https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91 2026-05-16T15:42:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=139630&oldid=prev 2020-06-19T10:53:22Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;חסידות אמשינוב&#039;&#039;&#039; היא <a href="/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="חצר חסידית (הדף אינו קיים)">חצר חסידית</a>, ענף של <a href="/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="חסידות וורקא (הדף אינו קיים)">חסידות וורקא</a>. נוסדה ב<a href="/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="אמשינוב (הדף אינו קיים)">אמשינוב</a> ב<a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="פולין">פולין</a> על...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חסידות אמשינוב&#039;&#039;&#039; היא [[חצר חסידית]], ענף של [[חסידות וורקא]]. נוסדה ב[[אמשינוב]] ב[[פולין]] על ידי רבי [[יעקב דוד קאליש]], בנו של רבי [[יצחק מוורקא]].<br /> <br /> == אדמו&quot;רי החסידות==<br /> ===האדמו&quot;ר הראשון===<br /> [[קובץ:אמשינוב.gif|שמאל|ממוזער|150px|ר&#039; יעקב דוד השני ב&quot;ר יוסף מאמשינוב{{תמונה להחלפה}}]]<br /> רבי &#039;&#039;&#039;[[יעקב דוד קאליש]]&#039;&#039;&#039; ([[ה&#039;תק&quot;ע]]-[[ה&#039;תרל&quot;ח]]) היה בנו של רבי יצחק מוורקא ותלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו רבי [[שרגא פייבל מגריצא]] ל[[אדמו&quot;ר]], אך הוא נפטר לאחר חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של רבי יצחק: רבי יעקב דוד ורבי [[מנחם מנדל קאליש|מנחם מנדל]], &quot;האדמו&quot;ר השותק&quot;. רבי יעקב דוד הקים את חצרו באמשינוב, שבה כיהן כרב עוד קודם לכן. חצר הרבי ובית מדרשו באמשינוב התקיימו עד השואה. בשנת [[תקצ&quot;ו]] נישא לבתו של הרב שלמה צוקרניק מ[[פרצובה]]. לאחר שהתאלמן בשנת [[תרי&quot;ח]] נישא לבתו של הרב יעקב מזרניבצה. כאביו, היה ידוע באהבת ישראל והיה עסקן ציבורי פעיל. סבל ממחלות. נפטר ב[[ד&#039; בכסלו]] [[תרל&quot;ח]]. מעט מדברי תורתו כונסו בספר &quot;אהל יצחק&quot;.<br /> <br /> ===רבי מנחם מאמשינוב וצאצאיו===<br /> &#039;&#039;&#039;[[רבי מנחם קאליש]]&#039;&#039;&#039; (תר&quot;כ-תרע&quot;ח), בנו של רבי יעקב דוד, התמנה לאדמו&quot;ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה בתכונותיו לאביו. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות ל[[תפילה (יהדות)|תפילות]] ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התיישב ב[[ורשה|וורשה]], שם הרבה לעסוק בצרכי ה[[פליט]]ים. הוא נפטר ב[[ט&quot;ז בכסלו]] [[תרע&quot;ח]] בהיותו בן חמישים ושמונה שנים, ונטמן ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]]. שלושת בניו מילאו את מקומו.<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי יוסף קאליש]]&#039;&#039;&#039;, בנו הבכור של רבי מנחם וממלא מקומו באמשינוב, היה חתנו של רבי [[חיים אלעזר וקס]]. לפני התמנותו לאדמו&quot;ר כיהן כרב העיירה [[אוסטרוב מזובייצק]] ורבים מה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] בעיירה הפכו לחסידיו{{הערה|ספר הזיכרון לקהילת אוסטרוב עמ&#039; 26.}}. כיהן כאדמו&quot;ר 18 שנה, עד לפטירתו ב[[ג&#039; בשבט]] [[תרצ&quot;ו]]. בניו המשיכו להנהיג את העדה באמשינוב.<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי יעקב דוד קאליש (השני)]]&#039;&#039;&#039; בנו של רבי יוסף. שימש כ[[אב&quot;ד|אב בית הדין]] ב[[ז&#039;ירארדוב]] הסמוכה לוורשה. נשא את בתו של רבי שלמה יוסקוביץ, חתנו של האדמו&quot;ר [[אברהם מרדכי אלטר]] מגור. ב[[תרצ&quot;ו]] הוכתר לאדמו&quot;ר מאמשינוב ומאז שימש כרב של שתי הקהילות. עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים ברח לוורשה, שם הסתתר במשך שנתיים. הוא נפטר ב[[גטו ורשה|גטו]] בחורף תש&quot;ב ונטמן ליד סבו ואביו בבית העלמין בורשה. משפחתו כולה נרצחה בידי הנאצים.<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי יצחק קאליש (אמשינוב)|רבי יצחק קאליש]]&#039;&#039;&#039; מאמשינוב - ארצות הברית, בנו של רבי יוסף. הצליח להימלט לוילנה ובהמשך ליפן יחד עם דודו, רבי שמעון שלום. לאחר פטירת דודו הקים את החצר מחדש בארצות הברית, ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] ובהמשך ב[[בורו פארק]]. נפטר ב[[י&quot;ט באדר]] [[תשנ&quot;ג]]. ארונו הובא לקבורה ב[[בית הקברות העתיק בטבריה]]. לאחר פטירתו פנו רבים מחסידיו אל רבי יעקב אריה, האדמו&quot;ר בירושלים.<br /> * [[רבי יוסף קאליש (השני)|רבי &#039;&#039;&#039;יוסף קאליש&#039;&#039;&#039;]] בן רבי יצחק. הוכתר כאדמו&quot;ר מאמשינוב בארצות הברית. הוציא לאור ספר &quot;זרע יצחק&quot; על התורה והמועדים מתורתו של אביו. נפטר ב[[י&quot;א בניסן]] [[תש&quot;פ]] מ[[מחלת הקורונה]]{{הערה|https://www.jdn.co.il/health/1306631/.}}.<br /> * רבי אברהם קאליש מאמשינוב-רדומסק, בנו של רבי מנחם וחתנו של האדמו&quot;ר מ[[חסידות רדומסק|רדומסק]] בעל ה[[אברהם יששכר בער רבינוביץ|חסד לאברהם]]. ניהל חצר חסידית ברדומסק. נספה בשואה.<br /> <br /> [[קובץ:Shimon Sholom Kalish of Amshinov.jpg|שמאל|ממוזער|150px|רבי שמעון שלום מאמשינוב]]<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי שמעון שלום קאליש]]&#039;&#039;&#039;, בנו של רבי מנחם וחתן דודו רבי ישעיהו מפשיסחא. לאחר פטירת אביו הקים [[חצר חסידית]] ב[[אוטבוצק]]. בתרצ&quot;ט, עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נמלט ל[[וילנה]], שם התרכזו פליטים רבים שנמלטו מפולין. מווילנה ברח ל[[יפן]], יחד עם תלמידי [[ישיבת מיר]] ולאחר שהיה של כמה חדשים הוגלו ל[[גטו שאנגחאי|שנחאי]] בסין שהייתה אז תחת שלטון יפני, שם שהו עד לסיום המלחמה{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=772I7ZNUSKYC HIDDEN IN THUNDER By Esther Farbstein, Feldheim publishers, 2007], page 101|שמאל=כן}}. אחרי המלחמה הגיע ל[[ארצות הברית]], ויסד מחדש את חצר אמשינוב ב[[בורו פארק]]. הוא תכנן ל[[עלייה לארץ ישראל|עלות]] ל[[ישראל]], אך נפטר ב[[י&quot;ט באב]] תשי&quot;ד לפני שהספיק לעשות זאת. נקבר בארצות הברית על תנאי וכעבור שבועות ספורים הועבר ל[[בית הקברות העתיק בטבריה]] בחלקת תלמידי ה[[בעל שם טוב]].<br /> [[קובץ:אמשינוב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|רבי מאיר (בן רבי שמעון שלום) מאמשינוב]]<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]]&#039;&#039;&#039;, בנו של רבי שמעון שלום וחתנו של דודו רבי יעקב אריה מורגנשטרן מ[[חסידות רדזימין|רדזימין]]-וישקוב (חתנו של רבי מנחם מאמשינוב). ניצל בנס מהשואה. עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], שם הקים את מוסדותיו ובהם ישיבת &quot;שם עולם&quot; בראשות חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי [[ישיבת מיר]] שפגש בשנחאי. נהג להאריך בהכנות לתפילה ואלה היו מסתיימות בשעה מאוחרת ביותר. היה מפורסם באהבת ישראל שלו. נפטר ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תשל&quot;ו]] ונקבר ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br /> [[קובץ:Amshinov.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב [[יעקב אריה מיליקובסקי]], האדמו&quot;ר הנוכחי מאמשינוב]]<br /> * &#039;&#039;&#039;[[רבי יעקב אריה מיליקובסקי|רבי יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי]]&#039;&#039;&#039;, בנו של רבי חיים מיליקובסקי, מכהן כאדמו&quot;ר מאמשינוב בירושלים. הוא דמות ייחודית בין האדמו&quot;רים בישראל. מאריך מאד בהכנות לתפילה ולעשיית מצוות, עד כדי שהשבת שלו מסתיימת לפעמים ביום ראשון.<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> [[קובץ:Ohel cadykow mszczonowskich-Ohel of Mszczonow tzadiks-01.JPG|שמאל|150px|ממוזער|אוהל אדמו&quot;רי אמשינוב]]<br /> כיום מכהן האדמו&quot;ר [[רבי יעקב אריה מיליקובסקי]]. רבים מגיעים להתייעץ עמו.<br /> פרסומו העיקרי הוא בשל סדר יומו המיוחד, עד כדי שסדרי השבת שלו מסתיימים לפעמים ביום ראשון. מלבד שהוא מאריך מאוד ב[[תפילה|תפילתו]], הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי ה[[שולחן ערוך]].<br /> קבלת הקהל הציבורית נערכת בדרך כלל בשעות המאוחרות של הלילה, עד לפנות בוקר.<br /> <br /> לחסידות [[ישיבה קטנה]] בשם &quot;שם עולם&quot;, שאותה הקים האדמו&quot;ר רבי מאיר על שם אביו. בעבר כיהן [[רבי שמואל אוירבך]] כר&quot;מ בישיבה. מנהל הישיבה הוא אחיו של האדמו&quot;ר הרב משה.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ט הוקמה ישיבה נוספת בעיר ביתר עילית בניהול בן האדמו&quot;ר הרב דוד.<br /> <br /> מרכז חסידות אמשינוב בשכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], בה מתגורר האדמו&quot;ר ובה קיימת גם ה[[ישיבה]] של החסידות. הריכוז של חסידי אמשינוב נמצא בעיר [[ביתר עילית]] ובה שלושה בתי כנסיות של החסידות. בתי כנסת נוספים קיימים בערים ירושלים, [[בני ברק]], [[צפת]] ו[[מודיעין עילית]].<br /> <br /> בארצות הברית יש בית כנסת של חסידות אמשינוב שהקים רבי יצחק קאליש, בן דודו של האדמו&quot;ר הקודם מישראל. לאחר פטירתו בשנת תשנ&quot;ג הוכתר בנו רבי יוסף קאליש לממלא מקומו, ולאחר פטירתו בשנת תש&quot;פ הוכתר בנו [[הרב מנחם קאליש|רבי מנחם קאליש]] לממלא מקומו.<br /> <br /> ==חסידים מפורסמים==<br /> * [[הרב משה בוים]] (תרל&quot;ב - תשל&quot;ב) זקן החסידים. אביו רבי קלמן היה ראש הקהל בפשיסחה. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה-וורקא.<br /> * [[הרב אלכסנדר זושא פרידמן]], מחבר ספר &quot;[[מעיינה של תורה]]&quot;<br /> * [[הרב ישראל יצחק פיקרסקי]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בניו יורק<br /> * [[הרב דוד הלחמי|הרב יעקב דוד ויסברוד (הלחמי)]], [[סופר]] ורב [[בית הכנסת]] &quot;חיסדא&quot; בבני ברק<br /> * [[הרב ישראל יהודה אהרונסון]], [[מנהל רוחני]] [[ישיבת חזון נחום]] בבני ברק<br /> * [[חיים אהרן קאופמן]], [[יו&quot;ר]] [[ועד הישיבות]]<br /> <br /> ==חסידות אופולה==<br /> [[רבי ירמיה קאליש]] מ[[אופולה]]-אמשינוב{{הערה|{{תאש|121|הרב רבי ירמיה קאליש זצ&quot;ל, האדמו&quot;ר מאפאלע}}.}} (נולד בשנת [[תרל&quot;ג]]), בנו הצעיר של רבי יעקב דוד. בהיותו בן חמש התייתם מאביו וגדל בחצר אחיו הגדול רבי [[מנחם קאליש]] מאמשינוב. היה נשוי (בשנית) לקיילא נחמה בת האדמו&quot;ר [[אברהם איגר]] מ[[לובלין]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבי [[חיים מבריסק]]. כיהן כרב ב[[עיירה]] [[אופולה לובלסקי]] הסמוכה ללובלין. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נאסר על ידי הרוסים והואשם בריגול, אך שוחרר כעבור חודשיים. לאחר פטירת אחיו ב[[ט&quot;ז בכסלו]] [[תרע&quot;ח]], הכתירה קבוצה מחסידי אמשינוב את רבי ירמיהו לרבם, הוא עבר להתגורר בו[[ורשה]] שם התרכזו חסידיו וניהל בה את בית מדרשו. העביר את רוב היום בתפילה והתפרסם כ&quot;בעל ישועות&quot;. עם כיבוש ורשה ב[[מלחמת העולם השנייה]] ביקשו מקורביו להבריחו מחוץ לגבולות פולין, ואולם הוא סירב להיפרד מחסידיו. בעת ה[[אקציה]] הגדולה בגטו סירב לרדת לחצר, התעטף בטלית ותפילין, התיישב על כסאו, קרא קריאת שמע ותוך כדי אמירת &#039;אחד&#039; נורה ונהרג בידי הנאצים. באישון לילה התגנבו חסידיו אל הבית והביאוהו לקבר ישראל בחצר{{הערה|1=מחידושי תורתו שרד מכתב בעניין דבר שיש לו מתירין, שנשלח לרב [[משה נחום ירושלמסקי]], ושמור במכון שוקן (אוסף הרב ירושלימסקי מס&#039; 4219).}}.<br /> <br /> נינו של רבי ירמיה, רבי [[שרגא זלמנוב]], משמש כיום כאדמו&quot;ר מאופולה. הקים את המוסד &quot;לב אריה&quot; להפצת תורת וורקא. הוציא לאור ספר &#039;&#039;&#039;שמועות יצחק&#039;&#039;&#039; בו מלוקטים מדברי תורתו של רבי יצחק מווארקא, ספר &#039;&#039;&#039;יד דוד&#039;&#039;&#039;, ועוד. חצרו ברחוב הירדן בבני ברק. רבי שרגא זלמנוב הוא חתנו של רבי [[חיים שאול טאוב]], [[חסידות מודז&#039;יץ|האדמו&quot;ר ממודז&#039;יץ]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * &#039;&#039;&#039;אהל יוסף&#039;&#039;&#039;, הרב [[דוד הלחמי|דוד הלחמי (ויסברוד)]], בני ברק, תש&quot;מ. שני חלקים, הראשון על הרה&quot;ק רבי [[יוסף קאליש]] והשני על קהילות אמשינוב שנחרבו בשואה. הוצאה מחודשת עם תולדות אדמו&quot;רי השושלת ועוד הוספות, ארצות הברית תשע&quot;ד.<br /> * &#039;&#039;&#039;זכרון קדוש&#039;&#039;&#039; - מנחם מענדל ויסברוד, ירושלים - לזכרו של הרה&quot;ק רבי &#039;&#039;&#039;יעקב דוד קאליש (השני) מאמשינוב אב&quot;ד ז&#039;ירארדאוו,&#039;&#039;&#039; בנו של רבי יוסף.<br /> * &#039;&#039;&#039;כוכבי אור&#039;&#039;&#039;, [[דוד אברהם מנדלבוים]], ח&quot;ב, לפי המפתח.<br /> * &#039;&#039;&#039;ימות עולם&#039;&#039;&#039;, סיפורי בית אמשינוב כפי שסופרו על ידי רבי יצחק מאמשינוב.<br /> *אברהם יצחק ברומברג, &#039;&#039;&#039;מגדולי החסידות&#039;&#039;&#039; חלק ג&#039;, על רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב דוד מאמשינוב, רבי מנדל מוורקא, רבי בונים מאוטבוצק ורבי מנחם מאמשינוב.<br /> *קונטרס &#039;&#039;&#039;זאת ליהודה&#039;&#039;&#039; - דברי תורה, שיחות ועובדות מאדמו&quot;רי וורקא-אמשינוב מפי הרב יהודה מנחם בוים. יצא לאור על ידי צבי מרדכי רבינוביץ.<br /> *קונטרס זכרונות מאדמו&quot;רי אמשינוב, בתוך רנו ליעקב שמחה הרב יעקב שמחה ארליק, ברוקלין תשנ&quot;ג-תשס&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Amshinov (Hasidic dynasty)}}<br /> * &#039;&#039;&#039;[[הפרדס]]&#039;&#039;&#039; שנה לא חוברת א עמ&#039; 54–55, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12501&amp;st=&amp;pgnum=52 תיאור הנחת אבן הפינה לישיבת שם עולם אמשינוב בבית וגן].<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{חסידויות}}<br /> {{מיון רגיל:אמשינוב, חסידות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:בית וגן|חסידות אמשינוב]]<br /> [[קטגוריה:בית וורקא]]<br /> [[קטגוריה:חסידות במרחב הפולני]]<br /> {{קרד}}</div>

א בוחער