https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8 2026-04-08T08:32:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=160584&oldid=prev 2023-11-26T09:31:23Z

<p><span class="autocomment">ספרות עיונית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 26 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספרות עיונית ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספרות עיונית ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''דרך החסידות''' - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר{{הערה|1=חלקו הראשון של הספר מתייחס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחסידות בכללותה </del>וחלקו השני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיועד בעיקר לחסידי אלכסנדר</del>.}},</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''דרך החסידות''' - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר{{הערה|1=חלקו הראשון של הספר מתייחס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחלק המעשי בחסידות, </ins>וחלקו השני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרחיב אופקים בשיטות החסידות</ins>.}},</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;אורות רבותינו מאלכסנדר&#039;&#039;&#039; - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור&quot;י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;אורות רבותינו מאלכסנדר&#039;&#039;&#039; - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור&quot;י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;ימי שמחה&#039;&#039;&#039; - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;ימי שמחה&#039;&#039;&#039; - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;איגרת ההתקשרות&#039;&#039;&#039; - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו&quot;ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני [[התקשרות לצדיק]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;איגרת ההתקשרות&#039;&#039;&#039; - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו&quot;ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני [[התקשרות לצדיק]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כתבי עת===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כתבי עת===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;קובץ ישמח ישראל&#039;&#039;&#039; - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת [[תשס&quot;ט]] על ידי המכון להוצאת ספרים וכת&quot;י דחסידי אלכסנדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;קובץ ישמח ישראל&#039;&#039;&#039; - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת [[תשס&quot;ט]] על ידי המכון להוצאת ספרים וכת&quot;י דחסידי אלכסנדר.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159244:rev-160584:php=table --> </table>

37.60.47.9 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=159244&oldid=prev 2023-03-29T01:16:48Z

<p>הרחבה גדולה מויקיפדיה</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&amp;diff=159244&amp;oldid=117440">הצגת שינויים</a>

204.128.182.16 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=117440&oldid=prev 2018-08-31T05:24:52Z

<p><span class="autocomment">החסידות לאחר השואה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 31 באוגוסט 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז', רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה", ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי"ע "מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו "אמונת משה". אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם מנחם נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז', רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה", ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי"ע "מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו "אמונת משה". אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם מנחם נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחיו רבי שניאור זלמן מכהן כאדמו"ר מאלכסנדר בקליוולנד שבארה"ב</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87643:rev-117440:php=table --> </table>

95.86.69.44 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=87643&oldid=prev 2014-05-15T14:02:11Z

<p><span class="autocomment">החסידות לאחר השואה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 15 במאי 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי&quot;ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו&quot;רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז&#039;, רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ&quot;ג באדר א&#039; ה&#039;תשל&quot;ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות &quot;חשבה לטובה&quot;, ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי&quot;ע &quot;מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמונת משה&quot;. אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר&#039; אברהם מנחם נפטר בי&quot;ז באדר ב&#039; ה&#039;תשס&quot;ה. דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמרי מנחם&quot;. עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי&quot;ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו&quot;רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז&#039;, רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ&quot;ג באדר א&#039; ה&#039;תשל&quot;ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות &quot;חשבה לטובה&quot;, ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי&quot;ע &quot;מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמונת משה&quot;. אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר&#039; אברהם מנחם נפטר בי&quot;ז באדר ב&#039; ה&#039;תשס&quot;ה. דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמרי מנחם&quot;. עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה"ב. כאדמו"ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ"ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע"ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87100:rev-87643:php=table --> </table>

85.250.83.233 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=87100&oldid=prev 2014-02-09T12:29:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:29, 9 בפברואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש ומוסדות שונים בערים השונות בארץ ובעולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש ומוסדות שונים בערים השונות בארץ ובעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היחס לציונות==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו"רי אלכסנדר כמו רבים מאדמו"רי פולין, נטו לתמוך ברעיון הציוני. האדמו"רים דיברו רבות על מעלת ארץ ישראל ושמרו על קשר הדוק עם החסידים בארץ. מסופר שבצוואתו של ר' יחיאל נכתב שלאחר שישלמו בממונו את כל החובות שחב לאנשים, הוא מצווה לשלוח את כל שאר הכסף לפיתוח היישוב בארץ ישראל. יחיאל אליאש, מייסד תנועת [[בני עקיבא]] מעיד שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ'יזב היו חברים בתנועת המזרחי וכשהאדמו"ר בעל ה"תפארת שמואל" נשאל על כך, ענה כי תנועת המזרחי איננה פסולה וכי העיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר למוקד פעילות של תנועת המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חצרות חסידיות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חצרות חסידיות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חצרות חסידיות|אלכסנדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חצרות חסידיות|אלכסנדר]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87062:rev-87100:php=table --> </table>

93.173.16.103 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=87062&oldid=prev 2014-01-27T00:37:24Z

<p><span class="autocomment">החסידות לאחר השואה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:37, 27 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי&quot;ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו&quot;רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז&#039;, רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ&quot;ג באדר א&#039; ה&#039;תשל&quot;ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות &quot;חשבה לטובה&quot;, ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי&quot;ע &quot;מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמונת משה&quot;. אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר&#039; אברהם מנחם נפטר בי&quot;ז באדר ב&#039; ה&#039;תשס&quot;ה. דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמרי מנחם&quot;. עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי&quot;ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו&quot;רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז&#039;, רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ&quot;ג באדר א&#039; ה&#039;תשל&quot;ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות &quot;חשבה לטובה&quot;, ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי&quot;ע &quot;מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמונת משה&quot;. אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר&#039; אברהם מנחם נפטר בי&quot;ז באדר ב&#039; ה&#039;תשס&quot;ה. דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמרי מנחם&quot;. עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה&quot;ב. כאדמו&quot;ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ&quot;ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע&quot;ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה&quot;ב. כאדמו&quot;ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ&quot;ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע&quot;ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87061:rev-87062:php=table --> </table>

95.86.71.7 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=87061&oldid=prev 2014-01-27T00:36:13Z

<p><span class="autocomment">החסידות לאחר השואה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:36, 27 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות לאחר השואה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החסידות התפלגה לשתי חצרות, בישראל ובארצות הברית.בארצות הברית התיישב רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ"ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. בישראל התמנה לאדמו"ר רבי יהודה משה טיברג-דנציגר </del>חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>רבי יהודה משה התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארץ</del>. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה". אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ-30 </del>שנה. במהלך כהונתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיקם </del>הרבי את שארית הפליטה של חסידיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והחל להקים חסידות חדשה </del>תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנם </del>נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>רבי יהודה משה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טיברג-דנציגר, </ins>התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה שלאחר השואה</ins>. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי"ע "מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו "אמונת משה</ins>". אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">32 </ins>שנה. במהלך כהונתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשיך </ins>הרבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשקם </ins>את שארית הפליטה של חסידיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורומם את החצר שהתחדשה בארץ </ins>תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנחם </ins>נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה"ב. כאדמו"ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ"ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע"ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החסידות כיום==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86417:rev-87061:php=table --> </table>

95.86.71.7 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=86417&oldid=prev 2013-11-11T09:05:05Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;חסידות אלכסנדר&#039;&#039;&#039; היא חצר <a href="/wiki/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA" title="חסידות">חסידית</a> שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה ח...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חסידות אלכסנדר&#039;&#039;&#039; היא חצר [[חסידות|חסידית]] שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.<br /> <br /> ==ראשית החסידות==<br /> מקורה של חסידות אלכסנדר בשושלת [[פשיסחא]] המפוארת דרך הפלג ה[[וורקא|וורקאי]]. לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון מוורקא התמנה [[רבי יחיאל דנציגר]] לאדמו&quot;ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של האדמו&quot;ר רבי שרגא פייבל מגריצא, שכיהן כאדמו&quot;ר מוורקא קודם לרבי דב בעריש מביאלה. רבי יחיאל נפטר בי&quot;ד בשבט ה&#039;תרנ&quot;ד , ואת מקומו מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בא&#039; בשבט ה&#039;תר&quot;ע , ודברי תורתו נדפסו בספרו &quot;ישמח ישראל&quot;. אחרי פטירתו התפלגה החסידות. רובם של החסידים דבקו באחיו, רבי שמואל צבי דנציגר שהמשיך להנהיג את החסידים באלכסנדר. הוא נפטר בא&#039; בחשון ה&#039;תרפ&quot;ד , ודברי תורתו נדפסו בספרו &quot;תפארת שמואל&quot;. החלק השני של החסידים פרשו מהחסידות והקימו את [[חסידות סטריקוב]] בראשותו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו&quot;ר האחרון מוורקא, רבי דב בעריש מביאלה. במקביל לפילוג כיהן גם רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של רבי שמואל צבי, כאדמו&quot;ר בעיר לודז&#039;.לאחר פטירת רבי שמואל צבי, הוכתר לאדמו&quot;ר בנו [[רבי יצחק דנציגר]]. ר&#039; יצחק פיתח את החסידות והגדיל את מספר חסידיו בצורה מופלאה והגיע עד קרוב לחסידות גור המפוארת. בתקופת השואה ברח ר&#039; יצחק מ[[גטו לודז&#039;]] ל[[גטו ורשה]] בזהות הבדויה כדי לא ליפול לידי ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] ימ&quot;ש שרצו לנעוץ ציפורניהם בגדולי התורה. מתוככי הגטו הנהיג בסתר את חסידיו בחירוף נפש. עד יומו האחרון הוא שם את חסידיו בראש מעיניו ודאג לצרכיהם הרוחניים והגשמיים. בשנת תש&quot;ג התברר לנאצים ימ&quot;ש על זהותו והוא נשלח לטרבלינקה יחד עם חסידיו ושם נספה. חידושיו ותורתו לוקטו לספר &#039;עקדת יצחק&#039;.<br /> <br /> ==החסידות לאחר השואה==<br /> לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי&quot;ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו&quot;רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. החסידות התפלגה לשתי חצרות, בישראל ובארצות הברית.בארצות הברית התיישב רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ&quot;ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. בישראל התמנה לאדמו&quot;ר רבי יהודה משה טיברג-דנציגר חתנו של האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז&#039;. רבי יהודה משה התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בארץ. רבי יהודה משה נפטר בכ&quot;ג באדר א&#039; ה&#039;תשל&quot;ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות &quot;חשבה לטובה&quot;. אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך כ-30 שנה. במהלך כהונתו שיקם הרבי את שארית הפליטה של חסידיו והחל להקים חסידות חדשה תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר&#039; אברהם מנם נפטר בי&quot;ז באדר ב&#039; ה&#039;תשס&quot;ה. דברי תורתו כונסו בספרו &quot;אמרי מנחם&quot;. עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].<br /> <br /> ==החסידות כיום==<br /> כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש ומוסדות שונים בערים השונות בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==היחס לציונות==<br /> אדמו&quot;רי אלכסנדר כמו רבים מאדמו&quot;רי פולין, נטו לתמוך ברעיון הציוני. האדמו&quot;רים דיברו רבות על מעלת ארץ ישראל ושמרו על קשר הדוק עם החסידים בארץ. מסופר שבצוואתו של ר&#039; יחיאל נכתב שלאחר שישלמו בממונו את כל החובות שחב לאנשים, הוא מצווה לשלוח את כל שאר הכסף לפיתוח היישוב בארץ ישראל. יחיאל אליאש, מייסד תנועת [[בני עקיבא]] מעיד שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ&#039;יזב היו חברים בתנועת המזרחי וכשהאדמו&quot;ר בעל ה&quot;תפארת שמואל&quot; נשאל על כך, ענה כי תנועת המזרחי איננה פסולה וכי העיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר למוקד פעילות של תנועת המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה.<br /> <br /> {{חצרות חסידיות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות|אלכסנדר]]</div>

Aviadhr