טישיו ב־16:54, 10 באוקטובר 2012

2012-10-10T16:54:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:54, 10 באוקטובר 2012
שורה 3:		שורה 3:
	למעיין הלכות שונות ומקילות יותר מאשר הלכות המקווה. בשונה מ[[מקווה]] הנחשב לכזה רק אם מימין אינם "[[זוחלין]]" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, הרי שמעיין מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין.		למעיין הלכות שונות ומקילות יותר מאשר הלכות המקווה. בשונה מ[[מקווה]] הנחשב לכזה רק אם מימין אינם "[[זוחלין]]" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, הרי שמעיין מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין.

	מלבד דיני הטבילה במעיין השונות מזו של מקווה, למי המעיין ישנה מעלה מיוחדת והם נקראים במקרא "מים חיים". במים כאלו מבצעים את השלב הראשוני בטהרת ה[[טומאת צרעת\|מצורע]], כמתואר בתחילת [[פרשת מצורע]]. הוא לוקח שני ציפורים חיות, שוחט את האחת לתוך כלי שבו מים חיים שנשאב ממעיין באופן ישיר, וטובל את השנייה (יחד עם אגודת האזוב) במים החיים שבה מעורב דם הציפור הראשונה. אם כי, לא כל מימי מעיין נחשבים למים חיים, והם נחשבים לכאלו רק אם היו תמיד מחוברים למי המעיין({{מקור\|משניות מקוואות ה\|א}}.}}, ורק אם הם מים מתוקים({{מקור\|משניות מקוואות א}} סוף הפרק}}).		מלבד דיני הטבילה במעיין השונות מזו של מקווה, למי המעיין ישנה מעלה מיוחדת והם נקראים במקרא "מים חיים". במים כאלו מבצעים את השלב הראשוני בטהרת ה[[טומאת צרעת\|מצורע]], כמתואר בתחילת [[פרשת מצורע]]. הוא לוקח שני ציפורים חיות, שוחט את האחת לתוך כלי שבו מים חיים שנשאב ממעיין באופן ישיר, וטובל את השנייה (יחד עם אגודת האזוב) במים החיים שבה מעורב דם הציפור הראשונה. אם כי, לא כל מימי מעיין נחשבים למים חיים, והם נחשבים לכאלו רק אם היו תמיד מחוברים למי המעיין ({{מקור\|משניות מקוואות ה\|א}}.}}, ורק אם הם מים מתוקים ({{מקור\|משניות מקוואות א}} סוף הפרק).
	==גדר ההלכה==		==גדר ההלכה==
	על פי ההלכה, למעיין נחשב כל מקור נובע מתחת לאדמה, הנובע מששת ימי בראשית. אם כי נחלקו הראשונים בגדר המעיין: לפי ה[[ר"ש]], מהותו של המעיין הוא מקור מים שגם מקומו נוצר "בידי שמים", ולכן אם אדם הרחיב את מקום התפשטות המעיין על ידי חפירת תעלות הגורמות למעיין להתפשט לעבר מקומות שלא היה בהם מתחילה, אין מקומות אלו נחשבים למעיין אלא ל[[מקווה]], ומכיוון שכך, הם אינם כשרים לטבילה, שהרי מקווה אינו מטהר אלא ב"אשבורן", מים עומדים על מקומם ואינם זוחלים למקום אחר. לעומת זאת סבורים רוב הראשונים, ביניהם ה[[רמב"ם]]{{הערה\|בפירושו על המשניות}} וה[[ר"ן]]{{הערה\|נדרים ל"ד ע"ב.}}, כי בצורה כזו שמקום המעיין הורחב, אין כל פסול בטבילה בתעלות המעיין.		על פי ההלכה, למעיין נחשב כל מקור נובע מתחת לאדמה, הנובע מששת ימי בראשית. אם כי נחלקו הראשונים בגדר המעיין: לפי ה[[ר"ש]], מהותו של המעיין הוא מקור מים שגם מקומו נוצר "בידי שמים", ולכן אם אדם הרחיב את מקום התפשטות המעיין על ידי חפירת תעלות הגורמות למעיין להתפשט לעבר מקומות שלא היה בהם מתחילה, אין מקומות אלו נחשבים למעיין אלא ל[[מקווה]], ומכיוון שכך, הם אינם כשרים לטבילה, שהרי מקווה אינו מטהר אלא ב"אשבורן", מים עומדים על מקומם ואינם זוחלים למקום אחר. לעומת זאת סבורים רוב הראשונים, ביניהם ה[[רמב"ם]]{{הערה\|בפירושו על המשניות}} וה[[ר"ן]]{{הערה\|נדרים ל"ד ע"ב.}}, כי בצורה כזו שמקום המעיין הורחב, אין כל פסול בטבילה בתעלות המעיין.

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-10T16:54:14Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טבילה במעיין''' היא הטבילה המהודרת ביותר, שרק על דרכה אפשר ל[[זב (טמא)|זב]] לטהר מטומאתו, בשונה מ[[טבילה במקווה]] המועילה רק ל[[טבילת טהרה]], ולטבילת [[נידה]].

למעיין הלכות שונות ומקילות יותר מאשר הלכות המקווה. בשונה מ[[מקווה]] הנחשב לכזה רק אם מימין אינם "[[זוחלין]]" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, הרי שמעיין מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין.

מלבד דיני הטבילה במעיין השונות מזו של מקווה, למי המעיין ישנה מעלה מיוחדת והם נקראים במקרא "מים חיים". במים כאלו מבצעים את השלב הראשוני בטהרת ה[[טומאת צרעת|מצורע]], כמתואר בתחילת [[פרשת מצורע]]. הוא לוקח שני ציפורים חיות, שוחט את האחת לתוך כלי שבו מים חיים שנשאב ממעיין באופן ישיר, וטובל את השנייה (יחד עם אגודת האזוב) במים החיים שבה מעורב דם הציפור הראשונה. אם כי, לא כל מימי מעיין נחשבים למים חיים, והם נחשבים לכאלו רק אם היו תמיד מחוברים למי המעיין({{מקור|משניות מקוואות ה|א}}.}}, ורק אם הם מים מתוקים({{מקור|משניות מקוואות א}} סוף הפרק}}).
==גדר ההלכה==
על פי ההלכה, למעיין נחשב כל מקור נובע מתחת לאדמה, הנובע מששת ימי בראשית. אם כי נחלקו הראשונים בגדר המעיין: לפי ה[[ר"ש]], מהותו של המעיין הוא מקור מים שגם מקומו נוצר "בידי שמים", ולכן אם אדם הרחיב את מקום התפשטות המעיין על ידי חפירת תעלות הגורמות למעיין להתפשט לעבר מקומות שלא היה בהם מתחילה, אין מקומות אלו נחשבים למעיין אלא ל[[מקווה]], ומכיוון שכך, הם אינם כשרים לטבילה, שהרי מקווה אינו מטהר אלא ב"אשבורן", מים עומדים על מקומם ואינם זוחלים למקום אחר. לעומת זאת סבורים רוב הראשונים, ביניהם ה[[רמב"ם]]{{הערה|בפירושו על המשניות}} וה[[ר"ן]]{{הערה|נדרים ל"ד ע"ב.}}, כי בצורה כזו שמקום המעיין הורחב, אין כל פסול בטבילה בתעלות המעיין.

חשש אחר, המקובל לפי רוב הראשונים, הוא כאשר בזמן שיורדים גשמים מרובים או בזמן הפשרת שלגים, כאשר קיים חשש כי רוב מימי המעיין אינם אלו אשר נובעים ממקורו, אלא רובם מי גשמים. באופן כזה, נחלקו האמוראים: לפי [[רב (אמורא)|רב]] באופן כזה אסור לטבול במעיין, שכן רובו מי גשמים ומי גשמים אינם מטהרים אלא באשבורן, ולפי [[שמואל (אמורא)|שמואל]] מותר לטבול במקווה כזה, מכיוון שכל המימות שבעולם מקורם ב[[נהר פרת]], שנקרא כך על שם שמימיו פרים ורבים, וכאשר יש גשם הוא מתרחב ומתגדל לא רק מימי הגשמים אלא בעיקר ממקורו שנובע וגדל בכל עת. ונחלקו הראשונים כמי ההלכה, הר"ן פוסק כשמואל שכן ישנה משנה כדבריו, וראשונים אחרים פוסקים כרב, שכן גם [[אבוה דשמואל]] סבור כמותו.

אם כי, דין זה, כי יש לחשוש לרוב מי גשמים במעיין, הוא רק במקום שבו הנהר לא התפשט מתחילה, אך במקום שהנהר או המעיין התפשט מתחילה, מותר לטבול בו למרות שמתחילה היו בו מים מועטים ועכשיו יש בו מים מרובים({{מקור|משניות מקוואות ה ג}}).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טהרה]]

טבילה במעיין - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־16:54, 10 באוקטובר 2012

טישיו: כתבתי בויקיפדיה