https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99חרס הדרייני - היסטוריית גרסאות2026-04-05T16:30:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=2015&oldid=prevדניאל ונטורה ב־12:49, 22 באוגוסט 20082008-08-22T12:49:07Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:49, 22 באוגוסט 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה[[שלחן ערוך]] קובע"חרס דרייני '''אסור בהנאה'''. כמשנה. וכתב הש"ך שאסור לסמוך בו כרעי המיטה, וכל שכן להניח בו דבר" מקור=שלחן ערוך, י', קכ"ג,י"ג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה[[שלחן ערוך]] קובע"חרס דרייני '''אסור בהנאה'''. כמשנה. וכתב הש"ך שאסור לסמוך בו כרעי המיטה, וכל שכן להניח בו דבר" מקור=שלחן ערוך, י', קכ"ג,י"ג</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2005:rev-2015:php=table -->
</table>דניאל ונטורהhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=2005&oldid=prevדניאל ונטורה ב־11:46, 22 באוגוסט 20082008-08-22T11:46:42Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''חרס הדרייני''' הוא חרס שספג יין והיה בשימוש צבאו של אדריאנוס קיסר, בעת יציאתו למסעות רחוקים. שיטת ייצור החרס ליין, כללה בחירת מיקום הכרם, ספיגת היין בכד חרס חדש, שבירת הכד לשברים וחלוקתו לחיילים הרומאים. כאשר החרס הושר במים התקבל יין מעולה. ההלכה אוסרת שימוש בחרס ה[[יין]] מטעמי הנאה ואפילו אינה מתירה שימוש בשבר החרס לצורך יצוב מיטה או שלחן.<br />
<br />
==שיטת ההכנה==<br />
מסכת עבודה זרה<ref>פרק שני '''אין מעמידין''' דף ל"ב, א'</ref> בתלמוד הבבלי מספרת לנו של השיטה המיוחדת שהיתה נהוגה בתקופה הרומאית להפקת שברי החרס ספוגים ביין (כעין תרכיז). הגפנים שיועדו למטרה זו, ניטעו במקום מוגדר. היין שהופק הושרה בחביות חרס חדשות. וכך מחתיכות החרס שנספגו ביין היו החיילים הרומאיים מפיקים נוזל השווה באיכותו ליין המקורי. הגמרא מציינת כי גם לאחר שלוש פעמים שהחרס הושר במים, התקבל עדיין יין שטעמו כמו היין הרגיל. אדריאנוס קיסר נהג לספק לצבאו, מה שהתלמוד מכנה, חרס הדרייני, בצאתו למסעות <ref>אדריאנוס קיסר היה במסעות ברחבי האיפריה הרומאית כמחצית מתקופת כהונתו</ref>.<br />
<br />
וכך היה סדר הכנתו של החרס הדרייני:<br />
# נוטעים גפנים על אדמה שלא נעבדה מעולם.<br />
# בחביות חדשות שמו את היין שהופק מהכרם.<br />
# שברו את החביות לחרסים קטנים<br />
# חתיכות החרס חולקו לחיילים לקראץ יציאתם למסעות.<br />
# כאשר החיילים ביקשו לשתות יין, הם הישרו את חתיכות החרס במים וקבלו נוזל של יין בטעם המקורי.<br />
<br />
שלבי ייצור החרס בלשון הגמרא עם פרוש [[רש"י]] והבהרות הרב [[עדין אבן ישראל]] בסוגריים:<br />
'''וחרס הדרייני''': מאי הדרייני אמר רב יהודה אמר שמואל חרס של הדריינוס קיסר ( כשיוצא בגייסות מוליכן עמו ) כי אתא ( כאשר בא ) רב דימי ( מארץ ישראל ) אמר: קרקע בתולה היתה שלא עבדה אדם מעולם, עבדה ונטעה, ( והיה כל כוחה קיים והוציאתו ביין זה ונעשה חזק ) ורמי ליה לחמרא ( והיו מניחים את היין מהגפנים הללו ) בגולפי (בכלי חרס) חיורי ( חדשים שהיו לבנים)ומייצי להו לחמרייהו ( והיו הכדחם מוצצים את היין) ומתברו להו בחספי ( ואז היו שוברים אותם לחרסים) ודרו בהדייהו ( והרומאים היו נושאים עימהם ) וכל היכא דמטו ( וכל תקום שהגיעו) תרו להו ( שרו אותם במים ) ושתו א"ר יהושע בן לוי וראשון שלנו כשלישי שלהן (לאחר שהיה שרוי החרס ג' פעמים במים היה מתקבל יין משובח כיין שלנו). ( וחרסים אלה היו אסורין בהנאה בשל היין הספוג בהן)<br />
<br />
איבעיא להו ( נשאלה השאלה) מהו לסמוך בהן ( האם מותר להנות מחרסים אלה ) כרעי המטה רוצה בקיומו ע"י ד"א ( ישראל רוצה בקוימו של יין נסך לא בשבילו אלא בשביל החרס ולסמיכת קרעי המיטה) שרי ( מותר) או אסור ת"ש ( בוא ושמע ) דר"א ורבי יוחנן, חד אסר ( אסר) וחד שרי ( התיר), והלכתא כמאן דאסר ( וההלכה היא לפי זה שאסר)" מקור=התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף לב,א <br />
<br />
==אסור בהנאה== <br />
סיכום הדיון בתלמוד היה כי היין שנוצר מחרס הדרייני, אסור אפילו בהנאה. כך נאסר להשתמש בחרס אפילו כדי להביא ליציבות המיטה, באמצעות הנחת החרס בין רגלי המיטה לבין הרצפה. ה''מיטה''' שימשה בימי קדם גם בתור שלחן לסעודה.<br />
<br />
ומסכם את ההלכה התלמוד הירושלמי:<br />
"תמן תנינן אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנייה היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין וחרס הדרייני. רבי זעירה בשם רבי ירמיה רבי מאיר היא דתני '''חרס הדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה'''" מקור= התלמוד הירושלמי מסכת ערלה דף יז,ב פרק ג הלכה א גמרא<br />
<br />
גם ה[[שלחן ערוך]] קובע"חרס דרייני '''אסור בהנאה'''. כמשנה. וכתב הש"ך שאסור לסמוך בו כרעי המיטה, וכל שכן להניח בו דבר" מקור=שלחן ערוך, י', קכ"ג,י"ג</div>דניאל ונטורה