https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D 2026-04-08T00:48:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=134679&oldid=prev 2019-08-19T17:39:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:39, 19 באוגוסט 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכם שמואל ברוכים זצ"ל</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חכם שמואל ברוכים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] היה המנהיג רוחני והמרא דאתרא של הקהילה היהודית בכורדיסטאן האיראנית. היה יליד העיר בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית וכיהן בראשה משנות עשרים לחייו עד לעלייתם של רוב יהודי הקהילה ארצה בשנות החמישים של המאה העשרים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תולדות חייו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נולד בשנת  התרמ"ט (1889) בעיירה בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית לחכם נפתלי ולבנה חנמגיאן ז"ל עוד בהיותו קטן הוריו הבחינו בכישרונו הגדול ושלחו אותו לעיר סאקיז עיר גדולה במחוז שם יוכל ללמוד ולהתעלות בתורה תחת חסותו של חכם שלום </ins>זצ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיה המנהיג הרוחני של הקהילה. בתקופה זאת היה יושב ולומד כל היום וכל הלילה עוסק בתורה במשנה הלכות ולימודי קבלה בזוהר. מקורות לימודיו היו ספריו של ה[[בן איש חי]] לדוגמא הספר "אדרת אליהו" של הבן איש חי נמצא בארון הספרים שלו ועוד מספרי הבן איש חי. וכן ספרי קודש שהיה מקבל משד"רי ארץ ישראל שהיו מגיעים לאזור בו ישב. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכם שמואל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוכים יליד  העיר בוכאן  שבכורדיסטאן האיראנית שימש כמנהיג רוחני  והמרא </del>דאתרא של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקהילה היהודית בכורדיסטאן האיראנית משנות עשרים </del>לחייו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד לעלייתם של רוב יהודי הקהילה ארצה בשנות </del>החמישים של המאה העשרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם פטירתו של חכם שלום זצ"ל הוכתר </ins>חכם שמואל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמורה ומחנך המרא </ins>דאתרא של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסביבה והוא  בשנות העשרים </ins>לחייו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בתקופה זאת ועד לתחילת שנות </ins>החמישים של המאה העשרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניהל חכם שמואל ברוכים את תלמוד התורה בעיר סקאז ,בדרשותיו לצבור הרחב היה היה מתבל בפסוקים של [[חז"ל]] ושילב בם את אהבת התורה אהבת האדם והעם אהבת ירושלים וארץ ישראל כיבוד המלאכה והעבודה. תינוקות של בית רבן החל מגיל חמש הגיעו לתלמוד התורה התקבלו באהבה רבה וסבר פנים יפות והתכבדו בליקוק האותיות כתובות בדבש שנכתבו על ידי חכם שמואל ברוכים לסימן מתיקות התורה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תולדות חייו</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד התורה הרביץ בפני התלמידים את לימודי העברית ה[[תורה]] ה[[משנה]] ו[[מדרש|מדרשי חז"ל]]. חכם שמואל ברוכים התמסר לכתיבה והתפרסם כפייטן ומשורר בעל סגנון מקורי ומיוחד וכתב שירים ןפיוטים רבים שבהם הביע כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש.הוא הצטיין בכתיבת ספרי תורה ומגילות ועיטורי מנורות קודש.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נולד בשנת  התרמ"ט (1889) בעיירה בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית לחכם נפתלי ולבנה חנמגיאן ז"ל עוד בהיותו קטן הוריו הבחינו בכישרונו הגדול ושלחו אותו לעיר סאקיז עיר גדולה במחוז שם יוכל ללמוד ולהתעלות בתורה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף לתפקידיו הרוחניים והחינוכיים עסק בניהול החברתי של הקהילות באזור ניסח את תקנוני הקהילה ובם מיושמים עקרונות התנהלות החיים היום יומיים וכולם סמכו על פסיקותיו. הרב שמואל הצטיין בצניעות וענווה רבה וכל התושבים היהודים בסביבה סרו למרותו. בשלהי שנות 1949 עד 1950 מינה את מר שלום חמני לנציגו מול הסוכנות היהודית למימוש חזונו לעליית יהודי קורדיסטאן  האיראנית לארץ ישראל והוא באופן אישי גרם לעלייתם של בני הקהילות סאקיז, באנה, בוכאן, סננדאג, ביגאר, תיקאב, נקדה, מינדאוב ועוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>בעת עלייתם וארצה התגורר יחד עימם במחנות המעבר ועקב הקשיים המרובים עודד את היהודים ותמך בהם תמיכה רוחנית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחת חסותו של חכם שלום זצ"ל שהיה המנהיג הרוחני של הקהילה .בתקופה זאת היה יושב ולומד כל היום וכל הלילה עוסק בתורה במשנה הלכות ולימודי קבלה בזוהר .מקורות לימודיו היו ספריו של הבן איש חי לדוגמא הספר "אדרת אליהו" של הבן איש חי נמצא בארון הספרים שלו ועוד מספרי הבן איש חי. וכן ספרי קודש שהיה מקבל  משד"רי ארץ ישראל שהיו מגיעים לאזור בו ישב.עם פטירתו של חכם שלום זצ"ל הוכתר חכם שמואל כמורה ומחנך המרא דאתרא של הסביבה והוא  בשנות העשרים לחייו. בתקופה זאת ועד לתחילת שנות החמישים של המאה העשרים ניהל חכם שמואל ברוכים את תלמוד התורה בעיר סקאז ,בדרשותיו לצבור הרחב היה היה מתבל בפסוקים של חז"ל ושילב בם את אהבת התורה אהבת האדם והעם אהבת ירושלים וארץ ישראל כיבוד המלאכה והעבודה.  תינוקות של בית רבן החל מגיל חמש הגיעו לתלמוד התורה התקבלו באהבה רבה וסבר פנים יפות והתכבדו בליקוק האותיות כתובות בדבש שנכתבו על ידי חכם שמואל ברוכים לסימן מתיקות התורה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד התורה הרביץ בפני התלמידים את לימודי העברית התורה המשנה ומדרשי חז"ל. חכם שמואל ברוכים התמסר לכתיבה והתפרסם כפייטן ומשורר בעל סגנון מקורי ומיוחד וכתב שירים ןפיוטים רבים שבהם הביע כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש .הוא הצטיין בכתיבת ספרי תורה ומגילות ועיטורי מנורות קודש .</del>בנוסף לתפקידיו הרוחניים והחינוכיים עסק בניהול החברתי של הקהילות באזור ניסח את תקנוני הקהילה ובם מיושמים עקרונות התנהלות החיים היום יומיים וכולם סמכו על פסיקותיו .הרב שמואל הצטיין בצניעות וענווה רבה וכל התושבים היהודים בסביבה סרו למרותו. בשלהי שנות 1949 עד 1950 מינה את מר שלום חמני לנציגו מול הסוכנות היהודית למימוש חזונו לעליית יהודי קורדיסטאן  האיראנית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>לארץ ישראל והוא באופן אישי גרם לעלייתם של בני הקהילות סאקיז,באנה,בוכאן,סננדאג,ביגאר,תיקאב,נקדה,מינדאוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ועוד בעת עלייתם וארצה התגורר יחד עימם במחנות המעבר ועקב הקשיים המרובים עודד את היהודים ותמך בהם תמיכה רוחנית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת תשי"א(1950) בהיותו בגיל 61 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיר הקודש בתחילה שכן בית עולים גבעת שאול ומשם הועברה למעברת מקור חיים  ומשם עבר להתגורר בשכונת קטמון בירושלים .מירושלים עיר הקודש שכה אהב  התמסר ללימודי התורה והמשיך להנהיג את רוב בני הקהילה .נפטר ביום ז"ך  בתמוז התשל"ט (1979)וקבור בבית העלמין ג שאול בירושלים. עירית ירושלים הנציחה את זכרו בהקמת רחוב על שם חכם שמואל ברוכים זצ"ל העיר שכה נכסף אליה ושבאה לידי ביטוי בשירים שחיבר ראו [1]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבים ושירים של חכם שמואל ברוכים</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת תשי"א(1950) בהיותו בגיל 61 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]] עיר הקודש. בתחילה שכן בבית עולים בגבעת שאול ומשם הועבר למעברת מקור חיים. לאחר מכן, עבר להתגורר בשכונת קטמון בירושלים. בירושלים התמסר ללימודי התורה והמשיך להנהיג את רוב בני הקהילה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. פירוש על פרקי אבות  ראו </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1</del>]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפטר ביום כ"ז ב[</ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמוז]</ins>] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשל"ט (1979)ונקבר בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיר השירים  ראו </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2</del>]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הנצחה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג. שירי אהבה לארץ ישראל וירושליםראו </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עירית ירושלים הנציחה את זכרו בהקמת רחוב על שם חכם שמואל ברוכים זצ"ל העיר שכה נכסף אליה ושבאה לידי ביטוי בשירים שחיבר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים לזכרו שנאמרו </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידי של ה[</ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשון לציון]</ins>] [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב מרדכי אליהו</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעת קריאת רחוב ע"ש חכם שמואל ברוכים בירושלים  בה' בתמוז תש"ן:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד. איגרתו לדוד בו גוריון בנושא עידוד העליה לארץ ראו </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3</del>]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה. אזהרות הקהל בנושאים שונים ראו[1</del>]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התייחסות לפעלו</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון| ברור שבעדות שלנו יש כבוד גדול והערכה גדולה אליו .חכם שמואל ברוכים שהיום קוראים רחוב על שמו,ראיתי את הפירוש שלו לשיר השירים הפלא ופלא. שמעתי על תלמידיו על חינוכו על הבנתו על ידיעותיו על הנהגותיו על מסירות הנפש שלו על אהבת עם ישראל שלו איפה יש היום כאלה?איפה נמצא כאלה היום?..החכם שהיה גר בקורדיסטאן. תראו איזה דברים נפלאים מלבבים הוא כתב .... אשרי העדה שלה רב ומנהיג כזה.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א.דברים לזכרו שנאמרו על ידי של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בעת קריאת רחוב ע"ש חכם שמואל ברוכים בירושלים  בה בתמוז תש"ן</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==כתבים ושירים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברור שבעדות שלנו יש כבוד גדול והערכה גדולה אליו </del>.חכם שמואל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוכים שהיום קוראים רחוב </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמו,ראיתי את הפירוש שלו לשיר </del>השירים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפלא ופלא</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמעתי על תלמידיו על חינוכו על הבנתו על ידיעותיו על הנהגותיו על מסירות הנפש שלו על אהבת עם </del>ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלו איפה יש היום כאלה?איפה נמצא כאלה היום?</del>..<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכם שהיה גר בקורדיסטאן. תראו איזה דברים נפלאים מלבבים הוא כתב .... אשרי העדה שלה רב ומנהיג כזה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''פירוש על פרקי אבות''' {{הערה| מובא בספר קובץ כתבים ושירים בהוצאת אגודת יד שמואל}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. '''תפסיר שיר השירים בכתב ידו של </ins>חכם שמואל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' פירוש </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיר </ins>השירים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהוצאת אגודת יד שמואל </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שירי אהבה לארץ </ins>ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וירושלים'''{{הערה| מובא בספר קובץ כתבים ושירים בהוצאת אגודת יד שמואל}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איגרתו לדוד בו גוריון בנושא עידוד העליה לארץ {{הערה|בשמחת פניכם שנכתב על ידי בינמין כהן פרק ב עמודים 93- 96}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אזהרות הקהל בנושאים שונים {{הערה| מובא בספר קובץ כתבים ושירים בהוצאת אגודת יד שמואל}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקורות</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לעיון נוסף==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קובץ כתבים ושירים חכם שמואל ברוכים זצ"ל הוצאת  אגודת יד שמואל תשס"ב</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>קובץ כתבים ושירים חכם שמואל ברוכים זצ"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הוצאת  אגודת יד שמואל תשס"ב</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>מה אהבתי תורתך כ ל היום היא שיחתי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins> חגי ברוכים תשע"ד</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> "</del>מה אהבתי תורתך כ ל היום היא שיחתי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del> חגי ברוכים תשע"ד</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>בשמחת פניכם סקיז נס הרים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בנימין כהן ספור אישי הוצאת הספריה הציונית ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>בשמחת פניכם סקיז נס הרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>בנימין כהן ספור אישי הוצאת הספריה הציונית ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[1]  ספר קובץ כתבים ושירים בהוצאת אגודת יד שמואל </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[2 ] ספרון תפסיר שיר השירים בכתב ידו של חכם שמואל בהוצאת אגודת יד שמואל</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[3]  ספר בשמחת פניכם שנכתב על ידי בינמין כהן פרק ב עמודים 93- 96</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134677:rev-134679:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=134677&oldid=prev 2019-08-19T13:11:59Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;חכם שמואל ברוכים זצ&quot;ל חכם שמואל ברוכים יליד העיר בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית שימש כמנהי...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>חכם שמואל ברוכים זצ&quot;ל<br /> <br /> חכם שמואל ברוכים יליד העיר בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית שימש כמנהיג רוחני והמרא דאתרא של הקהילה היהודית בכורדיסטאן האיראנית משנות עשרים לחייו עד לעלייתם של רוב יהודי הקהילה ארצה בשנות החמישים של המאה העשרים.<br /> <br /> תולדות חייו<br /> <br /> נולד בשנת התרמ&quot;ט (1889) בעיירה בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית לחכם נפתלי ולבנה חנמגיאן ז&quot;ל עוד בהיותו קטן הוריו הבחינו בכישרונו הגדול ושלחו אותו לעיר סאקיז עיר גדולה במחוז שם יוכל ללמוד ולהתעלות בתורה<br /> תחת חסותו של חכם שלום זצ&quot;ל שהיה המנהיג הרוחני של הקהילה .בתקופה זאת היה יושב ולומד כל היום וכל הלילה עוסק בתורה במשנה הלכות ולימודי קבלה בזוהר .מקורות לימודיו היו ספריו של הבן איש חי לדוגמא הספר &quot;אדרת אליהו&quot; של הבן איש חי נמצא בארון הספרים שלו ועוד מספרי הבן איש חי. וכן ספרי קודש שהיה מקבל משד&quot;רי ארץ ישראל שהיו מגיעים לאזור בו ישב.עם פטירתו של חכם שלום זצ&quot;ל הוכתר חכם שמואל כמורה ומחנך המרא דאתרא של הסביבה והוא בשנות העשרים לחייו. בתקופה זאת ועד לתחילת שנות החמישים של המאה העשרים ניהל חכם שמואל ברוכים את תלמוד התורה בעיר סקאז ,בדרשותיו לצבור הרחב היה היה מתבל בפסוקים של חז&quot;ל ושילב בם את אהבת התורה אהבת האדם והעם אהבת ירושלים וארץ ישראל כיבוד המלאכה והעבודה. תינוקות של בית רבן החל מגיל חמש הגיעו לתלמוד התורה התקבלו באהבה רבה וסבר פנים יפות והתכבדו בליקוק האותיות כתובות בדבש שנכתבו על ידי חכם שמואל ברוכים לסימן מתיקות התורה.<br /> בתלמוד התורה הרביץ בפני התלמידים את לימודי העברית התורה המשנה ומדרשי חז&quot;ל. חכם שמואל ברוכים התמסר לכתיבה והתפרסם כפייטן ומשורר בעל סגנון מקורי ומיוחד וכתב שירים ןפיוטים רבים שבהם הביע כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש .הוא הצטיין בכתיבת ספרי תורה ומגילות ועיטורי מנורות קודש .בנוסף לתפקידיו הרוחניים והחינוכיים עסק בניהול החברתי של הקהילות באזור ניסח את תקנוני הקהילה ובם מיושמים עקרונות התנהלות החיים היום יומיים וכולם סמכו על פסיקותיו .הרב שמואל הצטיין בצניעות וענווה רבה וכל התושבים היהודים בסביבה סרו למרותו. בשלהי שנות 1949 עד 1950 מינה את מר שלום חמני לנציגו מול הסוכנות היהודית למימוש חזונו לעליית יהודי קורדיסטאן האיראנית לארץ ישראל והוא באופן אישי גרם לעלייתם של בני הקהילות סאקיז,באנה,בוכאן,סננדאג,ביגאר,תיקאב,נקדה,מינדאוב,ועוד בעת עלייתם וארצה התגורר יחד עימם במחנות המעבר ועקב הקשיים המרובים עודד את היהודים ותמך בהם תמיכה רוחנית. בשנת תשי&quot;א(1950) בהיותו בגיל 61 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיר הקודש בתחילה שכן בית עולים גבעת שאול ומשם הועברה למעברת מקור חיים ומשם עבר להתגורר בשכונת קטמון בירושלים .מירושלים עיר הקודש שכה אהב התמסר ללימודי התורה והמשיך להנהיג את רוב בני הקהילה .נפטר ביום ז&quot;ך בתמוז התשל&quot;ט (1979)וקבור בבית העלמין ג שאול בירושלים. עירית ירושלים הנציחה את זכרו בהקמת רחוב על שם חכם שמואל ברוכים זצ&quot;ל העיר שכה נכסף אליה ושבאה לידי ביטוי בשירים שחיבר ראו [1]<br /> <br /> כתבים ושירים של חכם שמואל ברוכים<br /> <br /> א. פירוש על פרקי אבות ראו [1]<br /> ב.פירוש על שיר השירים ראו [2]<br /> ג. שירי אהבה לארץ ישראל וירושליםראו [1]<br /> ד. איגרתו לדוד בו גוריון בנושא עידוד העליה לארץ ראו [3]<br /> ה. אזהרות הקהל בנושאים שונים ראו[1]<br /> <br /> התייחסות לפעלו<br /> <br /> א.דברים לזכרו שנאמרו על ידי של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ&quot;ל בעת קריאת רחוב ע&quot;ש חכם שמואל ברוכים בירושלים בה בתמוז תש&quot;ן<br /> <br /> ברור שבעדות שלנו יש כבוד גדול והערכה גדולה אליו .חכם שמואל ברוכים שהיום קוראים רחוב על שמו,ראיתי את הפירוש שלו לשיר השירים הפלא ופלא. שמעתי על תלמידיו על חינוכו על הבנתו על ידיעותיו על הנהגותיו על מסירות הנפש שלו על אהבת עם ישראל שלו איפה יש היום כאלה?איפה נמצא כאלה היום?..החכם שהיה גר בקורדיסטאן. תראו איזה דברים נפלאים מלבבים הוא כתב .... אשרי העדה שלה רב ומנהיג כזה<br /> <br /> מקורות<br /> <br /> קובץ כתבים ושירים חכם שמואל ברוכים זצ&quot;ל הוצאת אגודת יד שמואל תשס&quot;ב<br /> <br /> &quot;מה אהבתי תורתך כ ל היום היא שיחתי&quot; חגי ברוכים תשע&quot;ד<br /> <br /> &quot;בשמחת פניכם סקיז נס הרים &quot;בנימין כהן ספור אישי הוצאת הספריה הציונית ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית<br /> <br /> <br /> [1] ספר קובץ כתבים ושירים בהוצאת אגודת יד שמואל <br /> [2 ] ספרון תפסיר שיר השירים בכתב ידו של חכם שמואל בהוצאת אגודת יד שמואל<br /> [3] ספר בשמחת פניכם שנכתב על ידי בינמין כהן פרק ב עמודים 93- 96</div>

95.86.101.60