https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90 2026-04-23T17:43:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90&diff=33308&oldid=prev 2009-08-09T01:38:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:38, 9 באוגוסט 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חמולת "מחבראה"  ביטא''', כפר הערכי בדרום הרי חברון, טוענת שהיא מצאצאי העם היהודי. לפי המסורת שבידם הם משבט היהודי מ[[ח'ייבר]] שגורשו על ידי "מוחמד", מייסד דת האיסלם, ממקום מושבם ב[[חצי האי ערב]]. מוחמד החליט לעשות כן במטרה למנוע קשר אפשרי בין הנאמנים לו לבין היהודים שנשארו באזור שכבש במדבר ערב.  נשיא המדינה לשעבר, [[יצחק בן צבי]], ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסויים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג ה[[חנוכה]], לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. בינתיים התברר כי לחמולה יש גם מנהגים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוספיםהעשויים </del>לקשור אותן לעם היהודי (ראו להלן).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חמולת "מחבראה"  ביטא''', כפר הערכי בדרום הרי חברון, טוענת שהיא מצאצאי העם היהודי. לפי המסורת שבידם הם משבט היהודי מ[[ח'ייבר]] שגורשו על ידי "מוחמד", מייסד דת האיסלם, ממקום מושבם ב[[חצי האי ערב]]. מוחמד החליט לעשות כן במטרה למנוע קשר אפשרי בין הנאמנים לו לבין היהודים שנשארו באזור שכבש במדבר ערב.  נשיא המדינה לשעבר, [[יצחק בן צבי]], ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסויים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג ה[[חנוכה]], לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. בינתיים התברר כי לחמולה יש גם מנהגים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוספים העשויים </ins>לקשור אותן לעם היהודי (ראו להלן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי חלק מתושבים הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב בראשות מנהיגם מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיימתגם  </del>אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי חלק מתושבים הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב בראשות מנהיגם מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיימת גם </ins>אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או [[כנסייה]]. צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם [[דוד עמית]] גילה משקוף ועליו חריטת [[המנורה|מנורת שבעת הקנים]]. בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות [[רוזטה (חלון)|רוזטה]] מעל פתחו של בית ישן. בכך אושש את  קיומו של בית כנסת במקום מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או [[כנסייה]]. צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם [[דוד עמית]] גילה משקוף ועליו חריטת [[המנורה|מנורת שבעת הקנים]]. בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות [[רוזטה (חלון)|רוזטה]] מעל פתחו של בית ישן. בכך אושש את  קיומו של בית כנסת במקום מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3408:rev-33308:php=table --> </table>

אדג https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90&diff=3408&oldid=prev 2008-09-05T04:10:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:10, 5 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי חלק מתושבים הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב בראשות מנהיגם מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. קיימתגם  אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי חלק מתושבים הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב בראשות מנהיגם מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. קיימתגם  אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http://shofarnews</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">co</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859  אתר "שופר נט"</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספר לפני חמש עשרה שנה, חוקרי מדרשת חברון ניסו לתהות על השרשים היהודיים </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החמולה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר מובא סיפורו של אריה קליין: "כשנכנסנו לכפר במכונית, זיהו אותנו בני הכפר כישראלים וישר שאלו אותנו האם אנו מחפשים </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמולת "אל יאהוד" וגם כיוונו אותנו לשכונה שלהם. זיהינו את מקום מגורי אנשי השבט, עלינו לביתו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראש החמולה הזקן שסגר את הדלת ובמסתרי מסתרים הוא הוציא ממקום מחבואו את אותה חנוכית זהב טהורה מרהיבה העוברת מדור לדור והראה לנו אותה". מכאן פנו המבקרים למקום הידוע כאחד הבנינים הכי מרכזיים של בני החמולה. "המקום הזה היה למעשה </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית כנסת</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עתיק" - אומר אריה קליין</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או </ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[כנסייה]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם [[דוד עמית]] גילה משקוף ועליו חריטת [[המנורה|מנורת שבעת הקנים]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות [[רוזטה (חלון)|רוזטה]</ins>] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעל פתחו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית ישן</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכך אושש </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> קיומו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית כנסת במקום מ</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקופה הביזנטית בארץ ישראל</ins>]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אכלו בשר </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גמל</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ים, כמנהג היהודים. אבל לבסוף הם נעשו עוינים כל כך, עד אשר כפר יטה היה הכפר הראשון שאליו לא נכנסו אפילו כחות צה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל אחרי פרוץ ה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינתיפאדה</del>", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפחד המחבלים שהיו בו</del>", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספר קליין</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי אילן מעלה את האפשרות כי ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמולה</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכפר המכונה "מאסלמה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דהיינו המאוסלמים וכן </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחמארה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- האדומים, שלגביהן יש מסורות שייחסו להם מוצא יהודי ומנהגים יהודים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסלמו בתקופה הכיבוש  הערבי. </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם הדבר נכון</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן שהם צאצאי היהודים שהשתמשו בבית הכנסת" </ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פגישה עם בן צבי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פגישה עם בן צבי===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהם ניסו להסתיר כל העת את מוצאם היהודי, היו גם גילויים מענינים של סולידאריות עם העם היהודי. ב[[תש&quot;ח]], התעורר הרגש היהודי אצל שני מוכתרים שהיו בכפרים הסמוכים לקיבוץ [[נגבה]] וגם הם מאותו מוצא [[יהודי חייבר]]. הם עזרו לבני הקיבוץ ב[[מלחמת השחרור]], בעיקר במודיעין על האויב הערבי. לאחר מכן הם חזרו ל[[עזה]], שם זיהו אותם הערבים כיהודים שהסגירו את הערבים לידי האויב הציוני. שני המוכתרים נתלו בכיכר העיר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהם ניסו להסתיר כל העת את מוצאם היהודי, היו גם גילויים מענינים של סולידאריות עם העם היהודי. ב[[תש&quot;ח]], התעורר הרגש היהודי אצל שני מוכתרים שהיו בכפרים הסמוכים לקיבוץ [[נגבה]] וגם הם מאותו מוצא [[יהודי חייבר]]. הם עזרו לבני הקיבוץ ב[[מלחמת השחרור]], בעיקר במודיעין על האויב הערבי. לאחר מכן הם חזרו ל[[עזה]], שם זיהו אותם הערבים כיהודים שהסגירו את הערבים לידי האויב הציוני. שני המוכתרים נתלו בכיכר העיר.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גילוי מדרשת חברון==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859  אתר "שופר נט"] מספר לפני חמש עשרה שנה, חוקרי מדרשת חברון ניסו לתהות על השרשים היהודיים של החמולה. באתר מובא סיפורו של אריה קליין: "כשנכנסנו לכפר במכונית, זיהו אותנו בני הכפר כישראלים וישר שאלו אותנו האם אנו מחפשים את חמולת "אל יאהוד" וגם כיוונו אותנו לשכונה שלהם. זיהינו את מקום מגורי אנשי השבט, עלינו לביתו של ראש החמולה הזקן שסגר את הדלת ובמסתרי מסתרים הוא הוציא ממקום מחבואו את אותה חנוכית זהב טהורה מרהיבה העוברת מדור לדור והראה לנו אותה". מכאן פנו המבקרים למקום הידוע כאחד הבנינים הכי מרכזיים של בני החמולה. "המקום הזה היה למעשה [[בית כנסת]] עתיק" - אומר אריה קליין. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אכלו בשר [[גמל]]ים, כמנהג היהודים. אבל לבסוף הם נעשו עוינים כל כך, עד אשר כפר יטה היה הכפר הראשון שאליו לא נכנסו אפילו כחות צה"ל אחרי פרוץ ה"אינתיפאדה", מפחד המחבלים שהיו בו", מספר קליין.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בדרך לגיור===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בדרך לגיור===  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטאון &quot;שופר&quot; מסםר כי יש גם נצני סוף טוב לכל הספור המיוחד הזה. בירושלים של חנוכה [[תשס&quot;ו]], הרחק מעין רואים, עושים שלשה אחים מבני החמולה ההיא את דרכם חזרה ליהדות. הם החליטו לחזור בחזרה. אחד מהם, שעבד כפועל בנין באזור ירושלים, [[גיור|גוייר]] כבר ומתגורר באחד היישובים הרחק מאד מהכפר שלו. שני אחיו הצטרפו אליו רק לאחרונה. הם מסרבים להחשף בינתים, מחשש שיבולע להם, אבל כשספורם ייחשף הוא עוד יעורר התענינות רבה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטאון &quot;שופר&quot; מסםר כי יש גם נצני סוף טוב לכל הספור המיוחד הזה. בירושלים של חנוכה [[תשס&quot;ו]], הרחק מעין רואים, עושים שלשה אחים מבני החמולה ההיא את דרכם חזרה ליהדות. הם החליטו לחזור בחזרה. אחד מהם, שעבד כפועל בנין באזור ירושלים, [[גיור|גוייר]] כבר ומתגורר באחד היישובים הרחק מאד מהכפר שלו. שני אחיו הצטרפו אליו רק לאחרונה. הם מסרבים להחשף בינתים, מחשש שיבולע להם, אבל כשספורם ייחשף הוא עוד יעורר התענינות רבה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3406:rev-3408:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90&diff=3406&oldid=prev 2008-09-05T04:06:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:06, 5 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חמולת "מחבראה"  ביטא''', כפר הערכי בדרום הרי חברון טוענת שהיא מצאצאי העם היהודי. לפי המסורת שבידם הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהשבט </del>היהודי מ[[ח'ייבר]] שגורשו על ידי "מוחמד" מייסד דת האיסלם ממקום מושבם ב[[חצי האי ערב]] . מוחמד החליט לעשות כן במטרה למנוע קשר אפשרי בין הנאמנים לו לבין היהודים.  נשיא המדינה לשעבר, [[יצחק בן צבי]], ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסויים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג ה[[חנוכה]], לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חמולת "מחבראה"  ביטא''', כפר הערכי בדרום הרי חברון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>טוענת שהיא מצאצאי העם היהודי. לפי המסורת שבידם הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משבט </ins>היהודי מ[[ח'ייבר]] שגורשו על ידי "מוחמד"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>מייסד דת האיסלם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ממקום מושבם ב[[חצי האי ערב]]. מוחמד החליט לעשות כן במטרה למנוע קשר אפשרי בין הנאמנים לו לבין היהודים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשארו באזור שכבש במדבר ערב</ins>.  נשיא המדינה לשעבר, [[יצחק בן צבי]], ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסויים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג ה[[חנוכה]], לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בינתיים התברר כי לחמולה יש גם מנהגים נוספיםהעשויים לקשור אותן לעם היהודי (ראו להלן)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התושבים </del>הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנהיגות </del>מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. קיימתגם  אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק מתושבים </ins>הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשות מנהיגם </ins>מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. קיימתגם  אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859  אתר "שופר נט"] מספר לפני חמש עשרה שנה, חוקרי מדרשת חברון ניסו לתהות על השרשים היהודיים של החמולה. באתר מובא סיפורו של אריה קליין: "כשנכנסנו לכפר במכונית, זיהו אותנו בני הכפר כישראלים וישר שאלו אותנו האם אנו מחפשים את חמולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>אל יאהוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>וגם כיוונו אותנו לשכונה שלהם. זיהינו את מקום מגורי אנשי השבט, עלינו לביתו של ראש החמולה הזקן שסגר את הדלת ובמסתרי מסתרים הוא הוציא ממקום מחבואו את אותה חנוכית זהב טהורה מרהיבה העוברת מדור לדור והראה לנו אותה". מכאן פנו המבקרים למקום הידוע כאחד הבנינים הכי מרכזיים של בני החמולה. "המקום הזה היה למעשה [[בית כנסת]] עתיק" - אומר אריה קליין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859  אתר "שופר נט"] מספר לפני חמש עשרה שנה, חוקרי מדרשת חברון ניסו לתהות על השרשים היהודיים של החמולה. באתר מובא סיפורו של אריה קליין: "כשנכנסנו לכפר במכונית, זיהו אותנו בני הכפר כישראלים וישר שאלו אותנו האם אנו מחפשים את חמולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>אל יאהוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>וגם כיוונו אותנו לשכונה שלהם. זיהינו את מקום מגורי אנשי השבט, עלינו לביתו של ראש החמולה הזקן שסגר את הדלת ובמסתרי מסתרים הוא הוציא ממקום מחבואו את אותה חנוכית זהב טהורה מרהיבה העוברת מדור לדור והראה לנו אותה". מכאן פנו המבקרים למקום הידוע כאחד הבנינים הכי מרכזיים של בני החמולה. "המקום הזה היה למעשה [[בית כנסת]] עתיק" - אומר אריה קליין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אכלו בשר [[גמל]]ים, כמנהג היהודים. אבל לבסוף הם נעשו עוינים כל כך, עד אשר כפר יטה היה הכפר הראשון שאליו לא נכנסו אפילו כחות צה"ל אחרי פרוץ ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אינתיפאדה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, מפחד המחבלים שהיו בו", מספר קליין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אכלו בשר [[גמל]]ים, כמנהג היהודים. אבל לבסוף הם נעשו עוינים כל כך, עד אשר כפר יטה היה הכפר הראשון שאליו לא נכנסו אפילו כחות צה"ל אחרי פרוץ ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>אינתיפאדה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>, מפחד המחבלים שהיו בו", מספר קליין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פגישה עם בן צבי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פגישה עם בן צבי===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודי הראשון שפגש בבני החמולה הזו היה חוקר ארץ ישראל ומי שלימים ישמש כנשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. בן צבי הגיע לבקר בארץ במסגרת מחקריו עוד הרבה קודם קום מדינת ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היהודי הראשון שפגש בבני החמולה הזו היה חוקר ארץ ישראל ומי שלימים ישמש כנשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. בן צבי הגיע לבקר בארץ במסגרת מחקריו עוד הרבה קודם קום מדינת ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר קיומה של החמולה היה ידוע אז. יצחק בן צבי ביקר בחברון בשנת [[תרפ"ח]], הוא פגש שם כמה מזקני חברון ממשפחות פג'יו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[משפחת </del>קסטל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והתענין אצלם על חמולות יהודיות בהר חברון. לבקור הזה הוא מביא אוסף שלם של מסורות יהודיות על יישובים בדרום הר חברון שבהן חיות קבוצות של יהודים. בעיקר קבוצה החיה בכפר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר קיומה של החמולה היה ידוע אז. יצחק בן צבי ביקר בחברון בשנת [[תרפ"ח]], הוא פגש שם כמה מזקני חברון ממשפחות פג'יו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשפחת </ins>קסטל והתענין אצלם על חמולות יהודיות בהר חברון. לבקור הזה הוא מביא אוסף שלם של מסורות יהודיות על יישובים בדרום הר חברון שבהן חיות קבוצות של יהודים. בעיקר קבוצה החיה בכפר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכפר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטה </del>הוא פוגש את האנשים מחמולת "מחבראה" והם מספרים לו את סיפורם. ראש החמולה מספר שהגיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[חייבר]] שב[[חצי </del>האי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב]] שבו </del>חיו יהודים עד לפני כ 200 שנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכפר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטא </ins>הוא פוגש את האנשים מחמולת "מחבראה" והם מספרים לו את סיפורם. ראש החמולה מספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהם הגיעו </ins>שהגיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחייבר שבחצי </ins>האי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערבשבו </ins>חיו יהודים עד לפני כ 200 שנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטה </del>וחברון יושבים על הדרך המזרחית, שקטעים ממנה נותרו עד היום הזה. היא מוליכה לחצי האי ערב. בדרך הזאת ברחו תושבי [[ארץ יהודה]] בדרכם לגלות. ספורים רבים סופרו על מוחמד שפגש רבים מהיהודים האלה וערך בהם [[טבח]] גדול. בדרך הזאת ניסו היהודים לחזור ארצה. בדרכם הם אף עברו, על פי התאור, במקום הנקרא 'נבי אהרן'. אחד מהחוזרים אף הצטרף ל[[מושבה]] [[ראשון לציון]] והפך שם לשומר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטא </ins>וחברון יושבים על הדרך המזרחית, שקטעים ממנה נותרו עד היום הזה. היא מוליכה לחצי האי ערב. בדרך הזאת ברחו תושבי [[ארץ יהודה]] בדרכם לגלות. ספורים רבים סופרו על מוחמד שפגש רבים מהיהודים האלה וערך בהם [[טבח]] גדול. בדרך הזאת ניסו היהודים לחזור ארצה. בדרכם הם אף עברו, על פי התאור, במקום הנקרא 'נבי אהרן'. אחד מהחוזרים אף הצטרף ל[[מושבה]] [[ראשון לציון]] והפך שם לשומר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אחרי מלחמת ששת הימים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אחרי מלחמת ששת הימים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>המקרה המפורסם ביותר שמצביע על הקשר של בני החמולה עם היהדות התרחש מיד לאחר מלחמת ששת הימים. מוכתר הכפר קרא להם והורה להם ללכת לישראלים וכבני מוצא יהודי לבקש שיחברו את כפר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטה </del>לחשמל ולמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. חמולת היהודים בראשותו של חייבר היתה חמולה חזקה ומגובשת. באותה תקופה נערכו בכפר קרבות-שליטה בין כמה חמולות. אחת מהחמולות פנתה לקבוצת היהודים שהגיעה זה עתה מחייבר והציעה להם אחיזה בכפר בתמורה לעזרה שיושיטו להם במאבקים הפנימיים. על פי מה שמספרים ראשי החמולה, היהודים קבלו את ההצעה. הם מסייעים לכבוש את הכפר ובתמורה הם אכן מקבלים חלק מהכפר כדי לישבו. "אנחנו הצאצאים שלהם", ספרו התושבים לבן צבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקרה המפורסם ביותר שמצביע על הקשר של בני החמולה עם היהדות התרחש מיד לאחר מלחמת ששת הימים. מוכתר הכפר קרא להם והורה להם ללכת לישראלים וכבני מוצא יהודי לבקש שיחברו את כפר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יטא </ins>לחשמל ולמים. חמולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>היהודים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>בראשותו של חייבר היתה חמולה חזקה ומגובשת. באותה תקופה נערכו בכפר קרבות-שליטה בין כמה חמולות. אחת מהחמולות פנתה לקבוצת היהודים שהגיעה זה עתה מחייבר והציעה להם אחיזה בכפר בתמורה לעזרה שיושיטו להם במאבקים הפנימיים. על פי מה שמספרים ראשי החמולה, היהודים קבלו את ההצעה. הם מסייעים לכבוש את הכפר ובתמורה הם אכן מקבלים חלק מהכפר כדי לישבו. "אנחנו הצאצאים שלהם", ספרו התושבים לבן צבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בסופו של דבר הם התערבו בחמולות המוסלמיות והחלו ללמוד ממעשיהם. הופעל עליהם לחץ חברתי אדיר ולאט לאט הם התאסלמו. רובם נישאו למוסלמיות והפכו למוסלמים לכל דבר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מראה שונה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מראה שונה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;הדבר המענין הוא המראה שלהם&quot;, אומר קליין, &quot;הם שונים לגמרי מהכפריים באזור&quot;. הם גם שונים מאד במנהגיהם. למרות שחלק מהם כאמור שומרים על מספר מנהגים, רבים מהם ניסו להסתיר את מוצאם היהודי. זקניהם, בעיקר זקנות החמולה היו מדליקות נרות במוצאי יום המנוחה המוסלמי, הלוא הוא ליל [[שבת]], הרחק מעיני השכנות המוסלמיות. ומידי שנה, כאמור, בראשית החורף נהגו להדליק שמונה נרות במשך שמונה ימים. איש מהם כבר לא ידע מדוע. זקני החמולה היו מדליקים במנורת הזהב בת שמונת הקנים, זוהי ה[[מנורה]] שאותה הראו, בזמנו, למושל חברון ובזכותה חוברה יטה לרשת החשמל בישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;הדבר המענין הוא המראה שלהם&quot;, אומר קליין, &quot;הם שונים לגמרי מהכפריים באזור&quot;. הם גם שונים מאד במנהגיהם. למרות שחלק מהם כאמור שומרים על מספר מנהגים, רבים מהם ניסו להסתיר את מוצאם היהודי. זקניהם, בעיקר זקנות החמולה היו מדליקות נרות במוצאי יום המנוחה המוסלמי, הלוא הוא ליל [[שבת]], הרחק מעיני השכנות המוסלמיות. ומידי שנה, כאמור, בראשית החורף נהגו להדליק שמונה נרות במשך שמונה ימים. איש מהם כבר לא ידע מדוע. זקני החמולה היו מדליקים במנורת הזהב בת שמונת הקנים, זוהי ה[[מנורה]] שאותה הראו, בזמנו, למושל חברון ובזכותה חוברה יטה לרשת החשמל בישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהם ניסו להסתיר כל העת את מוצאם היהודי, היו גם גילויים מענינים של סולידאריות עם העם היהודי. ב[[תש"ח]], התעורר הרגש היהודי אצל שני מוכתרים שהיו בכפרים הסמוכים לקיבוץ [[נגבה]] וגם הם מאותו מוצא. הם עזרו לבני הקיבוץ ב[[מלחמת השחרור]], בעיקר במודיעין על האויב הערבי. לאחר מכן הם חזרו ל[[עזה]], שם זיהו אותם הערבים כיהודים שהסגירו את הערבים לידי האויב הציוני. שני המוכתרים נתלו בכיכר העיר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בסופו של דבר הם התערבו בחמולות המוסלמיות והחלו ללמוד ממעשיהם. הופעל עליהם לחץ חברתי אדיר ולאט לאט הם התאסלמו. רובם נישאו למוסלמיות והפכו למוסלמים לכל דבר</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהם ניסו להסתיר כל העת את מוצאם היהודי, היו גם גילויים מענינים של סולידאריות עם העם היהודי. ב[[תש"ח]], התעורר הרגש היהודי אצל שני מוכתרים שהיו בכפרים הסמוכים לקיבוץ [[נגבה]] וגם הם מאותו מוצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יהודי חייבר]]</ins>. הם עזרו לבני הקיבוץ ב[[מלחמת השחרור]], בעיקר במודיעין על האויב הערבי. לאחר מכן הם חזרו ל[[עזה]], שם זיהו אותם הערבים כיהודים שהסגירו את הערבים לידי האויב הציוני. שני המוכתרים נתלו בכיכר העיר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בדרך לגיור===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בדרך לגיור===  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </del>יש גם נצני סוף טוב לכל הספור המיוחד הזה. בירושלים של חנוכה [[תשס"ו]], הרחק מעין רואים, עושים שלשה אחים מבני החמולה ההיא את דרכם חזרה ליהדות. הם החליטו לחזור בחזרה. אחד מהם, שעבד כפועל בנין באזור ירושלים, [[גיור|גוייר]] כבר ומתגורר באחד היישובים הרחק מאד מהכפר שלו. שני אחיו הצטרפו אליו רק לאחרונה. הם מסרבים להחשף בינתים, מחשש שיבולע להם, אבל כשספורם ייחשף הוא עוד יעורר התענינות רבה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטאון "שופר" מסםר כי </ins>יש גם נצני סוף טוב לכל הספור המיוחד הזה. בירושלים של חנוכה [[תשס"ו]], הרחק מעין רואים, עושים שלשה אחים מבני החמולה ההיא את דרכם חזרה ליהדות. הם החליטו לחזור בחזרה. אחד מהם, שעבד כפועל בנין באזור ירושלים, [[גיור|גוייר]] כבר ומתגורר באחד היישובים הרחק מאד מהכפר שלו. שני אחיו הצטרפו אליו רק לאחרונה. הם מסרבים להחשף בינתים, מחשש שיבולע להם, אבל כשספורם ייחשף הוא עוד יעורר התענינות רבה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[צבי אילן]], &#039;&#039;&#039;[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל]]&#039;&#039;&#039;, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[צבי אילן]], &#039;&#039;&#039;[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל]]&#039;&#039;&#039;, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 על אודות ה&quot;חמולה ממוצא יהודי&quot; באתר &quot;שופר נט&quot;] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 על אודות ה&quot;חמולה ממוצא יהודי&quot; באתר &quot;שופר נט&quot;] </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* יובל ברוך, [http://daat.ac.il/daat//israel/yehuda/mehkare-9-baruhl.PDF מבנה ציבור בכפר יטא בדרום הרי חברון] - [[מחקרי יהודה ושומרון]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צאצאים אפשריים לעם היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צאצאים אפשריים לעם היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3405:rev-3406:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90&diff=3405&oldid=prev 2008-09-05T03:52:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:52, 5 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 על אודות ה&quot;חמולה ממוצא יהודי&quot; באתר &quot;שופר נט&quot;] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 על אודות ה&quot;חמולה ממוצא יהודי&quot; באתר &quot;שופר נט&quot;] </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יובל ברוך, [http://daat.ac.il/daat//israel/yehuda/mehkare-9-baruhl.PDF מבנה ציבור בכפר יטא בדרום הרי חברון] - [[מחקרי יהודה ושומרון]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יובל ברוך, [http://daat.ac.il/daat//israel/yehuda/mehkare-9-baruhl.PDF מבנה ציבור בכפר יטא בדרום הרי חברון] - [[מחקרי יהודה ושומרון]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* דוד עמית, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/333025.html חידת יוטה] - על שורשים יהודיים ביטה שבדרום הר חברון -  מתוך "טבע וארץ" אדר-ניסן תשמ"א, מרס 1991 , חוברת ל"ג 3 בהוצאת: החברה להגנת הטבע, מערכת טבע וארץ.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צאצאים אפשריים לעם היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צאצאים אפשריים לעם היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-3402:rev-3405:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%AA_%22%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%22_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90&diff=3402&oldid=prev 2008-09-05T03:48:09Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חמולת &quot;מחבראה&quot; ביטא&#039;&#039;&#039;, כפר הערכי בדרום הרי חברון טוענת שהיא מצאצאי העם היהודי. לפי המסורת שבידם הם מהשבט היהודי מ[[ח&#039;ייבר]] שגורשו על ידי &quot;מוחמד&quot; מייסד דת האיסלם ממקום מושבם ב[[חצי האי ערב]] . מוחמד החליט לעשות כן במטרה למנוע קשר אפשרי בין הנאמנים לו לבין היהודים. נשיא המדינה לשעבר, [[יצחק בן צבי]], ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסויים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג ה[[חנוכה]], לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות.<br /> <br /> קיימות אפשרויות נוספות היכולות להביא לידי השערה כי התושבים הערבים בדרום הרי חברון הם ממוצא יהודי. ברחבי אזור [[דרומא]] התגלתה תופעה מיוחדת. במאה ה-9, לאחר כיבוש [[ארץ ישראל]] בידי שבטי ערב במנהיגות מוחמד, כל הקהילות הגדולות באזור דרום הר חברון, שהיו באזור בתקופת המשנה והתלמוד נעלמו. עד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו היהודים שהתגוררו באזור. את מקומם של בתי-הכנסת תפסו [[מסגד]]ים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בסְפר עם כניסת האסלאם. קיימתגם אפשרות שחלק מהיהודים נשארו במקומת והתאסלמו. <br /> <br /> [http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 אתר &quot;שופר נט&quot;] מספר לפני חמש עשרה שנה, חוקרי מדרשת חברון ניסו לתהות על השרשים היהודיים של החמולה. באתר מובא סיפורו של אריה קליין: &quot;כשנכנסנו לכפר במכונית, זיהו אותנו בני הכפר כישראלים וישר שאלו אותנו האם אנו מחפשים את חמולת &#039;אל יאהוד&#039; וגם כיוונו אותנו לשכונה שלהם. זיהינו את מקום מגורי אנשי השבט, עלינו לביתו של ראש החמולה הזקן שסגר את הדלת ובמסתרי מסתרים הוא הוציא ממקום מחבואו את אותה חנוכית זהב טהורה מרהיבה העוברת מדור לדור והראה לנו אותה&quot;. מכאן פנו המבקרים למקום הידוע כאחד הבנינים הכי מרכזיים של בני החמולה. &quot;המקום הזה היה למעשה [[בית כנסת]] עתיק&quot; - אומר אריה קליין. <br /> &quot;זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אכלו בשר [[גמל]]ים, כמנהג היהודים. אבל לבסוף הם נעשו עוינים כל כך, עד אשר כפר יטה היה הכפר הראשון שאליו לא נכנסו אפילו כחות צה&quot;ל אחרי פרוץ ה[[אינתיפאדה]], מפחד המחבלים שהיו בו&quot;, מספר קליין.<br /> <br /> ===פגישה עם בן צבי===<br /> <br /> היהודי הראשון שפגש בבני החמולה הזו היה חוקר ארץ ישראל ומי שלימים ישמש כנשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. בן צבי הגיע לבקר בארץ במסגרת מחקריו עוד הרבה קודם קום מדינת ישראל.<br /> <br /> דבר קיומה של החמולה היה ידוע אז. יצחק בן צבי ביקר בחברון בשנת [[תרפ&quot;ח]], הוא פגש שם כמה מזקני חברון ממשפחות פג&#039;יו ו[[משפחת קסטל]] והתענין אצלם על חמולות יהודיות בהר חברון. לבקור הזה הוא מביא אוסף שלם של מסורות יהודיות על יישובים בדרום הר חברון שבהן חיות קבוצות של יהודים. בעיקר קבוצה החיה בכפר יטה.<br /> <br /> בכפר יטה הוא פוגש את האנשים מחמולת &quot;מחבראה&quot; והם מספרים לו את סיפורם. ראש החמולה מספר שהגיע מ[[חייבר]] שב[[חצי האי ערב]] שבו חיו יהודים עד לפני כ 200 שנה.<br /> <br /> יטה וחברון יושבים על הדרך המזרחית, שקטעים ממנה נותרו עד היום הזה. היא מוליכה לחצי האי ערב. בדרך הזאת ברחו תושבי [[ארץ יהודה]] בדרכם לגלות. ספורים רבים סופרו על מוחמד שפגש רבים מהיהודים האלה וערך בהם [[טבח]] גדול. בדרך הזאת ניסו היהודים לחזור ארצה. בדרכם הם אף עברו, על פי התאור, במקום הנקרא &#039;נבי אהרן&#039;. אחד מהחוזרים אף הצטרף ל[[מושבה]] [[ראשון לציון]] והפך שם לשומר. <br /> <br /> ===אחרי מלחמת ששת הימים===<br /> <br /> &quot;המקרה המפורסם ביותר שמצביע על הקשר של בני החמולה עם היהדות התרחש מיד לאחר מלחמת ששת הימים. מוכתר הכפר קרא להם והורה להם ללכת לישראלים וכבני מוצא יהודי לבקש שיחברו את כפר יטה לחשמל ולמים&quot;. חמולת היהודים בראשותו של חייבר היתה חמולה חזקה ומגובשת. באותה תקופה נערכו בכפר קרבות-שליטה בין כמה חמולות. אחת מהחמולות פנתה לקבוצת היהודים שהגיעה זה עתה מחייבר והציעה להם אחיזה בכפר בתמורה לעזרה שיושיטו להם במאבקים הפנימיים. על פי מה שמספרים ראשי החמולה, היהודים קבלו את ההצעה. הם מסייעים לכבוש את הכפר ובתמורה הם אכן מקבלים חלק מהכפר כדי לישבו. &quot;אנחנו הצאצאים שלהם&quot;, ספרו התושבים לבן צבי.<br /> <br /> ===מראה שונה===<br /> <br /> &quot;הדבר המענין הוא המראה שלהם&quot;, אומר קליין, &quot;הם שונים לגמרי מהכפריים באזור&quot;. הם גם שונים מאד במנהגיהם. למרות שחלק מהם כאמור שומרים על מספר מנהגים, רבים מהם ניסו להסתיר את מוצאם היהודי. זקניהם, בעיקר זקנות החמולה היו מדליקות נרות במוצאי יום המנוחה המוסלמי, הלוא הוא ליל [[שבת]], הרחק מעיני השכנות המוסלמיות. ומידי שנה, כאמור, בראשית החורף נהגו להדליק שמונה נרות במשך שמונה ימים. איש מהם כבר לא ידע מדוע. זקני החמולה היו מדליקים במנורת הזהב בת שמונת הקנים, זוהי ה[[מנורה]] שאותה הראו, בזמנו, למושל חברון ובזכותה חוברה יטה לרשת החשמל בישראל.<br /> <br /> למרות שהם ניסו להסתיר כל העת את מוצאם היהודי, היו גם גילויים מענינים של סולידאריות עם העם היהודי. ב[[תש&quot;ח]], התעורר הרגש היהודי אצל שני מוכתרים שהיו בכפרים הסמוכים לקיבוץ [[נגבה]] וגם הם מאותו מוצא. הם עזרו לבני הקיבוץ ב[[מלחמת השחרור]], בעיקר במודיעין על האויב הערבי. לאחר מכן הם חזרו ל[[עזה]], שם זיהו אותם הערבים כיהודים שהסגירו את הערבים לידי האויב הציוני. שני המוכתרים נתלו בכיכר העיר. בסופו של דבר הם התערבו בחמולות המוסלמיות והחלו ללמוד ממעשיהם. הופעל עליהם לחץ חברתי אדיר ולאט לאט הם התאסלמו. רובם נישאו למוסלמיות והפכו למוסלמים לכל דבר.<br /> <br /> ===בדרך לגיור=== <br /> <br /> אבל יש גם נצני סוף טוב לכל הספור המיוחד הזה. בירושלים של חנוכה [[תשס&quot;ו]], הרחק מעין רואים, עושים שלשה אחים מבני החמולה ההיא את דרכם חזרה ליהדות. הם החליטו לחזור בחזרה. אחד מהם, שעבד כפועל בנין באזור ירושלים, [[גיור|גוייר]] כבר ומתגורר באחד היישובים הרחק מאד מהכפר שלו. שני אחיו הצטרפו אליו רק לאחרונה. הם מסרבים להחשף בינתים, מחשש שיבולע להם, אבל כשספורם ייחשף הוא עוד יעורר התענינות רבה.<br /> <br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[צבי אילן]], &#039;&#039;&#039;[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל]]&#039;&#039;&#039;, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=8292&amp;Catogory=3&amp;SubID=6859 על אודות ה&quot;חמולה ממוצא יהודי&quot; באתר &quot;שופר נט&quot;] <br /> * יובל ברוך, [http://daat.ac.il/daat//israel/yehuda/mehkare-9-baruhl.PDF מבנה ציבור בכפר יטא בדרום הרי חברון] - [[מחקרי יהודה ושומרון]]<br /> * דוד עמית, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/333025.html חידת יוטה] - על שורשים יהודיים ביטה שבדרום הר חברון - מתוך &quot;טבע וארץ&quot; אדר-ניסן תשמ&quot;א, מרס 1991 , חוברת ל&quot;ג 3 בהוצאת: החברה להגנת הטבע, מערכת טבע וארץ.<br /> <br /> [[קטגוריה:צאצאים אפשריים לעם היהודי]]</div>

דניאל ונטורה