טומאת משכב ומושב - היסטוריית גרסאות

5.22.128.131: /* אופני היטמאות */

2022-01-31T03:24:19Z

אופני היטמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:24, 31 בינואר 2022
שורה 22:		שורה 22:
	טומאה זו נוצרת, על ידי אחד מה[[טומאת אדם\|טמאים]] הבאים:		טומאה זו נוצרת, על ידי אחד מה[[טומאת אדם\|טמאים]] הבאים:

	* '''[[זב (טמא)\|זב]]''': גבר שיצאה מאיבר מינו הפרשה חולנית הנקראת "זיבה" והדבר קרה מספר ~~פעמי~~, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואז עליו לטבול ב[[מעיין]] (ולא במקווה) ולהביא קורבן להשלמת טהרתו.		* '''[[זב (טמא)\|זב]]''': גבר שיצאה מאיבר מינו הפרשה חולנית הנקראת "זיבה" והדבר קרה מספר פעמים, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואז עליו לטבול ב[[מעיין]] (ולא במקווה) ולהביא קורבן להשלמת טהרתו.

	התורה קבעה על הזב סדרת חומרות מיוחדות: א. "טומאת מדרס" - חפץ שהזב ישב, שכב, נשען או רכב עליו נעשה "אב הטומאה" כמותו. ב. "מעיינות" - נוזלי הגוף של הזב (רוק, זרע, זוב, שתן) מטמאים כ"אב הטומאה". ג. "היסט" - אדם או כלי שהזב והדומים לו הזיזו אותו, גם אם לא נגע בו, נטמא ונעשה "ראשון לטומאה".		התורה קבעה על הזב סדרת חומרות מיוחדות: א. "טומאת מדרס" - חפץ שהזב ישב, שכב, נשען או רכב עליו נעשה "אב הטומאה" כמותו. ב. "מעיינות" - נוזלי הגוף של הזב (רוק, זרע, זוב, שתן) מטמאים כ"אב הטומאה". ג. "היסט" - אדם או כלי שהזב והדומים לו הזיזו אותו, גם אם לא נגע בו, נטמא ונעשה "ראשון לטומאה".

95.86.93.7: /* אופני היטמאות */

2019-09-17T12:45:09Z

אופני היטמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:45, 17 בספטמבר 2019
שורה 34:		שורה 34:
	* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת '''ימי טוהר''' שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.		* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת '''ימי טוהר''' שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.

	~~הבדל~~ בין טומאת מרכב לטומאת מושב: במשנה בכלים כ"ג, ג מופיע "מה בין מרכב למושב? מרכב חלק מגעו ממשאו ומושב לא חלק מגעו ממשאו" ופירוש הדבר הוא שהנושא מרכב ~~הזה משטמר~~ בגדים אבל הנוגע במרכב הזב אינו מטמא בגדים. ואילו בטומאת מושב אף הנוגע במושב הזב מטמא בגדים כמו הנושאו.		נפקא מינה בין טומאת מרכב לטומאת מושב: במשנה בכלים כ"ג, ג מופיע "מה בין מרכב למושב? מרכב חלק מגעו ממשאו ומושב לא חלק מגעו ממשאו" ופירוש הדבר הוא שהנושא מרכב הזב מטמא בגדים אבל הנוגע במרכב הזב אינו מטמא בגדים. ואילו בטומאת מושב אף הנוגע במושב הזב מטמא בגדים כמו הנושאו.

	== אופנים לטמא אחרים ==		== אופנים לטמא אחרים ==

95.86.93.7: /* אופני היטמאות */

2019-09-17T12:42:15Z

אופני היטמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:42, 17 בספטמבר 2019
שורה 33:		שורה 33:

	* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת '''ימי טוהר''' שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.		* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת '''ימי טוהר''' שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.

			הבדל בין טומאת מרכב לטומאת מושב: במשנה בכלים כ"ג, ג מופיע "מה בין מרכב למושב? מרכב חלק מגעו ממשאו ומושב לא חלק מגעו ממשאו" ופירוש הדבר הוא שהנושא מרכב הזה משטמר בגדים אבל הנוגע במרכב הזב אינו מטמא בגדים. ואילו בטומאת מושב אף הנוגע במושב הזב מטמא בגדים כמו הנושאו.

	== אופנים לטמא אחרים ==		== אופנים לטמא אחרים ==

טישיו: מויקפדיה

2012-10-11T01:23:11Z

מויקפדיה

דף חדש

במונח ה[[משנה]], '''טומאת מדרס''' היא אחת מדרכי ההיטמאות, והנהו ביטוי המסמן חפץ שנהפך להיות - או ראוי להיות - [[אב הטומאה]]. במקורות אחרים, נקראת הטומאה בשם '''טומאת משכב ומושב'''.

טומאנה זו, נגרמת על ידי העברת טומאה מגוף חי לאובייקט אחר. כאשר אדם, שהינו זב, או אשה שהינה זבה או נידה או יולדת, שכוב/ה על חפץ המיועד למשכב או למושב - כמו [[מיטה]] המיועדת ל[[שכיבה]] או [[כיסא]] המיועד ל[[ישיבה (תנוחה)|ישיבה]], ובאופן דומה - "מרכב" - חפץ המיועד לרכיבה. החפץ נהפך להיות '''טמא מדרס''', ורמת טומאתו מוגדרת כ[[אב הטומאה]] הראוי לטמא אדם או כלים טהורים בנגיעתם בו בלבד.
== המקור ==

מקור תורת המדרס מופיע ב[[ספר ויקרא]];

{{הדגשה|כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא|ויקרא טו ה|ויקרא טו ד}}

=== פירוש המילה ===
המילה מדרס שורשו פירושו כעין דריסה, כלומר כל כלי או חפץ העשוי לדריסת רגלי אדם. דוגמאות למדרס כוללות חפצים וכלים ששימושם רב בחיי יום-יום רגילים; [[כסא]], [[ספה]], [[מזרן]] וגם [[שטיח]].

== אופני היטמאות ==
חפץ הראוי להיטמא מדרס ניטמא כשאדם או חפץ בדרגת [[אב הטומאה]] מניח רוב משקל גופו על המדרס באחת מחמשה אפנים{{הערה|משנה זבים ב ד}};

#'''עומד''' על המדרס
#'''יושב''' על המדרס
#'''שוכב''' על המדרס
#'''נתלה''' מן המדרס
#'''נשען''' על המדרס

טומאה זו נוצרת, על ידי אחד מה[[טומאת אדם|טמאים]] הבאים:

* '''[[זב (טמא)|זב]]''': גבר שיצאה מאיבר מינו הפרשה חולנית הנקראת "זיבה" והדבר קרה מספר פעמי, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואז עליו לטבול ב[[מעיין]] (ולא במקווה) ולהביא קורבן להשלמת טהרתו.

התורה קבעה על הזב סדרת חומרות מיוחדות: א. "טומאת מדרס" - חפץ שהזב ישב, שכב, נשען או רכב עליו נעשה "אב הטומאה" כמותו. ב. "מעיינות" - נוזלי הגוף של הזב (רוק, זרע, זוב, שתן) מטמאים כ"אב הטומאה". ג. "היסט" - אדם או כלי שהזב והדומים לו הזיזו אותו, גם אם לא נגע בו, נטמא ונעשה "ראשון לטומאה".

* '''[[נידה]] ו[[זבה]]''' - אישה במהלך הו[[וסת]] החודשית נקראת "נידה", והיא "אב הטומאה" למשך שבעה ימים (כולל ימי הווסת עצמם), ובסופם עליה לטבול ב[[מקווה]]. אישה שמדממת שלושה ימים רצופים בזמן שלא צפתה ווסת נקראת "זבה". עליה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים"), ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה ובהקרבת קורבנות.

החומרות שקיימות בזב (מדרס, מעיינות והיסט) קיימים גם בנידה ובזבה, אלא שבהן ה"מעיינות" המטמאים כוללים את דם הווסת במקום הזרע, ונוספת חומרה נוספת - גבר [ביאה|הבא]] על נידה או זבה נקרא "בועל נידה", ונעשה "אב הטומאה" כמותן. אם כי, טומאתו קלה יותר, בכך שבעוד שהנידה עצמה עושה את משכבה ומושב ל[[אב הטומאה]], עושה הזב את משכבו ומושבו ל[[ולד הטומאה]] בלבד{{הערה|רמב”ם מטמאי משכב ומושב ג ב}}.

קים הבדל בין טומאת זב לזבה: בעוד שדם זב ורוקו מטמאים רק כאשר הם לחים, הרי שדם נידה זבה ויולדת מטמאים בין לחים ובין יבשים{{הערה|רמב”ם מטמאי משכב ומושב|ב א.}}.

* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת '''ימי טוהר''' שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.
== אופנים לטמא אחרים ==

בכוח המדרס לטמא בן אדם או חפץ טהור על ידי עשייתם למדרס אחת משבעה דברים הללו;

#'''עומד''' על המדרס
#'''יושב''' על המדרס
#'''שוכב''' על המדרס
#'''נתלה''' מן המדרס
#'''נשען''' על המדרס
#'''נגע''' (ישירות, בלי אמצעי)
#'''נשא''' את המדרס

אם המדרס אינו משמש עוד כמדרס, למשל [[עור]] שהיה שטוח על הרצפה במטרה לשמש כ[[שטיח]], והוחלט להפנות את שימושו ל[[וילון]] או [[גובלן]] על ידי מעשה, אין הוא מטמא יותר בטומאת מדרס. אם כי, המדרס עצמו טמא ב[[טומאת מגע]] מדרס, שהרי מכיוון שהמדרס היה טמא בעבר בטומאת מדרס, נמצא שכל חוט נגע בחוט השני שהיה טמא בטומאת מדרס, ולכם גם כאשר המדרס אינו טמא עוד בטומאת מדרס, חלה עליו עדיין טומאת מגע מדרס{{הערה|רמב”ם מנחות|כד|ב}}.}}

== הדיון בשטיח קבוע ==

ככל הנראה, המדרס שעליו כיוון המשנה הייתה מסוג של שטיח ניידי שאינו קבוע במסמרים. ה[[תוספתא]] הרחיבה את הדיון דיון על שטיח שהוקבע בקרקע על ידי מסמרים ודנוהו כמוכשר להיטמא טומאת מדרס. אולם, פירוש ה'''חסדי דוד''' (הרב [[דוד פרדו]]) מחליף גירסת התוספתא ומטהר שטיח שהוקבע במסמרים לקרקע מטעם שהשטיח בטל לגבי הקרקע, והוא נחשב כעצם הקרקע שלעולם אינו מקבל טומאה.<ref>פירוש חסדי דוד לתוספתא כלים יא, י</ref>

{{הערות שוליים}}
{{טומאה וטהרה}}

[[קטגוריה:דרכי היטמאות]]