https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94 2026-04-13T11:31:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=151968&oldid=prev 2021-05-31T12:26:52Z

<p>הפניה לדף <a href="/wiki/index.php/%D7%97%D7%96%22%D7%9C" title="חז&quot;ל">חז&quot;ל</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:26, 31 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''חכמינו זכרונם לברכה''' הוא ביטוי רווח, שבדרך כלל מתייחס לחכמי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היחס לחז"ל ולדבריהם==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''הסבר הרמב"ם ב</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:''' </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">...'''כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה'''. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב"ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! '''ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם'''. ואמרו (גיטין דף נז ע"ב), [[כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת]] (כו') - '''ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג'''. ועל כן '''לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים'''. '''ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא'''. ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.), [[אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה]] בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד' אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראה עוד==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[הושחרו שיניו מפני תעניותיו</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ספרא https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=115088&oldid=prev 2018-03-27T20:21:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:21, 27 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס לחז&quot;ל ולדבריהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס לחז&quot;ל ולדבריהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''הסבר הרמב"ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:''' "...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב"ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. ואמרו (גיטין דף נז ע"ב), [[כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת]] (כו') - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא. ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.), אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד' אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''הסבר הרמב"ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:''' "...<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב"ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. ואמרו (גיטין דף נז ע"ב), [[כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת]] (כו') - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. ועל כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד' אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה עוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה עוד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הושחרו שיניו מפני תעניותיו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הושחרו שיניו מפני תעניותיו]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-115086:rev-115088:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=115086&oldid=prev 2018-03-27T20:13:26Z

<p><span class="autocomment">היחס לחז&quot;ל ולדבריהם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:13, 27 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;הסבר הרמב&quot;ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:&#039;&#039;&#039; &quot;...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב&quot;ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. ואמרו (גיטין דף נז ע&quot;ב), [[כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת]] (כו&#039;) - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא. ואמרו (פ&quot;ק דברכות דף ח.), אין להקב&quot;ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד&#039; אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב&quot;ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;הסבר הרמב&quot;ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:&#039;&#039;&#039; &quot;...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב&quot;ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. ואמרו (גיטין דף נז ע&quot;ב), [[כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת]] (כו&#039;) - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא. ואמרו (פ&quot;ק דברכות דף ח.), אין להקב&quot;ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד&#039; אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב&quot;ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראה עוד==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[הושחרו שיניו מפני תעניותיו]]</ins></div></td></tr> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=115083&oldid=prev 2018-03-27T20:07:44Z

<p><span class="autocomment">היחס לחז&quot;ל ולדבריהם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:07, 27 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס לחז&quot;ל ולדבריהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס לחז&quot;ל ולדבריהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''הסבר הרמב"ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:''' "...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''הסבר הרמב"ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:''' "...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה. שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב"ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?! ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. ואמרו (גיטין דף נז ע"ב), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(כו') - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא. ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.), אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד' אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב"ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?!</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמרו (גיטין דף נז ע"ב), כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת (כו') - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.), אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד' אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי".</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-115082:rev-115083:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=115082&oldid=prev 2018-03-27T20:06:06Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;חכמינו זכרונם לברכה&#039;&#039;&#039; הוא ביטוי רווח, שבדרך כלל מתייחס לחכמי ישראל בתקופת המשנה והתלמו...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חכמינו זכרונם לברכה&#039;&#039;&#039; הוא ביטוי רווח, שבדרך כלל מתייחס לחכמי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.<br /> <br /> <br /> ==היחס לחז&quot;ל ולדבריהם==<br /> <br /> * &#039;&#039;&#039;הסבר הרמב&quot;ם ב[[הקדמה לפירוש המשנה]] להבנת הפער האינסופי בין חכמתנו לחכמתם:&#039;&#039;&#039; &quot;...כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות, עד שנבין עניניהם בדבר ההוא, אם יוכלו להבין לבותינו הדבר הגדול הזה. <br /> <br /> שהרי החכמים, אף על פי שהיה להם א) מן התאוה ללמוד, ב) וטוב הרעיון והיגיעה, ג) וחברת החסידים הנכבדים, ד) והרחקת העולם בכל מה שיש בו, - היו מיחסים החסרון לנפשם, כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותם. <br /> והוא מה שאמרו, (עירובין דף נג.), לבם של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית. <br /> <br /> וכל שכן אנחנו, שהחכמה נעדרה ממנו, וכאשר הודיענו הקב&quot;ה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט). יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים: א) בחולשת השכל, ב) וחוזק התאוה, ג) ועצלות בבקשה החכמה, ד) והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו, כשנעריך אותה עליהם?!<br /> <br /> ומפני אשר ידעו, עליהם השלום, בענין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. <br /> ואמרו (גיטין דף נז ע&quot;ב), כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת (כו&#039;) - ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. <br /> ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. <br /> <br /> ומפני שידעו אמתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה - וכן הוא. <br /> <br /> ואמרו (פ&quot;ק דברכות דף ח.), אין להקב&quot;ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. והשב לבך לזה הדבר, שאם תסתכל אותו על פשוטו, תמצאנו רחוק מאד מן האמת, כאילו ד&#039; אמות של הלכה בלבד היא התכונה הנדרשת, ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גויו. ובזמן שם ועבר ואחריו, שלא היתה שם הלכה, הנוכל לומר שאין להקב&quot;ה חלק בעולם כלל. אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי, תראה בו מן החכמות דבר פלא, ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות. ואני אבארם לך, כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך, ולכך שים לבך אליו כראוי&quot;.</div>

Shyk