חסיד (הלכה) - היסטוריית גרסאות

77.127.133.38: /* מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות */

2013-02-12T21:27:36Z

מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:27, 12 בפברואר 2013
שורה 12:		שורה 12:
	*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.		*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.

	*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות בשבועות ל ב.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.}} {{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}		*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות בשבועות ל ב.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א.}} וישנה דעה שמדובר במידת חסידות. {{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}

	*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם, משפטים, נחלות ו,יא.}}.		*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם, משפטים, נחלות ו,יא.}}.

77.127.133.38: /* מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות */

2013-02-12T21:26:23Z

מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:26, 12 בפברואר 2013
שורה 12:		שורה 12:
	*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.		*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.

	*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות בשבועות ל ב.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}		*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות בשבועות ל ב.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.}} {{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}

	*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם, משפטים, נחלות ו,יא.}}.		*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם, משפטים, נחלות ו,יא.}}.

77.127.133.38: /* מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות */

2013-02-12T21:25:03Z

מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 12 בפברואר 2013
שורה 22:		שורה 22:
	וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד".\|מקור=([[משנה תורה]], הלכות עבדים, פרק ט, הלכה יב)}}.		וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד".\|מקור=([[משנה תורה]], הלכות עבדים, פרק ט, הלכה יב)}}.

	* ההלכה היא שאסור ליהודי ללכת ל[[חתונה]] שעורך [[גוי]] לבנו, כמובא בתלמוד: {{ציטוטון\|תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו}}, כלומר "וקרא לך" - אם אדם מוזמן לסעודת גוי, "~~וכלת~~ מזבחו" נחשב הדבר כאילו אכל מזבח שהוקרב לעבודה זרה אם אדם הלך לבקר אצל גוי לאחר שנים עשר חודש כעבור חתונת בנו (שאז מותר על פי ההלכה ללכת - מכיון שעבר זמן רב מהחתונה, והגוי אינו מקשר את ביקור היהודי עם שמחת החתונה), ובכל זאת הוא שמע את הגוי מודה ומשבח את העבודה זרה, מידת חסידות היא שלא ליהנות מהאוכל, הנחשב במידה מסויימת [[תקרובת עבודה זרה]].{{הערה\|על פי עבודה זרה ח א, על פי ביאור ה[[בית יוסף]] ב[[יורה דעה]] סימן קנ"ב, בביאור שיטת ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] שלא העתיקו את דברי התלמוד להלכה.}}		* ההלכה היא שאסור ליהודי ללכת ל[[חתונה]] שעורך [[גוי]] לבנו, כמובא בתלמוד: {{ציטוטון\|תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו}}, כלומר "וקרא לך" - אם אדם מוזמן לסעודת גוי, "ואכלת מזבחו" נחשב הדבר כאילו אכל מזבח שהוקרב לעבודה זרה אם אדם הלך לבקר אצל גוי לאחר שנים עשר חודש כעבור חתונת בנו (שאז מותר על פי ההלכה ללכת - מכיון שעבר זמן רב מהחתונה, והגוי אינו מקשר את ביקור היהודי עם שמחת החתונה), ובכל זאת הוא שמע את הגוי מודה ומשבח את העבודה זרה, מידת חסידות היא שלא ליהנות מהאוכל, הנחשב במידה מסויימת [[תקרובת עבודה זרה]].{{הערה\|על פי עבודה זרה ח א, על פי ביאור ה[[בית יוסף]] ב[[יורה דעה]] סימן קנ"ב, בביאור שיטת ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] שלא העתיקו את דברי התלמוד להלכה.}}

	==חסידים ידועים==		==חסידים ידועים==

טישיו: /* מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות */

2012-07-01T17:09:05Z

מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:09, 1 ביולי 2012
שורה 17:		שורה 17:

	===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===		===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===
	*למרות ההתייחסות ההלכתית ה'''קניינית''' ל[[עבד כנעני]] שמאפשרת לאדון לרדות בעבד, זו הלכה-תאורטית שנשללה על ידי [[חז"ל]], בהסבר "מידת חסידות ודרכי חכמה". להלן דברי [[משה בן מימון\|הרמב"ם]]:		*למרות ההתייחסות ההלכתית ה'''קניינית''' ל[[עבד כנעני]] שמאפשרת לאדון לרדות בעבד, זו הלכה-תאורטית שנשללה על ידי [[חז"ל]], בהסבר "מידת חסידות ודרכי חכמה". להלן דברי [[משה בן מימון\|הרמב"ם]]: {{ציטוטון\|מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, [[מידת חסידות]] ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.
	{{~~ציטוט~~\|~~תוכן=~~מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, [[מידת חסידות]] ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.
	חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה".{{הערה\| תהילים קכג ב}}		חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה".{{הערה\| תהילים קכג ב}}
	וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו.		וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו.

אריאל ביגל נ"י ב־21:06, 14 באוגוסט 2011

2011-08-14T21:06:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:06, 14 באוגוסט 2011
שורה 3:		שורה 3:
	כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה\|אורח חיים צח א}}		כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה\|אורח חיים צח א}}

	המונח שימש בהגות ובאורח החיים של תנועה רוחנית ב[[יהדות אשכנז]] ~~ב[[ימי~~ הביניים]], אשר גולת הכותרת שלה היה ~~'''~~ספר חסידים~~'''~~. ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]], שימש המונח ב[[תנועת החסידות]] שנוסדה על ידי [[הבעל שם טוב]], במשמעות שונה, הפונה לכל יהודי לעבוד את השם בכל דבר ודבר שהוא עושה בחשק, ב[[התלהבות]] וב[[שמחה]].		המונח שימש בהגות ובאורח החיים של תנועת "[[חסידי אשכנז]]", תנועה רוחנית ב[[יהדות אשכנז]] בימי הביניים, אשר גולת הכותרת שלה היה "[[ספר חסידים]]". ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]], שימש המונח ב[[תנועת החסידות]] שנוסדה על ידי [[הבעל שם טוב]], במשמעות שונה, הפונה לכל יהודי לעבוד את השם בכל דבר ודבר שהוא עושה בחשק, ב[[התלהבות]] וב[[שמחה]].

	==מידת חסידות==		==מידת חסידות==

טישיו: /* מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות */

2011-08-14T03:57:06Z

מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:57, 14 באוגוסט 2011
שורה 12:		שורה 12:
	*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.		*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.

	*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות ~~ב{{בבלי\|שבועות\|~~ל\|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}		*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות בשבועות ל ב.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}

	*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם,משפטים, נחלות ו,יא.}}.		*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם, משפטים, נחלות ו,יא.}}.

	===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===		===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===

טישיו ב־03:56, 14 באוגוסט 2011

2011-08-14T03:56:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:56, 14 באוגוסט 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ביהדות ובהלכה, '''חסיד''' הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי [[ההלכה]], אלא [[לפנים משורת הדין]] על פי רוח ההלכה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.		ביהדות ובהלכה, '''חסיד''' הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי [[ההלכה]], אלא [[לפנים משורת הדין]] על פי רוח ההלכה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.
	ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]{{הערה~~\|{{בבלי~~\|ברכות\|לב\|ב}}}} אומרת ה[[ברייתא]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת.}}		ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]{{הערה\|ברכות לב ב}} אומרת ה[[ברייתא]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת.}}
	כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה\|אורח חיים צח א}}		כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה\|אורח חיים צח א}}

שורה 14:		שורה 14:
	*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות ב{{בבלי\|שבועות\|ל\|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}		*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות ב{{בבלי\|שבועות\|ל\|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}

	*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|{{רמב"ם\|משפטים\|נחלות\|ו\|יא}}.}}.		*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|רמב"ם,משפטים, נחלות ו,יא.}}.

	===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===		===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===

טישיו ב־03:54, 14 באוגוסט 2011

2011-08-14T03:54:48Z

טישיו: ערך שכתבתי בויקיפדיה, שם הערך בא להבדיל מהמשמעות של תנועת החסידות

2011-08-14T03:52:39Z

ערך שכתבתי בויקיפדיה, שם הערך בא להבדיל מהמשמעות של תנועת החסידות

דף חדש

ביהדות ובהלכה, '''חסיד''' הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי [[ההלכה]], אלא [[לפנים משורת הדין]] על פי רוח ההלכה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.
ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|לב|ב}}}} אומרת ה[[ברייתא]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת.}}
כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|צח|א}}}}

המונח שימש בהגות ובאורח החיים של תנועה רוחנית ב[[יהדות אשכנז]] ב[[ימי הביניים]], אשר גולת הכותרת שלה היה '''ספר חסידים'''. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], שימש המונח ב[[תנועת החסידות]] שנוסדה על ידי [[הבעל שם טוב]], במשמעות שונה, הפונה לכל יהודי לעבוד את השם בכל דבר ודבר שהוא עושה בחשק, ב[[התלהבות]] וב[[שמחה]].

==מידת חסידות==
מעשים אלו, שאותם עושה אדם המתנהג כחסידות, מוגדרים כ'''מידת חסידות''', לדוגמא:
===מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות===
*ישנן עבירות, שההלכה בהם שאין אדם חייב [[יהרג ואל יעבור|ליהרג]] כדי שלא לעבור את העבירה. ישנן דיעות, שמידת חסידות היא ליהרג גם על כדי לא לעבור עבירות אלו{{הערה|כן היא דעת הרא"ה, אבל דעת רוב הראשונים היא שאסור לאדם ליהרג כאשר אינו חייב, ואם עשה כן הרי הוא מתחייב בנפשו - ראה בארוכה בראשונים על {{בבלי|כתובות|כ|א}}.}}

*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.

*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה|תוספות ב{{בבלי|שבועות|ל|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה|הרא"ש, על {{בבלי|שבועות|ל|ב}}.}} וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.{{הבהרה|לפתוח ראשי תיבות}}.}}

*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה|{{רמב"ם|משפטים|נחלות|ו|יא}}.}}.

===מעשים שלילים הנשללים על ידי מידת חסידות===
*למרות ההתייחסות ההלכתית ה'''קניינית''' ל[[עבד כנעני]] שמאפשרת לאדון לרדות בעבד, זו הלכה-תאורטית שנשללה על ידי [[חז"ל]], בהסבר "מידת חסידות ודרכי חכמה". להלן דברי [[משה בן מימון|הרמב"ם]]:
{{ציטוט|תוכן=מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, [[מידת חסידות]] ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.
חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה".{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קכג|ב}}.}}
וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו.
וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד".|מקור=([[משנה תורה]], הלכות עבדים, פרק ט, הלכה יב)}}.

* ההלכה היא שאסור ליהודי ללכת ל[[חתונה]] שעורך [[גוי]] לבנו, כמובא בתלמוד: {{ציטוטון|תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו}}, כלומר "וקרא לך" - אם אדם מוזמן לסעודת גוי, "וכלת מזבחו" נחשב הדבר כאילו אכל מזבח שהוקרב לעבודה זרה אם אדם הלך לבקר אצל גוי לאחר שנים עשר חודש כעבור חתונת בנו (שאז מותר על פי ההלכה ללכת - מכיון שעבר זמן רב מהחתונה, והגוי אינו מקשר את ביקור היהודי עם שמחת החתונה), ובכל זאת הוא שמע את הגוי מודה ומשבח את העבודה זרה, מידת חסידות היא שלא ליהנות מהאוכל, הנחשב במידה מסויימת [[תקרובת עבודה זרה]].{{הערה|על פי {{בבלי|עבודה זרה|ח|א}}, על פי ביאור ה[[בית יוסף]] ב[[יורה דעה]] סימן קנ"ב, בביאור שיטת ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] שלא העתיקו את דברי התלמוד להלכה.}}

==חסידים ידועים==
בתלמוד מוזכרים חכמים מסויימים כ"חסידים":

בתלמוד מובאים מספר מעשיות המתחילות במילים "מעשה בחסיד אחר". ובמקום אחר מובא כי הכוונה היא תמיד לאחד מהשניים, או לרבי [[יהודה בן בבא]] או רבי [[רבי יהודה|יהודה ברבי אילעאי]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קג|ב}}}}. יש מהתנאים ואמוראים שהוגדרו על ידי ה[[ראשונים]] כ"חסיד", כך למשל רבי [[יוחנן בן גודגדא]] הוגדר על ידי ה[[ערכי תנאים ואמוראים]] כ"חסיד גדול"{{הערה|ראה ערך.}}, ו[[אבא בר אבא]] (אביו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] מוגדר על ידי [[רש"י]] כ"חסיד גדול"{{הערה|במסכת קידושין פרק שני}}.

היו גם קדמונים שנקראו בשם זה, כמו למשל רבי [[שמואל החסיד]] ובנו רבי [[יהודה החסיד]], על שם חסידותם.

==ראו גם==
* [[תענית#תענית יחיד|תענית יחיד]]
* [[תפילת ותיקין]]
* [[גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה]]

==לקריאה נוספת==
* [[חנה כשר]], "חכם", "חסיד" ו"טוב" במשנת הרמב"ם : עיון ביחס בין מונחים ובין מושגים, בתוך: '''Maimonidean Studies''' 4, 2000, pp. 81-106

* ברוך אשר‫ קוגן, הרמב"ם על מושג האידיאל האנושי : חסיד או חכם?, בתוך: '''ספר היובל לשלמה פינס במלאות לו שמונים שנה''', (עורכים: [[משה אידל]], [[זאב הרוי]], [[אליעזר שביד]]), חלק ב, תש"ן-1990, ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], עמ' 177-191 ‬

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:54, 14 באוגוסט 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ביהדות ובהלכה, '''חסיד''' הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי [[ההלכה]], אלא [[לפנים משורת הדין]] על פי רוח ההלכה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.		ביהדות ובהלכה, '''חסיד''' הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי [[ההלכה]], אלא [[לפנים משורת הדין]] על פי רוח ההלכה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.
	ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]{{הערה\|{{בבלי\|ברכות\|לב\|ב}}}} אומרת ה[[ברייתא]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת.}}		ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]{{הערה\|{{בבלי\|ברכות\|לב\|ב}}}} אומרת ה[[ברייתא]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת.}}
	כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה~~\|{{שולחן ערוך~~\|אורח חיים\|צח\|א}}}}		כלומר החסידים הקדמונים, היו נוהגים לשהות שעה אחת לפני תפילתם על מנת להתכונן לתפילה כגון על ידי התבוננות בגדלות [[השם]]. ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי ראוי להתנהג במידת חסידות זו.{{הערה\|אורח חיים צח א}}

	המונח שימש בהגות ובאורח החיים של תנועה רוחנית ב[[יהדות אשכנז]] ב[[ימי הביניים]], אשר גולת הכותרת שלה היה '''ספר חסידים'''. ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]], שימש המונח ב[[תנועת החסידות]] שנוסדה על ידי [[הבעל שם טוב]], במשמעות שונה, הפונה לכל יהודי לעבוד את השם בכל דבר ודבר שהוא עושה בחשק, ב[[התלהבות]] וב[[שמחה]].		המונח שימש בהגות ובאורח החיים של תנועה רוחנית ב[[יהדות אשכנז]] ב[[ימי הביניים]], אשר גולת הכותרת שלה היה '''ספר חסידים'''. ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]], שימש המונח ב[[תנועת החסידות]] שנוסדה על ידי [[הבעל שם טוב]], במשמעות שונה, הפונה לכל יהודי לעבוד את השם בכל דבר ודבר שהוא עושה בחשק, ב[[התלהבות]] וב[[שמחה]].
שורה 8:		שורה 8:
	מעשים אלו, שאותם עושה אדם המתנהג כחסידות, מוגדרים כ'''מידת חסידות''', לדוגמא:		מעשים אלו, שאותם עושה אדם המתנהג כחסידות, מוגדרים כ'''מידת חסידות''', לדוגמא:
	===מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות===		===מעשים חיוביים הנעשים במידת חסידות===
	*ישנן עבירות, שההלכה בהם שאין אדם חייב [[יהרג ואל יעבור\|ליהרג]] כדי שלא לעבור את העבירה. ישנן דיעות, שמידת חסידות היא ליהרג גם על כדי לא לעבור עבירות אלו{{הערה\|כן היא דעת הרא"ה, אבל דעת רוב הראשונים היא שאסור לאדם ליהרג כאשר אינו חייב, ואם עשה כן הרי הוא מתחייב בנפשו - ראה בארוכה בראשונים על ~~{{בבלי\|~~כתובות\|כ\|א}}.}}		*ישנן עבירות, שההלכה בהם שאין אדם חייב [[יהרג ואל יעבור\|ליהרג]] כדי שלא לעבור את העבירה. ישנן דיעות, שמידת חסידות היא ליהרג גם על כדי לא לעבור עבירות אלו{{הערה\|כן היא דעת הרא"ה, אבל דעת רוב הראשונים היא שאסור לאדם ליהרג כאשר אינו חייב, ואם עשה כן הרי הוא מתחייב בנפשו - ראה בארוכה בראשונים על כתובות כ א.}}

	*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.		*כאשר [[דיין]] פוסק הלכה ב[[משפט העברי\|דין תורה]] ונתברר כי הוא שגה בפסק הדין, ובכך [[נזק\|הזיק]] לאחד מבעלי הדינים, הוא חייב [[תשלומין (מפשט עברי)\|לשלם מכיסו]] לבעל הדין שהוא גרם לו נזק, וזאת אם מדובר בטעות בשיקול הדעת (ולא בשכחת הלכה). אך אם בעלי הדינים קיבלו על עצמם לקיים ככל אשר יפסוק הדיין - כפשרה - גם אם ישגה בדין התורה, אין הוא חייב לשלם. קיימת דיעה, כי גם אז מידת חסידות היא לשלם את הנזק מכיסו הפרטי{{הערה\| מהרש"ל, תשובה ל"ה}}.

	*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות ב{{בבלי\|שבועות\|ל\|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על ~~{{בבלי\|~~שבועות\|ל~~\|ב}}.}}~~ וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י~~.{{הבהרה\|לפתוח ראשי תיבות}}~~.}}		*מצווה מהתורה לקום לפני [[תלמיד חכם]] ככתוב בתורה {{ציטוטון\|מפני שיבה תקום}}. נחלקו הפוסקים מה דינה של אשת [[תלמיד חכם]] (בעקבות המובא בתלמוד, כי [[רב נחמן]] היה קם לפני אשת [[רב הונא]] לאחר פטירתו). ישנה דעה שחייבים לקום לפניה מהתורה,{{הערה\|תוספות ב{{בבלי\|שבועות\|ל\|ב}}.}} ישנה דיעה אחרת שמדובר בחיוב מדברי חכמים,{{הערה\|הרא"ש, על שבועות ל א וישנה דעה שמדובר במידת חסידות.{{הערה\|שיירי כנסת הגדולה, ביורה דעה סימן רמ"ד, על הגהת הטור, אות ד', שהביא משם הרב ש"י.}}

	*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|{{רמב"ם\|משפטים\|נחלות\|ו\|יא}}.}}.		*[[רשע]] העובר עבירות מפני [[תאווה]] (ולא להכעיס) אין חיוב מהתורה לתת לו [[צדקה]], [[פדיון שבויים\|לפדותו]] ולהחיותו; אך מידת חסידות היא להחיותו גם במצב כזה,{{הערה\|'''בית יוסף''', יורה דעה, סימן רנ"א, בשם רבי [[אליעזר ממיץ]]}}. באופן דומה פסק ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה}} {{הערה\|{{רמב"ם\|משפטים\|נחלות\|ו\|יא}}.}}.
שורה 19:		שורה 19:
	*למרות ההתייחסות ההלכתית ה'''קניינית''' ל[[עבד כנעני]] שמאפשרת לאדון לרדות בעבד, זו הלכה-תאורטית שנשללה על ידי [[חז"ל]], בהסבר "מידת חסידות ודרכי חכמה". להלן דברי [[משה בן מימון\|הרמב"ם]]:		*למרות ההתייחסות ההלכתית ה'''קניינית''' ל[[עבד כנעני]] שמאפשרת לאדון לרדות בעבד, זו הלכה-תאורטית שנשללה על ידי [[חז"ל]], בהסבר "מידת חסידות ודרכי חכמה". להלן דברי [[משה בן מימון\|הרמב"ם]]:
	{{ציטוט\|תוכן=מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, [[מידת חסידות]] ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.		{{ציטוט\|תוכן=מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, [[מידת חסידות]] ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.
	חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה".{{הערה~~\|{{תנ"ך~~\|תהילים\|קכג\|ב~~}}.~~}}		חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה".{{הערה\| תהילים קכג ב}}
	וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו.		וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו.
	וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד".\|מקור=([[משנה תורה]], הלכות עבדים, פרק ט, הלכה יב)}}.		וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד".\|מקור=([[משנה תורה]], הלכות עבדים, פרק ט, הלכה יב)}}.

	* ההלכה היא שאסור ליהודי ללכת ל[[חתונה]] שעורך [[גוי]] לבנו, כמובא בתלמוד: {{ציטוטון\|תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו}}, כלומר "וקרא לך" - אם אדם מוזמן לסעודת גוי, "וכלת מזבחו" נחשב הדבר כאילו אכל מזבח שהוקרב לעבודה זרה אם אדם הלך לבקר אצל גוי לאחר שנים עשר חודש כעבור חתונת בנו (שאז מותר על פי ההלכה ללכת - מכיון שעבר זמן רב מהחתונה, והגוי אינו מקשר את ביקור היהודי עם שמחת החתונה), ובכל זאת הוא שמע את הגוי מודה ומשבח את העבודה זרה, מידת חסידות היא שלא ליהנות מהאוכל, הנחשב במידה מסויימת [[תקרובת עבודה זרה]].{{הערה\|על פי ~~{{בבלי\|~~עבודה זרה\|ח\|א}}, על פי ביאור ה[[בית יוסף]] ב[[יורה דעה]] סימן קנ"ב, בביאור שיטת ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] שלא העתיקו את דברי התלמוד להלכה.}}		* ההלכה היא שאסור ליהודי ללכת ל[[חתונה]] שעורך [[גוי]] לבנו, כמובא בתלמוד: {{ציטוטון\|תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו}}, כלומר "וקרא לך" - אם אדם מוזמן לסעודת גוי, "וכלת מזבחו" נחשב הדבר כאילו אכל מזבח שהוקרב לעבודה זרה אם אדם הלך לבקר אצל גוי לאחר שנים עשר חודש כעבור חתונת בנו (שאז מותר על פי ההלכה ללכת - מכיון שעבר זמן רב מהחתונה, והגוי אינו מקשר את ביקור היהודי עם שמחת החתונה), ובכל זאת הוא שמע את הגוי מודה ומשבח את העבודה זרה, מידת חסידות היא שלא ליהנות מהאוכל, הנחשב במידה מסויימת [[תקרובת עבודה זרה]].{{הערה\|על פי עבודה זרה ח א, על פי ביאור ה[[בית יוסף]] ב[[יורה דעה]] סימן קנ"ב, בביאור שיטת ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] שלא העתיקו את דברי התלמוד להלכה.}}

	==חסידים ידועים==		==חסידים ידועים==
	בתלמוד מוזכרים חכמים מסויימים כ"חסידים":		בתלמוד מוזכרים חכמים מסויימים כ"חסידים":

	בתלמוד מובאים מספר מעשיות המתחילות במילים "מעשה בחסיד אחר". ובמקום אחר מובא כי הכוונה היא תמיד לאחד מהשניים, או לרבי [[יהודה בן בבא]] או רבי [[רבי יהודה\|יהודה ברבי אילעאי]]{{הערה~~\|{{בבלי\|בבא קמא\|קג~~\|ב}}}}. יש מהתנאים ואמוראים שהוגדרו על ידי ה[[ראשונים]] כ"חסיד", כך למשל רבי [[יוחנן בן גודגדא]] הוגדר על ידי ה[[ערכי תנאים ואמוראים]] כ"חסיד גדול"{{הערה\|ראה ערך.}}, ו[[אבא בר אבא]] (אביו של [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] מוגדר על ידי [[רש"י]] כ"חסיד גדול"{{הערה\|במסכת קידושין פרק שני}}.		בתלמוד מובאים מספר מעשיות המתחילות במילים "מעשה בחסיד אחר". ובמקום אחר מובא כי הכוונה היא תמיד לאחד מהשניים, או לרבי [[יהודה בן בבא]] או רבי [[רבי יהודה\|יהודה ברבי אילעאי]]{{הערה\| ב"ק ק"ג ב}}. יש מהתנאים ואמוראים שהוגדרו על ידי ה[[ראשונים]] כ"חסיד", כך למשל רבי [[יוחנן בן גודגדא]] הוגדר על ידי ה[[ערכי תנאים ואמוראים]] כ"חסיד גדול"{{הערה\|ראה ערך.}}, ו[[אבא בר אבא]] (אביו של [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] מוגדר על ידי [[רש"י]] כ"חסיד גדול"{{הערה\|במסכת קידושין פרק שני}}.

	היו גם קדמונים שנקראו בשם זה, כמו למשל רבי [[שמואל החסיד]] ובנו רבי [[יהודה החסיד]], על שם חסידותם.		היו גם קדמונים שנקראו בשם זה, כמו למשל רבי [[שמואל החסיד]] ובנו רבי [[יהודה החסיד]], על שם חסידותם.