טומאת משקין - היסטוריית גרסאות

לעבדך באמת ב־20:11, 23 בדצמבר 2024

2024-12-23T20:11:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:11, 23 בדצמבר 2024
שורה 30:		שורה 30:

	==טומאת משקין בבית המקדש==		==טומאת משקין בבית המקדש==
	עדות מיוחדת נמסרה מפי [[יוסי בן יועזר]], כי "משקה דבית מטבחיא - דכן", כלומר משקים של בית המקדש טהורים. קיימות שני גרסאות בעדותו: האחת מוסרת כי "~~משא~~ דבית מ'''ט'''בחיא" - בית השחיטה בבית המקדש, כלומר המים שמשתמשים בהם בבית המקדש - ודם השחיטה אינו מטמא, ולפי גרסה אחרת "משקה דבית מ'''ד'''בחיא" הכוונה היא למשקי הזבח שעל ה[[מזבח]], שהם דם בעל החיים שנזרק על גבי המזבח, וה[[ניסוך היין\|יין]] וה[[שמן]] הנקרבים על גבי המזבח, יחד עם ה[[קרבן מנחה\|מנחות]].		עדות מיוחדת נמסרה מפי [[יוסי בן יועזר]], כי "משקה דבית מטבחיא - דכן", כלומר משקים של בית המקדש טהורים. קיימות שני גרסאות בעדותו: האחת מוסרת כי "משקה דבית מ'''ט'''בחיא" - בית השחיטה בבית המקדש, כלומר המים שמשתמשים בהם בבית המקדש - ודם השחיטה אינו מטמא, ולפי גרסה אחרת "משקה דבית מ'''ד'''בחיא" הכוונה היא למשקי הזבח שעל ה[[מזבח]], שהם דם בעל החיים שנזרק על גבי המזבח, וה[[ניסוך היין\|יין]] וה[[שמן]] הנקרבים על גבי המזבח, יחד עם ה[[קרבן מנחה\|מנחות]].

	[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו אודות תקנה זו. לפי רב הפירוש הפשוט הוא אכן שאין משקים בבית המקדש טמאין ואין מטמאין, אך לפי שמואל דווקא את דין הטומאה לטמא משקים אחרים אין להם, אבל הם עצמם - הם נגע בהם טמא, הם נטמאים.		[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו אודות תקנה זו. לפי רב הפירוש הפשוט הוא אכן שאין משקים בבית המקדש טמאין ואין מטמאין, אך לפי שמואל דווקא את דין הטומאה לטמא משקים אחרים אין להם, אבל הם עצמם - הם נגע בהם טמא, הם נטמאים.
שורה 44:		שורה 44:
	==דם==		==דם==
	דמו של בעל החיים נחשב לאחד משבעת משקין, רק אם הוא נחשב אחד מהשנים:		דמו של בעל החיים נחשב לאחד משבעת משקין, רק אם הוא נחשב אחד מהשנים:
	*"דם חללים" דם של בהמה שנהרגה נחשב לאחד ממיני המשקים כ"דם" שנאמר "~~וגם~~ חללים תשתה"{{הערה\|ראה חולין עב ב}}.		*"דם חללים" דם של בהמה שנהרגה נחשב לאחד ממיני המשקים כ"דם" שנאמר "ודם חללים תשתה"{{הערה\|ראה חולין עב ב}}.
	*"דם שחיטה" - דם של בהמה ~~שנחשטה~~ כהלכתה וראויה לאכילה ~~נחשבת~~ כ[[מים]] שהוא אחד ממיני המשקים, כאמור בפסוק "על הארץ תשפכנו כמים".		*"דם שחיטה" - דם של בהמה שנשחטה כהלכתה וראויה לאכילה נחשב כ[[מים]] שהוא אחד ממיני המשקים, כאמור בפסוק "על הארץ תשפכנו כמים".

	אך בהמה טמאה שלא נשחטה ב[[כשרות]] - למשל שחיטה על ידי [[גוי]], צריכה הכשר של מים ממקום אחר - מלבד דם בעל החיים עצמו, שכן דם שאינו דם שחיטה או דם חללים אינו נחשב למשקה.		אך בהמה טמאה שלא נשחטה ב[[כשרות]] - למשל שחיטה על ידי [[גוי]], צריכה הכשר של מים ממקום אחר - מלבד דם בעל החיים עצמו, שכן דם שאינו דם שחיטה או דם חללים אינו נחשב למשקה.

213.151.41.217: /* טומאת משקין בבית המקדש */

2022-12-15T13:31:44Z

טומאת משקין בבית המקדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:31, 15 בדצמבר 2022
שורה 30:		שורה 30:

	==טומאת משקין בבית המקדש==		==טומאת משקין בבית המקדש==
	עדות מיוחדת נמסרה מפי [[יוסי בן יועזר]], כי "משקה דבית מטבחיא - דכן", כלומר משקים של בית המקדש טהורים. קיימות שני גרסאות בעדותו: האחת מוסרת כי "משא דבית מ'''ט'''בחיא" - בית השחיטה בבית המקדש, כלומר המים שמשתמשים בהם בבית המקדש - ודם השחיטה אינו מטמא, ולפי גרסה אחרת "משקה דבית מ'''ד'''בחיא" הכוונה היא למשקי הזבח שעל ה[[מזבח]], שהם דם בעל החיים שנזרק על גבי המזבח, וה[[ניסוך היין\|יין]] וה[[שמן]] הנקרבים על גבי המזבח, יחד עם ה[[קרבן מנחה\|~~המנחות~~]].		עדות מיוחדת נמסרה מפי [[יוסי בן יועזר]], כי "משקה דבית מטבחיא - דכן", כלומר משקים של בית המקדש טהורים. קיימות שני גרסאות בעדותו: האחת מוסרת כי "משא דבית מ'''ט'''בחיא" - בית השחיטה בבית המקדש, כלומר המים שמשתמשים בהם בבית המקדש - ודם השחיטה אינו מטמא, ולפי גרסה אחרת "משקה דבית מ'''ד'''בחיא" הכוונה היא למשקי הזבח שעל ה[[מזבח]], שהם דם בעל החיים שנזרק על גבי המזבח, וה[[ניסוך היין\|יין]] וה[[שמן]] הנקרבים על גבי המזבח, יחד עם ה[[קרבן מנחה\|מנחות]].

	[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו אודות תקנה זו. לפי רב הפירוש הפשוט הוא אכן שאין משקים בבית המקדש טמאין ואין מטמאין, אך לפי שמואל דווקא את דין הטומאה לטמא משקים אחרים אין להם, אבל הם עצמם - הם נגע בהם טמא, הם נטמאים.		[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו אודות תקנה זו. לפי רב הפירוש הפשוט הוא אכן שאין משקים בבית המקדש טמאין ואין מטמאין, אך לפי שמואל דווקא את דין הטומאה לטמא משקים אחרים אין להם, אבל הם עצמם - הם נגע בהם טמא, הם נטמאים.

213.151.41.217: /* מקור הטומאה וגדרה */

2022-12-15T13:30:42Z

מקור הטומאה וגדרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:30, 15 בדצמבר 2022
שורה 17:		שורה 17:

	==מקור הטומאה וגדרה==		==מקור הטומאה וגדרה==
	~~שלושה~~ שיטות ישנן בטומאת משקין:		שלוש שיטות ישנן בטומאת משקין:

	שיטת [[רבי מאיר]]: טומאת משקין, ה[[חלות\|חלה]] על עצמם כאשר הם נוגעים בדבר טמא, היא מהתורה. רבי מאיר לומד זאת מהפסוק: {{ציטוטון\|וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא}}{{הערה\| ויקרא יא לד}}. לעומת זאת, טומאת משקה לטמא אחרים, כלומר הטומאה החלה על חפצים אחרים כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים, היא מדברי חכמים.		שיטת [[רבי מאיר]]: טומאת משקין, ה[[חלות\|חלה]] על עצמם כאשר הם נוגעים בדבר טמא, היא מהתורה. רבי מאיר לומד זאת מהפסוק: {{ציטוטון\|וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא}}{{הערה\| ויקרא יא לד}}. לעומת זאת, טומאת משקה לטמא אחרים, כלומר הטומאה החלה על חפצים אחרים כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים, היא מדברי חכמים.

176.12.207.37 ב־02:22, 19 באוגוסט 2022

2022-08-19T02:22:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:22, 19 באוגוסט 2022
שורה 9:		שורה 9:
	\|ספרות הלכתית נוספת=		\|ספרות הלכתית נוספת=
	}}		}}
	ב[[הלכה\|הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''טומאת משקים'''<ref>ב[[עברית]] ימינו מקובל יותר "משקאות", אבל בשפת חז"ל ופוסקי ההלכה המונח המקובל הוא "משקים".</ref> הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים. לעומת זאת, הטומאה החלה על [[טומאת ~~אוכלים~~ אוכלים]] כתוצאה מכך שהם נרטבו על ידי משקים נקראת בשם [[הכשר לקבל טומאה]].		ב[[הלכה\|הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''טומאת משקים'''<ref>ב[[עברית]] ימינו מקובל יותר "משקאות", אבל בשפת חז"ל ופוסקי ההלכה המונח המקובל הוא "משקים".</ref> הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים. לעומת זאת, הטומאה החלה על [[טומאת אוכלים]] כתוצאה מכך שהם נרטבו על ידי משקים נקראת בשם [[הכשר לקבל טומאה]].

	==פירוט המשקין==		==פירוט המשקין==

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-12T04:43:46Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

{{סוגיה|
|מקרא= ויקרא יא, לד
|משנה= [[מסכת טהרות]] פרק שלישי
|תלמוד בבלי= [[פסחים]], טו, ב, - יז, ב
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות טומאת אוכלין פרק י'
|שולחן ערוך= אין
|ספרי מניין המצוות=
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
ב[[הלכה|הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''טומאת משקים'''<ref>ב[[עברית]] ימינו מקובל יותר "משקאות", אבל בשפת חז"ל ופוסקי ההלכה המונח המקובל הוא "משקים".</ref> הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים. לעומת זאת, הטומאה החלה על [[טומאת אוכלים אוכלים]] כתוצאה מכך שהם נרטבו על ידי משקים נקראת בשם [[הכשר לקבל טומאה]].

==פירוט המשקין==
ה"משקים" בהלכה, הם שבעה סוגי משקים: [[יין]], [[דבש]]<ref>מ[[דבורה (חרק)|דבורים]], לא מ[[תמר (פרי)|תמר]]ים כמו ב[[שבעת המינים]].</ref>, [[שמן]], [[חלב]], [[טל]], [[דם]], ו[[מים]] (מקובל הסימן בראשי תיבות: י"ד שח"ט ד"ם). אלו הם גם המשקים שנגיעתם באוכל מכשירה אותו לקבל טומאה<ref>משנה מסכת מכשירין פרק ו משנה ד ומסכת תרומות פרק יא משנה ב. ראו גם {{רמב"ם|טומאת אוכלין א א}}-ד, והשגת ה[[ראב"ד]] שם.</ref>.

גם במשקים קיימת ההבחנה בין דרגות הקדושה השונות (משקה של קודש הוא, למשל, השמן בקרבנו של ה[[נגע הצרעת|מצורע]]).

==מקור הטומאה וגדרה==
שלושה שיטות ישנן בטומאת משקין:

שיטת [[רבי מאיר]]: טומאת משקין, ה[[חלות|חלה]] על עצמם כאשר הם נוגעים בדבר טמא, היא מהתורה. רבי מאיר לומד זאת מהפסוק: {{ציטוטון|וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא}}{{הערה| ויקרא יא לד}}. לעומת זאת, טומאת משקה לטמא אחרים, כלומר הטומאה החלה על חפצים אחרים כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים, היא מדברי חכמים.

שיטת [[רבי יהודה]] היא שטומאת המשקין עצמם, ואף הטומאה החלה על אחרים כתוצאה מנגיעה בהם, שניהם מהתורה. מקור הטומאה הראשונה, הוא מהפסוק שמביא רבי מאיר, אלא שרבי יהודה מוסיף ואומר, כי מכיוון שבסיום הפסוק כתוב "יִטְמָא", (בניגוד האומר כי המשקין עצמם נטמאין), ניתן ל[[מדרש|דרשו]] ב[[ניקוד|נקודות]] אחרות - "יְטַמֵא", האומרות כי המשקין מטמאים את ה"{{ציטוטון|[[טומאת כלים|כלי]]}}" המילה הסמוכה ל"יטמא".

לאחר תקופה, חזר בו רבי יהודה{{הערה|מסקנת הגמרא בדף יז ע"ב.}}, והוא קבע שטומאת משקין לטמא כלים, היא מדרבנן. הגמרא מוכיחה זאת מפסק בהלכות [[טומאת כלים]] אותו פסק רבי יהודה, ותוכנו, שכלים שנטמאו מחמת שרץ, טמאים הן בחלקם הפנימי והם בחלקם החיצוני, בין אם השרץ נגע בתוכו והן אם השרץ נגע בגב הכלי, אך אם הם נטמאו מחמת משקים בחלקם החיצוני, אין חלקו הפנימי נטמא. מה החילוק טומאה מחמת שרץ או בין טומאה הבאה מחמת משקין? ומן ההכרח לומר, שהראשונה היא מהתורה והשנייה היא מדרבנן.

מכיוון שהוברר שרבי יהודה סובר שטומאת משקים לטמא כלים היא מדרבנן, לא ברור אם הוא סובר כמו רבי שמעון (ראו להלן) שיש חילוק בין כלים הנטמאים מחמת משקים (מדרבנן) לאוכלים הנטמאים מחמת משקים (מהתורה), או שמא סובר הוא עמו רבי מאיר, שאין משקים מטמאים דבר אחר מהתורה{{הערה|שם י"ח ע"א.}}.

שיטת [[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] היא ממוצעת בין שתי השיטות המנויות: טומאת משקים היא מהתורה, אך לטמא אחרים - תלוי מה הוא האובייקט הנטמא: טומאת משקין יכולה לחול רק על אוכל, ולא על כלי.

==טומאת משקין בבית המקדש==
עדות מיוחדת נמסרה מפי [[יוסי בן יועזר]], כי "משקה דבית מטבחיא - דכן", כלומר משקים של בית המקדש טהורים. קיימות שני גרסאות בעדותו: האחת מוסרת כי "משא דבית מ'''ט'''בחיא" - בית השחיטה בבית המקדש, כלומר המים שמשתמשים בהם בבית המקדש - ודם השחיטה אינו מטמא, ולפי גרסה אחרת "משקה דבית מ'''ד'''בחיא" הכוונה היא למשקי הזבח שעל ה[[מזבח]], שהם דם בעל החיים שנזרק על גבי המזבח, וה[[ניסוך היין|יין]] וה[[שמן]] הנקרבים על גבי המזבח, יחד עם ה[[קרבן מנחה|המנחות]].

[[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] נחלקו אודות תקנה זו. לפי רב הפירוש הפשוט הוא אכן שאין משקים בבית המקדש טמאין ואין מטמאין, אך לפי שמואל דווקא את דין הטומאה לטמא משקים אחרים אין להם, אבל הם עצמם - הם נגע בהם טמא, הם נטמאים.

ה[[תנא]] [[אלעזר בן שמוע|רבי אלעזר]] מוכיח מעדותו של יוסי בן יועזר, כי טומאת משקין היא מתקנת חכמים, שאם לא כן כיצד ניתן לחלק בטומאת משקים בין בית המקדש לשאר מקומות. לפי [[שמואל (אמורא)|שמואל]], כוונתו היא בהכרח, שטומאת משקין לטמא אחרים היא מתקנת חכמים, למרות שטומאת המשקים עצמן היא מהתורה. רבי [[יוסי בר חנינא]], מריב את עדותו של יוסי בן יועזר, וטוען שלא רק שאין משקי בית המקדש מטמאין מהתורה, אלא שהם גם לא [[הכשר לקבל טומאה|מכשירין לקבל טומאה]]{{הערה|פסחים טז א}}.

המשמעות העלולה לעלות מכך היא, שמי שסובר שטומאת משקים היא מהתורה, יסבור שבבית המקדש גם כן קיימת אותה טומאה. [[רב פפא]] מסייג את הדברים וקובע כי גם הוא מודה כי בבית המקדש אין טומאת משקים חלה - למרות שבדרך כלל היא מהתורה, שכן קיימת [[הלכה למשה מסיני]] האומרת שבבית המקדש לא קיימת טומאת משקים.

מספר קושיות נשאלו ב[[בית המדרש בית מדרשם]] של [[אמוראים|חכמי הגמרא]] על שיטתו של רב פפא, האחת היא - אם קיימת הלכה למשה מסיני כזו, למה אומר רבי אלעזר את ההלכה מעדותו של יוסי בן יועזר ולא מהלכה למשה מסיני, בנוסף לכך, למה מחלקים [[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] חילוקים מסוימים בכלל זה האומר שאין טומאת משקים בבית המקדש, האחת בין טומאת כלים לטומאת אוכלין, שזו האחרונה כן חלה בבית המקדש אם נגעו במשקים, והשנייה בין מים הנמצאים בקרקע או הנמצאים בכלים שדווקא ההמים הנמצאים בקרקע ושיש בהם כדי טבילה - טהורים ולא חלה עליהם טומאת משקים, הרי ההלכה למשה מסיני אומרת שאין טומאת משקים בבית המקדש. בגמרא לא מופיעה תירוץ על קושיות אלו, והגמרא מסיימת את הסוגיא כ"קשיא"{{הערה|פסחים יז א}}.

למרות זאת, להלכה פוסק ה[[רמב"ם]] כשיטה זו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משקה בית מטבחיים שב[[העזרה|עזרה]] והוא [[דם]] ה[[קדשים]] וה[[מים]] שמשתמשין בהן שם [[טהרה|טהורין]] לעולם ואינן [[טומאה|מתטמאין]] ולא [[הכשר לקבל טומאה|מכשירין]]. ודבר זה [[הלכה למשה מסיני|הלכה מפי הקבלה]]. לפיכך כל דמי [[קרבנות|הזבחים]] אינו מקבל טומאה ואינו מכשיר. והואיל ודם הקדשים אינו מכשיר, קדשים שנשחטו בעזרה לא הוכשרו בדם שחיטה, ואין לבשר הקדשים הכשר אלא במשקין שיפלו על הבשר חוץ במשקה בית המטבחיים|מקור={רמב"ם טומאת אוכלין י טז}}

==דם==
דמו של בעל החיים נחשב לאחד משבעת משקין, רק אם הוא נחשב אחד מהשנים:
*"דם חללים" דם של בהמה שנהרגה נחשב לאחד ממיני המשקים כ"דם" שנאמר "וגם חללים תשתה"{{הערה|ראה חולין עב ב}}.
*"דם שחיטה" - דם של בהמה שנחשטה כהלכתה וראויה לאכילה נחשבת כ[[מים]] שהוא אחד ממיני המשקים, כאמור בפסוק "על הארץ תשפכנו כמים".

אך בהמה טמאה שלא נשחטה ב[[כשרות]] - למשל שחיטה על ידי [[גוי]], צריכה הכשר של מים ממקום אחר - מלבד דם בעל החיים עצמו, שכן דם שאינו דם שחיטה או דם חללים אינו נחשב למשקה.
==חיבור==
קיים כלל כי {{ה[[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה|ניצוק]] ו[[קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה|הקטפרס]] ו[[משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה|משקה טופח]] אינן חיבור לא לטומאה ולא לטהרה}}, כלומר כל משקה שאינו מכונס יד עם משקים אחרים במקום אחד אלא נוגע בטיפות משקה אחרות באקראי על ידי יציקה או נזילה משותפת במורדות ההר או בשטח ישר (שאינו שקוע), אינו נחשב לגוף אחד, ונגיעה בטיפת מים אחת אינה משפיעה על השנייה.
{{הערות שוליים}}
{{טומאה וטהרה}}
[[קטגוריה:הדברים הנטמאים ומטמאים]]