https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9Fחסידות הוסיאטין - היסטוריית גרסאות2026-04-24T08:14:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=82030&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* החסידות בעבר */2013-03-14T15:12:30Z<p><span class="autocomment">החסידות בעבר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:12, 14 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:</del>[[תמונה:Hoidiatiner rebbe.jpg|200px|שמאל|ממוזער||שמאל|200Px|ממוזער|רבי ישראל פרידמן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, [[תמונה:Hoidiatiner rebbe.jpg|200px|שמאל|ממוזער||שמאל|200Px|ממוזער|רבי ישראל פרידמן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתנו [[רבי יעקב פרידמן]], בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]], כיהן תחתיו כאדמו"ר (על אף שהחל לומר דברי תורה ב"טיש" בסעודה שלישית כבר שנים קודם לכן). ר' יעקב נפטר בשנת תשי"ז ונקבר על יד חותנו בטבריה. תורותיו כונסו בספר "אהלי יעקב". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתנו [[רבי יעקב פרידמן]], בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]], כיהן תחתיו כאדמו"ר (על אף שהחל לומר דברי תורה ב"טיש" בסעודה שלישית כבר שנים קודם לכן). ר' יעקב נפטר בשנת תשי"ז ונקבר על יד חותנו בטבריה. תורותיו כונסו בספר "אהלי יעקב". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של ר' יעקב, נתמנה בשנת תשי"ז בנו [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]] לכהן כאדמו"ר הרביעי מהוסיאטין. נפטר בט' ב[[אלול]] תשכ"ח. תורתויו קובצו בספר "שיח יצחק". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של ר' יעקב, נתמנה בשנת תשי"ז בנו [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]] לכהן כאדמו"ר הרביעי מהוסיאטין. נפטר בט' ב[[אלול]] תשכ"ח. תורתויו קובצו בספר "שיח יצחק".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החסידות כיום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החסידות כיום===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם פטירתו, נגמרה שושלת אדמו"רי הוסיאטין, והחסידות הפסיקה לתפקד כחצר מסודרת. אך עד היום בית המדרש אשר הקים האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין קיים ופועל. חסידיו האחרונים הפעילים בבית הכנסת עולים לקברם של אדמו"רי החסידות, ומקיימים הילולות לזכרם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם פטירתו, נגמרה שושלת אדמו"רי הוסיאטין, והחסידות הפסיקה לתפקד כחצר מסודרת. אך עד היום בית המדרש אשר הקים האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין קיים ופועל. חסידיו האחרונים הפעילים בבית הכנסת עולים לקברם של אדמו"רי החסידות, ומקיימים הילולות לזכרם.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82029:rev-82030:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=82029&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־15:12, 14 במרץ 20132013-03-14T15:12:14Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:12, 14 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:[[תמונה:Hoidiatiner rebbe.jpg|200px|שמאל|ממוזער||שמאל|200Px|ממוזער|רבי ישראל פרידמן]] </ins>עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77712:rev-82029:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=77712&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־12:40, 28 בספטמבר 20122012-09-28T12:40:01Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 28 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית העלמין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"נחלת יצחק" בגבעתיים</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלקת תלמידי הבעש"ט </ins>בבית העלמין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[טבריה]]</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתנו [[רבי יעקב פרידמן]], בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]], כיהן תחתיו כאדמו"ר (על אף שהחל לומר דברי תורה ב"טיש" בסעודה שלישית כבר שנים קודם לכן). ר' יעקב נפטר בשנת תשי"ז ונקבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]</del>. תורותיו כונסו בספר "אהלי יעקב". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתנו [[רבי יעקב פרידמן]], בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]], כיהן תחתיו כאדמו"ר (על אף שהחל לומר דברי תורה ב"טיש" בסעודה שלישית כבר שנים קודם לכן). ר' יעקב נפטר בשנת תשי"ז ונקבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על יד חותנו בטבריה</ins>. תורותיו כונסו בספר "אהלי יעקב". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של ר' יעקב, נתמנה בשנת תשי"ז בנו [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]] לכהן כאדמו"ר הרביעי מהוסיאטין. נפטר בט' ב[[אלול]] תשכ"ח. תורתויו קובצו בספר "שיח יצחק". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של ר' יעקב, נתמנה בשנת תשי"ז בנו [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]] לכהן כאדמו"ר הרביעי מהוסיאטין. נפטר בט' ב[[אלול]] תשכ"ח. תורתויו קובצו בספר "שיח יצחק". </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77709:rev-77712:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=77709&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־12:36, 28 בספטמבר 20122012-09-28T12:36:50Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:36, 28 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסדה בשנת תרכ"ה בהיותו בהוסיאטין. בעיר היתה קהילה יהודית קטנה וחלשה, ועם בואו של ר' מרדכי שרגא פייבל וייסוד החצר, פרחה הקלהיה ושגשגה. הוא התגורר בטירה ששופצה בעיר, כדרכם של אדמו"רי רוז'ין. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסדה בשנת תרכ"ה בהיותו בהוסיאטין. בעיר היתה קהילה יהודית קטנה וחלשה, ועם בואו של ר' מרדכי שרגא פייבל וייסוד החצר, פרחה הקלהיה ושגשגה. הוא התגורר בטירה ששופצה בעיר, כדרכם של אדמו"רי רוז'ין. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרידמן </del>מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אדמו"רי החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אדמו"רי החסידות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן]] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן]] </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרידמן </del>מהוסיאטין]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי ישראל מהוסיאטין]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יעקב פרידמן]] - בעל "אהלי יעקב"</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יעקב פרידמן]] - בעל "אהלי יעקב"</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]]- בעל "שיח יצחק" </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]]- בעל "שיח יצחק" </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין חסידי הוסיאטין נמנו [[הרב דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ו[[רבי מאיר אריק]].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהודה ברנדס, '''בלמכות הקדושה''', הוצאת תבונות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהודה ברנדס, '''בלמכות הקדושה''', הוצאת תבונות. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77706:rev-77709:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=77706&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־12:29, 28 בספטמבר 20122012-09-28T12:29:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:29, 28 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהודה ברנדס, '''בלמכות הקדושה''', הוצאת תבונות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהודה ברנדס, '''בלמכות הקדושה''', הוצאת תבונות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ד"ר מאיר צבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרודמן</del>, '''אמרו צדיק'''. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ד"ר מאיר צבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרוזמן</ins>, '''אמרו צדיק'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים''' חלק ג', "גדולי ישראל ודמויות מופת", הוצאת מכון הר ברכה תש"ע. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חצרות חסידיות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חצרות חסידיות}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חצרות חסידיות|הוסיאטין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חצרות חסידיות|הוסיאטין]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בית רוז'ין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בית רוז'ין]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77703:rev-77706:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=77703&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''חסידות הוסיאטין''' היתה חצר חסידית מבית חסידות רוז'ין. מקורה בעיר הוסיאטין ..."2012-09-28T12:25:50Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''חסידות הוסיאטין''' היתה חצר <a href="/wiki/index.php/%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA" title="החסידות">חסידית</a> מבית <a href="/wiki/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F" title="חסידות רוז'ין">חסידות רוז'ין</a>. מקורה בעיר הוסיאטין ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''חסידות הוסיאטין''' היתה חצר [[החסידות|חסידית]] מבית [[חסידות רוז'ין]]. מקורה בעיר הוסיאטין שבאוקראינה. מייסדה הוא ה[[אדמו"ר]] [[רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן]], בנו של [[רבי ישראל מרוז'ין]]. החסידות נודעה בתמיכתה ב[[התנועה הציונית|ציונות]] וב[[מדינת ישראל]]. <br />
<br />
==תולדות החסידות==<br />
===החסידות בעבר===<br />
נוסדה בשנת תרכ"ה בהיותו בהוסיאטין. בעיר היתה קהילה יהודית קטנה וחלשה, ועם בואו של ר' מרדכי שרגא פייבל וייסוד החצר, פרחה הקלהיה ושגשגה. הוא התגורר בטירה ששופצה בעיר, כדרכם של אדמו"רי רוז'ין. <br />
<br />
בשנת תרנ"ד נפטר ר' מרדכי שרגא פייבל, ואחריו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין]]. חתנו של ר' מרדכי שרגא, [[רבי יצחק מאיר העשיל]], ייסד את [[חסידות קופיטשניץ]]. <br />
<br />
ראשית בשנת תרע"ב עזב ר' ישראל את הוסיאטין לוינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בהוסיאטין. בי"ז באב תרע"ד, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, ועקב כך ברחו תושבי המקום, היהודים והגוים. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים. ר' ישראל המשיך להנהיג את חסידיו מוינה, ושם עסק גם בפעילות ציבורית יחד עם קרובי משפחתו [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורה, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש ואדמו"רים נוספים, שפעלו במסגרות שונות (חלקם ב"אגדות ישראל" וחלקם ב"מזרחי") למען קידום מהלכים למען העליה וההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ ישראל, והתיישב עם חסידיו ב[[תל אביב]]. לפני שנפרד מהחסידים שנשארו באירופה, בתחנת הרכבת בלבוב, אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". <br />
<br />
הוא הקים בית מדרש בתל אביב סמוך לביתו, ונפטר בשנת תש"ט. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק" בגבעתיים. <br />
<br />
חתנו [[רבי יעקב פרידמן]], בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]], כיהן תחתיו כאדמו"ר (על אף שהחל לומר דברי תורה ב"טיש" בסעודה שלישית כבר שנים קודם לכן). ר' יעקב נפטר בשנת תשי"ז ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין ב[[טבריה]]. תורותיו כונסו בספר "אהלי יעקב". <br />
<br />
לאחר פטירתו של ר' יעקב, נתמנה בשנת תשי"ז בנו [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]] לכהן כאדמו"ר הרביעי מהוסיאטין. נפטר בט' ב[[אלול]] תשכ"ח. תורתויו קובצו בספר "שיח יצחק". <br />
===החסידות כיום===<br />
עם פטירתו, נגמרה שושלת אדמו"רי הוסיאטין, והחסידות הפסיקה לתפקד כחצר מסודרת. אך עד היום בית המדרש אשר הקים האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין קיים ופועל. חסידיו האחרונים הפעילים בבית הכנסת עולים לקברם של אדמו"רי החסידות, ומקיימים הילולות לזכרם.<br />
==אדמו"רי החסידות==<br />
* [[רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן]] <br />
* [[רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין]]<br />
* [[רבי יעקב פרידמן]] - בעל "אהלי יעקב"<br />
* [[רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין]]- בעל "שיח יצחק" <br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב יהודה ברנדס, '''בלמכות הקדושה''', הוצאת תבונות. <br />
* ד"ר מאיר צבי גרודמן, '''אמרו צדיק'''. <br />
<br />
{{חצרות חסידיות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|הוסיאטין]]<br />
[[קטגוריה:בית רוז'ין]]</div>אריאל ביגל נ"י