https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90 2026-06-03T01:23:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159704&oldid=prev 2023-04-13T11:14:44Z

<p><span class="autocomment">בתורת ביאור בלבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:14, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב&quot;ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב&quot;ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס"ל כר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה"ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי מבואר דעת הרמב"ם שבכל מקום שאין בדרישת טעמא דקרא שינוי בדין אלא רק ביאור בעלמא לא נחלקו בזה רבנן ומודים לר"ש דדריש.'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;big&gt;</ins>ומאחר שרבינו לא ס"ל כר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה"ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/big&gt; </ins>עכ"ל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;big&gt;</ins>'''הרי מבואר דעת הרמב"ם שבכל מקום שאין בדרישת טעמא דקרא שינוי בדין אלא רק ביאור בעלמא לא נחלקו בזה רבנן ומודים לר"ש דדריש.'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/big&gt;</ins>&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר שהרי בגמרא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר שהרי בגמרא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159703:rev-159704:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159703&oldid=prev 2023-04-13T11:11:17Z

<p><span class="autocomment">בתורת ביאור בלבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:11, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב </del>בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת {{#makor-new:גיטין מט ב|ראשונים-תוספות-גיטין|מט|ב}} בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר </ins>בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת {{#makor-new:גיטין מט ב|ראשונים-תוספות-גיטין|מט|ב}} בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב&quot;ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב&quot;ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס"ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה"ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להדיא </del>דעת הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת </del>טעמא דקרא לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פליגי בהא </del>רבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומודו </del>לר"ש דדריש.'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס"ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה"ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר </ins>דעת הרמב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכל מקום שאין בדרישת </ins>טעמא דקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שינוי בדין אלא רק ביאור בעלמא </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחלקו בזה </ins>רבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומודים </ins>לר"ש דדריש.'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דהא </del>בגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גופא </del>כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון איש (חו"מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז"ל: ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי </ins>בגמרא כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון איש (חו"מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז"ל: ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159702:rev-159703:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159702&oldid=prev 2023-04-13T10:53:05Z

<p><span class="autocomment">בתורת ביאור בלבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:53, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins>&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת {{#makor-new:גיטין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף </del>מט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>}} בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת {{#makor-new:גיטין מט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב|ראשונים-תוספות-גיטין|מט|ב</ins>}} בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.&lt;br&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק {{#makor-new:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק ד' מהלכות </del>עבודת כוכבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכה </del>ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>{{#makor-new:כסף משנה}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב</ins>}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם </ins>{{#makor-new:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכות עבודה זרה ד ד|רמב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>עבודת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>כוכבים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ד|</ins>ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכסף משנה </ins>{{#makor-new:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-</ins>כסף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-עבודת-כוכבים|ד|ד</ins>}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''&lt;br&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159701:rev-159702:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159701&oldid=prev 2023-04-13T10:33:54Z

<p><span class="autocomment">בתורת ביאור בלבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:33, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת גיטין דף מט: בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>גיטין דף מט:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא סנהדרין טז: גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. ופסק הרמב"ם פרק ד' מהלכות עבודת כוכבים הלכה ד' וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכסף </del>משנה וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ''ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ''ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר''ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס''ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה''ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>סנהדרין טז:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>הרמב"ם פרק ד' מהלכות עבודת כוכבים הלכה ד'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{#makor-new:כסף </ins>משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ''ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ''ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר''ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס''ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה''ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא &quot;ר&#039; שמעון הוא דדריש טעמא דקרא&quot;. ועמד על זה בחזון איש (חו&quot;מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז&quot;ל: ומיהו בספר לכו&quot;ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ&quot;מ קים להו בגמ&#039; דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ&quot;ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא &quot;בעסקם בהלכה&quot; לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159700:rev-159701:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159700&oldid=prev 2023-04-13T10:27:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(תוספות {{מקור|בבלי:</del>גיטין מט, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב$גיטין מט, ב}})</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת </ins>גיטין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף </ins>מט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: בד"ה ור"ש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף במקומות כגון אלו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצאנו שייחסו </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרישת טעם המצוה לרבי </del>שמעון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב</del>"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>עבודת כוכבים ד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד}}</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון </del>איש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>סנהדרין כד, יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$ חזון איש</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סנהדרין כד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד}})&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא סנהדרין טז: גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי </ins>שמעון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא דדריש טעמא דקרא. ופסק הרמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק ד' מהלכות </ins>עבודת כוכבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכה </ins>ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב בכסף משנה וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ''ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ''ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר''ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס''ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה''ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון </ins>איש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(חו"מ, </ins>סנהדרין כד, יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) וכתב וז"ל</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159699:rev-159700:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159699&oldid=prev 2023-04-13T10:18:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:18, 13 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מט, ב$גיטין מט, ב}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מט, ב$גיטין מט, ב}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</del>$ חזון איש: סנהדרין כד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</del>}})&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד</ins>$ חזון איש: סנהדרין כד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד</ins>}})&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104994:rev-159699:php=table --> </table>

מגיה את הספרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=104994&oldid=prev 2017-03-29T14:55:37Z

<p><span class="autocomment">לשם קביעת ההלכה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:55, 29 במרץ 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן שלוש סיבות לדרישה זו: לשם קביעת ההלכה, בתורת ביאור בלבד ובתורת דרש ואגדה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן שלוש סיבות לדרישה זו: לשם קביעת ההלכה, בתורת ביאור בלבד ובתורת דרש ואגדה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==לשם קביעת ההלכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לשם קביעת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי שמעון]] דורש את טעמן של המצוות וקובע לפיהם את גדריהן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי שמעון]] דורש את טעמן של המצוות וקובע לפיהם את גדריהן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104993:rev-104994:php=table --> </table>

יוסף ש מ https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=104993&oldid=prev 2017-03-29T14:55:17Z

<p><span class="autocomment">בתורת ביאור בלבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:55, 29 במרץ 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים&lt;ref&gt;ראה רמב&quot;ם בפירוש המשנה שם, תוספות הרא&quot;ש, {{מקור|בבלי:בבא מציעא צ, א$ בבא מציעא צ, א}} ועוד.&lt;/ref&gt; עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים&lt;ref&gt;ראה רמב&quot;ם בפירוש המשנה שם, תוספות הרא&quot;ש, {{מקור|בבלי:בבא מציעא צ, א$ בבא מציעא צ, א}} ועוד.&lt;/ref&gt; עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==בתורת ביאור בלבד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת ביאור בלבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מט, ב$גיטין מט, ב}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מט, ב$גיטין מט, ב}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104992:rev-104993:php=table --> </table>

יוסף ש מ https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=104992&oldid=prev 2017-03-29T14:54:56Z

<p><span class="autocomment">בתורת דרש ואגדה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 29 במרץ 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יג$ חזון איש: סנהדרין כד, יג}})&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יג$ חזון איש: סנהדרין כד, יג}})&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==בתורת דרש ואגדה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת דרש ואגדה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם טעמים שלא נאמרו בתורת ביאור גמור לדברי התורה, ואף לרבי שמעון אין בכוחם לקבוע את גדרי ההלכה, אלא נאמרו בתורת דרש ואגדה בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם טעמים שלא נאמרו בתורת ביאור גמור לדברי התורה, ואף לרבי שמעון אין בכוחם לקבוע את גדרי ההלכה, אלא נאמרו בתורת דרש ואגדה בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-49013:rev-104992:php=table --> </table>

יוסף ש מ https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=49013&oldid=prev 2011-08-18T21:52:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:52, 18 באוגוסט 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בתורת ביאור בלבד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בתורת ביאור בלבד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה</del>, ב$גיטין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה</del>, ב}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מט</ins>, ב$גיטין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מט</ins>, ב}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יג$ חזון איש: סנהדרין כד, יג}})&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות&lt;ref&gt;(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יג$ חזון איש: סנהדרין כד, יג}})&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40656:rev-49013:php=table --> </table>

31.44.129.185