חנוכה - היסטוריית גרסאות

Cby ב־05:37, 7 במאי 2024

2024-05-07T05:37:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:37, 7 במאי 2024
שורה 151:		שורה 151:
	* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור\|בראשית א, ג\|כן}}.		* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור\|בראשית א, ג\|כן}}.
	:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור\|בראשית א ב$שם א, ב\|כן}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו\|תֹהו ובֹהו]] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור\|ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד\|כן}}.		:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור\|בראשית א ב$שם א, ב\|כן}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו\|תֹהו ובֹהו]] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור\|ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד\|כן}}.
	:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה ~~בסכלו~~ - הוא האור.		:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בכסלו - הוא האור.
	:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.		:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.

Wikiboss ב־20:42, 26 בינואר 2022

2022-01-26T20:42:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 26 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות. [[ניסי חנוכה\|ניסי החג]] כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים וכן את נס פך השמן.		'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות. [[ניסי חנוכה\|ניסי החג]] כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים וכן את נס פך השמן.
			[[קובץ:Channukah.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות חנוכה בישיבת בית אל]]
	[[~~תמונה~~:~~Chanukia~~.jpg\|~~שמאל~~\|~~thumb\|200px\|חנוכיה מסלובניה - ויקישיתוף - AtonX~~]]

	==רקע כללי==		==רקע כללי==

Wikiboss: /* רקע כללי */

2021-11-22T11:57:12Z

רקע כללי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:57, 22 בנובמבר 2021
שורה 21:		שורה 21:
	מלבד המאבק הפיזי וההצלחה מהשיעבוד של המלכות היוונית, ראו חכמי ישראל את עניינו של חנוכה גם בנצחון של התרבות יהודית על פני התרבות ותפישת העולם היוונית, שעמדה ביסוד מאבקם בעם ישראל.		מלבד המאבק הפיזי וההצלחה מהשיעבוד של המלכות היוונית, ראו חכמי ישראל את עניינו של חנוכה גם בנצחון של התרבות יהודית על פני התרבות ותפישת העולם היוונית, שעמדה ביסוד מאבקם בעם ישראל.

	[[הרב אהרן ליכשנשטיין]] ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"] מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית~~<ref>~~הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים~~.</ref>~~:		[[הרב אהרן ליכשנשטיין]]{{הערה\|ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"]}} מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית {{הערה\|הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים}}:
	@ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. ומכוח זה, התפיסה היוונית גוררת התייחסות לאדם כמרכז הבריאה, כבעל שעור קומה השולט בכל היקום. לעומת זאת, עם ישראל רואה בקוסמוס ביטוי (חלקי) של מציאות גדולה ממנו בהרבה, מציאות שאיננה ברת השגה. היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה, אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה ועולמותיו, לפני המציאות הנסתרת והסודית, הנעלמת מעינינו.		@ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. ומכוח זה, התפיסה היוונית גוררת התייחסות לאדם כמרכז הבריאה, כבעל שעור קומה השולט בכל היקום. לעומת זאת, עם ישראל רואה בקוסמוס ביטוי (חלקי) של מציאות גדולה ממנו בהרבה, מציאות שאיננה ברת השגה. היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה, אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה ועולמותיו, לפני המציאות הנסתרת והסודית, הנעלמת מעינינו.
	@ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] באל אחד. לעומת זאת, המיתולוגיה היוונית גדלה בריבוי גדול של [[עבודה זרה\|אלים]], שכל אחד מהם מופקד ואחראי על כח אחר במציאות.		@ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] באל אחד. לעומת זאת, המיתולוגיה היוונית גדלה בריבוי גדול של [[עבודה זרה\|אלים]], שכל אחד מהם מופקד ואחראי על כח אחר במציאות.

Wikiboss ב־09:34, 22 בנובמבר 2021

2021-11-22T09:34:50Z

Wikiboss ב־09:33, 22 בנובמבר 2021

2021-11-22T09:33:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:33, 22 בנובמבר 2021
שורה 14:		שורה 14:
	נמצא שישנם כמה סיבות לקביעת ימי החנוכה:		נמצא שישנם כמה סיבות לקביעת ימי החנוכה:
	* הנצחון של החשמונאים ביטול הצרות מהיונים,		* הנצחון של החשמונאים ביטול הצרות מהיונים,
	* חזרת ה[[מלכות]] לישראל<ref>להבנת הערך של חנוכה כ[[יום העצמאות]] של ימי [[בית שני]] ~~- ר' [http:~~/~~/www.meirtv.co.il/site/content_id.asp?id=10661 שיעור מאת] [[הרב חגי לונדין]] שליט"א.</ref>,~~		* חזרת ה[[מלכות]] לישראל<ref>להבנת הערך של חנוכה כ[[יום העצמאות]] של ימי [[בית שני]]/
	* [[נס פך השמן]].		* [[נס פך השמן]].

שורה 21:		שורה 21:
	מלבד המאבק הפיזי וההצלחה מהשיעבוד של המלכות היוונית, ראו חכמי ישראל את עניינו של חנוכה גם בנצחון של התרבות יהודית על פני התרבות ותפישת העולם היוונית, שעמדה ביסוד מאבקם בעם ישראל.		מלבד המאבק הפיזי וההצלחה מהשיעבוד של המלכות היוונית, ראו חכמי ישראל את עניינו של חנוכה גם בנצחון של התרבות יהודית על פני התרבות ותפישת העולם היוונית, שעמדה ביסוד מאבקם בעם ישראל.

	[[הרב אהרן ליכשנשטיין]] ~~שליט"א~~ ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"] מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית<ref>הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים.</ref>:		[[הרב אהרן ליכשנשטיין]] ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"] מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית<ref>הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים.</ref>:
	@ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. ומכוח זה, התפיסה היוונית גוררת התייחסות לאדם כמרכז הבריאה, כבעל שעור קומה השולט בכל היקום. לעומת זאת, עם ישראל רואה בקוסמוס ביטוי (חלקי) של מציאות גדולה ממנו בהרבה, מציאות שאיננה ברת השגה. היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה, אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה ועולמותיו, לפני המציאות הנסתרת והסודית, הנעלמת מעינינו.		@ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. ומכוח זה, התפיסה היוונית גוררת התייחסות לאדם כמרכז הבריאה, כבעל שעור קומה השולט בכל היקום. לעומת זאת, עם ישראל רואה בקוסמוס ביטוי (חלקי) של מציאות גדולה ממנו בהרבה, מציאות שאיננה ברת השגה. היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה, אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה ועולמותיו, לפני המציאות הנסתרת והסודית, הנעלמת מעינינו.
	@ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] באל אחד. לעומת זאת, ~~ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA מיתולוגיה~~ היוונית] גדלה בריבוי גדול של [[עבודה זרה\|אלים]], שכל אחד מהם מופקד ואחראי על כח אחר במציאות.		@ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] באל אחד. לעומת זאת, המיתולוגיה היוונית גדלה בריבוי גדול של [[עבודה זרה\|אלים]], שכל אחד מהם מופקד ואחראי על כח אחר במציאות.
	@ ביהדות ה[[יופי]], האסטטיקה וה[[נוי]] נועדו בכדי לשרת את הקודש ולפאר אותו. לעומת זאת, בתרבות יוון היופי והנוי היוו ערך כשלעצמם. יש המנסחים זאת כך: "היהדות התנגדה לקדושת היופי ותפשה את יופי הקדושה".		@ ביהדות ה[[יופי]], האסטטיקה וה[[נוי]] נועדו בכדי לשרת את הקודש ולפאר אותו. לעומת זאת, בתרבות יוון היופי והנוי היוו ערך כשלעצמם. יש המנסחים זאת כך: "היהדות התנגדה לקדושת היופי ותפשה את יופי הקדושה".
	@ ה[[פילוסופיה]] היוונית הדגישה את מעמדו המרכזי של ה[[שכל]] הקר והיבש, ולעומת זאת היהדות הדגישה את מקומם של ה[[רגש]], [[טנרה\|טהרת]] ה[[לב]] ו[[קדושה\|קדושת]] ה[[רצון]], וקישרה את שלמות השכל עם תיקון ה[[נפש]].		@ ה[[פילוסופיה]] היוונית הדגישה את מעמדו המרכזי של ה[[שכל]] הקר והיבש, ולעומת זאת היהדות הדגישה את מקומם של ה[[רגש]], [[טנרה\|טהרת]] ה[[לב]] ו[[קדושה\|קדושת]] ה[[רצון]], וקישרה את שלמות השכל עם תיקון ה[[נפש]].
שורה 29:		שורה 29:
	ב[[תפילה\|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים:		ב[[תפילה\|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים:
	::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>.		::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>.
	~~ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4225 להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה] - הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל~~

	~~ר' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35413&st=&pgnum=404 ביאורו של הרה"ק ר' ישראל מויז'ניץ לסיבה שגזרו דווקא על שבת חודש ומילה]~~		== הדלקת נרות==

	== הדלקת נרות<ref>המובא בכותר זה מתוך [[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת\|אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]], ו[[ויקישיבה: זכויות יוצרים\|זכויות היוצרים]] שייכות ל[[משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת\|אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]].</ref> ==
	[[תמונה:Chanukkiyah - Tempio Maggiore di Roma.jpg\|ימין\|thumb\|200px\|חנוכיה בחצר בית הכנסת - המקור -ויקישיתוף, צילם דוד שי]]		[[תמונה:Chanukkiyah - Tempio Maggiore di Roma.jpg\|ימין\|thumb\|200px\|חנוכיה בחצר בית הכנסת - המקור -ויקישיתוף, צילם דוד שי]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[נר חנוכה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[נר חנוכה]]}}
שורה 202:		שורה 199:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/77 שיעורים בנושא חנוכה] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/77 שיעורים בנושא חנוכה] באתר ישיבה
	* [http://www.~~daat~~.ac.il/~~daat~~/~~shabat/kislev~~.~~htm חנוכה וחודש כסלו~~ - ~~מאמרים באתר 'דעת'~~]		* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4225 להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה] - [[הרב אברהם שפירא]]
	* [http://www.daat.ac.il/daat/daat_index/index2.asp?sub=%E7%F0%E5%EB%E4 מאמרים נוספים על חנוכה - אתר 'דעת']		* [http://www.daat.ac.il/daat/daat_index/index2.asp?sub=%E7%F0%E5%EB%E4 מאמרים נוספים על חנוכה - אתר 'דעת']
	* [http://www.dat.gov.il/NR/rdonlyres/13EDA58A-5987-4E65-8738-A87BCA464376/0/עלוןחנוכה.pdf הלכות חנוכה] - נכתב ונערך על ידי הרב עידן בן-אפרים		* [http://www.dat.gov.il/NR/rdonlyres/13EDA58A-5987-4E65-8738-A87BCA464376/0/עלוןחנוכה.pdf הלכות חנוכה] - נכתב ונערך על ידי הרב עידן בן-אפרים
	* [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/13-sichot/10hanukka.rtf על החידוש שבחנוכה - הרב אהרן ליכטנשטיין ~~שליט"א]~~		* [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/13-sichot/10hanukka.rtf על החידוש שבחנוכה - הרב אהרן ליכטנשטיין]
	* [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=0&id=117642 ראשי תיבות: חנוכ"ה]		* [http://www.havabooks.co.il/shutSearch.asp?q=חנוכה תשובות בענייני חנוכה] - [[הרב שלמה אבינר]]
	* [http://www.havabooks.co.il/shutSearch.asp?q=חנוכה תשובות בענייני חנוכה] - [[הרב שלמה אבינר]] ~~שליט"א~~
	* [http://www.maale.org.il/index.php/מעגל-השנה/cat93 מאמרים בעניני חנוכה]		* [http://www.maale.org.il/index.php/מעגל-השנה/cat93 מאמרים בעניני חנוכה]
	* [http://www.shtaygen.net/horadot/chnuka/ki_va_noad.pdf כי בא מועד] - חוברת בהלכות חנוכה מהרב בנימין חותה שליט"א<ref>ניתן לקרא גם ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=30&tid=0&id=121278 פורום הישיבות].</ref> (קובץ PDF)		* [http://www.harav.org.il/kol6.html חוברת על הלכות חנוכה] - מאת [[הרב מרדכי אליהו]]
	* [http://www.harav.org.il/kol6.html חוברת על הלכות חנוכה] - מאת [[הרב מרדכי אליהו]] ~~שליט"א~~
	* [http://www.meirtv.co.il/site/archive.asp?cat_id=56 שיעורים לחנוכה באתר "מכון מאיר"]		* [http://www.meirtv.co.il/site/archive.asp?cat_id=56 שיעורים לחנוכה באתר "מכון מאיר"]
	* [http://www.orvishua.org.il/heb/files/art/hanuka.pdf מאי חנוכה] - [[הרב אלהו זיני]] (קובץ PDF)
	* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/midrash-2.htm מדרש לחנוכה] - ר' י. ד. אייזנשטיין {{מקור\|אוצר המדרשים עמ' 192\|כן}}, מאתר דעת		* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/midrash-2.htm מדרש לחנוכה] - ר' י. ד. אייזנשטיין {{מקור\|אוצר המדרשים עמ' 192\|כן}}, מאתר דעת
	* [http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2719877&forum_id=19616 רשימת ספרים על חנוכה - פורום ספרים וסופרים]		* [http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2719877&forum_id=19616 רשימת ספרים על חנוכה - פורום ספרים וסופרים]
	* [http://www.otzar.org/forums/viewforum.php?f=24 פורום אוצר החכמה - חנוכה]		* [http://www.otzar.org/forums/viewforum.php?f=24 פורום אוצר החכמה - חנוכה]
	* [http://www.datshe.co.il/blog/category/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ דַּאצֶ'ה (פינת מרגוע ללומדי התורה) - חנוכה]
	* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/maagal/kislev.htm מעלי השנה - חנוכה] - בעריכת יהודה איזנברג		* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/maagal/kislev.htm מעלי השנה - חנוכה] - בעריכת יהודה איזנברג
	* [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2719877 ספרים ומאמרים לחנוכה] - פורום ספרים וסופרים
	* [http://www.mnoy.net/Article.aspx?articleID=57 סֳדרת מאמרים על חנוכה] - [[הרב מרדכי נויגרשל]] שליט"א (20 מאמרים)
	* [[הרב אליהו רחמים זיני]], '''[http://www.orvishua.org.il/heb/files/art/hanuka.pdf מאי חנוכה?]''' - אור וישועה

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Wikiboss ב־19:09, 6 בנובמבר 2021

2021-11-06T19:09:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:09, 6 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות ~~המועד לזכר~~ [[ניסי חנוכה\|~~ניסים שארעו באותם ימים~~]].		'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות. [[ניסי חנוכה\|ניסי החג]] כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים וכן את נס פך השמן.

	[[תמונה:Chanukia.jpg\|שמאל\|thumb\|200px\|חנוכיה מסלובניה - ויקישיתוף - AtonX]]		[[תמונה:Chanukia.jpg\|שמאל\|thumb\|200px\|חנוכיה מסלובניה - ויקישיתוף - AtonX]]

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-12-22T13:05:27Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:05, 22 בדצמבר 2019
שורה 201:		שורה 201:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/77 שיעורים בנושא חנוכה] באתר ישיבה
	* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/kislev.htm חנוכה וחודש כסלו - מאמרים באתר 'דעת']		* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/kislev.htm חנוכה וחודש כסלו - מאמרים באתר 'דעת']
	* [http://www.daat.ac.il/daat/daat_index/index2.asp?sub=%E7%F0%E5%EB%E4 מאמרים נוספים על חנוכה - אתר 'דעת']		* [http://www.daat.ac.il/daat/daat_index/index2.asp?sub=%E7%F0%E5%EB%E4 מאמרים נוספים על חנוכה - אתר 'דעת']

Wikiboss ב־13:03, 22 בדצמבר 2019

2019-12-22T13:03:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:03, 22 בדצמבר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות המועד לזכר [[ניסי חנוכה\|ניסים שארעו באותם ימים]].		'''חנוכה''' הוא [[מועד]], בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבע ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה\|הדלקת נר]] בלילות המועד לזכר [[ניסי חנוכה\|ניסים שארעו באותם ימים]].

	[[תמונה:Chanukia.jpg\|~~ימין~~\|thumb\|200px\|חנוכיה מסלובניה - ויקישיתוף - AtonX]]		[[תמונה:Chanukia.jpg\|שמאל\|thumb\|200px\|חנוכיה מסלובניה - ויקישיתוף - AtonX]]

	==רקע כללי==		==רקע כללי==

Wikiboss: /* חנוכה במשנה */

2019-12-07T22:12:41Z

חנוכה במשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:12, 7 בדצמבר 2019
שורה 172:		שורה 172:
	* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים\|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור\|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור\|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה\|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור\|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור\|מלובלין)}}.		* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים\|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור\|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור\|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה\|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור\|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור\|מלובלין)}}.
	* הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה\|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה.		* הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה\|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה.
	* ~~[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=111015~~ יש מי שכתב] שאם היה רבי מזכיר את חנוכה במשנה, זה היה עלול לעורר את היהודים הבריאים בתודעתם הלאומים למרוד ברומי במצב שאיננו כשר לזה מבחינה צבאית, פוליטית וכד', ולכן נמנע רבי מלהזכיר את חנוכה ~~במ�נה~~.		* יש מי שכתב שאם היה רבי מזכיר את חנוכה במשנה, זה היה עלול לעורר את היהודים הבריאים בתודעתם הלאומים למרוד ברומי במצב שאיננו כשר לזה מבחינה צבאית, פוליטית וכד', ולכן נמנע רבי מלהזכיר את חנוכה במשנה.
	* ~~[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=98148 יש מי ש�תב]~~ שרבי לא ראה צורך להזכיר את נס חנוכה, משום שהוא מופיע כבר ב[[מגילת תענית]] שהייתה ידועה ורגילה בפי הבריות בזמן כתיבת המשנה.		* ייתכן שרבי לא ראה צורך להזכיר את נס חנוכה, משום שהוא מופיע כבר ב[[מגילת תענית]] שהייתה ידועה ורגילה בפי הבריות בזמן כתיבת המשנה.

	=== הקשר ל[[חג הסוכות]] ===		=== הקשר ל[[חג הסוכות]] ===

Wikiboss ב־22:11, 7 בדצמבר 2019

2019-12-07T22:11:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:11, 7 בדצמבר 2019
שורה 4:		שורה 4:

	==רקע כללי==		==רקע כללי==
	[[תמונה:Hanukkah1.jpg\|~~ימין~~\|thumb\|200px\|אוסף חנוכיות - Jewish Encyclopedia]]		[[תמונה:Hanukkah1.jpg\|שמאל\|thumb\|200px\|אוסף חנוכיות - Jewish Encyclopedia]]
	[[הרמב"ם]] {{מקור\|פ"ג מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ג\|כן}} כתב:		[[הרמב"ם]] {{מקור\|פ"ג מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ג\|כן}} כתב:
	:"ב[[בית שני]] כשמלכו [[יון]] גזרו גזרות על [[עם ישראל\|ישראל]] ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו ל[[היכל]] ופרצו בו פרצות ו[[טמא\|טמאו]] ה[[טהור\|טהרות]]. וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו [[חשמונאים\|בני חשמונאי]], ה[[כהן גדול\|כהנים הגדולים]], והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו [[מלך]] מן [[כהן\|הכהנים]] וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד ה[[חורבן]] השני.		:"ב[[בית שני]] כשמלכו [[יון]] גזרו גזרות על [[עם ישראל\|ישראל]] ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו ל[[היכל]] ופרצו בו פרצות ו[[טמא\|טמאו]] ה[[טהור\|טהרות]]. וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו [[חשמונאים\|בני חשמונאי]], ה[[כהן גדול\|כהנים הגדולים]], והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו [[מלך]] מן [[כהן\|הכהנים]] וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד ה[[חורבן]] השני.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:34, 22 בנובמבר 2021
שורה 28:		שורה 28:

	ב[[תפילה\|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים:		ב[[תפילה\|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים:
	::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין ~~שליט"א ב~~[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>.		::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>.

	== הדלקת נרות==		== הדלקת נרות==
שורה 79:		שורה 79:
	נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(רמ"א}} {{מקור\|שו"ע או"ח תרע ב$או"ח סי' תרע סעיף ב}}{{מקור\|)}}. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל.		נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(רמ"א}} {{מקור\|שו"ע או"ח תרע ב$או"ח סי' תרע סעיף ב}}{{מקור\|)}}. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל.

	יש הנוהגים לחלק לילדיהם "[[דמי חנוכה]]", כדי לעודדם לעסוק ב[[תורה]] {{מקור\|אוצר טעמי המנהגים<ref>הוצאת מפעל [[רש"י]], פתח תקווה תשנ"ו.</ref>, הרב שמואל פנחס גלברד ~~שליט"א~~, עמ' שלח\|כן}}.		יש הנוהגים לחלק לילדיהם "[[דמי חנוכה]]", כדי לעודדם לעסוק ב[[תורה]] {{מקור\|אוצר טעמי המנהגים<ref>הוצאת מפעל [[רש"י]], פתח תקווה תשנ"ו.</ref>, הרב שמואל פנחס גלברד, עמ' שלח\|כן}}.

	נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור\|פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג\|כן}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות\|החסידים]] טעמים שונים.		נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור\|פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג\|כן}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות\|החסידים]] טעמים שונים.
שורה 166:		שורה 166:
	* הרמב"ם {{מקור\|בהקדמתו לפירוש המשנה\|כן}} תולה זאת בפִרסומם של הלכות חנוכה {{מקור\|חתם סופר גיטין עח א$וכ"ה בחי' החת"ס גיטין עח.\|כן}}.		* הרמב"ם {{מקור\|בהקדמתו לפירוש המשנה\|כן}} תולה זאת בפִרסומם של הלכות חנוכה {{מקור\|חתם סופר גיטין עח א$וכ"ה בחי' החת"ס גיטין עח.\|כן}}.
	* יש שכתבו שרבי עשה זאת ב[[רוח הקודש\|רוח קודשו]] כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את ה[[מלוכה]] המיועדת לזרע [[דוד]]<ref>כפי שהזכיר [[הרמב"ן]] ב[[פרשת ויחי\|פר' ויחי]] {{מקור\|רמב"ן בראשית מט י$בראשית מט, י\|כן}} את [[חטא\|חטאם]] בזה. [[הראי"ה]] זצ"ל {{מקור\|בשו"ת משפטי כהן סי' קמד ריש אות טו - א, עמ' שלז\|כן}} מסביר, שאמנם נפסקה [[מלכות בית דוד]], ולכן החשמונאים תפסו המלכות בדין. אבל חטאם היה בכך שהם לא החזירו את המלכות לבית דוד.</ref> {{מקור\|(טעמי המנהגים עמ' שסה, בשם החתם סופר}}<ref>פורסם ברחבי האינטרנט ([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט\|פינת הידעת]]).</ref>{{מקור\|)}}. ורבים השיגו על טעם זה, והטילו ספק אם הדברים יצאו מפיו<ref>[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור\|עם כלביא ח"ב עמ' 213\|כן}} תמה, שאם זהו הטעם, כיצד הסכימו תלמידי רבי להשמטה זו? "וגם היו הרבה מחקרים על לגיטימיות ממלכת החשמונאים, ואין הדבר מוכרע כ"כ. מ"מ אִמרה זו בשם החתם-סופר לא נמצאת באף אחד מספריו... וצריך בירור גדול אם יצאו דברים אלו מפי קודשו". (ובפרט שבחידושיו הביא טעם אחר וכנ"ל). גם [[הרב משה צבי נריה]] {{מקור\|מאורות נריה לחנוכה; צניף מלוכה, כפר הרא"ה תשנ"ב, עמ' 177-182\|כן}} הרבה לתמוה על טעם זה, וכתב שוודאי הדברים לא יצאו מפי קודשו.{{ש}}וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12039 בפורום 'אוצר החכמה'] שיש משערים שהדברים יצאו מפי "מי שהיה קרוב למשכילים".</ref>.		* יש שכתבו שרבי עשה זאת ב[[רוח הקודש\|רוח קודשו]] כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את ה[[מלוכה]] המיועדת לזרע [[דוד]]<ref>כפי שהזכיר [[הרמב"ן]] ב[[פרשת ויחי\|פר' ויחי]] {{מקור\|רמב"ן בראשית מט י$בראשית מט, י\|כן}} את [[חטא\|חטאם]] בזה. [[הראי"ה]] זצ"ל {{מקור\|בשו"ת משפטי כהן סי' קמד ריש אות טו - א, עמ' שלז\|כן}} מסביר, שאמנם נפסקה [[מלכות בית דוד]], ולכן החשמונאים תפסו המלכות בדין. אבל חטאם היה בכך שהם לא החזירו את המלכות לבית דוד.</ref> {{מקור\|(טעמי המנהגים עמ' שסה, בשם החתם סופר}}<ref>פורסם ברחבי האינטרנט ([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט\|פינת הידעת]]).</ref>{{מקור\|)}}. ורבים השיגו על טעם זה, והטילו ספק אם הדברים יצאו מפיו<ref>[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור\|עם כלביא ח"ב עמ' 213\|כן}} תמה, שאם זהו הטעם, כיצד הסכימו תלמידי רבי להשמטה זו? "וגם היו הרבה מחקרים על לגיטימיות ממלכת החשמונאים, ואין הדבר מוכרע כ"כ. מ"מ אִמרה זו בשם החתם-סופר לא נמצאת באף אחד מספריו... וצריך בירור גדול אם יצאו דברים אלו מפי קודשו". (ובפרט שבחידושיו הביא טעם אחר וכנ"ל). גם [[הרב משה צבי נריה]] {{מקור\|מאורות נריה לחנוכה; צניף מלוכה, כפר הרא"ה תשנ"ב, עמ' 177-182\|כן}} הרבה לתמוה על טעם זה, וכתב שוודאי הדברים לא יצאו מפי קודשו.{{ש}}וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12039 בפורום 'אוצר החכמה'] שיש משערים שהדברים יצאו מפי "מי שהיה קרוב למשכילים".</ref>.
	* יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת [[רומא]], לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כעניין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור\|(יסוד המשנה ועריכה,}} [[הרב ראובן מרגליות]]{{מקור\|, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב; ודברים דומים כתב ב}}{{מקור\|שו"תשואל ונשאל ד או"ח לז$שו"ת שואל ונשאל ח"ד או"ח סי' לז}}<ref>הובא ע"י [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=111015 הרב אליהו רחמים זיני ~~שליט"א~~].</ref>{{מקור\|)}}.		* יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת [[רומא]], לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כעניין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור\|(יסוד המשנה ועריכה,}} [[הרב ראובן מרגליות]]{{מקור\|, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב; ודברים דומים כתב ב}}{{מקור\|שו"תשואל ונשאל ד או"ח לז$שו"ת שואל ונשאל ח"ד או"ח סי' לז}}<ref>הובא ע"י [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=111015 הרב אליהו רחמים זיני].</ref>{{מקור\|)}}.
	* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים\|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור\|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור\|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה\|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור\|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור\|מלובלין)}}.		* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים\|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור\|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור\|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה\|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור\|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור\|מלובלין)}}.
	* הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה\|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה.		* הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה\|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה.
שורה 180:		שורה 180:
	'''יש המסבירים''' תופעה זו בהסבר [[היסטוריה\|היסטורי]], עפ"י המסופר בספר המכבים על חג החנוכה הראשון: "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה" {{מקור\|ספר חשמונאים ב, א, יח; שם י, ה\|כן}}. לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה.		'''יש המסבירים''' תופעה זו בהסבר [[היסטוריה\|היסטורי]], עפ"י המסופר בספר המכבים על חג החנוכה הראשון: "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה" {{מקור\|ספר חשמונאים ב, א, יח; שם י, ה\|כן}}. לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה.

	יתירה מזו, ב[[מדרש]] {{מקור\|מובא בספר 'ימי החנוכה', להרב דוד כהן ~~שליט"א~~, ירושלים תשס"ה, ריש מאמר ח, עמ' עב\|כן}} שהיוונים רצו לבטל דוקא את הדלקת המנורה ואת חג הסוכות ע"ש.		יתירה מזו, ב[[מדרש]] {{מקור\|מובא בספר 'ימי החנוכה', להרב דוד כהן, ירושלים תשס"ה, ריש מאמר ח, עמ' עב\|כן}} שהיוונים רצו לבטל דוקא את הדלקת המנורה ואת חג הסוכות ע"ש.

	יש המעמיקים להסביר זאת, ...		יש המעמיקים להסביר זאת, ...