https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91 ט"ו באב - היסטוריית גרסאות 2026-05-12T15:10:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=154132&oldid=prev Wikiboss: /* המחול בכרמים */ 2021-07-25T17:00:48Z <p><span class="autocomment">המחול בכרמים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:00, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל כתב המכתם (תענית לא, א) הקשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>איך היה טוב בעיני חכמים שיחטפו איש אשתו, וחס וחלילה כאילו היו בנות ישראל כהפקר?<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>ותירץ כי אכן לא כולם היו שולחים את בנותיהם לשם אלא "שכל מי שהיתה ידו משגת להשיא בתו לא היה שולח שם בתו", ורק אלו שלא הייתה להם אפשרות היו שולחים בנותם לשם. ובנות אלו "שלא היתה יד אביהן משגת, ואולי היו יושבות עד שתלבין ראשן, ובזה היו יוצאות לאור על ידי הבחורים שבוחרים, או ביחס או במשפחה או בנוי" ובכך המנהג למעשה נתן גם לנשים ממעמד כלכלי נמוך להתחתן. והוא גם מוסיף כי בזמן ההוא "שהיו דורות כשרים" היו גם ישראל "עושין מעשיהם לשום שמים" ולא היו חוטפים אלא לשם שמיים ולשם חיי נישואין טהורים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל כתב המכתם (תענית לא, א) הקשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>איך היה טוב בעיני חכמים שיחטפו איש אשתו, וחס וחלילה כאילו היו בנות ישראל כהפקר?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ותירץ כי אכן לא כולם היו שולחים את בנותיהם לשם אלא "שכל מי שהיתה ידו משגת להשיא בתו לא היה שולח שם בתו", ורק אלו שלא הייתה להם אפשרות היו שולחים בנותם לשם. ובנות אלו "שלא היתה יד אביהן משגת, ואולי היו יושבות עד שתלבין ראשן, ובזה היו יוצאות לאור על ידי הבחורים שבוחרים, או ביחס או במשפחה או בנוי" ובכך המנהג למעשה נתן גם לנשים ממעמד כלכלי נמוך להתחתן. והוא גם מוסיף כי בזמן ההוא "שהיו דורות כשרים" היו גם ישראל "עושין מעשיהם לשום שמים" ולא היו חוטפים אלא לשם שמיים ולשם חיי נישואין טהורים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} מביאה את דברי הבנות המחוללות {{ציטוטון|תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים}}. ניתן לראות כיצד כל קבוצה משתבחת בדבר הטוב שבה- היפות ביופיין והמיוחסות בצדקת משפחתם. מנגד, המכוערות אומרות כי במידה ויינשאו להן לשם שמיים ויעטרו אותם בתכשיטים- יוכל להתגלות יופיין המיוחד וכדברי הגמרא {{#makor-new:נדרים סו א|בבלי-נדרים|סו|א}} &quot;בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} מביאה את דברי הבנות המחוללות {{ציטוטון|תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים}}. ניתן לראות כיצד כל קבוצה משתבחת בדבר הטוב שבה- היפות ביופיין והמיוחסות בצדקת משפחתם. מנגד, המכוערות אומרות כי במידה ויינשאו להן לשם שמיים ויעטרו אותם בתכשיטים- יוכל להתגלות יופיין המיוחד וכדברי הגמרא {{#makor-new:נדרים סו א|בבלי-נדרים|סו|א}} &quot;בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154056:rev-154132:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=154056&oldid=prev 89.208.57.58: /* לקריאה נוספת */ 2021-07-21T16:54:34Z <p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:54, 21 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט&quot;ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט&quot;ו באב. באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט&quot;ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט&quot;ו באב. באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקריאה נוספת </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קישורים חיצוניים</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב איתם הנקין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42138&amp;st=&amp;pgnum=49 ט&quot;ו באב - המחולות והחג] (עלוני ממרא תשע&quot;א)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב איתם הנקין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42138&amp;st=&amp;pgnum=49 ט&quot;ו באב - המחולות והחג] (עלוני ממרא תשע&quot;א)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/28999 המחוללת בכרמים- בעיה צניעותית?] הרב נתנאל יוסיפון</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מועדים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מועדים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139937:rev-154056:php=table --> </table> 89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139937&oldid=prev Wikiboss: /* מקור */ 2020-08-03T20:54:04Z <p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:54, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי צדוק הכהן מלובלין]] מביא כי ייתכן וחג זה כבר מוזכר ב[[ספר שופטים]] "וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה". לדבריו, בשום מקום לא מוזכר חג בתור "חג ה'" ואם היה מדובר באחד מחגי התורה (כגון סוכות או פסח) היה הכתוב מציין זאת- ולכן הסביר כי היה מדובר בחג ט"ו באב שנחוג בשילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שביום </del>זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הותרו בנות בנימין בקהל</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי צדוק הכהן מלובלין]] מביא כי ייתכן וחג זה כבר מוזכר ב[[ספר שופטים]] "וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה". לדבריו, בשום מקום לא מוזכר חג בתור "חג ה'" ואם היה מדובר באחד מחגי התורה (כגון סוכות או פסח) היה הכתוב מציין זאת- ולכן הסביר כי היה מדובר בחג ט"ו באב שנחוג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר </ins>בשילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, עוד מזמן שהפסיקו מתי מדבר למות ביום </ins>זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139936:rev-139937:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139936&oldid=prev Wikiboss: /* המחול בכרמים */ 2020-08-03T20:52:17Z <p><span class="autocomment">המחול בכרמים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:52, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המחול בכרמים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המחול בכרמים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המנהג הקדום לחולל בכרמים מוזכר כבר בספר שופטים שם מתואר כי לאחר מעשה פילגש בגבעה נשבעו ישראל שלא לתת את בנותם לבני בנימין והיה חשש כי השבט עתיד להיעלם. זקני העדה ייעצו לבני בנימין כי ישנו "חג קדום לה' בשילה בו יוצאות בנות שילה לחולל בכרמים, והם יכולים לארוב לנשים המחוללות בחג זה ולחטוף להם נשים. בדרך זו, לא יצטרכו בני ישראל לעבור על השבועה שנשבעו שכן הם לא הביאו להם את בנותן אלא להיפך- בני בנימין חטפו אותן: "וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם לָרִיב אֵלֵינוּ וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ בַּמִּלְחָמָה כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ערוך השולחן]] (אבן העזר כב, ג) מדייק ממעשה זה כי בני בנימין לא יצאו לחולל יחד עם בנות שילה אלא רק ארבו להן בצד- ומכך מוכיח כי גם בחג זה נשמרו כללי הצניעות ולא רקדו בני בנימין יחד עם בנות שילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} מביאה את דברי הבנות המחוללות {{ציטוטון|תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים}}. ניתן לראות כיצד כל קבוצה משתבחת בדבר הטוב שבה- היפות ביופיין והמיוחסות בצדקת משפחתם. מנגד, המכוערות אומרות כי במידה ויינשאו להן לשם שמיים ויעטרו אותם בתכשיטים- יוכל להתגלות יופיין המיוחד וכדברי הגמרא {{#makor-new:נדרים סו א|בבלי-נדרים|סו|א}} &quot;בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} מביאה את דברי הבנות המחוללות {{ציטוטון|תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים}}. ניתן לראות כיצד כל קבוצה משתבחת בדבר הטוב שבה- היפות ביופיין והמיוחסות בצדקת משפחתם. מנגד, המכוערות אומרות כי במידה ויינשאו להן לשם שמיים ויעטרו אותם בתכשיטים- יוכל להתגלות יופיין המיוחד וכדברי הגמרא {{#makor-new:נדרים סו א|בבלי-נדרים|סו|א}} &quot;בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מהרש"א]] מבאר כי כל אחת מקבוצת הנשים פנתה אל סוג אחר של מבקשי זיווג. היפות פנו אל מי שמחפש את הערב והטוב, בעלות הייחוס פנו אל מי שמחפש את האידיאל בכך שהדגישו את ייחוסם הרוחני ואילו המכוערות פנו אל אלו שמחפשים את המועיל כך שטענו בפניהם שגם שידוך זה עשוי להעלות פרי. כמו כן, לדבריו אין הכוונה ב"שאו עיניכם" רק לראייה בלבד, אלא שהיו הבנות נפגשות עם הבנים ומכירים אותם לעומק ורק לאחר מכן היו נישאים, כדברי הגמרא- "אסור לאדם לקדש את אשתו עד שיראנה".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סגולה לזיווג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סגולה לזיווג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[בני יששכר]] (ד,ב) כותב כי ישנה מעלה ביום ט&quot;ו באב לזיווג משום שהוא חל ארבעים יום לפני יום בריאת העולם, שהוא כ&quot;ה אלול. מכיוון שכבר נאמר {{#makor-new:סוטה ב א|בבלי-סוטה|ב|א}}: ארבעים יום לפני יצירת הוולד מכריזים ברקיע: &quot;בת פלוני לפלוני&quot;, כך בארבעים יום שלפני בריאת העולם, כל שנה מחדש, הוא יום שורשי שמסוגל להתחלה של חיים חדשים, באיחוד החתן והכלה להקמת המשפחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[בני יששכר]] (ד,ב) כותב כי ישנה מעלה ביום ט&quot;ו באב לזיווג משום שהוא חל ארבעים יום לפני יום בריאת העולם, שהוא כ&quot;ה אלול. מכיוון שכבר נאמר {{#makor-new:סוטה ב א|בבלי-סוטה|ב|א}}: ארבעים יום לפני יצירת הוולד מכריזים ברקיע: &quot;בת פלוני לפלוני&quot;, כך בארבעים יום שלפני בריאת העולם, כל שנה מחדש, הוא יום שורשי שמסוגל להתחלה של חיים חדשים, באיחוד החתן והכלה להקמת המשפחה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139935:rev-139936:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139935&oldid=prev Wikiboss ב־20:21, 3 באוגוסט 2020 2020-08-03T20:21:29Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:21, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט"ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא הביאה שש </del>סיבות לשמחה ביום זה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את </del>היום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא שבזמן </del>בית המקדש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו </del>בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט"ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנן </ins>סיבות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שונות </ins>לשמחה ביום זה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעקבות שמחת </ins>היום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהגו בזמן </ins>בית המקדש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיו </ins>בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139934:rev-139935:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139934&oldid=prev Wikiboss: /* מקור */ 2020-08-03T20:18:49Z <p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:18, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי צדוק הכהן מלובלין]] מביא כי ייתכן וחג זה כבר מוזכר ב[[ספר שופטים]] "וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה". לדבריו, בשום מקום לא מוזכר חג בתור "חג ה'" ואם היה מדובר באחד מחגי התורה (כגון סוכות או פסח) היה הכתוב מציין זאת- ולכן הסביר כי היה מדובר בחג ט"ו באב שנחוג בשילה משום שביום זה הותרו בנות בנימין בקהל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בהמשך מביאה מספר סיבות לחשיבותו של יום זה, כאשר ניתן לראות כי כל סיבות הללו קשורות לאירועים של תיקון ואיחוד. [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] (פרי צדיק, ט&quot;ו באב ד&quot;ה והנה) כותב כי המשותף לכל הסיבות אותן מביאה הגמרא היא היותם תיקון לחטאים [[עבודה זרה]], [[שפיכות דמים]] ו[[גילוי עריות]] שהובילו לחורבן הבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בהמשך מביאה מספר סיבות לחשיבותו של יום זה, כאשר ניתן לראות כי כל סיבות הללו קשורות לאירועים של תיקון ואיחוד. [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] (פרי צדיק, ט&quot;ו באב ד&quot;ה והנה) כותב כי המשותף לכל הסיבות אותן מביאה הגמרא היא היותם תיקון לחטאים [[עבודה זרה]], [[שפיכות דמים]] ו[[גילוי עריות]] שהובילו לחורבן הבית.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139933:rev-139934:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139933&oldid=prev Wikiboss: /* טעמי השמחה */ 2020-08-03T20:14:09Z <p><span class="autocomment">טעמי השמחה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:14, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בהמשך מביאה מספר סיבות לחשיבותו של יום זה, כאשר ניתן לראות כי כל סיבות הללו קשורות לאירועים של תיקון ואיחוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בהמשך מביאה מספר סיבות לחשיבותו של יום זה, כאשר ניתן לראות כי כל סיבות הללו קשורות לאירועים של תיקון ואיחוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] (פרי צדיק, ט"ו באב ד"ה והנה) כותב כי המשותף לכל הסיבות אותן מביאה הגמרא היא היותם תיקון לחטאים [[עבודה זרה]], [[שפיכות דמים]] ו[[גילוי עריות]] שהובילו לחורבן הבית</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===יום בו הותרו השבטים לבוא זה בזה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===יום בו הותרו השבטים לבוא זה בזה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המדבר, לפני הכניסה לארץ, נאסר על נשים שירשו את נחלת אבותם להינשא למי שאינו מבן שבטן על מנת שלא יעבירו את הנחלה אותן הן ירשו לבני שבט אחר. ציווי זה נאמר ל[[בנות צלפחד]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המדבר, לפני הכניסה לארץ, נאסר על נשים שירשו את נחלת אבותם להינשא למי שאינו מבן שבטן על מנת שלא יעבירו את הנחלה אותן הן ירשו לבני שבט אחר. ציווי זה נאמר ל[[בנות צלפחד]]  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב&quot;ם]] מפרש כי השמחה ביום זה היא משום &quot;גמרה של מצווה&quot; שלאחר שנגמרה מלאכת ה&#039; יש לשמוח על סיום המצווה וכשם שכבר מצינו אצל [[שלמה]] שעשה שמחה כאשר גמר לבנות את בית המקדש. גמרא זו היא גם המקור לסעודת [[סיום מסכת]] הנהוגה כיום לאחר סיום אחת ממסכתות הש&quot;ס או סדר משניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב&quot;ם]] מפרש כי השמחה ביום זה היא משום &quot;גמרה של מצווה&quot; שלאחר שנגמרה מלאכת ה&#039; יש לשמוח על סיום המצווה וכשם שכבר מצינו אצל [[שלמה]] שעשה שמחה כאשר גמר לבנות את בית המקדש. גמרא זו היא גם המקור לסעודת [[סיום מסכת]] הנהוגה כיום לאחר סיום אחת ממסכתות הש&quot;ס או סדר משניות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המחול בכרמים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המחול בכרמים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת המקדש נהגו שביום ט&quot;ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139932:rev-139933:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139932&oldid=prev Wikiboss ב־20:09, 3 באוגוסט 2020 2020-08-03T20:09:24Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:09, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט"ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את היום היא שבזמן בית המקדש היו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט"ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא הביאה שש סיבות לשמחה ביום זה, אך </ins>הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את היום היא שבזמן בית המקדש היו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט&quot;ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139931:rev-139932:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=139931&oldid=prev Wikiboss ב־20:08, 3 באוגוסט 2020 2020-08-03T20:08:00Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:08, 3 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט&quot;ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את היום היא שבזמן בית המקדש היו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ט&quot;ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את היום היא שבזמן בית המקדש היו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא {{#makor-new:תענית כו ב|בבלי-תענית|כו|ב}} מביאה את חשיבותו של ט"ו באב: {{ציטוטון|אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי השמחה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנהגו בו שמחה ויום טוב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכמה </del>סיבות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא בהמשך מביאה מספר סיבות לחשיבותו של </ins>יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר ניתן לראות כי כל </ins>סיבות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הללו קשורות לאירועים של תיקון ואיחוד.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה </del>הותרו השבטים לבוא זה בזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן בתורה כתוב (במדבר לו, ח): </del>"וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה, למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר, כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועמדו חכמים והתירו דבר </del>זה בחמשה עשר באב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שדרשו</del>: "זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד" - "דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה" (של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנות צלפחד</del>).<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===יום בו </ins>הותרו השבטים לבוא זה בזה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה </del>הותר שבט בנימין לבוא בקהל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;. שכן בשופטים (כא, א) כתוב: </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר </del>איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאשה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכשהתירו דרשו</del>: "ממנו ולא מבנינו". ויש מן הראשונים שמפרשים שלא ביום זה מצאו את ההיתר, אלא שמשמעות האיסור היתה שעד שיכלה אותו הדור נאסרו כולם, ויום שכלה אותו הדור הותרו כולם ועשוהו יום טוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ריטב"א ב"ב קכא א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;; </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת המדבר, לפני הכניסה לארץ, נאסר על נשים שירשו את נחלת אבותם להינשא למי שאינו מבן שבטן על מנת שלא יעבירו את הנחלה אותן הן ירשו לבני שבט אחר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציווי זה נאמר ל[[בנות צלפחד]] </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה </del>כלו מתי מדבר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן מובא בברייתא: </del>כל ארבעים שנה שהיו במדבר, בכל ערב תשעה באב היה משה רבנו מעביר כרוז בכל המחנה: צאו לחפור! היו יוצאים וחופרים להם קברות ולנים בהם. למחר היה כרוז יוצא ומכריז: יבדלו חיים מן המתים! היו עומדים ומוצאים שנפטרו חמשה עשר אלף. ובשנת הארבעים האחרונה עשו כן ועמדו ומצאו שכולם חיים. אמרו: שמא טעינו בחשבון החודש, חזרו ושכבו בקבריהם עד ליל חמשה עשר באב, וכיון שראו שנתמלאה הלבנה ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון החודש מכוון וכבר בטלה הגזרה, ועמדו ועשאוהו יום טוב.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה, למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר, כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועם ישראל חשב כי איסור </ins>זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשיך גם לאחר הכניסה לארץ. ביום </ins>בחמשה עשר באב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרשו חכמים</ins>: "זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד" - "דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה" (של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באי הארץ</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתירו לשבטים להינשא זה לזה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה ביטל הושע בן אלה </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השומרים שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל; </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins>הותר שבט בנימין לבוא בקהל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה&lt;ref&gt;. לפי שעמד המצור על העיר שבע שנים ולא היו יכולים לקוברם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובט</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו באב עברה הצרה וקברום</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;; </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר שופטים]] מובא כי לאחר מעשה [[פילגש בגבעה]] נשבעו עם ישראל כי </ins>"איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאשה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ביום חמישה עשר באב עמדו חכמים והתירו שבועה זה כשדרשו</ins>:"ממנו ולא מבנינו"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כך שבני אלו שנשבעו מותרים להינשא לבני בנימין</ins>. ויש מן הראשונים שמפרשים שלא ביום זה מצאו את ההיתר, אלא שמשמעות האיסור היתה שעד שיכלה אותו הדור נאסרו כולם, ויום שכלה אותו הדור הותרו כולם ועשוהו יום טוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ריטב"א ב"ב קכא א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*משום שביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה&lt;ref&gt;</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שכבר תשש כוחה של חמה ואין העצים מתייבשים יפה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתוך כך חוששים שמא יש בהם תולעים, וכל עץ שיש בו תולעת פסול למערכה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכיון שנגמרה </del>ביום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה מלאכת </del>ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' עשאוהו יום טוב, כדרך שעושים סעודה לסיומה של תורה, או לפי שכשהיו עסוקים בעצי המערכה היו מתבטלים מתלמוד תורה, משום כך עשאוהו יום טוב שמכאן ואילך היו עוסקים בתורה.&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins>כלו מתי מדבר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות [[חטא המרגלים]] נגזר על עם ישראל כי לא ייכנסו לארץ ישראל עד תום כל הדור ההוא- "כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ". הברייתא מתארת כי {{ציטוטון|</ins>כל ארבעים שנה שהיו במדבר, בכל ערב תשעה באב היה משה רבנו מעביר כרוז בכל המחנה: צאו לחפור! היו יוצאים וחופרים להם קברות ולנים בהם. למחר היה כרוז יוצא ומכריז: יבדלו חיים מן המתים! היו עומדים ומוצאים שנפטרו חמשה עשר אלף. ובשנת הארבעים האחרונה עשו כן ועמדו ומצאו שכולם חיים. אמרו: שמא טעינו בחשבון החודש, חזרו ושכבו בקבריהם עד ליל חמשה עשר באב, וכיון שראו שנתמלאה הלבנה ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון החודש מכוון וכבר בטלה הגזרה, ועמדו ועשאוהו יום טוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תוספות יום טוב]] הסביר כי עם ישראל חשבו שמכיוון שהקב"ה אמר בגזירתו "במספר הימים אשר תרתם </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הארץ ארבעים יום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום לשנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הם חשבו שמספר אותם ארבעים שנה מתחיל משנת שילוח המרגלים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם כן, עדיין לא כלו ארבעים שנה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל הקדוש ברוך הוא מנה להם מיציאת מצרים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל ימי היותם במדבר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר ראו </ins>ביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט"ו באב כי הירח התמלא הבינו כי לא טעו בחשבון וכי הקב"</ins>ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ריחם עליהם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רשב"ם]] הסביר כי עיקר השמחה איננה במות כל אנשי הדור ההוא אלא בכך שהדיבור חזר להתייחד עם משה, משום שכל זמן שהיו אבלים בשנות הנדודים במדבר לא חזר הדיבור להתייחד עם משה. אמנם, [[תוספות]] {{#makor-new:בבא בתרא קכא א|ראשונים-תוספות-בבא-בתרא|קכא|א}} הסביר כי הקב"ה ריחם על חלק מאותו הדור ועל זאת הייתה השמחה כי חלק מאנשי הדור ההוא נשארו לבסוף בחיים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בוטלו השומרים שמנעו את העליה לרגל לירושלים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר [[ירבעם בן נבט]] עלה לשלטון ארץ ישראל פוצלה לממלכת יהודה וישראל, וירבעם הציב שומרים (פרדיסאות) בין ממלכתו לממלכת יהודה על מנת שלא יעלו ישראל ל[[בית המקדש]] שהיה בחלק ממלכת יהודה. שנים לאחר מכן, [[הושע בן אלה]] עלה כמלך ישראל וביטל את השומרים שמנעו את העלייה לרגל ביום ט"ו באב. הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} אומרת כי על אף שהושע היה רשע ועבד בעצמו עבודה זרה, הוא רצה לאפשר לעם ישראל לבחור לבד האם ברצונם לעבוד עבודה זרה או לעלות למקדש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הותרו הרוגי ביתר לקבורה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר שנפלה [[ביתר]] בימי חורבן הבית לא ניתנו הרוגי ביתר להיקבר והיה חשש כי בעקבות החום הרב השורר בחודש אב יסריחו גופותיהם ויהיה בכך זלזול בכבודם. ביום ט"ו באב ניתנו הרוגי ביתר לקבורה ועל אף שהיו הגופות שרועות זמן רב תחת החום הכבד עדיין נשמרו הגופות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===פסקו מלכרות עצים למערכה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמן שבית המקדש היה קיים היו כורתים עצים על מנת לשורפם במערכה, אך ביום חמישה עשר באב הפסיקו מלכרות את העצים ועשו אותו יום טוב וקראו לו "יום תבר (שבירת) מגל" מכיוון שכבר אין צורך בגרזנים לכרות את העצים. הגמרא מסבירה כי ביום חמישה עשר באב "תשש כוחה של חמה" והיא כבר לא מצליחה לייבש את העצים כל צרכם וממילא יש חשש שיישארו תולעים בעצים ועץ שיש בו תולעת פסול למערכה, ולכן מפסיקים ביום זה לכרות עצים למערכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רשב"ם]] מפרש כי השמחה ביום זה היא משום "גמרה של מצווה" שלאחר שנגמרה מלאכת ה' יש לשמוח על סיום המצווה וכשם שכבר מצינו אצל [[שלמה]] שעשה שמחה כאשר גמר לבנות את בית המקדש. גמרא זו היא גם המקור לסעודת [[סיום מסכת]] הנהוגה כיום לאחר סיום אחת ממסכתות הש"ס או סדר משניות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==המחול בכרמים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת המקדש נהגו שביום ט"ו באב היו יוצאות בנות ישראל ומחוללות בכרמים ומזמנות את עצמן בשמחה ובאהבה להקמת משפחות בישראל. המשנה מתארת כי בנות ישראל נהגו לשאול כל אחת שמלה מחברתה על מנת שלא לבייש מי שאין לה ובכך להגביר את תחושת השיוויון בין הבנות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל כתב המכתם (תענית לא, א) הקשה "איך היה טוב בעיני חכמים שיחטפו איש אשתו, וחס וחלילה כאילו היו בנות ישראל כהפקר?" ותירץ כי אכן לא כולם היו שולחים את בנותיהם לשם אלא "שכל מי שהיתה ידו משגת להשיא בתו לא היה שולח שם בתו", ורק אלו שלא הייתה להם אפשרות היו שולחים בנותם לשם. ובנות אלו "שלא היתה יד אביהן משגת, ואולי היו יושבות עד שתלבין ראשן, ובזה היו יוצאות לאור על ידי הבחורים שבוחרים, או ביחס או במשפחה או בנוי" ובכך המנהג למעשה נתן גם לנשים ממעמד כלכלי נמוך להתחתן. והוא גם מוסיף כי בזמן ההוא "שהיו דורות כשרים" היו גם ישראל "עושין מעשיהם לשום שמים" ולא היו חוטפים אלא לשם שמיים ולשם חיי נישואין טהורים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא {{#makor-new:תענית לא א|בבלי-תענית|לא|א}} מביאה את דברי הבנות המחוללות {{ציטוטון|תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים}}. ניתן לראות כיצד כל קבוצה משתבחת בדבר הטוב שבה- היפות ביופיין והמיוחסות בצדקת משפחתם. מנגד, המכוערות אומרות כי במידה ויינשאו להן לשם שמיים ויעטרו אותם בתכשיטים- יוכל להתגלות יופיין המיוחד וכדברי הגמרא {{#makor-new:נדרים סו א|בבלי-נדרים|סו|א}} "בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==סגולה לזיווג==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בני יששכר]] (ד,ב) כותב כי ישנה מעלה ביום ט"ו באב לזיווג משום שהוא חל ארבעים יום לפני יום בריאת העולם, שהוא כ"ה אלול. מכיוון שכבר נאמר {{#makor-new:סוטה ב א|בבלי-סוטה|ב|א}}: ארבעים יום לפני יצירת הוולד מכריזים ברקיע: "בת פלוני לפלוני", כך בארבעים יום שלפני בריאת העולם, כל שנה מחדש, הוא יום שורשי שמסוגל להתחלה של חיים חדשים, באיחוד החתן והכלה להקמת המשפחה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בימינו==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט&quot;ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט&quot;ו באב. באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט&quot;ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט&quot;ו באב. באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134639:rev-139931:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91&diff=134639&oldid=prev Wikiboss ב־22:20, 15 באוגוסט 2019 2019-08-15T22:20:56Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:20, 15 באוגוסט 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ט"ו באב]] הוא יום שמחה המוזכר ב[[מגילת תענית]] ובגמרא. הסיבה העיקרית בגינה חוגגים את היום היא שבזמן בית המקדש היו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טעמי השמחה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום שנהגו בו שמחה ויום טוב, מכמה סיבות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום שנהגו בו שמחה ויום טוב, מכמה סיבות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*משום שביום זה הותרו השבטים לבוא זה בזה&lt;ref&gt;. שכן בתורה כתוב (במדבר לו, ח): &quot;וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה, למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר, כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל&quot;, ועמדו חכמים והתירו דבר זה בחמשה עשר באב, שדרשו: &quot;זה הדבר אשר צוה ה&#039; לבנות צלפחד&quot; - &quot;דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה&quot; (של בנות צלפחד).&lt;/ref&gt;;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*משום שביום זה הותרו השבטים לבוא זה בזה&lt;ref&gt;. שכן בתורה כתוב (במדבר לו, ח): &quot;וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה, למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר, כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל&quot;, ועמדו חכמים והתירו דבר זה בחמשה עשר באב, שדרשו: &quot;זה הדבר אשר צוה ה&#039; לבנות צלפחד&quot; - &quot;דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה&quot; (של בנות צלפחד).&lt;/ref&gt;;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*משום שביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה&lt;ref&gt;. מפני שכבר תשש כוחה של חמה ואין העצים מתייבשים יפה, ומתוך כך חוששים שמא יש בהם תולעים, וכל עץ שיש בו תולעת פסול למערכה. וכיון שנגמרה ביום זה מלאכת ה&#039; עשאוהו יום טוב, כדרך שעושים סעודה לסיומה של תורה, או לפי שכשהיו עסוקים בעצי המערכה היו מתבטלים מתלמוד תורה, משום כך עשאוהו יום טוב שמכאן ואילך היו עוסקים בתורה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*משום שביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה&lt;ref&gt;. מפני שכבר תשש כוחה של חמה ואין העצים מתייבשים יפה, ומתוך כך חוששים שמא יש בהם תולעים, וכל עץ שיש בו תולעת פסול למערכה. וכיון שנגמרה ביום זה מלאכת ה&#039; עשאוהו יום טוב, כדרך שעושים סעודה לסיומה של תורה, או לפי שכשהיו עסוקים בעצי המערכה היו מתבטלים מתלמוד תורה, משום כך עשאוהו יום טוב שמכאן ואילך היו עוסקים בתורה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט"ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט"ו באב.באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט"ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט"ו באב. באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> </table> Wikiboss