חמדת הימים - היסטוריית גרסאות

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: תקון לשון

2016-07-04T19:25:28Z

תקון לשון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:25, 4 ביולי 2016
שורה 22:		שורה 22:

	==תולדות הספר==		==תולדות הספר==
	הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ה באיזמיר, על ידי [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], בעל "ארעא דרבנן". לאחר פרסומו, התעוררה ~~חמלוקת~~ סביב הספר, כפי שיפורט לקמן.		הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ה באיזמיר, על ידי [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], בעל "ארעא דרבנן". לאחר פרסומו, התעוררה מחלוקת סביב הספר, כפי שיפורט לקמן.

	מאז, הספר כמעט ולא הודפס, כנראה מחשש לערעורים שיצאו עליו.		מאז, הספר כמעט ולא הודפס, כנראה מחשש לערעורים שיצאו עליו.
שורה 28:		שורה 28:
	בשנת תש"ל הודפס הספר בירושלים במהדורת צילום של דפוס איזמיר.		בשנת תש"ל הודפס הספר בירושלים במהדורת צילום של דפוס איזמיר.

	בשנת תשס"ג הדפיס ב[[בני ברק]] [[הרב משה צוריאל]] את הספר במהדורה מוגהת בת ארבעה כרכים, הכוללת מבוא נרחב להגנת הספר.		בשנת תשס"ג הדפיס ב[[בני ברק]] [[הרב משה צוריאל]] את הספר במהדורה מוגהת בת ארבעה כרכים, הכוללת מבוא נרחב להגנת הספר.

	==המחלוקות אודות הספר==		==המחלוקות אודות הספר==

אריאל ביגל נ"י ב־19:21, 17 ביוני 2015

2015-06-17T19:21:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:21, 17 ביוני 2015
שורה 1:		שורה 1:
	{{ספר		{{ספר
	\|שם=חמדת הימים		\|שם=חמדת הימים
	\|תמונה=		\|תמונה=[[תמונה:Hemdat Yamim.png\|ממוזער\|200px]]
	\|כיתוב=		\|כיתוב=שער הספר "חמדת ימים" לראש חודש, דפוס ראשון.
	\|מחבר=		\|מחבר=לא ידוע
	\|עורך=		\|עורך=
	\|תחום=[[קבלה]] ו[[מוסר]]		\|תחום=[[קבלה]] ו[[מוסר]]

אריאל ביגל נ"י ב־22:19, 3 במאי 2015

2015-05-03T22:19:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:19, 3 במאי 2015
שורה 10:		שורה 10:
	\|שם בשפת המקור=		\|שם בשפת המקור=
	\|תרגומים=		\|תרגומים=
	\|דפוס ראשון=[[איזמיר]] תצ"א		\|דפוס ראשון=איזמיר תצ"ה
	\|הסכמות=[[רבי יעקב ישראל אלגאזי]]		\|הסכמות=[[רבי יעקב ישראל אלגאזי]]
	\|פירושים בולטים=		\|פירושים בולטים=
שורה 22:		שורה 22:

	==תולדות הספר==		==תולדות הספר==
	הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"א באיזמיר, על ידי [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], בעל "ארעא דרבנן". לאחר פרסומו, התעוררה חמלוקת סביב הספר, כפי שיפורט לקמן.		הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ה באיזמיר, על ידי [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], בעל "ארעא דרבנן". לאחר פרסומו, התעוררה חמלוקת סביב הספר, כפי שיפורט לקמן.

	מאז, הספר כמעט ולא הודפס, כנראה מחשש לערעורים שיצאו עליו.		מאז, הספר כמעט ולא הודפס, כנראה מחשש לערעורים שיצאו עליו.

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "{{ספר |שם=חמדת הימים |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |תחום=קבלה ומוסר |נושא=שבתות ומועדים |ש..."

2015-05-03T22:18:44Z

יצירת דף עם התוכן "{{ספר |שם=חמדת הימים |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |תחום=קבלה ומוסר |נושא=שבתות ומועדים |ש..."

דף חדש

{{ספר
|שם=חמדת הימים
|תמונה=
|כיתוב=
|מחבר=
|עורך=
|תחום=[[קבלה]] ו[[מוסר]]
|נושא=שבתות ומועדים
|שפת המקור=
|שם בשפת המקור=
|תרגומים=
|דפוס ראשון=[[איזמיר]] תצ"א
|הסכמות=[[רבי יעקב ישראל אלגאזי]]
|פירושים בולטים=
}}

'''חמדת הימים''' הוא [[מוסר]] ו[[קבלה]] בענייני ה[[שבת]] והמועדים. מחברו לא ידוע, ומחלוקת חריפה נתגלעה אודות הספר.

==זמנו וזהות מחברו==
מחברו של הספר אינו ידוע. יש שהציעו שמחברו הוא [[רבי בנימין הלוי]], תלמידו של [[רבי חייא הרופא]], תלמידו של [[רבי חיים ויטאל]], שהיה רבו של [[רבי משה זכות]]<ref>אברהם יערי, '''תעלומת ספר''', [[מוסד הרב קוק]], עמ' 62-75; הרב דוד שלמה קוסובסקי-שחור, '''אוצר חמדת הימים'''.</ref>. אחת הראיות המרכזיות לכך היא, שמכל מקובלי דורו היחיד שאינו מוזכר בספר הוא רבי בנימין. בספרו הוא מפנה לעוד שמונה ספרים נוספים שכתב: "חמדה גנוזה", "חמדת הלבבות", "ארץ חמדה", "חמדת ישראל", מחמדי עין", "שער התשובה", "הדרת קודש" ו"נפש ברכה" (על הלכות ברכות).

==תולדות הספר==
הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"א באיזמיר, על ידי [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], בעל "ארעא דרבנן". לאחר פרסומו, התעוררה חמלוקת סביב הספר, כפי שיפורט לקמן.

מאז, הספר כמעט ולא הודפס, כנראה מחשש לערעורים שיצאו עליו.

בשנת תש"ל הודפס הספר בירושלים במהדורת צילום של דפוס איזמיר.

בשנת תשס"ג הדפיס ב[[בני ברק]] [[הרב משה צוריאל]] את הספר במהדורה מוגהת בת ארבעה כרכים, הכוללת מבוא נרחב להגנת הספר.

==המחלוקות אודות הספר==
במסגרת מאבקו הגדול בתנועתו של [[שבתאי צבי]], הכריז [[רבי יעקב מעמדין]] (היעב"ץ) כי מחבר הספר השתייך לכת השבתאים, וכי ניכרים אותותיו בספר. את טענותיו פרש בספרו "'''ציצת נובל צבי'''", וכן בחלק מספרו "'''מנחת קנאות'''". הוא הראה רמיזות לכך שמחבר הספר הוא שליחו של שבתאי צבי, נתן העזתי, כדוגמת שירים בהם חתום שמו בראשי הבתים.

על טענותיו של היעב"ץ נכתבו שני חיבורים שנועדו להגן על מחבר הספר, "'''כבוד חכמים'''" מאת הרב מנחפ מנכין הלפרין, ורבה של בוקרשט ר' ישראל ברגר במאמרו "'''קנאת האמת'''". בקונטרסים אלו, דוחים המחברים את טענותיו של היעב"ץ, ואף הביאו ראיות שמקובלים גדולים, בהם [[רבי צבי אלימלך מדינוב]] ו[[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], הביאו מדבריו בספריהם.

בספר "מנחת יהודה"<ref>עמ' לז-לט</ref> מביא המקובל [[רבי יהודה פתייה]] כי חלם בחלום שמחבר הספר היה אדם רשע. [[הרב מרדכי אליהו]] טען כי [[רבי יוסף חיים מבגדד]] כתב את ספרו "[[לשון חכמים]]" על מנת שלא ישתמשו בספר חמדת ימים<ref>"קול צופייך" גליון 265, פרשת בהר בחקתי תשס"ד. עם זאת, רבי יוסף חיים מצטט מהספר בספריו במספר מקומות, ואפשר שבחר מתוך דבריו דברים שמקורם בקודש ואינם שייכים לשבתאות.</ref>.

עם זאת, רבים מגדולי ישראל ציטטו מן הספר ודברו בשבחו<ref>ראה רשימה במבואו של הרב משה צוריאל לספר במהדורתו, עמ' 5-18</ref>, ו[[רבי שלמה אלישיב]] אף כינהו "קדוש עליון"<ref>לשם שבו ואחלמה, "ספר העיתים" ח"ב דף 208 טור שמאל.</ref>.

הרב משה צוריאל, במבוא לספר במהדורתו, מאריך אף הוא לטעון כי מקורו של הספר קדוש, ואינו שבתאי. כך גם העלה אברהם יערי בספרו "תעלומת ספר".
==לקריאה נוספת==
* הרב דוד שלמה קוסובסקי-שחור, '''[http://www.hebrewbooks.org/48012 אוצר חמדת ימים]''', בני ברק תשס"ט.
* אברהם יערי, '''תעלומת ספר''', [[מוסד הרב קוק]] , [[ירושלים]], תשי"ד.
* ר' נחום גרינוולד, '''יחסם של גדולי החסידות לספר חמדת ימים''', קובץ "היכל הבעל שם טוב", תמוז תשס"ד.
* יהושע מונדשיין, '''הסםר חמדת ימים וגדולי החסידות''', קובץ "היכל הבעל שם טוב", תמוז תשס"ד.
==קישורים חיצוניים==
* הספר במהדורת צילום של הדפוס הראשון, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9406&pgnum=1 ח"א]; [http://www.hebrewbooks.org/9407 ח"ב]; [http://www.hebrewbooks.org/9408 ח"ג]; [http://www.hebrewbooks.org/9409 ח"ד].
* הספר במהדורת הרב משה צוריאל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49704&pgnum=1 ח"א]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49705&pgnum=1 ח"ב]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49706&pgnum=1 ח"ג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
[[קטגוריה:ספרי מוסר]]
[[קטגוריה:ספרים שמחברם לא נודע]]