טומאת עבודה זרה - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־23:16, 15 באוקטובר 2012

2012-10-15T23:16:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:16, 15 באוקטובר 2012
שורה 16:		שורה 16:
	[[רבי אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם (הלכה)\|חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).		[[רבי אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם (הלכה)\|חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			{{טומאה וטהרה}}
	[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]		[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

טישיו: /* המקור במשנה */

2012-10-15T23:16:17Z

המקור במשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:16, 15 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]].		בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]].
	==המקור במשנה==		==המקור במשנה==
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא\|~~מקור=~~משנה שבת ט א}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא}}{{הערה\|משנה שבת ט א}}

	במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב}}		במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב}}

טישיו: /* המקור במשנה */

2012-10-15T23:15:41Z

המקור במשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 15 באוקטובר 2012
שורה 3:		שורה 3:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא\|מקור=משנה שבת ט א}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא\|מקור=משנה שבת ט א}}

	במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב }}		במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב}}

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה\|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה\|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

טישיו: /* המקור במשנה */

2012-10-15T22:46:16Z

המקור במשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:46, 15 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]].		בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]].
	==המקור במשנה==		==המקור במשנה==
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא\|מקור={{משנה\|שבת\|ט א }}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה\|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה\|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא\|מקור=משנה שבת ט א}}

	במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב }}		במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב }}
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה\|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה\|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

	לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה~~\|{{בבלי~~\|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:		לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:
	===שיטת רבה===		===שיטת רבה===
	[[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו אודות טומאת [[אבן מסמא]], שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא.		[[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו אודות טומאת [[אבן מסמא]], שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא.

טישיו: /* המקור במשנה */

2012-10-15T22:45:41Z

המקור במשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:45, 15 באוקטובר 2012
שורה 5:		שורה 5:
	במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב }}		במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה\|עבודה זרה מז ב }}

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה~~\|{{תנ"ך~~\|ישעיהו\|ל\|כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ\|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ\|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה\|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה\|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

	לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|{{בבלי\|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:		לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|{{בבלי\|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-15T22:44:50Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]].
==המקור במשנה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא|מקור={{משנה|שבת|ט א }}

במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה|עבודה זרה מז ב }}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ל|כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:
===שיטת רבה===
[[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו אודות טומאת [[אבן מסמא]], שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא.

בנוסף, סוברים חכמים, שעבודה זרה אינה מטמאה כאשר היא רצוצה (שבורה לחלקים), שחכמים סוברים שכשם שנדה אינה שייך טומאתה בנדה המחולקת לאיברים, שהרי במצב כזה היא אינה גוף חי ולא חל עליה טומאת נידה וכמובן שאין דמה נחשב לדם נדה וממילא אינה מטמאה ב"אבן מסמא" (אלא רק ב[[טומאת מת]]), כך גם עבודה זרה אם נחתכה לחתיכות דקות או גדולות אין חלקיה מטמאים במגע או במשא. הראיה לכך היא בכך שהעבודה זרה לא השוותה ל[[נבילה]], שגם היא מטמאה בטומאת משא ולא באבן מטמא, כדי לומר שאינה מטמאה באבן מסמא.

===שיטת רבי אלעזר===
[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם (הלכה)|חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]