חיישינן למיעוטא - היסטוריית גרסאות

213.8.65.5: /* מקרה בו התחשבות במיעוט גורמת למיעוט להיות רוב */

2024-11-11T20:02:45Z

מקרה בו התחשבות במיעוט גורמת למיעוט להיות רוב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:02, 11 בנובמבר 2024
שורה 6:		שורה 6:
	במקרה אחר, סובר רבי מאיר שלא די שהמיעוט גורם לחזקה להיות שקולה כנגד הרוב, אלא שהחזקה מתגברת ועדיפה על הרוב. כלל זה אמור בעיסה שנגע בה ילד. ישנו כלל ש"רוב תינוקות מטפחין באשפה", כלומר - ידיו של ילד אינן טהורות מכיוון שהוא נוגע וממשמש תמיד במקומות המלוכלכים ששם ישנן [[נבילה\|נבילות]] וטומאות אחרות הגורמות לו להיות [[טומאה\|טמא]], וממילא העיסה שבה נגע אינה טהורה. על כלל זה חלוק רבי מאיר, וסבור שהעיסה טהורה, מכיוון שישנה [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהעיסה ב[[חזקת טהרה]], ולכך ניתן לצרף את המיעוט תינוקות שאינן מטפחין באשפה, והחזקה והמיעוט במקרה זה עדיפים יותר מהרוב. חכמי ה[[תוספות]] מסבירים כי למרות שבמקרה רגיל סבור רבי מאיר שהמיעוט רק מצרף את כוחו לחזקה כדי שתהיה במשקל שווה מול החזקה, במקרה זה יש לחזקה והמיעוט כוח גדול יותר, שכן מדובר ב"רוב חלש", שכן לא ברור לחלוטין שאכן רוב הילדים מטפחים תמיד באשפה, ורוב זה חלש יותר מה"רוב מתעברות ויולדות"{{הערה\|בבלי קידושין פ א ותוספות שם}}.		במקרה אחר, סובר רבי מאיר שלא די שהמיעוט גורם לחזקה להיות שקולה כנגד הרוב, אלא שהחזקה מתגברת ועדיפה על הרוב. כלל זה אמור בעיסה שנגע בה ילד. ישנו כלל ש"רוב תינוקות מטפחין באשפה", כלומר - ידיו של ילד אינן טהורות מכיוון שהוא נוגע וממשמש תמיד במקומות המלוכלכים ששם ישנן [[נבילה\|נבילות]] וטומאות אחרות הגורמות לו להיות [[טומאה\|טמא]], וממילא העיסה שבה נגע אינה טהורה. על כלל זה חלוק רבי מאיר, וסבור שהעיסה טהורה, מכיוון שישנה [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהעיסה ב[[חזקת טהרה]], ולכך ניתן לצרף את המיעוט תינוקות שאינן מטפחין באשפה, והחזקה והמיעוט במקרה זה עדיפים יותר מהרוב. חכמי ה[[תוספות]] מסבירים כי למרות שבמקרה רגיל סבור רבי מאיר שהמיעוט רק מצרף את כוחו לחזקה כדי שתהיה במשקל שווה מול החזקה, במקרה זה יש לחזקה והמיעוט כוח גדול יותר, שכן מדובר ב"רוב חלש", שכן לא ברור לחלוטין שאכן רוב הילדים מטפחים תמיד באשפה, ורוב זה חלש יותר מה"רוב מתעברות ויולדות"{{הערה\|בבלי קידושין פ א ותוספות שם}}.
	===מקרה בו התחשבות במיעוט גורמת למיעוט להיות רוב===		===מקרה בו התחשבות במיעוט גורמת למיעוט להיות רוב===
	לפעמים, ההתחשבות במיעוט כקיים, ~~עלולךה~~ להביא למצב שבו למפרע מתברר שהמיעוט הוא בעצם רוב. מקרה כזה מתואר באישה שרואה דם לאחר עשיית צרכיה בתוך הכלי שבו נמצא השתן, וקיים חשש שמקור הדם הוא מ[[צוואר הרחם]] ולא מהשתן. ב[[משנה]]{{הערה\|~~משנהנידה~~ ט א}} מתוארים שני מצבים: השתנה בעמידה - שמכיוון שבמצב כזה השתן אינו יוצא בדרך טבעית קיים חשש שהוא גרם להוצאת דם מ[[צוואר הרחם]]{{הערה\|בבלי נידה נט ב}}, והשתנה בישיבה. לפי רבי מאיר, במקרה שההשתנה הייתה בעמידה - האישה טמאה ואם ההשתנה הייתה בישיבה, האישה טהורה. ב[[ר"ן]]{{הערה\|מובא ב[[בית יוסף]] ובחידוד הלכות}} מוסבר כי המקרה בו השתן גורם ליציאת דם מצוואר הרחם הוא נדיר, אכן לפי שיטת רבי מאיר יש לחשוש גם למיעוט ולכן האישה טמאה. על כך טמאו ה[[אחרונים]] מדוע, אם כן, טימא רבי מאיר את האישה בוודאות ולא קבע שמדובר ב[[ספק]]?{{הערה\|חידוד הלכות שם}}. על כך מבאר רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה\|שו"ת דברי חיים יורה דעה סימן ס"ז}} כי קיים כלל ש"רוב דמים מן [[צוואר הרחם\|המקור]]", אלא שבמקרה כזה בו האפשרות שהדם יגיע מצוואר הרחם נדיר, יש להניח על פי הכלל "[[רוב]]" כי מקור הדם אינו בצוואר הרחם והוא יצא יחד עם השתן, אך לפי שיטתו של רבי מאיר שיש להתחשב גם באפשרות הנדירה יחסית שהדם יגרום לאפשרות שהדם יצא מצוואר הרחם, אם כן, שוב קיים הכלל ש"רוב דמים מן המקור", שהרי מתוך צוואר הרחם יוצאים, באופן כללי, יותר דם מאשר נקב השתן.		לפעמים, ההתחשבות במיעוט כקיים, עלולה להביא למצב שבו למפרע מתברר שהמיעוט הוא בעצם רוב. מקרה כזה מתואר באישה שרואה דם לאחר עשיית צרכיה בתוך הכלי שבו נמצא השתן, וקיים חשש שמקור הדם הוא מ[[צוואר הרחם]] ולא מהשתן. ב[[משנה]]{{הערה\| משנה נידה ט א}} מתוארים שני מצבים: השתנה בעמידה - שמכיוון שבמצב כזה השתן אינו יוצא בדרך טבעית קיים חשש שהוא גרם להוצאת דם מ[[צוואר הרחם]]{{הערה \|בבלי נידה נט ב}}, והשתנה בישיבה. לפי רבי מאיר, במקרה שההשתנה הייתה בעמידה - האישה טמאה ואם ההשתנה הייתה בישיבה, האישה טהורה. ב[[ר"ן]]{{הערה\| מובא ב[[בית יוסף]] ובחידוד הלכות}} מוסבר כי המקרה בו השתן גורם ליציאת דם מצוואר הרחם הוא נדיר, אכן לפי שיטת רבי מאיר יש לחשוש גם למיעוט ולכן האישה טמאה. על כך טמאו ה[[אחרונים]] מדוע, אם כן, טימא רבי מאיר את האישה בוודאות ולא קבע שמדובר ב[[ספק]]?{{הערה\| חידוד הלכות שם}}. על כך מבאר רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה\| שו"ת דברי חיים יורה דעה סימן ס"ז}} כי קיים כלל ש"רוב דמים מן [[צוואר הרחם \|המקור]]", אלא שבמקרה כזה בו האפשרות שהדם יגיע מצוואר הרחם נדיר, יש להניח על פי הכלל "[[רוב]]" כי מקור הדם אינו בצוואר הרחם והוא יצא יחד עם השתן, אך לפי שיטתו של רבי מאיר שיש להתחשב גם באפשרות הנדירה יחסית שהדם יגרום לאפשרות שהדם יצא מצוואר הרחם, אם כן, שוב קיים הכלל ש"רוב דמים מן המקור", שהרי מתוך צוואר הרחם יוצאים, באופן כללי, יותר דם מאשר נקב השתן.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-10-04T02:19:02Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:19, 4 באוקטובר 2012
שורה 10:		שורה 10:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*רבי [[ישעיה די טראני]] הזקן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&pgnum=111 חיישינן למיעוטא] בספרו "שו"ת הרי"ד"		*רבי [[ישעיה די טראני]] הזקן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&pgnum=111 חיישינן למיעוטא] בספרו "שו"ת הרי"ד"
	~~==הערות שוליים==~~
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}

	[[קטגוריה:רוב]]		[[קטגוריה:רוב]]

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-04T02:18:48Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

העיקרון '''חיישינן למיעוטא''' (בעברית: חוששים למיעוט) היא דעת יחיד של [[רבי מאיר]], לפיו למרות הכלל [[אחרי רבים להטות]], אין הכוונה שכוחו של ה[[רוב]] מוחלט וכוחו של המיעוט מתבטל, אלא קביעת התורה היא רק שכוחו של הרוב עדיף מזה של המיעוט, ומכאן עדיפותו, ולכן במקום שלטובת המיעוט עומד כלל אחר כמו למשל [[חזקה]], יש גם לו חשיבות.
==הכלל==
===מקרה בו המיעוט והחזקה מול הרוב הם פלגא ופלגא===
על פי כלל זה, נקבע על ידי רבי מאיר שבמקרה של רוב מול מיעוט וחזקה ההכרעה היא "פלגא ופלגא", כלומר למרות ש[[רוב וחזקה רוב עדיף]], מצרפים את כוחו של המיעוט (שלא התבטל) לכוחה של החזקה שגם היא קיימת כמובן אלא שהרוב עדיף ממנה, וממילא שני הצדדים שווים. כך למשל נחלקו רבי מאיר ושאר החכמים במקרה של [[אישה]] שיצא בעלה למדינת הים עם אישה אחרת, ומת. השאלה היא האם הוא הוליד בנים מהאישה אחרת. לפי כלל ה[[חזקה דמעיקרא]], האישה בחזקת זקוקה ל[[יבום]], מכיוון שלא ידוע על בנים של הבעל המת. מצד שני לפי הכלל ש"רוב מתעברות ויולדות", כלומר רוב נשים הנישאות לבעל מתעברות ולא [[הפלה|מפילות]] את העובר אלא [[לידה|יולדות]] אותו, יש להניח שיש לו בנים. במקרה זה סוברים החכמים שהיא בחזקת פטורה מיבום כי "רוב מתעברות ויולדות", ואילו רבי מאיר סבור שמדובר ב[[ספק|ספק שקול]], מכיוון שמצד שני יש לנו חזקה ומיעוט האומרות שהיא זקוקה לייבום, כלומר - לפי רבי מאיר מצרפים גם את כוחו של המיעוט שאינן מתעברות ויולדות לצד החזקה, וממילא שני הצדדים שקולים.
===מקרה בו המיעוט והחזקה שקולים יותר מהרוב===
במקרה אחר, סובר רבי מאיר שלא די שהמיעוט גורם לחזקה להיות שקולה כנגד הרוב, אלא שהחזקה מתגברת ועדיפה על הרוב. כלל זה אמור בעיסה שנגע בה ילד. ישנו כלל ש"רוב תינוקות מטפחין באשפה", כלומר - ידיו של ילד אינן טהורות מכיוון שהוא נוגע וממשמש תמיד במקומות המלוכלכים ששם ישנן [[נבילה|נבילות]] וטומאות אחרות הגורמות לו להיות [[טומאה|טמא]], וממילא העיסה שבה נגע אינה טהורה. על כלל זה חלוק רבי מאיר, וסבור שהעיסה טהורה, מכיוון שישנה [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהעיסה ב[[חזקת טהרה]], ולכך ניתן לצרף את המיעוט תינוקות שאינן מטפחין באשפה, והחזקה והמיעוט במקרה זה עדיפים יותר מהרוב. חכמי ה[[תוספות]] מסבירים כי למרות שבמקרה רגיל סבור רבי מאיר שהמיעוט רק מצרף את כוחו לחזקה כדי שתהיה במשקל שווה מול החזקה, במקרה זה יש לחזקה והמיעוט כוח גדול יותר, שכן מדובר ב"רוב חלש", שכן לא ברור לחלוטין שאכן רוב הילדים מטפחים תמיד באשפה, ורוב זה חלש יותר מה"רוב מתעברות ויולדות"{{הערה|בבלי קידושין פ א ותוספות שם}}.
===מקרה בו התחשבות במיעוט גורמת למיעוט להיות רוב===
לפעמים, ההתחשבות במיעוט כקיים, עלולךה להביא למצב שבו למפרע מתברר שהמיעוט הוא בעצם רוב. מקרה כזה מתואר באישה שרואה דם לאחר עשיית צרכיה בתוך הכלי שבו נמצא השתן, וקיים חשש שמקור הדם הוא מ[[צוואר הרחם]] ולא מהשתן. ב[[משנה]]{{הערה|משנהנידה ט א}} מתוארים שני מצבים: השתנה בעמידה - שמכיוון שבמצב כזה השתן אינו יוצא בדרך טבעית קיים חשש שהוא גרם להוצאת דם מ[[צוואר הרחם]]{{הערה|בבלי נידה נט ב}}, והשתנה בישיבה. לפי רבי מאיר, במקרה שההשתנה הייתה בעמידה - האישה טמאה ואם ההשתנה הייתה בישיבה, האישה טהורה. ב[[ר"ן]]{{הערה|מובא ב[[בית יוסף]] ובחידוד הלכות}} מוסבר כי המקרה בו השתן גורם ליציאת דם מצוואר הרחם הוא נדיר, אכן לפי שיטת רבי מאיר יש לחשוש גם למיעוט ולכן האישה טמאה. על כך טמאו ה[[אחרונים]] מדוע, אם כן, טימא רבי מאיר את האישה בוודאות ולא קבע שמדובר ב[[ספק]]?{{הערה|חידוד הלכות שם}}. על כך מבאר רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה|שו"ת דברי חיים יורה דעה סימן ס"ז}} כי קיים כלל ש"רוב דמים מן [[צוואר הרחם|המקור]]", אלא שבמקרה כזה בו האפשרות שהדם יגיע מצוואר הרחם נדיר, יש להניח על פי הכלל "[[רוב]]" כי מקור הדם אינו בצוואר הרחם והוא יצא יחד עם השתן, אך לפי שיטתו של רבי מאיר שיש להתחשב גם באפשרות הנדירה יחסית שהדם יגרום לאפשרות שהדם יצא מצוואר הרחם, אם כן, שוב קיים הכלל ש"רוב דמים מן המקור", שהרי מתוך צוואר הרחם יוצאים, באופן כללי, יותר דם מאשר נקב השתן.

==קישורים חיצוניים==
*רבי [[ישעיה די טראני]] הזקן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&pgnum=111 חיישינן למיעוטא] בספרו "שו"ת הרי"ד"
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:רוב]]