https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94 טובת הנאה - היסטוריית גרסאות 2026-04-13T07:40:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=75624&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:47:24Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:47, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73816:rev-75624:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=73816&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:13:21Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:13, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בדיני&#039;&#039;&#039; צדקה {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפז))}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בדיני&#039;&#039;&#039; צדקה {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפז))}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר ה-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|רמב"ם שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ר"ח פסחים מו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|ר"ח פסחים מו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים פה: ושם נסמן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|נדרים פה: ושם נסמן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|(חלקת יואב (ח&quot;א חו&quot;מ כג ד&quot;ה אבל) בביאור השאילתות קלב)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|(חלקת יואב (ח&quot;א חו&quot;מ כג ד&quot;ה אבל) בביאור השאילתות קלב)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי משה קניינים מא-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|פרי משה קניינים מא-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אך מהרש"ש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פסחים מו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} והישועות יעקב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תנז-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אך מהרש"ש {{מקור|פסחים מו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} והישועות יעקב {{מקור|תנז-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה&#039;&#039;&#039; - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר&#039; שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס&#039; לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפו))}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה&#039;&#039;&#039; - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר&#039; שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס&#039; לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפו))}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תרומות יב-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והקובץ שמועות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חולין ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|תרומות יב-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, והקובץ שמועות {{מקור|חולין ס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה&#039;&#039;&#039; - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|(פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעז (אות קפג))}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה&#039;&#039;&#039; - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|(פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעז (אות קפג))}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר ה-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. וביאר הפני משה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. וביאר הפני משה {{מקור|שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=28315&oldid=prev Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור 2009-03-17T16:20:46Z <p>טיפול בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:20, 17 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדיני''' צדקה {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפז)}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדיני''' צדקה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הבעלים שמפריש תרומה מתבואתו מחליט לאיזה כהן הוא רוצה ליתנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הבעלים שמפריש תרומה מתבואתו מחליט לאיזה כהן הוא רוצה ליתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|רמב"ם שם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>במדבר ה-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רמב"ם שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|ר"ח פסחים מו:}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ר"ח פסחים מו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|נדרים פה: ושם נסמן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נדרים פה: ושם נסמן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|פרי משה קניינים מא-ב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פרי משה קניינים מא-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר}}. אך מהרש"ש {{מקור|פסחים מו:}} והישועות יעקב {{מקור|תנז-ב}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. אך מהרש"ש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פסחים מו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} והישועות יעקב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תנז-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה''' - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר' שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס' לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה''' - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר' שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס' לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|תרומות יב-טו}}, והקובץ שמועות {{מקור|חולין ס}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תרומות יב-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, והקובץ שמועות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>חולין ס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה''' - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעז (אות קפג)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה''' - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעז (אות קפג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם}}. וביאר הפני משה {{מקור|שם}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>במדבר ה-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. וביאר הפני משה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=22813&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-05T16:35:49Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה''' {{מקור|הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדיני''' צדקה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדיני''' צדקה {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפז)}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הבעלים שמפריש תרומה מתבואתו מחליט לאיזה כהן הוא רוצה ליתנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הבעלים שמפריש תרומה מתבואתו מחליט לאיזה כהן הוא רוצה ליתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר ה-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מקורה''' מהפסוק "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ורמב"ם תרומות יב-טו}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|רמב"ם שם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהנתיבות המשפט {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון "ונתן" - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ר"ח פסחים מו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בפירוש''' "טובת הנאה" נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|ר"ח פסחים מו:}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|רש"י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם היא ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים פה: ושם נסמן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''טובת הנאה ממון או אינה ממון''' - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|נדרים פה: ושם נסמן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בביאור המחלוקת''' יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס'}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי משה קניינים מא-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם הדעה שטובת הנאה ממון''' חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|פרי משה קניינים מא-ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אך מהרש"ש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פסחים מו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} והישועות יעקב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תנז-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה''', כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף "האם היא ממון" ד"ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ואשר}}. אך מהרש"ש {{מקור|פסחים מו:}} והישועות יעקב {{מקור|תנז-ב}} משמע שבזה לכו"ע אינה ממון {{מקור|הביאם הברכת אברהם שם ד"ה טובת}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה''' - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר' שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס' לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה''' - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר' שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס' לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מ&quot;ד אינה ממון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תרומות יב-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והקובץ שמועות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חולין ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים''' הרמב"ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|תרומות יב-טו}}, והקובץ שמועות {{מקור|חולין ס}} כתב בדעת התוס' שכן מוציאין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה''' - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעז (אות קפג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה''' - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעז (אות קפג)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון''' - הברכת אברהם {{מקור|פסחים מו: בתחילתו ד"ה ולפמשנ"ת}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|תנז-ב, הביאו שם בד"ה עוד}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר ה-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. וביאר הפני משה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקבל דבר מה תמורת המתנות''' - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר "ואיש את קודשיו לו יהיו" {{מקור|במדבר ה-י}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם}}. וביאר הפני משה {{מקור|שם}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף "האם היא ממון".&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמג-ח ד"ה ולפע"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו''', ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|רמג-ח ד"ה ולפע"ד}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו"ד סא ד"ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1204:rev-22813:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=1204&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־15:22, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T15:22:29Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:22, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בביאור המחלוקת&#039;&#039;&#039; יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג)}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בביאור המחלוקת&#039;&#039;&#039; יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג)}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|(קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א)}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|(קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס')}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|(קצוה"ח רד-ג בדעת הרא"ש והריטב"א)}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|(קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס')}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|(מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|(חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה ("הנאה מבחוץ") {{מקור|(מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח"א חו"מ כג ד"ה והנלפע"ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד"ה ונראה)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|(חלקת יואב (ח"א חו"מ כג ד"ה אבל) בביאור השאילתות קלב)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מכירי כהונה]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[מכירי כהונה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תרומות ומעשרות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[תרומות ומעשרות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=592&oldid=prev קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:41, 22 ביולי 2008 2008-07-22T16:41:00Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;לבעלים יש זכות לתת את המתנות (מתנות כהונה, עניים ומעשרות) לכל מי שירצה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיא בנדרים פד:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כט)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני&#039;&#039;&#039; צדקה {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפז))}}, תרומה, חמישה סלעים של פדיון הבן, פדיון פטר חמור, זרוע לחיים וקיבה, ראשית הגז, מעשרות ועוד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הבעלים שמפריש תרומה מתבואתו מחליט לאיזה כהן הוא רוצה ליתנה.<br /> <br /> ==מקור וטעם==<br /> &#039;&#039;&#039;מקורה&#039;&#039;&#039; מהפסוק &quot;ואיש את קודשיו לו יהיו&quot; {{מקור|(במדבר ה-י)}} - מכאן שהבעלים זכאי ליתנם לכל כהן שירצה {{מקור|(ירושלמי נדרים יא-ג ורמב&quot;ם תרומות יב-טו)}}, ולכן לא יטול אותן הכהן אחר שהורמו אלא מדעת הבעלים {{מקור|(רמב&quot;ם שם)}}.<br /> <br /> ומהנתיבות המשפט {{מקור|(רמג-ח ד&quot;ה ולפע&quot;ד)}} משמע שיש מקור נוסף, והוא הלשון &quot;ונתן&quot; - שיש זכות לבעלים לתת אותן לאיזה כהן שירצה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בפירוש&#039;&#039;&#039; &quot;טובת הנאה&quot; נחלקו הראשונים האם היא ההנאה שיש לישראל לתת את המתנות לאיזה כהן שירצה, ולבחור כהן שיחזיק לו טובה על כך {{מקור|(ר&quot;ח פסחים מו:)}}, או דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן את המתנות לבן בתו כהן {{מקור|(רש&quot;י פסחים מו., וכן הביא את שני הפירושים הללו הערוך ערך טב א בתחילתו)}}.<br /> <br /> ==האם היא ממון==<br /> &#039;&#039;&#039;טובת הנאה ממון או אינה ממון&#039;&#039;&#039; - נחלקו בזה תנאים ואמוראים בכמה מקומות, כגון הנודר שלא יהנו ממנו כהנים ולויים, אם אינה ממון יטלו הכהנים והלויים את מתנותיו בעל כורחו, ואם היא ממון לא יטלו בעל כורחו {{מקור|(נדרים פה: ושם נסמן)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בביאור המחלוקת&#039;&#039;&#039; יש שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(באופן שהדעה שאינה ממון לשיטה א היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ב, והדעה שאינה ממון לשיטה ב היא הדעה שהיא כן ממון לשיטה ג)}}:<br /> <br /> א) לדעה שהיא ממון המתנה כולה של הישראל {{מקור|(קצוה&quot;ח רד-ג בדעת הרא&quot;ש והריטב&quot;א)}}, ולדעה שאינה ממון היא של הישראל רק על מנת להקנותה לכהן (שהיא שלו רק לעניין זכות ההקנאה ולא לשום תשמיש אחר) {{מקור|(קובץ שמועות חולין ס בדעת התוס&#039;)}}.<br /> <br /> ב) לדעה שהיא ממון היא של הישראל על מנת להקנותה לכהן, ולדעה שאינה ממון יש לישראל רק הנאה אך לא זכות במתנה עצמה (&quot;הנאה מבחוץ&quot;) {{מקור|(מקור חיים תלא-ג בהקדמה, הובא בחלקת יואב ח&quot;א חו&quot;מ כג ד&quot;ה והנלפע&quot;ד, ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד&quot;ה ונראה)}}.<br /> <br /> ג) לדעה שהיא ממון יש לישראל הנאה (אך לא זכות במתנה עצמה), ולדעה שאינה ממון אין לישראל הנאה כלל {{מקור|(חלקת יואב (ח&quot;א חו&quot;מ כג ד&quot;ה אבל) בביאור השאילתות קלב)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בשתי הדעות הללו&#039;&#039;&#039; נדון בשני הסעיפים הבאים - &quot;מאן דאמר ממון&quot; ו&quot;מאן דאמר אינה ממון&quot;:<br /> <br /> ==מ&quot;ד ממון==<br /> &#039;&#039;&#039;בטעם הדעה שטובת הנאה ממון&#039;&#039;&#039; חקר הפרי משה האם הוא משום שזכותו של הישראל לתת את המתנה למי שירצה, או משום שיכול למכור את זכותו לתת את המתנה למי שירצה {{מקור|(פרי משה קניינים מא-ב)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדעה שהיא ממון, מתנה שאסורה בהנאה&#039;&#039;&#039;, כגון חלה שהיא חמץ, וכן מתנה שאינה שווה פרוטה, הברכת אברהם כתב שגם הן נחשבות ממון, שגדר ממון הוא שהיא שייכת לישראל לעניין להקנותה לכהן&lt;ref&gt;שסובר כשיטה שהובאה לעיל בסעיף &quot;האם היא ממון&quot; ד&quot;ה בביאור המחלוקת אות ב.&lt;/ref&gt;, ואפילו אם לא ישלמו לו תמורתה כלום {{מקור|(ברכת אברהם פסחים מו: בתחילתו ד&quot;ה ואשר)}}. אך מהרש&quot;ש {{מקור|(פסחים מו:)}} והישועות יעקב {{מקור|(תנז-ב)}} משמע שבזה לכו&quot;ע אינה ממון {{מקור|(הביאם הברכת אברהם שם ד&quot;ה טובת)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדעה שהיא ממון, כיצד יכול להקנותה&#039;&#039;&#039; - השיטה מקובצת חידש שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר&#039; שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס&#039; לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|(שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעט (אות קפו))}}.<br /> <br /> ==מ&quot;ד אינה ממון==<br /> &#039;&#039;&#039;לדעה שאינה ממון, אם לקח הכהן תרומה שלא מדעת הבעלים&#039;&#039;&#039; הרמב&quot;ם כתב שאין מוציאים מידו {{מקור|(תרומות יב-טו)}}, והקובץ שמועות {{מקור|(חולין ס)}} כתב בדעת התוס&#039; שכן מוציאין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדעה שאינה ממון, האם יכול להפקירה ולהקדישה&#039;&#039;&#039; - השאגת אריה כתב שאינו יכול אפילו להפקירה, אך המקור חיים כתב שיכול להפקירה ולהקדישה {{מקור|(פסחים תלא, והביא את השאגת אריה. דן בדבריהם שיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;א עמוד קעז (אות קפג))}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדעה שאינה ממון, האם נחשבת דבר הגורם לממון&#039;&#039;&#039; - הברכת אברהם {{מקור|(פסחים מו: בתחילתו ד&quot;ה ולפמשנ&quot;ת)}} כתב שלא נחשבת אפילו דבר הגורם לממון, אלא היא רק עצה להשיג ממון, אך מהישועות יעקב {{מקור|(תנז-ב, הביאו שם בד&quot;ה עוד)}} משמע שהיא כן דבר הגורם לממון.<br /> <br /> ==פרטי הדין==<br /> &#039;&#039;&#039;לקבל דבר מה תמורת המתנות&#039;&#039;&#039; - נחלקו בזה בירושלמי: לרבי יוסי בן חנינא מותר לישראל ליקח דבר מה בתמורה לזה שנותן לזה את מעשרותיו, שנאמר &quot;ואיש את קודשיו לו יהיו&quot; {{מקור|(במדבר ה-י)}}, ולרבי יוחנן אסור {{מקור|(ירושלמי נדרים יא-ג ופני משה שם)}}. וביאר הפני משה {{מקור|(שם)}} שנחלקו האם טובת הנאה ממון: לרבי יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון, ולכן מותר לישראל לקבל תמורה, ולרבי יוחנן אינה ממון ולכן אסור לו לקבל תמורה בשבילה&lt;ref&gt;בביאור המחלוקת האם היא ממון עיין לעיל בסעיף &quot;האם היא ממון&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אם הבעלים אינו רוצה בזכות זו&#039;&#039;&#039;, ואינו רוצה להחליט למי לתת אותן, חידש הנתיבות המשפט שאין לו חיוב ליתנם לכהן כלל {{מקור|(רמג-ח ד&quot;ה ולפע&quot;ד)}}. אמנם אחרונים אחרים חלקו עליו וכתבו שעדיין יש מצוות נתינה {{מקור|(אמרי בינה דיני פדיון הבן א, יד אפרים יו&quot;ד סא ד&quot;ה והלום, הובאו במילואי משפט שם הערה 28)}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[מכירי כהונה]]<br /> <br /> [[תרומות ומעשרות]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div> קובץ יסודות וחקירות השלם