות הספרדית של צאצאי המגורשים. בערים כמו טטואן, טנג'יר, ארזילה, לראצ'ה, אלקאסאר-קיביר, סאוטה ומליליה, המשיכו היהודים להחזיק בניב הספרדי היהודי, שנקרא בפיהם חכיתיה, עד הדורות האחרונים ‏‏<ref>‏[http://btjerusalem.com/aspamia.htm תערוכת לשון אספמיה]‏</ref>.
שורה 44:		שורה 42:

	==הקשר עם יהדות גיברלטר==		==הקשר עם יהדות גיברלטר==

			[[תמונה:StraitOfGibraltar.jpg\|left\|thumb\|250px\|מצר גיברלטר, כפי שצולם על ידי צוות המעבורת אטלנטיס ב-19 בפברואר 2001 (מתוך אתר נאס"א)]]

	ליהודי טטואן היה קשרים הדוקים עם יהדות גיברלטר, ממנה הגיעו מייסדיה. הקשרים היו מבוססים על קשרי משפחה ומסחר. כידוע, בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגו להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו ‏‏<ref>‏עקב המרחק הרב מבריטניה‏</ref>. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם מרוקו.		ליהודי טטואן היה קשרים הדוקים עם יהדות גיברלטר, ממנה הגיעו מייסדיה. הקשרים היו מבוססים על קשרי משפחה ומסחר. כידוע, בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגו להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו ‏‏<ref>‏עקב המרחק הרב מבריטניה‏</ref>. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם מרוקו.

דניאל ונטורה ב־07:39, 3 ביוני 2009

2009-06-03T07:39:57Z

הצגת שינויים

דניאל ונטורה: /* תולדות הקהילה */

2009-06-01T15:25:26Z

תולדות הקהילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:25, 1 ביוני 2009
שורה 10:		שורה 10:
	[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]		[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]
	]]		]]
	העיר טטואן (במקור:Thamud) נחרבה על-ידי הספרדים בשנת 1399. בסוף המאה ה-15 העיר הוקמה מחדש על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ממחצי האי-האיברי. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב הפיכתה למרכז מסחרי בינלאומי עם נמלי מערב אירופה וחופי[[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של הנציגויות האירופאיות המסחריות. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]] .		העיר טטואן (במקור:Thamud) נחרבה על-ידי הספרדים בשנת 1399. בסוף המאה ה-15 העיר הוקמה מחדש על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ממחצי האי-האיברי. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב הפיכתה למרכז מסחרי בינלאומי עם נמלי מערב אירופה וחופי [[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של הנציגויות האירופאיות המסחריות. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]] .

	מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שהיה לה פירסום רב בצפון אפריקה. [[בית הכנסת]] שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.		מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שהיה לה פירסום רב בצפון אפריקה. [[בית הכנסת]] שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.

דניאל ונטורה: /* אישים מפורסמים */

2009-06-01T15:19:05Z

אישים מפורסמים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:19, 1 ביוני 2009
שורה 50:		שורה 50:

	בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. ‏‏<ref>‏המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].‏</ref>		בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. ‏‏<ref>‏המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].‏</ref>

			==רבני הקהילה==

			יצחק לוי, צאצא ליהודי טטואן פירסם "פיוט לצדיקי עיר טטואן" אשר חיבר סבו, אשר שמו הובא בסימני השיר:"אני יצחק הלוי (נולד 1871) בן דניאל חזק". בפיוט הוזכרו חכמי ורבני העיר.<br />
			תחילת הפיוט:"אשרנו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו, על טיטואן עירנו, גדולה של חכמים, על קברות צדיקינו, ישרים גם תמימים". וכאן בא תאור הרבנים.<br />
			* ר' יצחק גבורה ן' וואליד.
			* בנו דיין הרב שם טוב.
			* ר' וידאל ישראל.
			* מורנו הר שמואל, מזרע הפרתמים (יוצא עירק), נשיא שבט בישראל.
			* רבי יצחק אור תןרה, נהון (שם משפחה) מפורסם נקרא.
			* רב שמןאל, נהון פניו.
			* רבנו יונה גהון, בן אותו לאותו גאון, רבי יצחק
			* רבי מנחם נהון.
			* רבי מנחם אבודרהם.
			* רבי יעקב מארראג'י, מזרע הצרפתי. (מוזכרת פעילותו מול פני העמים).
			* רב משה הלוי
			* הרב זבאררו - גדול היה בדורו, ראשון החכמים.
			* רב מקאסטילליא (יוצא ספרד)
			ומסיים:<br />
			"זכות שבעה כהנים, שבארצה טמונים, חסידים והגונים <br />
			א-לי צור חי עולמים, גם לחשוכי בנים, שמים לב עגומים<br /><br />
			קושר בצרור נשמות, בארבעה עולמות, מקדש האדמות, בחמלה <br />
			ורחמים, בקבורות אנשי שמות, תנו לנו אורך ימים"




	==אישים מפורסמים==		==אישים מפורסמים==

דניאל ונטורה: /* תולדות הקהילה */

2009-06-01T07:15:32Z

תולדות הקהילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 1 ביוני 2009
שורה 7:		שורה 7:

	==תולדות הקהילה==		==תולדות הקהילה==
	העיר טטואן ~~הוקמה מחדש~~ בסוף המאה ה-15 על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ~~אליה מ[[חצי~~ האי האיברי]]. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב ~~הפיכת העיר~~ למרכז מסחרי ~~בילאומי~~ עם נמלי מערב אירופה וחופי[[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של ~~נציגויות אירופאיות מסחריות~~. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר עם ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]].
			[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]
			]]
			העיר טטואן (במקור:Thamud) נחרבה על-ידי הספרדים בשנת 1399. בסוף המאה ה-15 העיר הוקמה מחדש על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ממחצי האי-האיברי. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב הפיכתה למרכז מסחרי בינלאומי עם נמלי מערב אירופה וחופי[[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של הנציגויות האירופאיות המסחריות. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]] .

	מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שהיה לה פירסום רב בצפון אפריקה. [[בית הכנסת]] שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.		מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שהיה לה פירסום רב בצפון אפריקה. [[בית הכנסת]] שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.

דניאל ונטורה ב־06:56, 1 ביוני 2009

2009-06-01T06:56:26Z

הצגת שינויים

דניאל ונטורה ב־15:39, 31 במאי 2009

2009-05-31T15:39:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:39, 31 במאי 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ~~האזור~~]]		[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]

			'''יהודי טטואן''', הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]]. היהודים היו יוצאי מ[[יהדות גיברלטר]]. בתור כאלה הם היו בין נושאי התרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] ב[[צפון אפריקה]]. היה לכך ביטוי בהתנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. יחד עם זאת היה לקהילתה משקל חשוב בקרב [[יהדות מרוקו]]. טטואן כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה". היו בה [[רב\|רבנים]] ו[[דיין\|דיינים]] גדולים ומכובדים ובבתי הכנסת בעיר היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.

			טטואן אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]] עד שנת 1956, כאשר צורפה ל[[מרוקו]] עצמאית. עם ביטול החסות [[ספרד\|הספרדית]] של העיר, רבים מיהודיהעברו לערים: [[סאוטה]] ו[[מלייה]] בצפון מרוקו, אשר נשארו תחת שלטון ספרד. אם בתקופת הזוהר של יהודי העיר, חמישית מתושביה היו יהודים, הרי במפקד שנערך בשנת 1960 היו בעיר 3,103 יהודים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מספרם פחת לאלפיים ובשנת 1990 לא היו בה יותר ממאתים נפש.

			יהודי טטואן נהגו לדבר כמו יהודי הערים בצפון מרוקו בניב מיוחד הוא ה[[חכיתיה]]. ניב שהוא ערוב של מילים ב[[עברית]] וב[[ערבית]]. במיוחד בולטת בשפה זו ההגייה של ה[[חית]] הגרונית. החכיתיה נכתבה באותיות עבריות והייתה חלק משמעותי בתרבות של יהודי מרוקו הספרדית, אם כי בניגוד ל[[לאדינו]] של קהילות המזרח, קיימים מעט מאוד טקסטים כתובים בשפה והיא שימשה בעיקר לדיבור.


	'''יהודי טטואן''', העיר, אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפה ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956. אז, רבים מיהודי העיר החליטו לעבור לערים: סאוטה ומלייה בצפון מרוקו, אשר נשארו תחת שלטון [[ספרד]]. בשנת 1960 היו בעיר 3,103 יהודים, לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מספרם פחת לאלפיים ובשנת 1990 לא היו בה יותר ממאתים נפש.

	רבים מיהודי העיר הגיעו אליה מ[[יהדות גיברלטר\|גיברלטר]] והיו בעלי תרבות [[ספרד\|ספרדית]] [[אירופה\|אירופית]], בין השאר באה לידי ביטוי בנימוסים, לבוש ורכישת השכלה. טטואן כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" בשל [[רב\|רבניה]] ו[[דיין\|דייניה]] הגדולים והמכובדים, צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]]. בבתי הכנסת בעיר היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.

	==תולדות הקהילה==		==תולדות הקהילה==

דניאל ונטורה: /* תולדות הקהילה */

2009-05-31T12:04:15Z

תולדות הקהילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:04, 31 במאי 2009
שורה 7:		שורה 7:

	==תולדות הקהילה==		==תולדות הקהילה==
	העיר טטואן (במקור:Thamud) נחרבה על-ידי הספרדים בשנת 1399. בסוף המאה ה-15 העיר הוקמה מחדש על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ממחצי האי-האיברי. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב הפיכתה למרכז מסחרי ~~בילאומי~~ עם נמלי מערב אירופה וחופי[[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של הנציגויות האירופאיות המסחריות. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]] .
			[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg\|left\|thumb\|250px\|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France]
			]]
			העיר טטואן (במקור:Thamud) נחרבה על-ידי הספרדים בשנת 1399. בסוף המאה ה-15 העיר הוקמה מחדש על-ידי פליטים [[יהודים]] ו[[איסלם\|מוסלמים]] שנסו ממחצי האי-האיברי. הקהילה היהודית גדלה במאה ה-16 עקב הפיכתה למרכז מסחרי בינלאומי עם נמלי מערב אירופה וחופי[[ים תיכון\|הים התיכון]]. טטואן הייתה גם לבסיס של הנציגויות האירופאיות המסחריות. הסוחרים היהודים באו בקשרי מסחר ארצות [[האימפריה העות'מאנית]], [[ליבורנו]], [[גיברלטר]] וכמובן ספרד ו[[פורטוגל]] .

	מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שפירסומה היה רב בצפון אפריקה. בית הכנסת שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.		מהעיר [[פס]] שבמרוקו הגיע בשנת 1530 משפחתו של רבי חיים ביבם, אשר נבחר לאחר מכן לרבה של העיר. הוא הקים [[ישיבה]] שפירסומה היה רב בצפון אפריקה. בית הכנסת שלו נחרב בשנת 1610, אך בשנת 1727 נימנו בעיר שבעה בתי כנסת.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:51, 15 בינואר 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]		[[תמונה:Ceuta-melilla.png\|left\|thumb\|250px\|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]]
	'''יהודי ~~טטואן~~''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[מרוקו]] מ[[גיברלטר]], יחד עם [[איסלם\|מוסלמים]] שגם הם גורשו מ[[חצי האי האיברי]]. הם ניכרו בסביבתם במאפייני תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] שהביאו עימם: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. גם ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכרת ההשפעה הספרדית: "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.		'''יהודי תטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד\|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[מרוקו]] מ[[גיברלטר]], יחד עם [[איסלם\|מוסלמים]] שגם הם גורשו מ[[חצי האי האיברי]]. הם ניכרו בסביבתם במאפייני תרבות [[ספרד\|ספרדית]]-[[אירופה\|אירופית]] שהביאו עימם: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. גם ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכרת ההשפעה הספרדית: "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניני‏</ref>.

	קהילת טטואן השתלבה בקרב [[יהדות מרוקו]]. היא כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניניו כתב :"...היא כל כך אהובה על ידי העם שנקראה בשירי משוררים ערבים "ירושלים הקטנה". "‏</ref>. היו בה [[רב\|רבנים]] ו[[דיין\|דיינים]] גדולים ומכובדים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.		קהילת טטואן השתלבה בקרב [[יהדות מרוקו]]. היא כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" ‏‏<ref>‏דוד אלמוזניניו כתב :"...היא כל כך אהובה על ידי העם שנקראה בשירי משוררים ערבים "ירושלים הקטנה". "‏</ref>. היו בה [[רב\|רבנים]] ו[[דיין\|דיינים]] גדולים ומכובדים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.