חלב נכרי - היסטוריית גרסאות

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: חילוף אותיות

2015-07-15T11:38:17Z

חילוף אותיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:38, 15 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:

	==דינים==		==דינים==
	כבר אמרנו ~~שכשאר~~ ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.		כבר אמרנו שכאשר ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.

	==היתרים==		==היתרים==
	ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.

ערן: /* היתרים */

2015-01-24T21:17:37Z

היתרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 24 בינואר 2015
שורה 7:		שורה 7:
	כבר אמרנו שכשאר ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.		כבר אמרנו שכשאר ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.
	==היתרים==		==היתרים==
	ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.
			ראוי לציין שישנם פוסקים הטוענים שאף אם לא נראה שיש כלל חשש לעירוב חלב טמא, אין להקל כלל, כיון שטעם זה הוא רק אחד מן הטעמים לאיסור, ואותו גילו לנו חכמינו, אולם ישנם טעמים נוספים שנשארו נסתרים, ולכן אין להקל בכל מה שאסרו חכמינו.<ref>עי' ערוך השולחן יו"ד קט"ו, ו'</ref>

	==גבינת נכרי==		==גבינת נכרי==
	"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא בגזרה כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.		"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא בגזרה כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.

למאי נ"מ?: /* חמאה */

2013-01-02T03:30:53Z

חמאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:30, 2 בינואר 2013
שורה 13:		שורה 13:
	ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א נ,}} וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א נ,}} וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.

	===חמאה===		=== חמאה ===
	מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום~~<ref>~~{{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ג}}.~~</ref>.~~
			{{ערך מורחב\|ערך=[[חמאה#חמאת נכרי\|חמאה]]}}
			מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום {{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו, ג\|כן}}.

	===מי גבינה===		===מי גבינה===
	ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום אלישיב]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.		ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום אלישיב]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.

למאי נ"מ?: /* אבקת חלב נכרי */

2012-12-30T19:08:33Z

אבקת חלב נכרי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:08, 30 בדצמבר 2012
שורה 19:		שורה 19:

	==אבקת חלב נכרי==		==אבקת חלב נכרי==

			{{ערך מורחב\|ערך=[[אבקת חלב נכרי]]}}

	===אבקת חלב רגילה===		===אבקת חלב רגילה===
	ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת {{מקור\|הר צבי יו"ד קג}}, [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר טז כה$טז כה}}.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם</ref>. לעומת זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.		ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת [[הר צבי]] {{מקור\|הר צבי יו"ד קג$יו"ד סי' קג}} ושו"ת [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר טז כה$חט"ז סי' כה}}.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם.</ref>. לעומת זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.

	===אבקות חלביות אחרות===		===אבקות חלביות אחרות===
	ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.		ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.

	==המצב כיום בארץ==		==המצב כיום בארץ==
	כיום, במערכות כשרות "למהדרין", לא נעשה שימוש בחלב נכרי, באבקת חלב נכרי, בחמאת נכרי וכד'. בכשרות רגילה, לא ניתן בדרך כלל הכשר לחלב גוי, אולם אבקת חלב נכרי ושאר מוצרי חלב נכרי יקבלו הכשר.		כיום, במערכות כשרות "למהדרין", לא נעשה שימוש בחלב נכרי, באבקת חלב נכרי, בחמאת נכרי וכד'. בכשרות רגילה, לא ניתן בדרך כלל הכשר לחלב גוי, אולם אבקת חלב נכרי ושאר מוצרי חלב נכרי יקבלו הכשר.

193.43.246.250: /* גבינת נכרי */

2012-09-12T09:36:52Z

גבינת נכרי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:36, 12 בספטמבר 2012
שורה 9:		שורה 9:
	ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.
	==גבינת נכרי==		==גבינת נכרי==
	"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא ~~בגזערה~~ כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.		"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא בגזרה כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.
	===גבינות רכות===		===גבינות רכות===
	ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א נ,}} וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א נ,}} וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.
שורה 16:		שורה 16:
	מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ג}}.</ref>.		מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ג}}.</ref>.
	===מי גבינה===		===מי גבינה===
	ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום אלישיב]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.		ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום אלישיב]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.

	==אבקת חלב נכרי==		==אבקת חלב נכרי==
	===אבקת חלב רגילה===		===אבקת חלב רגילה===

אריאל ביגל נ"י ב־15:37, 15 במאי 2012

2012-05-15T15:37:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:37, 15 במאי 2012
שורה 31:		שורה 31:
	*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=0000001 '''חלב, גבינה ואבקת חלב נוכרי'''], יעקב נוימן, מתוך: גלת י' (תשס"א), עמ' 73-97.		*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=0000001 '''חלב, גבינה ואבקת חלב נוכרי'''], יעקב נוימן, מתוך: גלת י' (תשס"א), עמ' 73-97.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~כשרות~~]]		[[קטגוריה:מאכלי עכו"ם]]

Yakinew: /* אבקת חלב רגילה */

2011-04-23T22:34:25Z

אבקת חלב רגילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:34, 23 באפריל 2011
שורה 19:		שורה 19:
	==אבקת חלב נכרי==		==אבקת חלב נכרי==
	===אבקת חלב רגילה===		===אבקת חלב רגילה===
	ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת {{מקור\|הר צבי יו"ד קג}}, [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר טז כה$טז כה}}.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם</ref>. ~~לומת~~ זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.		ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת {{מקור\|הר צבי יו"ד קג}}, [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר טז כה$טז כה}}.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם</ref>. לעומת זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.

	===אבקות חלביות אחרות===		===אבקות חלביות אחרות===
	ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.		ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.

Yakinew: /* לקריאה נוספת */

2011-04-23T22:33:03Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:33, 23 באפריל 2011
שורה 25:		שורה 25:
	כיום, במערכות כשרות "למהדרין", לא נעשה שימוש בחלב נכרי, באבקת חלב נכרי, בחמאת נכרי וכד'. בכשרות רגילה, לא ניתן בדרך כלל הכשר לחלב גוי, אולם אבקת חלב נכרי ושאר מוצרי חלב נכרי יקבלו הכשר.		כיום, במערכות כשרות "למהדרין", לא נעשה שימוש בחלב נכרי, באבקת חלב נכרי, בחמאת נכרי וכד'. בכשרות רגילה, לא ניתן בדרך כלל הכשר לחלב גוי, אולם אבקת חלב נכרי ושאר מוצרי חלב נכרי יקבלו הכשר.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*~~הרב זאב וייטמן,~~ '''חלב נכרים ~~בימיני~~''', תחומין כב.		*'''חלב נכרים בימינו''', הרב זאב וייטמן, מתוך: תחומין כ"ב (תשס"ב), עמ' 455-468.
	*הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, '''ואכלת ושבעת''' עמ' 49-54.		*הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, '''ואכלת ושבעת''' עמ' 49-54.
	*הרב משה ביגל, צלו"ל- צהר לכשרות לאומית, [[עלון פרשת השבוע#השבת צהר\|עלון "השבת צהר"]].		*הרב משה ביגל, צלו"ל- צהר לכשרות לאומית, [[עלון פרשת השבוע#השבת צהר\|עלון "השבת צהר"]].
			*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=0000001 '''חלב, גבינה ואבקת חלב נוכרי'''], יעקב נוימן, מתוך: גלת י' (תשס"א), עמ' 73-97.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:כשרות]]		[[קטגוריה:כשרות]]

Yakinew ב־22:17, 23 באפריל 2011

2011-04-23T22:17:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 23 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''חלב נכרי''' הינו חלב שנחלב על ידי אינו יהודי, וחז"ל אסרו אותו באכילה, ~~שמע~~ הגוי ערבב בו חלב אסור.		'''חלב נכרי''' הינו חלב שנחלב על ידי אינו יהודי, וחז"ל אסרו אותו באכילה, שמא הגוי ערבב בו חלב אסור.
	==מקור האיסור==		==מקור האיסור==
	ה[[משנה]] ב[[מסכת עבודה זרה]] אומרת: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו..." {{מקור\|עבודה זרה לה ע"ב\|כן}}. בהגמרא בהמשך שואלת: "חלב למאי ניחוש לה? (מהו החשש בחלב נכרי?) אי משום איחלופי, טהור - חיור, טמא - ירוק! (אם משום שיבואו להתבלבל בין חלב טהור לחלב טמא- הרי ישנו הבדל בצבעים בין סוגי החלב השונים, ואין מה להתבלבל בזה) ואי משום איערובי, ניקום דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד! (ואם החשש הוא שמא יערבב הגוי חלב טהור בטמא- אפשר להעמיד את החלב לעשיית גבינה, ובכך יתברר שזהו חלב לא מעורב שאינו מתגבן טוב) אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן - דקא בעי ליה לכמכא. (מדובר כאן במקרה של ראצה גבינה אלא חלב) ונשקול מיניה קלי וניקום! (אולי ניקח מעט מן החלב ונעמידנו לגבינה) כיון דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי, ליכא למיקם עלה דמילתא (כיוון שמעורב בו חלב טהור- הטהור מתגבן והטמא לא ולכן אי אפשר להוכיח שזה חלב טהור בלבד) ואב"א: אפי' תימא דקבעי לה לגבינה, איכא דקאי ביני אטפי".		ה[[משנה]] ב[[מסכת עבודה זרה]] אומרת: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו..." {{מקור\|עבודה זרה לה ע"ב\|כן}}. בהגמרא בהמשך שואלת: "חלב למאי ניחוש לה? (מהו החשש בחלב נכרי?) אי משום איחלופי, טהור - חיור, טמא - ירוק! (אם משום שיבואו להתבלבל בין חלב טהור לחלב טמא- הרי ישנו הבדל בצבעים בין סוגי החלב השונים, ואין מה להתבלבל בזה) ואי משום איערובי, ניקום דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד! (ואם החשש הוא שמא יערבב הגוי חלב טהור בטמא- אפשר להעמיד את החלב לעשיית גבינה, ובכך יתברר שזהו חלב לא מעורב שאינו מתגבן טוב) אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן - דקא בעי ליה לכמכא. (מדובר כאן במקרה של ראצה גבינה אלא חלב) ונשקול מיניה קלי וניקום! (אולי ניקח מעט מן החלב ונעמידנו לגבינה) כיון דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי, ליכא למיקם עלה דמילתא (כיוון שמעורב בו חלב טהור- הטהור מתגבן והטמא לא ולכן אי אפשר להוכיח שזה חלב טהור בלבד) ואב"א: אפי' תימא דקבעי לה לגבינה, איכא דקאי ביני אטפי".

אריאל ביגל נ"י ב־20:38, 11 באפריל 2011

2011-04-11T20:38:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:38, 11 באפריל 2011
שורה 7:		שורה 7:
	כבר אמרנו שכשאר ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.		כבר אמרנו שכשאר ישראל מסתכל על הגוי בשעת מלאכתו ורואה שלא מעורב בחלב שום חלב אחרף החלב מותר. כמו כן, אם הבהמה היא של יהודי, והגוי הוא רק פועל שחולב אותה, החלב מותר, מפני ש"אימת רבו עליו"- כלומר, הפועל חושש מהמעביד ולא עושה דברים שלא התבקש {{מקור\|רמ"א שם\|כן}}, ויש מחמירים בבהמה השייכת ליהודי שאינו שומר מצוות<ref>ראה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 50.</ref>.
	==היתרים==		==היתרים==
	ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת ~~[[חת~~"ם סופר~~]] יו"ד~~ ב קז.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>[[אגרות משה]] יו"ד א מז~~-מט~~, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב ~~ה]וסקים~~ לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], ~~חלק~~ י ~~סימן~~ לא ~~אות~~ טו, חלקת יעקב יו"ד ~~סי'~~ לא ועוד.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו, שכאשר אין כל חשש שמעורב בחלב חלב טמא, החלב יהיה מותר<ref>{{מקור\|רדב"ז ד עה$שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה}}, פרי חדש סימן קטו סעיף ו, חזון איש [[יורה דעה]] מא ד. </ref>. היתר זה יכול להיות במקרה שבהמות טמאות אינן נחלבות כלל, במקום בו החלב הטמא יקר מהחלב הטהור ואין חשש שהגוי יערב ביניהם וימכור במחיר החלב הזול. אמנם, יש האוסרים גם במקרה כזה<ref>למשל שו"ת {{מקור\|שו"ת חתם סופר ב קז}}.</ref>. יש שכתבו שכיום, במדינתו המפותחות, אין כלל חשש לחלב גוי, כיוון שהחוק במדינות אלו מפקח פיקוח הדוק על שיווק המזון, ולא ניתן לשווק מוצר מזון בלי להעיד על תכולתו, ולכן, חלב המשווק במדינות אלו כחלב פרה או עז, ודאי שלא מעורב בו חלב טמא, ובמיוחד כאשר בימינו החלב הטמא ברוב המקרים יקר יותר מהחלב הטהור<ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א, מז}}, ראה בחזון איש, שם.</ref>. אמנם, רוב הפוסקים לא קבלו את הפסק שפיקוח הממשלה שווה לפיקוח היהודי בשעת החליבה, ולכן הם אוסרים גם במדינות המתקדמות את החלב<ref>[[מנחת יצחק]] ל[[הרב יצחק יעקב וייס\|רב יצחק יעקב וייס]], {{מקור\|מנחת יצחק י לא טו}}, {{מקור\|חלקת יעקב יו"ד לא}} ועוד.</ref>.
	==גבינת נכרי==		==גבינת נכרי==
	"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא בגזערה כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.		"וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר" {{מקור\|רמב"ם שם\|כן}}. המקור לאיסור זה הוא במשנה {{מקור\|שם, ועיין בגמרא בטעמי האיסור\|כן}}. הסיבה העיקרית, כפי שכתב הרמב"ם, היא מפני שמעמידים את הגבינה בקיבה של עגל (שלא [[שחיטה\|נשחט]] כהלכה, וחומרים מסוימים בקיבתו גורמים לחלב להתגבן, ומפני שחומר זה הוא מעמיד, אף על פי שהוא בכמות קטנה, אוסר את כל הגבינה. למרות שתהליך זה מבוצע רק בגבינות קשות, גזרו חז"ל על כל הגבינות של הגוים, משום "[[לא פלוג]]", ואפילו אם העמידו את הגבינה בקיבת עגל שחוט או אפילו באמצעים צמחיים או סינטטיים, הגבינה תהיה אסורה ({{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ב}} {{מקור\|וראה בערוך השולחן ס"ק טז}}). איסור זה הוא גם לדעת המתירים חלב נכרי בימינו, משום שאין הוא תלוי בחשש לערבוב חלב טמא, אלא בגזערה כללית של חז"ל על כל הגבינות, אף בימינו כאשר מעמידים אותן בעזרת חומרים מלאכותיים.
	===גבינות רכות===		===גבינות רכות===
	ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>אגרות משה יו"ד ~~חלק~~ א, ~~סימן נ~~ וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.		ישנם פוסקים שכתבו שגזירת חז"ל שלא לאכול גבינת נכרים היא רק גבינות קשות (כמו גבינה צהובה, בולגרית, מותכת, צפתית וכד') שדרכן להעמד בעזרת אנזים מן החי, אולם בגבינות רכות (כגון קוטג', גבינה לבנה, לֵבַּנִה וכד'), שאין דרכן להעמד בעזרת קיבת עגל, אלא בעזרת תהליכים מיקרוביולוגיים שונים אין לחשוש לגזרה ואפשר לאכול גבינות מסוג זה, גם של גוים <ref>{{מקור\|אגרות משה יו"ד א נ,}} וחלק ב' סימן מח ועוד.</ref> . לעומת זאת, ישנם פוסקים שכתבו שכשם שלא חלקו בין גבינה שהועמדה על ידי אנזים של עגל שחוט ללגבינה שהועמדה באנזים של עגל נבלה, כך לא חלקו בין גבינה רכה לקשה<ref>ערוך השולחן יו"ד קטו טז.</ref>.

	===חמאה===		===חמאה===
	מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום<ref>~~שו"ע יו"ד~~ קטו ס"ג.</ref>.		מכיוון שלא ניתן להעמיד חמאה מחלב טמא, ואין צורך להשתמש בקיבת עגל לצורך הכנתה, חז"ל לא גזרו על חמאת נכרי. אמנם, היו מן ה[[גאונים]] שאסרו חמאת גוי, שמא עורבב בחלב מעט חלב טמא. למעשה, איסור זה תלוי במנהג המקום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך יורה דעה קטו ג}}.</ref>.
	===מי גבינה===		===מי גבינה===
	ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום ~~לאישיב~~]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.		ישנה שאלה האם מי הגבינה, שמים שנוצרים בעת יצור הגבינה (בעיקר גבינה צהובה), דינם כגבינה או לא. לפי חלק מהפוסקים, אין היא נחשבת לגבינה, אלא דינם תלוי בדין החלב ממנו מיוצרת הגבינה<ref>דרכי תשובה קטו א, [[הרב יוסף שלום אלישיב]] בקובץ "צהר", מסגרת לשולחן עמ' 241.</ref>. אמנם, לעיתים מופרדים מי הגבינה בחום גבוה, ואז יש לחשוש אם הם מיוצרים מגבינה אסורה, משום שהם התערבו עם הגבינה בחום גבוה.
	==אבקת חלב נכרי==		==אבקת חלב נכרי==
	===אבקת חלב רגילה===		===אבקת חלב רגילה===
	ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת הר צבי יו"ד קג, [[ציץ אליעזר]] טז כה.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם</ref>. לומת זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.		ישנה מחלוקת האם גזרת חז"ל חלה גם על אבקת חלב או לא. יש הפוסקים שאבקת חלב של גוי לא נאסרה בכלל חלב גוי<ref>שו"ת {{מקור\|הר צבי יו"ד קג}}, [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר טז כה$טז כה}}.</ref>, ובמיוחד כאשר האבקת מהווה רק מרכיב אחד מתוך שלל רכיבים של מוצר<ref>סברה זו העלה [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]] בציץ אליעזר שם</ref>. לומת זאת, ישנם האוסרים גם אבקת חלב{{דרוש מקור}}.
	===אבקות חלביות אחרות===		===אבקות חלביות אחרות===
	ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.		ישנן אבקות נוספות, כגון אבקת "לקטוז" ואבקת "קאזין" שעשויות משאריות חלב, אך אינן אבקת חלב במובן הרגיל, ושונות מאבקת חלב בתהליך היצור. אבקת קאזין מיוצרת מעיקר החלבון של החלב, ולכן ברוב המקרים דינה כאבקת חלב נכרי רגילה, אלא אם כן היא מופרדת בעזרת חומצות שונות, שאז דינה כגבינות רכות, או בעזרת אנזים מהחי, שאז דינה כגבינות קשות. אבקת לקטוז מיוצרת לפעמים ממי הגבינה, ולכן דינה כדין מי הגינה שנכתב לעיל.