טומאת כלי עץ - היסטוריית גרסאות

80.246.130.255: /* דיני כלי עץ, עור ועצם */תיקנתי טעית בשמו של רבי מאיר

2021-05-03T09:14:14Z

דיני כלי עץ, עור ועצם: תיקנתי טעית בשמו של רבי מאיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 3 במאי 2021
שורה 5:		שורה 5:
	לגבי פשוטי כלי עץ, יש שני סייגים לטהרתם: א. כלי המיועד לשכיבה או לישיבה - מקבל טומאה מן התורה גם אם הוא שטוח ללא דפנות, כמו כיסא{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת בכורות דף לח עמוד א: "בהנך דחזו למדרסות".}}. ב. כלי רחב ונוח לשימוש הן לאדם עצמו והן להנחת חפצים עליו ("משמש אדם ומשמשיו"), מקבל טומאה מדרבנן{{הערה\|רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלים פרק ד הלכה א.}}. וזאת, אם ניכר בו שהוא עשוי לשימוש, כך למשל "ארובות" הם כלי שעשוי ללוש עליו, "של נחתומים" טמאות מכיוון שהם צבועים ומקושטים וניכרים שעשויים לשם כך, אך "של בעל הבית" שאינן ניכרים ומיוחדים "טהורות"{{הערה\|משנה כלים טו ב}}.		לגבי פשוטי כלי עץ, יש שני סייגים לטהרתם: א. כלי המיועד לשכיבה או לישיבה - מקבל טומאה מן התורה גם אם הוא שטוח ללא דפנות, כמו כיסא{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת בכורות דף לח עמוד א: "בהנך דחזו למדרסות".}}. ב. כלי רחב ונוח לשימוש הן לאדם עצמו והן להנחת חפצים עליו ("משמש אדם ומשמשיו"), מקבל טומאה מדרבנן{{הערה\|רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלים פרק ד הלכה א.}}. וזאת, אם ניכר בו שהוא עשוי לשימוש, כך למשל "ארובות" הם כלי שעשוי ללוש עליו, "של נחתומים" טמאות מכיוון שהם צבועים ומקושטים וניכרים שעשויים לשם כך, אך "של בעל הבית" שאינן ניכרים ומיוחדים "טהורות"{{הערה\|משנה כלים טו ב}}.

	כלי עץ מטמאים רק אם הם עשויין לטלטול כאשר הם מלאים וכאשר הם ריקים. דין זה נלמד מהפסוק{{הערה\|ויקרא יא}} "מכל כלי עץ או בגד או עור או שק". שק הוא כלי ארוג עשוי משער. כשם ששק הוא כלי שמטלטל כאשר הוא מלא וכאשר הוא ריקם, שהרי אין כלי שק שעשויים לעמוד במקום אחר, אך שידה תיבה ומגדל (בתרגום לימינו - [[מכונית]], [[מטוס]] או כלי אחר) שאינם עשויים לטלטול אינם מקבלים טומאה, כך גם [[ספינה]] ודומיה. חכמים שיערו, שכלי המכיל יותר מארבעים [[סאה]] נוזל לח, אינו מטלטל כאשר הוא מלא ואינו מקבל טומאה. קיימת מחלוקת בין [[רבי ~~מאר~~]] ל[[רבי יהודה]] אודות כלי ביתי העשוי לתשמיש נייד אך מכיל יותר מארבעים סאה "עריבה של בעל הבית"{{הערה\|משנה כלים טו א}}.		כלי עץ מטמאים רק אם הם עשויין לטלטול כאשר הם מלאים וכאשר הם ריקים. דין זה נלמד מהפסוק{{הערה\|ויקרא יא}} "מכל כלי עץ או בגד או עור או שק". שק הוא כלי ארוג עשוי משער. כשם ששק הוא כלי שמטלטל כאשר הוא מלא וכאשר הוא ריקם, שהרי אין כלי שק שעשויים לעמוד במקום אחר, אך שידה תיבה ומגדל (בתרגום לימינו - [[מכונית]], [[מטוס]] או כלי אחר) שאינם עשויים לטלטול אינם מקבלים טומאה, כך גם [[ספינה]] ודומיה. חכמים שיערו, שכלי המכיל יותר מארבעים [[סאה]] נוזל לח, אינו מטלטל כאשר הוא מלא ואינו מקבל טומאה. קיימת מחלוקת בין [[רבי מאיר]] ל[[רבי יהודה]] אודות כלי ביתי העשוי לתשמיש נייד אך מכיל יותר מארבעים סאה "עריבה של בעל הבית"{{הערה\|משנה כלים טו א}}.

	==אקטואלי==		==אקטואלי==
	===כבישים בארץ ישראל ובעולם===		===כבישים בארץ ישראל ובעולם===

טישיו ב־02:23, 11 באוקטובר 2012

2012-10-11T02:23:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:23, 11 באוקטובר 2012
שורה 13:		שורה 13:
	===צמיד פתיל===		===צמיד פתיל===
	בדין [[צמיד פתיל]] השפעה מרובה על הלכות הטהרה, כותב [[המהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה\|בפירושו למשנה הראשונה בפ"ט ממסכת אוהלות}} שיש לחלק בין כלי חרס לבין כלי עץ. בכלי חרס, דרושה אטימה '''המודבקת''' לכלי, אך בכלי עץ{{הערה\|כמו למשל ב[[כוורת]], הנידון המשנתי המקובל}} אין צורך שיהיה הכיסוי מודבק לכלי. הטעם פשוט, בכלי חרס קשה למצוא נקב שאפשר לאטום אותו באופן מושלם מבלי להדביקו ולכן, דווקא בו דורשים מירוח.		בדין [[צמיד פתיל]] השפעה מרובה על הלכות הטהרה, כותב [[המהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה\|בפירושו למשנה הראשונה בפ"ט ממסכת אוהלות}} שיש לחלק בין כלי חרס לבין כלי עץ. בכלי חרס, דרושה אטימה '''המודבקת''' לכלי, אך בכלי עץ{{הערה\|כמו למשל ב[[כוורת]], הנידון המשנתי המקובל}} אין צורך שיהיה הכיסוי מודבק לכלי. הטעם פשוט, בכלי חרס קשה למצוא נקב שאפשר לאטום אותו באופן מושלם מבלי להדביקו ולכן, דווקא בו דורשים מירוח.
	~~== הערות שוליים ==~~
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}
	{{טומאה וטהרה}}		{{טומאה וטהרה}}
	~~{{אזהרה הלכתית}}~~
	[[קטגוריה:טומאת כלים\|מ]]		[[קטגוריה:טומאת כלים\|מ]]

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-11T02:22:48Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

בהלכות [[טומאת כלים]], '''כלי עץ''' הם כלים שסווגו בסיווג מיוחד לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין החומרים האחרים בהלכות קבלת הטומאה.
==דיני כלי עץ, עור ועצם==
כלי עץ וכלי עור וכלי עצם הם כלים הנקראים "כלי שטף" - כלים שניתן לטהרם בטבילה. בשונה מכלי מתכת שגם "פשוטיהם" - כלים שאין להם "תוך" מטמאים, הרי שפשוטי כלי עץ עור ועצם טהורים ורק מקבליהם טמאים. כמו כן, בשונה מכלי מתכת, לא רק כאשר הכלים נשברו הם טהורים, אלא שאם חזר ועשה מהם כלים הם נטמאים רק מכאן ולהבא ולא חוזרת עליהם טומאתם הישנה.

לגבי פשוטי כלי עץ, יש שני סייגים לטהרתם: א. כלי המיועד לשכיבה או לישיבה - מקבל טומאה מן התורה גם אם הוא שטוח ללא דפנות, כמו כיסא{{הערה|תלמוד בבלי מסכת בכורות דף לח עמוד א: "בהנך דחזו למדרסות".}}. ב. כלי רחב ונוח לשימוש הן לאדם עצמו והן להנחת חפצים עליו ("משמש אדם ומשמשיו"), מקבל טומאה מדרבנן{{הערה|רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלים פרק ד הלכה א.}}. וזאת, אם ניכר בו שהוא עשוי לשימוש, כך למשל "ארובות" הם כלי שעשוי ללוש עליו, "של נחתומים" טמאות מכיוון שהם צבועים ומקושטים וניכרים שעשויים לשם כך, אך "של בעל הבית" שאינן ניכרים ומיוחדים "טהורות"{{הערה|משנה כלים טו ב}}.

כלי עץ מטמאים רק אם הם עשויין לטלטול כאשר הם מלאים וכאשר הם ריקים. דין זה נלמד מהפסוק{{הערה|ויקרא יא}} "מכל כלי עץ או בגד או עור או שק". שק הוא כלי ארוג עשוי משער. כשם ששק הוא כלי שמטלטל כאשר הוא מלא וכאשר הוא ריקם, שהרי אין כלי שק שעשויים לעמוד במקום אחר, אך שידה תיבה ומגדל (בתרגום לימינו - [[מכונית]], [[מטוס]] או כלי אחר) שאינם עשויים לטלטול אינם מקבלים טומאה, כך גם [[ספינה]] ודומיה. חכמים שיערו, שכלי המכיל יותר מארבעים [[סאה]] נוזל לח, אינו מטלטל כאשר הוא מלא ואינו מקבל טומאה. קיימת מחלוקת בין [[רבי מאר]] ל[[רבי יהודה]] אודות כלי ביתי העשוי לתשמיש נייד אך מכיל יותר מארבעים סאה "עריבה של בעל הבית"{{הערה|משנה כלים טו א}}.
==אקטואלי==
===כבישים בארץ ישראל ובעולם===
בעיה נפוצה היא, נסיעה במכונית, ב[[רכבת]] או בכלי רכב אחר, שנסלל מעל בית קברות. כבר ב[[רוסיה]] הייתה שאלה זו נפוצה, ורבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] התיר לנסוע ב[[רכבת|רכבות]] שנסללו מעל כבישים כאלו, בהסתמך על היתרים דחוקים, כשעת הדחק.
ב[[ארץ ישראל]] הועלתה הבעיה ביתר תוקף, בכביש החוצה את הר הזיתים שבמשך שנים רבות שימש ככביש יחיד, שחיבר בין [[ים המלח]] ל[[ירושלים]]. רבי [[יהושע לייב דיסקין]], ששימש בזמנו כרבה של העיר ירושלים, הורה כי במידת הדחק יש לסמוך על ישיבה על פשוטי כלי עץ - כלי עץ שאין להם בית קיבול - שאינם מקבלים טומאה, במהלך הנסיעה, כך שהמכונית משמשת כ[[אוהל (הלכה)|אוהל]] המאהיל על ה[[טומאה רצוצה]] וחוצץ בפני הטומאה, ואילו העץ עליו יושב האדם אינו נטמא כתוצאה מהנגיעה באוהל, שכן פשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה. אם כי, פתרון זה נחשב כהיתר בעייתי{{הערה|1=[http://www.etzion.org.il/dk/5769/1183shut2.html נסיעת כהנים בכבישים בעיתיים / הרב דני וולף] באתר דף קשר לתלמידי [[ישיבת הר עציון]].}}..

===צמיד פתיל===
בדין [[צמיד פתיל]] השפעה מרובה על הלכות הטהרה, כותב [[המהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|בפירושו למשנה הראשונה בפ"ט ממסכת אוהלות}} שיש לחלק בין כלי חרס לבין כלי עץ. בכלי חרס, דרושה אטימה '''המודבקת''' לכלי, אך בכלי עץ{{הערה|כמו למשל ב[[כוורת]], הנידון המשנתי המקובל}} אין צורך שיהיה הכיסוי מודבק לכלי. הטעם פשוט, בכלי חרס קשה למצוא נקב שאפשר לאטום אותו באופן מושלם מבלי להדביקו ולכן, דווקא בו דורשים מירוח.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{טומאה וטהרה}}
{{אזהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:טומאת כלים|מ]]