https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95 2026-04-03T18:44:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52815&oldid=prev 2012-01-05T20:46:45Z

<p><span class="autocomment">חכמי טולדו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:46, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היחס חיהודים היה דו-משמעותי.  מצד אחד, היהודים  כיהנו במימשל בתפקידים בכירים והיו שותפים בקידום התרבות הספרדית-נוצרית. יחד עם זאת, הוחל עליהם קובץ חוקים, הידוע בשם &quot;שבעת החלקים&quot; )las siete partidas)  אשר קבע, בין השאר,  כי על היהודים לשאת סימן מזהה. כן החליט המיממשל כי  יש לבדוק  באופן משפטי את נושא [[עלילת דם]] וזאת בניגוד לעמדת ה[[אפיפיור]] באותה העת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היחס חיהודים היה דו-משמעותי.  מצד אחד, היהודים  כיהנו במימשל בתפקידים בכירים והיו שותפים בקידום התרבות הספרדית-נוצרית. יחד עם זאת, הוחל עליהם קובץ חוקים, הידוע בשם &quot;שבעת החלקים&quot; )las siete partidas)  אשר קבע, בין השאר,  כי על היהודים לשאת סימן מזהה. כן החליט המיממשל כי  יש לבדוק  באופן משפטי את נושא [[עלילת דם]] וזאת בניגוד לעמדת ה[[אפיפיור]] באותה העת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===חכמי טולדו===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפעם לפעם תושבי המקום, בעיקר בישובים העירוניים, התנכלו ליהודים.  ה[[רי"ף]] מזכיר רדיפות שהיו  בשנת 1090.  זכויות היהודים הוגבלו בשנת 1108 . בטולדו נרצחו  יהודים, וביניהם ר' שלמה בן פריצולה,  השר בחצרו של המלך. מעמדם של היהודים בחצרו של אלפונסו השמיני הביאה לכך שההמון הוציא את זעמו של השליט כלפי היהודים, אשר היו מהם ששרתו בחצרו. בשנת 1219 נקבע מס גולגולת על היהודים . בשנת 1290 המס על היהודים היוו כמעט מחצית מההכנסות ממיסים בטולדו.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפעם לפעם תושבי המקום, בעיקר בישובים העירוניים, התנכלו ליהודים.  ה[[רי"ף]] מזכיר רדיפות שהיו  בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>1090<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.  זכויות היהודים הוגבלו בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>1108<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>. בטולדו נרצחו  יהודים, וביניהם ר' שלמה בן פריצולה,  השר בחצרו של המלך. מעמדם של היהודים בחצרו של אלפונסו השמיני הביאה לכך שההמון הוציא את זעמו של השליט כלפי היהודים, אשר היו מהם ששרתו בחצרו. בשנת 1219 נקבע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מס גולגולת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על היהודים . בשנת 1290 המס על היהודים היוו כמעט מחצית מההכנסות ממיסים בטולדו.   </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי אברהם אבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עזראא</del>]] (ראב"ע) 1092 או 1093 - 1164 אשר היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משורר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בלשן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פרשני המקרא|</del>פרשן המקרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[פילוסוף]]</del>. ועסק גם  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אסטרולוגיה]]</del>, שהביאה אותו גם לעיסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מתמטיקה]] </del>וב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[אסטרונומיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי אברהם אבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עזרא</ins>]] (ראב"ע) 1092 או 1093 - 1164 אשר היה משורר, בלשן, פרשן המקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופילוסוף</ins>. ועסק גם  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באסטרולוגיה</ins>, שהביאה אותו גם לעיסוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במתמטיקה </ins>וב[אסטרונומיה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יהודה הלוי]] (ריה"ל), נולד בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>1075. היה  תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[יהדות]] ב[[ימי </del>הביניים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. נפטר, לפי הסברה, בשנת 1140 לאחר שעזב את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ןעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ארץ</del>-ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יהודה הלוי]] (ריה"ל), נולד בשנת 1075. היה  תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היהדות בימי </ins>הביניים. נפטר, לפי הסברה, בשנת 1140 לאחר שעזב את מצרים ןעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לארץ</ins>-ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי אברהם אבן דאוד]] (ראב"ד הראשון) 1125 1198 מוצאו היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[קורדובה]] </del>, התיישב בטולדו ונפטר בה. הוא היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>היסטוריון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>פילוסוף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[אסטרונום]] </del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי אברהם אבן דאוד]] (ראב"ד הראשון) 1125 1198 מוצאו היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקורדובה </ins>, התיישב בטולדו ונפטר בה. הוא היה היסטוריון, פילוסוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואסטרונום </ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא"ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[פוסק|פוסקים]] </del>ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא"ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והפוסקים </ins>ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא&quot;ש]], כיהן תחת איוב כרב העיר. כתב ספר [[שו&quot;ת]] &quot;זכרון יהודה&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא&quot;ש]], כיהן תחת איוב כרב העיר. כתב ספר [[שו&quot;ת]] &quot;זכרון יהודה&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קסטיליה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>, כולל בטולדו , <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אראגון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נבארה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ן[[פורטוגל]]  </del>. יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: '''עליזה מיוחס''' &lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  קסטיליה , כולל בטולדו , אראגון , נבארה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןפורטוגל</ins>. יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: '''עליזה מיוחס''' &lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סופה של הקהילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סופה של הקהילה==</div></td></tr> </table>

87.68.144.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52814&oldid=prev 2012-01-05T20:40:47Z

<p><span class="autocomment">תולדות היהודים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:40, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד  למאה ה-15  היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה,  של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית  נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל,  בחלק מהזמן  הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] ו[[כומר|כמריה]] </del>והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דת|דתי]] </del>שלו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד  למאה ה-15  היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה,  של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית  נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל,  בחלק מהזמן  הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנצרות הקתולית וכמריה </ins>והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדתי </ins>שלו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות האווירה חוקקו חוקים נגד היהודים. במקרים אחדים היה  אוסף חוקים קיצוני במיוחד וכונה בתואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גזירות השמד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>- מונח השמור לגזירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אנטיוכוס הרביעי|</del>אנטיוכוס אפיפנס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בימי [[החשמונאים]]. בעקבות הגזרות היו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[המרת דת|</del>המרות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דת]] המוניות</del>, בחלקן למראית עין ובחלקן למעשה. חלק אחר של היהודים היגר לארצות השכנות. בשנת 1492 עם [[גרוש ספרד]] בא הקץ על יהדות טולדו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות האווירה חוקקו חוקים נגד היהודים. במקרים אחדים היה  אוסף חוקים קיצוני במיוחד וכונה בתואר גזירות השמד - מונח השמור לגזירות אנטיוכוס אפיפנס בימי [[החשמונאים]]. בעקבות הגזרות היו המרות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דתהמוניות</ins>, בחלקן למראית עין ובחלקן למעשה. חלק אחר של היהודים היגר לארצות השכנות. בשנת 1492 עם [[גרוש ספרד]] בא הקץ על יהדות טולדו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עד גזירות קנ&quot;א==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עד גזירות קנ&quot;א==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52813:rev-52814:php=table --> </table>

87.68.144.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52813&oldid=prev 2012-01-05T20:39:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:39, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת &quot;אל טרנסיטו&quot; - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת &quot;אל טרנסיטו&quot; - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר טולדו בירת מחוז קסטיליה בספרד, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ארץ ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ימי הביניים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר טולדו בירת מחוז קסטיליה בספרד, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ארץ ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך ימי הביניים חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===תחת שלטון הויזיגותים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===תחת שלטון הויזיגותים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות  מהמאה ה-6.  &lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אגדה אורבנית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מיחסת את קביעת שמה של העיר ליהודים . לפיה, מועד ההתיישבות הראשון בעיר היה בשבוע בו קוראים בתורה את [[פרשת תולדות]]. מכאן, נגזר שמה של העיר. מקור: יוסף לפיד, מדריך לפיד דרום אירופה - איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, צרפת&lt;/ref&gt; המלכים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[גותים| </del> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>הויזיגותים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>- הגותים המערביים - קבעו את בירתם בעיר טולדו.  המלכים בשיתוף עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[כנסיה]] [[קתולית|הקתולית]] </del>גיבשו את הגזרות נגד היהודים. בועידות ראשי כנסייה ובית המלוכה, שהתקיימו בעיר, דנו גם ביחס שיש לנקוט כלפי היהודים. מלכי הויזיגותים בקשו להכפיף את  נתיני הממלכה  לכנסייה הקתולית.  בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>589<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוחלט  כי הילדים הנולדים לזוג מעורב, יהודי ונוצרייה,  יוטבלו לנצרות, וכך נקבע תקדים . כן נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות  מהמאה ה-6.  &lt;ref&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </ins>אגדה אורבנית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שאין לה בסיס היסטורי) </ins>מיחסת את קביעת שמה של העיר ליהודים . לפיה, מועד ההתיישבות הראשון בעיר היה בשבוע בו קוראים בתורה את [[פרשת תולדות]]. מכאן, נגזר שמה של העיר. מקור: יוסף לפיד, מדריך לפיד דרום אירופה - איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, צרפת&lt;/ref&gt; המלכים  הויזיגותים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>- הגותים המערביים - קבעו את בירתם בעיר טולדו.  המלכים בשיתוף עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכנסיה  הנוצרית  </ins>גיבשו את הגזרות נגד היהודים. בועידות ראשי כנסייה ובית המלוכה, שהתקיימו בעיר, דנו גם ביחס שיש לנקוט כלפי היהודים. מלכי הויזיגותים בקשו להכפיף את  נתיני הממלכה  לכנסייה הקתולית.  בשנת 589 הוחלט  כי הילדים הנולדים לזוג מעורב, יהודי ונוצרייה,  יוטבלו לנצרות, וכך נקבע תקדים . כן נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>613<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלך סיסבוט (Sisebut) (625 - 612) ציוה על המרת דתם של היהודים . ואלו שלא עשו כן  התחייבו בגירוש מהמדינה. היהודים הגיבו על כך ב [[שמד]] המוני ובבריחה ל[[צרפת]]. בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>638<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>נקבע בטולדו כי המרת דת תהיה כרוכה בחתימה על שטר  ההסכמה , "פלקיטוס" ( placitum), ולא על החוזה המשפטי המקובל ה"פקטום" ( Pactum). השטר החדש  היה בתוקף גם ללא רצון החותם. היהודי שחתם עליו נדרש להתחייב לעזוב את מנהגי ה[[יהדות]] מוגדרים, בין השאר, [[מילה]], [[כשרות ]] ולימוד תורה שבעל פה. הגזרות נגד היהודים הגיעו לשיא בשנת [[694]] . בוועידה שנערכה  בטולדו החליט  המלך "אגיקה" (Egica) (687 - 700)  כי  היהודים קשרו  קשר נגדו  עם אחיהם  מעבר לים. הוא תבע עונש לבוגדים: המרת דת, מכירת  היהודים לעבדים - לאדונים שייבחרו על ידי המלך,  כאשר  האדונים התבקשו להשגיח על עבדיהם היהודים שינהגו כנוצרים. ילדיהם של העבדים הועברו לחינוך בבתי נוצרים  ונקבע כי כאשר יגדלו יינשאו רק לנוצרים. רכוש היהודים הוחרם . לא ברור האם הגזרות הוצאו לפועל  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת  613 המלך סיסבוט (Sisebut) (625 - 612) ציוה על המרת דתם של היהודים . ואלו שלא עשו כן  התחייבו בגירוש מהמדינה. היהודים הגיבו על כך ב [[שמד]] המוני ובבריחה ל[[צרפת]]. בשנת 638 נקבע בטולדו כי המרת דת תהיה כרוכה בחתימה על שטר  ההסכמה , "פלקיטוס" ( placitum), ולא על החוזה המשפטי המקובל ה"פקטום" ( Pactum). השטר החדש  היה בתוקף גם ללא רצון החותם. היהודי שחתם עליו נדרש להתחייב לעזוב את מנהגי ה[[יהדות]] מוגדרים, בין השאר, [[מילה]], [[כשרות ]] ולימוד תורה שבעל פה. הגזרות נגד היהודים הגיעו לשיא בשנת [[694]] . בוועידה שנערכה  בטולדו החליט  המלך "אגיקה" (Egica) (687 - 700)  כי  היהודים קשרו  קשר נגדו  עם אחיהם  מעבר לים. הוא תבע עונש לבוגדים: המרת דת, מכירת  היהודים לעבדים - לאדונים שייבחרו על ידי המלך,  כאשר  האדונים התבקשו להשגיח על עבדיהם היהודים שינהגו כנוצרים. ילדיהם של העבדים הועברו לחינוך בבתי נוצרים  ונקבע כי כאשר יגדלו יינשאו רק לנוצרים. רכוש היהודים הוחרם . לא ברור האם הגזרות הוצאו לפועל  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ספרד המוסלמית===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ספרד המוסלמית===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>711<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>חצה צבא מוסלמי את מיצר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גיברלטר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכבשו את חצי-האי האיברי.  שוררת דעה כי  יהודי טולידו סייעו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>715<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 711 חצה צבא מוסלמי את מיצר גיברלטר וכבשו את חצי-האי האיברי.  שוררת דעה כי  יהודי טולידו סייעו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת 715.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרד המוסלמית התפתחה חברה עירונית לצד החברה הכפרית שהייתה קיימת. בערים המרכזיות, כולל טולדו, הוקמו קהילות אמידות. היהודים הצליחו לטפח קשרים  עם הלא-יהודים, אשר בתוכם הם גרו. למעמד מכובד הגיעו ה[[רופא|רופאים]] היהודים ששרתו בחצרות השליטים המוסלמים.  היהודים היו מדענים מהשורה הראשונה בשורה של תחומים : <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אסטרונומיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מתמטיקה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[פילוסופיה]]</del>, מצב היהודים הוטב והקהילה היהודית בטולדו, כמו קהילות רבות אחרות,  שגשגה. היהודים למדו לדבר ערבית, ושנים רבות לאחר שהשליטה בספרד עברה לידים נוצריות, המשיכו היהודים להשתמש בערבית כשפתם. כך למשל, פנקסי הקהילה היהודית במאה ה-13 נכתבו בערבית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המאה ה-10<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כונתה בשם '''תור הזהב של היהודים בספרד המוסלמית'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרד המוסלמית התפתחה חברה עירונית לצד החברה הכפרית שהייתה קיימת. בערים המרכזיות, כולל טולדו, הוקמו קהילות אמידות. היהודים הצליחו לטפח קשרים  עם הלא-יהודים, אשר בתוכם הם גרו. למעמד מכובד הגיעו ה[[רופא|רופאים]] היהודים ששרתו בחצרות השליטים המוסלמים.  היהודים היו מדענים מהשורה הראשונה בשורה של תחומים : אסטרונומיה, מתמטיקה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופילוסופיה</ins>, מצב היהודים הוטב והקהילה היהודית בטולדו, כמו קהילות רבות אחרות,  שגשגה. היהודים למדו לדבר ערבית, ושנים רבות לאחר שהשליטה בספרד עברה לידים נוצריות, המשיכו היהודים להשתמש בערבית כשפתם. כך למשל, פנקסי הקהילה היהודית במאה ה-13 נכתבו בערבית. המאה ה-10 כונתה בשם '''תור הזהב של היהודים בספרד המוסלמית'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכיבוש הנוצרי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכיבוש הנוצרי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>1085<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>נכבשה טולדו על ידי המלך הנוצרי אלפונסו השישי (1109 -1072) (Alfonso) . המוסלמים השאירו לכובשים  מערכת שלטון עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מינהל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>כלכלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[חברה]] </del>שהנוצרים החליטו לאמץ. היהודים, אשר הכירו את המערכות ואפילו בנו את חלקם,  סיוע בידי הנוצרים . בתמורה, הכובשים הנוצרים העניקו כתבי זכויות למיעוטים ליהודים וגם למוסלמים שנותרו בממלכה הנוצרית.  הקהילות היהודיות  זכו ליתרונות לעומת אחיהם מעבר ל[[הרי הפירינאים]], כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[צרפת]]</del>. ביטוי לכך היה באוטונומיה הפנימית שקבלו ,בשיעורי המיסים שחוייבו  ובהטבות במסחר בין הארצות שניתן להם.  בקהילות הוקמו בתי דין אוטומומיים , <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ערבית]] </del>Aljama. בבתי דין אלו דנו בסכסוכים בין חברי הקהילה אך  דנו בהם גם בעברות לא-דתיות שנעשו  נגד הקהילה  חברי הקהילה . בתי הדין הורשו  לחרוץ דין מוות על חבריהם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1085 נכבשה טולדו על ידי המלך הנוצרי אלפונסו השישי (1109 -1072) (Alfonso) . המוסלמים השאירו לכובשים  מערכת שלטון עם מינהל, כלכלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחברה </ins>שהנוצרים החליטו לאמץ. היהודים, אשר הכירו את המערכות ואפילו בנו את חלקם,  סיוע בידי הנוצרים . בתמורה, הכובשים הנוצרים העניקו כתבי זכויות למיעוטים ליהודים וגם למוסלמים שנותרו בממלכה הנוצרית.  הקהילות היהודיות  זכו ליתרונות לעומת אחיהם מעבר ל[[הרי הפירינאים]], כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצרפת</ins>. ביטוי לכך היה באוטונומיה הפנימית שקבלו ,בשיעורי המיסים שחוייבו  ובהטבות במסחר בין הארצות שניתן להם.  בקהילות הוקמו בתי דין אוטומומיים , <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בערבית </ins>Aljama. בבתי דין אלו דנו בסכסוכים בין חברי הקהילה אך  דנו בהם גם בעברות לא-דתיות שנעשו  נגד הקהילה  חברי הקהילה . בתי הדין הורשו  לחרוץ דין מוות על חבריהם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה  בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר  טולדו ליאון. הוא  רכש  השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה  בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר  טולדו ליאון. הוא  רכש  השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52812:rev-52813:php=table --> </table>

87.68.144.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52812&oldid=prev 2012-01-05T20:34:57Z

<p>תיקונים קלים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת &quot;אל טרנסיטו&quot; - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת &quot;אל טרנסיטו&quot; - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>טולדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בירת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קסטיליה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ספרד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר טולדו בירת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחוז </ins>קסטיליה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספרד</ins>, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארץ </ins>ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות היהודים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד  למאה ה-15  היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה,  של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית  נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל,  בחלק מהזמן  הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי ה[[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] ו[[כומר|כמריה]] והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע ה[[דת|דתי]] שלו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד  למאה ה-15  היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה,  של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית  נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל,  בחלק מהזמן  הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי ה[[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] ו[[כומר|כמריה]] והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע ה[[דת|דתי]] שלו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות האווירה חוקקו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חוק|</del>חוקים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>נגד היהודים. במקרים אחדים היה  אוסף חוקים קיצוני במיוחד וכונה בתואר [[גזירות השמד]] - מונח השמור לגזירות [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס אפיפנס]] בימי [[החשמונאים]]. בעקבות הגזרות היו [[המרת דת|המרות דת]] המוניות, בחלקן למראית עין ובחלקן למעשה. חלק אחר של היהודים היגר לארצות השכנות. בשנת 1492 עם [[גרוש ספרד]] בא הקץ על יהדות טולדו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות האווירה חוקקו חוקים נגד היהודים. במקרים אחדים היה  אוסף חוקים קיצוני במיוחד וכונה בתואר [[גזירות השמד]] - מונח השמור לגזירות [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס אפיפנס]] בימי [[החשמונאים]]. בעקבות הגזרות היו [[המרת דת|המרות דת]] המוניות, בחלקן למראית עין ובחלקן למעשה. חלק אחר של היהודים היגר לארצות השכנות. בשנת 1492 עם [[גרוש ספרד]] בא הקץ על יהדות טולדו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עד גזירות קנ&quot;א==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עד גזירות קנ&quot;א==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52811:rev-52812:php=table --> </table>

87.68.144.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52811&oldid=prev 2012-01-05T20:33:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:33, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">left</del>|thumb|250px|בית הכנסת "אל טרנסיטו" - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|thumb|250px|בית הכנסת "אל טרנסיטו" - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר [[טולדו]] בירת [[קסטיליה]], ובתקופות אחדות גם בירת שליטי [[ספרד]], עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר [[טולדו]] בירת [[קסטיליה]], ובתקופות אחדות גם בירת שליטי [[ספרד]], עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא&quot;ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא&quot;ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא"ש]], כיהן תחת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אביו </del>כרב העיר. כתב ספר [[שו"ת]] "זכרון יהודה".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא"ש]], כיהן תחת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איוב </ins>כרב העיר. כתב ספר [[שו"ת]] "זכרון יהודה".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52797:rev-52811:php=table --> </table>

87.68.144.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52797&oldid=prev 2012-01-05T18:13:36Z

<p><span class="autocomment">חכמי טולדו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:13, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא&quot;ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבנו אשר בן יחיאל]] (הרא&quot;ש) 1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. כיהן כרב הקהליה היהודית.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא"ש]], כיהן תחת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איוב </del>כרב העיר. כתב ספר [[שו"ת]] "זכרון יהודה".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[רבי יהודה בן הרא"ש]], כיהן תחת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אביו </ins>כרב העיר. כתב ספר [[שו"ת]] "זכרון יהודה".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52796:rev-52797:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=52796&oldid=prev 2012-01-05T18:13:12Z

<p><span class="autocomment">חכמי טולדו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:13, 5 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </del>[[אברהם אבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עזרא|אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא</del>]] (ראב"ע) 1092 או 1093 - 1164 אשר היה [[משורר]], [[בלשן]], [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]] ו[[פילוסוף]]. ועסק גם  ב[[אסטרולוגיה]], שהביאה אותו גם לעיסוק ב[[מתמטיקה]] וב[[אסטרונומיה]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>אברהם אבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עזראא</ins>]] (ראב"ע) 1092 או 1093 - 1164 אשר היה [[משורר]], [[בלשן]], [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]] ו[[פילוסוף]]. ועסק גם  ב[[אסטרולוגיה]], שהביאה אותו גם לעיסוק ב[[מתמטיקה]] וב[[אסטרונומיה]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יהודה הלוי]] (ריה&quot;ל), נולד בשנת [1075. היה  תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של ה[[יהדות]] ב[[ימי הביניים]]. נפטר, לפי הסברה, בשנת 1140 לאחר שעזב את [[מצרים]] ןעלה ל[[ארץ-ישראל]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יהודה הלוי]] (ריה&quot;ל), נולד בשנת [1075. היה  תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של ה[[יהדות]] ב[[ימי הביניים]]. נפטר, לפי הסברה, בשנת 1140 לאחר שעזב את [[מצרים]] ןעלה ל[[ארץ-ישראל]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אברהם אבן דאוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הראב</del>"ד הראשון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>1125 1198 מוצאו היה מ[[קורדובה]] , התיישב בטולדו ונפטר בה. הוא היה [[היסטוריון]], [[פילוסוף]] ו[[אסטרונום]] .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>אברהם אבן דאוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] (ראב</ins>"ד הראשון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>1125 1198 מוצאו היה מ[[קורדובה]] , התיישב בטולדו ונפטר בה. הוא היה [[היסטוריון]], [[פילוסוף]] ו[[אסטרונום]] .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו </del>[[אשר בן יחיאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>הרא"ש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו </ins>אשר בן יחיאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] (</ins>הרא"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>1250  - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא  התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיהן כרב הקהליה היהודית.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב </del>בן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אשר|יעקב]] ,  בנו השלישי של </del>הרא"ש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. נולד באשכנז קרוב לשנת 1270. בשנת [[1305</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בא עם אביו לטולדו</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכונה על פי רוב '''בעל הטורים''' על שם </del>ספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה שכתב, </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארבעה טורים</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בנו [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהודה </ins>בן הרא"ש]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כיהן תחת איוב כרב העיר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>ספר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו"ת</ins>]] "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זכרון יהודה</ins>".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא ספר הלכה מרכזי, על פיו נתחבר ה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלחן ערוך", וכן "ספר הרמזים</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופירוש לתורה</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככלל, בשלהי ימי הביניים,  המאה ה-13 מעמדם המשפטי  של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות  היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות  [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]]  . יהודים  הוגדרו אלה אשר החזיקו  ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]]  והיו מאורגנים בקהילות &lt;ref name=meu&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס&#039;&#039;&#039; &lt;/ref&gt;</div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=31795&oldid=prev 2009-06-22T07:19:10Z

<p><span class="autocomment">שרידים יהודיים בעיר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:19, 22 ביוני 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת [[חדר הסעודה האחרונה]] שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת [[חדר הסעודה האחרונה]] שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בית הקברות היהודי===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערוץ שבע מסר כי [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190875 הושבו עצמות קדושי טולדו לבית העלמין]. הסתבר, כי לפני חצי שנה נתגלו העצמות במהלך חפירות הצלה שביצעו ארכיאולוגים ספרדים, כדי לאפשר הרחבת בי"ס בעיר טולדו. לאחר עשרות מפגשים ומו"מ עקבי ובלתי מתפשר של מוסדות יהודיין והקהילה היהודית במדריד ובטולדו הובאו לקבורה מחדש  בהלוויה מרגשת מאה וחמש מקדושי טולדו שבספרד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר נכתב כי "לפני כחצי שנה נתגלו במהלך עבודות חפירות הצלה שביצעו ארכיאולוגים של רשות העתיקות הספרדי, כדי לאפשר הרחבת בית ספר בעיר טולדו, קברים יהודיים מימי הביניים. השלדים בארונות קבורה הוצאו מקברם ובעקבות כך קמה סערה בינלאומית. עפ"י המסורת היהודית קבורים בטולדו  הרא"ש ורבנו יונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך הובאו מאה וחמש קדושי טולדו במאה ושלוש ארונות קבורה (באחד הארונות נמצאו 3 שלדים שנקברו יחד) לרחבה שלפני בית הספר הצמוד לבית העלמין היהודי ממנו הוצאו. בהלוויה רווית כאב נטמנו מחדש הארונות באותם מקומות מהם נלקחו. לפני סתימת הגולל נשאו דברים נרגשים תוך בקשת סליחה ומחילה מהנפטרים זצ"ל, הגאון רבי אליקים שלזינגר שליט"א ורבה של מדריד, הרב משה בן דהן שליט"א.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבט על בתי הכנסת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבט על בתי הכנסת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3381:rev-31795:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=3381&oldid=prev 2008-09-04T20:54:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:54, 4 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|left|thumb|250px|בית הכנסת "אל טרנסיטו" - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר [[טולדו]] בירת [[קסטיליה]], ובתקופות אחדות גם בירת שליטי [[ספרד]], עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודים  בעיר [[טולדו]] בירת [[קסטיליה]], ובתקופות אחדות גם בירת שליטי [[ספרד]], עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך [[ימי הביניים]] חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים  חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון  המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם.  תולדות יהדות  טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבט על בתי הכנסת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבט על בתי הכנסת==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור התמונות: ויקישיתוף, הצלמים רשומים ליד כל תמונה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בית הכנסת סנטה מריה דלה ביאנקה===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;180px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;180px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image</del>:Santa Maria la Blanca.jpg| השילוט בכניסה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה</ins>:Santa Maria la Blanca.jpg| השילוט בכניסה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם:Olivier Lévy</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image</del>:Sinagoga de <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Santa María la Blanca1</del>.jpg|מראה פנים</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה</ins>:Sinagoga de <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">santa maria</ins>.jpg|מראה פנים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם:איתן6</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>Image:Arcos Santa Maria la Blanca.jpg|קימור פנימי</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>Image:Arcos Santa Maria la Blanca.jpg|קימור פנימי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם:Pedronchi</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/gallery&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Sinagoga__Toledo__Spain_840</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">JPG</ins>| מבט מבחוץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם : Manuel Lampre</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה</ins>:Tolede.el Transito <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">interior</ins>.JPG| מראה פנימי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם:Olivier Lévy</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בית הכנסת טרנזיטו===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>Image:Toledo Synagoge.jpg|עיטור בבית הכנסת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- צילם - Tito 2006</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Toledo Transito</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">jpg</del>| מבט מבחוץ</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image</del>:Tolede.el Transito<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.intérieur</del>.JPG| מראה פנימי</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>Image:Toledo Synagoge.jpg|עיטור בבית הכנסת</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/gallery&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/gallery&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3371:rev-3381:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95&diff=3371&oldid=prev 2008-09-04T20:32:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:32, 4 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת [[חדר הסעודה האחרונה]] שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת [[חדר הסעודה האחרונה]] שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מבט על בתי הכנסת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בית הכנסת סנטה מריה דלה ביאנקה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Santa Maria la Blanca.jpg| השילוט בכניסה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Sinagoga de Santa María la Blanca1.jpg|מראה פנים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Arcos Santa Maria la Blanca.jpg|קימור פנימי</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/gallery&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בית הכנסת טרנזיטו===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Toledo Transito.jpg| מבט מבחוץ</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Tolede.el Transito.intérieur.JPG| מראה פנימי</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Image:Toledo Synagoge.jpg|עיטור בבית הכנסת</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/gallery&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2566:rev-3371:php=table --> </table>

דניאל ונטורה