חטא עץ הדעת - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: ביטול גרסה 161723 של 162.158.254.140 (שיחה)

2025-04-02T09:54:11Z

ביטול גרסה 161723 של 162.158.254.140 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:54, 2 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~כלום נודר~~		[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן. המפרשים נתנו הסברים שונים לטעם איסור האכילה וכן לשינוי שנגרם לאדם בעקבות החטא. בין ההסברים יש שכתבו שבעקבות האכילה התעורר באדם היצר הרע ונוצרה הבחירה החופשית ויש שכתבו שהאכילה גרמה להגברת הכוחות הגשמיים בגוף האדם ולקושי שלו לשלוט ביצרו.

	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.

Wikiboss: שוחזר מעריכות של 172.69.128.140 (שיחה) לעריכה האחרונה של 162.158.254.140

2025-04-02T09:51:22Z

שוחזר מעריכות של 172.69.128.140 (שיחה) לעריכה האחרונה של 162.158.254.140

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:51, 2 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
			כלום נודר

	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.

172.69.128.140: מישהו רשם פה קשקוש ותיקנתי.

2025-04-01T14:32:34Z

מישהו רשם פה קשקוש ותיקנתי.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:32, 1 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~כלום נודר~~

	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.

162.158.254.140: ככה

2025-03-28T23:31:34Z

ככה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:31, 28 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן. המפרשים נתנו הסברים שונים לטעם איסור האכילה וכן לשינוי שנגרם לאדם בעקבות החטא. בין ההסברים יש שכתבו שבעקבות האכילה התעורר באדם היצר הרע ונוצרה הבחירה החופשית ויש שכתבו שהאכילה גרמה להגברת הכוחות הגשמיים בגוף האדם ולקושי שלו לשלוט ביצרו.		כלום נודר

	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.

Wikiboss ב־19:30, 26 במאי 2022

2022-05-26T19:30:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:30, 26 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן.		[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן. המפרשים נתנו הסברים שונים לטעם איסור האכילה וכן לשינוי שנגרם לאדם בעקבות החטא. בין ההסברים יש שכתבו שבעקבות האכילה התעורר באדם היצר הרע ונוצרה הבחירה החופשית ויש שכתבו שהאכילה גרמה להגברת הכוחות הגשמיים בגוף האדם ולקושי שלו לשלוט ביצרו.
	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.

Wikiboss ב־20:11, 5 במרץ 2022

2022-03-05T20:11:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:11, 5 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן.		[[חטא עץ הדעת]] (לפעמים מכונה '''חטא אדם הראשון''') הוא חטאו של האדם הראשון והחטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי [[עץ הדעת]]. אמנם, ה[[נחש]] הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן.
	==איסור האכילה==		==איסור האכילה==
	לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.		לאחר שנברא אדם הוא הונח בגן עדן לעבוד בו ולשמור עליו. הקב"ה מצווה על האדם שלא לאכול מעץ הדעת וכי כאשר יאכל ממנו הוא עתיד למות {{ציטוטון\|וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת}}.
שורה 74:		שורה 74:
	יחד עם הפירוש הראשון שביאר הרמב״ם שהובא לעיל, בהמשך המורה הנבוכים {{#makor-new:חלק ב ל\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני\|ל\|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה גם בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").		יחד עם הפירוש הראשון שביאר הרמב״ם שהובא לעיל, בהמשך המורה הנבוכים {{#makor-new:חלק ב ל\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני\|ל\|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה גם בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").

	==משמעות החטא ~~לעתיד~~==		==משמעות כתיבת החטא==
	[[הרב קוק]] ב[[פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלד\|אגרת קלד]] מבאר כי בניגוד למחשבת הנוצרים כי לאחר חטא אדם הראשון העולם הזה הוא כעין "בית כלא" התורה רואה בגן העדן הבטחה לעתיד. הוא מבאר כי כאשר אנו יודעים שהיה לאדם אפשרות להיות מאושר מאוד בגן העדן, ורק חטא הוא שהרחיקו משם, אנו מובטחים כי כאשר נתקן חטא זה נוכל לחזור לאותה מעלה שהייתה באדם לפני החטא.		ה[[רמב"ן]] מפרש כי חטא עץ הדעת, יחד עם שאר החטאים בספר בראשית, נכתבו על מנת ללמד את דרכי ההנהגה של הקב"ה שמעניש את החוטאים ומעניש אותם בגלות, כשם שהעניש לאחר מכן את שבעת העמים שישבו בארץ כנען ועשוי להעניש גם את עם ישראל במידה ויחטא.

			בהסתכלות עתידית, [[הרב קוק]] ב[[פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלד\|אגרת קלד]] מבאר כי בניגוד למחשבת הנוצרים כי לאחר חטא אדם הראשון העולם הזה הוא כעין "בית כלא" התורה רואה בגן העדן הבטחה לעתיד. הוא מבאר כי כאשר אנו יודעים שהיה לאדם אפשרות להיות מאושר מאוד בגן העדן, ורק חטא הוא שהרחיקו משם, אנו מובטחים כי כאשר נתקן חטא זה נוכל לחזור לאותה מעלה שהייתה באדם לפני החטא.
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/14409.pdf חטא אדם הראשון במחשבת הרמח"ל] הרב רן כלילי		* [https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/14409.pdf חטא אדם הראשון במחשבת הרמח"ל] הרב רן כלילי

Wikiboss: /* עונש האדם וחווה */

2022-02-27T20:27:55Z

עונש האדם וחווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 27 בפברואר 2022
שורה 28:		שורה 28:

	==עונש האדם וחווה==		==עונש האדם וחווה==
	לאחר העונש לנחש, אלוקים מתאר את העונש לחווה {{ציטוטון\|אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ}}. ה[[אבן עזרא]] מפרש כי הקללה לאישה היא שתאלץ להקשיב לבעלה, ומנגד הרמב"ן מפרש כי הכוונה שתשתוקק להיות עם בעלה על אף צער ההיריון והלידה.		לאחר העונש לנחש, אלוקים מתאר את העונש לחווה {{ציטוטון\|אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ}}. ה[[אבן עזרא]] מפרש כי הקללה לאישה היא שתאלץ להקשיב לבעלה, ומנגד הרמב"ן מפרש כי הכוונה שתשתוקק להיות עם בעלה על אף צער ההיריון והלידה. ייתכן והמידה כנגד מידה הקיימת בעונשה היא בכך שבעוד האישה רצתה לשלוט בבעלה ולגרום לו לאכול מפרי עץ הדעת, היא תאלץ מעתה להיות תחת שלטונו.

	העונש לאדם היה קללת האדמה שתוציא תבואה רק בקושי ובעבודה קשה {{ציטוטון\|וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ}}.		העונש לאדם היה קללת האדמה שתוציא תבואה רק בקושי ובעבודה קשה {{ציטוטון\|וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ}}. ייתכן ועונש זה נובע מכך שבעוד האדם התכחש לציווי האלוקי שקיבל באופן ישיר, ובכך ניסה להנהיג את חייו בכוח הבנתו וללא התייחסות לציווי האלוקי, כעונש הוא ייאלץ להיאבק על פרנסתו ובכך להיות תלוי באופן ישיר בקב"ה.

	==שינוי האדם לאחר החטא==		==שינוי האדם לאחר החטא==

Wikiboss: /* החטא */

2022-02-27T18:32:14Z

החטא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:32, 27 בפברואר 2022
שורה 5:		שורה 5:
	על אף האיסור, ה[[הנחש הקדמוני\|נחש]], שמתואר בתורה כמי שהיה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" ניסה להוביל את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. בתחילת דבריו, הנחש שואל את האישה האם הקב"ה אסר עליהם מכל עצי הגן על מנת להתחיל לדבר איתה. ה[[רד"ק]] מפרש כי למרות שהנחש ראה כי אדם וחווה אוכלים משאר עצי הגן, הוא רצה להוכיח לחווה כי אלוקים לא אוהב אותם ולכן מן הסתם אסר עליהם לאכול מעצי הגן{{הערה\|בעל עקידת יצחק (בראשית שער ט) מפרש כי הנחש בכוונה דיבר בלשון גוזמא על מנת לגרום לחווה לדבר גם בלשון גוזמא ולומר כי האיסור היה גם לגעת בעץ ולא רק לאכול מפירותיו}}.		על אף האיסור, ה[[הנחש הקדמוני\|נחש]], שמתואר בתורה כמי שהיה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" ניסה להוביל את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. בתחילת דבריו, הנחש שואל את האישה האם הקב"ה אסר עליהם מכל עצי הגן על מנת להתחיל לדבר איתה. ה[[רד"ק]] מפרש כי למרות שהנחש ראה כי אדם וחווה אוכלים משאר עצי הגן, הוא רצה להוכיח לחווה כי אלוקים לא אוהב אותם ולכן מן הסתם אסר עליהם לאכול מעצי הגן{{הערה\|בעל עקידת יצחק (בראשית שער ט) מפרש כי הנחש בכוונה דיבר בלשון גוזמא על מנת לגרום לחווה לדבר גם בלשון גוזמא ולומר כי האיסור היה גם לגעת בעץ ולא רק לאכול מפירותיו}}.
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=בראשית פרק ג'\|אנגלית=\|תוכן=וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע}}.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=בראשית פרק ג'\|אנגלית=\|תוכן=וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע}}.
	חווה מסבירה לנחש כי האיסור איננו על כל העצים אלא רק על עץ הדעת אותו אסור לאכול ולגעת בו. בתגובה, הנחש אומר לחווה שמי שאוכל מעץ הדעת לא מת, אלא שאלוקים אסר עליהם לאכול ממנו מכיוון שהוא רצה למנוע מהם להיות בעלי כוחות כמותו ויכולים ליצור עולמות{{הערה\|רש"י}} או להיות בעלי כוחות כמלאכים{{הערה\|אבן עזרא}}.		חווה מסבירה לנחש כי האיסור איננו על כל העצים אלא רק על עץ הדעת אותו אסור לאכול ולגעת בו. בתגובה, הנחש אומר לחווה שמי שאוכל מעץ הדעת לא מת, אלא שאלוקים אסר עליהם לאכול ממנו מכיוון שהוא רצה למנוע מהם להיות בעלי כוחות כמותו ויכולים ליצור עולמות{{הערה\|רש"י}} או להיות בעלי כוחות כמלאכים{{הערה\|אבן עזרא}}.

	חז"ל {{#makor-new:סנהדרין כט א\|בבלי-סנהדרין\|כט\|א}} מפרשים כי חווה לא דייקה בדבריה ולמרות שהאיסור היה רק לאכול מפירות העץ- היא הוסיפה גם איסור נגיעה בעץ. [[רש"י]] מפרש כי הנחש לאחר מכן דחף את חווה לעץ והראה לה כי הנגיעה לא פגעה בה וכך שכנע אותה גם לאכול מפירותיו ועל כך אמרו חז"ל [[כל המוסיף גורע]]{{הערה\|בניגוד לסייגים של חז"ל שהם מוגדרים כאיסורי דרבנן שמתווספים על איסור הדאורייתא, חווה הציגה את ההוספה שלה כחלק מדבר אלוקים ולכן שינתה את מהות האיסור עצמו ופגעה בו}}{{הערה\|אמנם, הכלי יקר מפרש כי חווה לא הוסיפה את הדברים מעצמה, אלא אדם אמר לה את האיסור יחד עם הסייג ולא אמר לה שהאיסור כולל רק את האכילה ושהוא הוסיף את הסייג}}.		חז"ל {{#makor-new:סנהדרין כט א\|בבלי-סנהדרין\|כט\|א}} מפרשים כי חווה לא דייקה בדבריה ולמרות שהאיסור היה רק לאכול מפירות העץ- היא הוסיפה גם איסור נגיעה בעץ. [[רש"י]] מפרש כי הנחש לאחר מכן דחף את חווה לעץ והראה לה כי הנגיעה לא פגעה בה וכך שכנע אותה גם לאכול מפירותיו ועל כך אמרו חז"ל [[כל המוסיף גורע]]{{הערה\|בניגוד לסייגים של חז"ל שהם מוגדרים כאיסורי דרבנן שמתווספים על איסור הדאורייתא, חווה הציגה את ההוספה שלה כחלק מדבר אלוקים ולכן שינתה את מהות האיסור עצמו ופגעה בו}}{{הערה\|אמנם, הכלי יקר מפרש כי חווה לא הוסיפה את הדברים מעצמה, אלא אדם אמר לה את האיסור יחד עם הסייג ולא אמר לה שהאיסור כולל רק את האכילה ושהוא הוסיף את הסייג}}.

	לבסוף, חווה התפתתה לדברי הנחש, אכלה מפרי העץ ונתנה גם לאדם לאוכלו {{ציטוטון\|וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם~~{{הערה\|~~רש"י פירש כי ~~הכוונה שהיא רצתה~~ שהעץ יפתח את עיניהם ~~כפי שהנחש אמר~~. הרמב"ן ~~פירש~~ כי ~~הכוונה שהעץ עצמו היה תאווה לעיניים להסתכל עליו ומושך אליו את מי שסביבו. ייתכן שמראש~~ חשבה ~~חווה~~ כי ~~יש פגם מהותי בעץ~~, ~~אך לאחר שהסתכלה בו וראתה שהוא טוב כבר~~ התחילה להאמין לדברי הנחש}} וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל}}.		לבסוף, חווה התפתתה לדברי הנחש, אכלה מפרי העץ ונתנה גם לאדם לאוכלו {{ציטוטון\|וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל}}. רש"י פירש כי ה"תאווה הוא לעיניים" מוסב על רצונה של חווה שהעץ יפתח את עיניהם. מנגד, הרמב"ן מדייק כי בעוד בתחילה חווה חשבה כי פרי עץ הדעת הוא מר ורע ולמאכל, בעקבות דברי הנחש היא התחילה לדמיין אותו כטעים ומלא תאווה ובכך הדמיון שלה הוביל אותה לחטא.

	רש"י מפרש כי לאחר שחווה אכלה מן העץ, היא חששה שהיא אכן תמות ולכן נתנה גם לאדם לאכול בשביל שלא תמות היא והוא יינשא לאחרת.		רש"י מפרש כי לאחר שחווה אכלה מן העץ, היא חששה שהיא אכן תמות ולכן נתנה גם לאדם לאכול בשביל שלא תמות היא והוא יינשא לאחרת.

Wikiboss ב־22:06, 7 בפברואר 2022

2022-02-07T22:06:14Z

הצגת שינויים

Wikiboss ב־07:02, 10 בדצמבר 2021

2021-12-10T07:02:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:02, 10 בדצמבר 2021
שורה 72:		שורה 72:
	האברבנאל הסביר באופן מחודש כי הנחש כלל לא דיבר אל האישה אלא היא רק ראתה אותו עולה בעץ הדעת ואוכל מפירותיו ולא ניזוק מכך. לפירושו, כל השיחה בין האישה והנחש הייתה רק בראשה של האישה שטענה במחשבתה כלפיו שאסור לאכול וענתה בעצמה כי אין בכך כל חשש. הוא מוכיח כשיטתו גם מכך שלא נאמר בתורה כי האישה הקשיבה לקול הנחש אלא כי ראתה שהעץ טוב למאכל, שהרי לפירושו הנחש אכן לא דיבר בפועל{{הערה\|הוא מוכיח כשיטתו ממקרים נוספים בתנ"ך מהם נשמע כאילו חיות מדברות כגון "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות" או "שאל נא בהמות ותוך ועוף השמיים יגיד לך" שגם בהם אין הכוונה שהחיות מדברות אלא שניתן להבין דברים מההתנהגות שלהם כאילו הם מדברים. כמו כן, הוא מסביר כי האישה ראתה כי הנחש היה שמן ובריא לאחר אוכלו את הפרי ומכך הבינה כי הוא יהיה טוב בשבילה}}. האברבנאל מפרש כי עורמתו של הנחש לא הייתה בכך שהוא מסוגל לדבר אלא בכך שידע לעלות לעץ ולאכול מפירותיו דבר שלא עשו שאר החיות.		האברבנאל הסביר באופן מחודש כי הנחש כלל לא דיבר אל האישה אלא היא רק ראתה אותו עולה בעץ הדעת ואוכל מפירותיו ולא ניזוק מכך. לפירושו, כל השיחה בין האישה והנחש הייתה רק בראשה של האישה שטענה במחשבתה כלפיו שאסור לאכול וענתה בעצמה כי אין בכך כל חשש. הוא מוכיח כשיטתו גם מכך שלא נאמר בתורה כי האישה הקשיבה לקול הנחש אלא כי ראתה שהעץ טוב למאכל, שהרי לפירושו הנחש אכן לא דיבר בפועל{{הערה\|הוא מוכיח כשיטתו ממקרים נוספים בתנ"ך מהם נשמע כאילו חיות מדברות כגון "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות" או "שאל נא בהמות ותוך ועוף השמיים יגיד לך" שגם בהם אין הכוונה שהחיות מדברות אלא שניתן להבין דברים מההתנהגות שלהם כאילו הם מדברים. כמו כן, הוא מסביר כי האישה ראתה כי הנחש היה שמן ובריא לאחר אוכלו את הפרי ומכך הבינה כי הוא יהיה טוב בשבילה}}. האברבנאל מפרש כי עורמתו של הנחש לא הייתה בכך שהוא מסוגל לדבר אלא בכך שידע לעלות לעץ ולאכול מפירותיו דבר שלא עשו שאר החיות.
	==החטא כמשל==		==החטא כמשל==
	יחד עם הפירוש שהובא לעיל ~~במורה~~ הנבוכים{{#makor-new:חלק ב ל\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני\|ל\|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה גם בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").		יחד עם הפירוש הראשון שביאר הרמב״ם שהובא לעיל, בהמשך המורה הנבוכים {{#makor-new:חלק ב ל\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני\|ל\|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה גם בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").

	==משמעות החטא לעתיד==		==משמעות החטא לעתיד==
	[[הרב קוק]] ב[[פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלד\|אגרת קלד]] מבאר כי בניגוד למחשבת הנוצרים כי לאחר חטא אדם הראשון העולם הזה הוא כעין "בית כלא" התורה רואה בגן העדן הבטחה לעתיד. הוא מבאר כי כאשר אנו יודעים שהיה לאדם אפשרות להיות מאושר מאוד בגן העדן, ורק חטא הוא שהרחיקו משם, אנו מובטחים כי כאשר נתקן חטא זה נוכל לחזור לאותה מעלה שהייתה באדם לפני החטא.		[[הרב קוק]] ב[[פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלד\|אגרת קלד]] מבאר כי בניגוד למחשבת הנוצרים כי לאחר חטא אדם הראשון העולם הזה הוא כעין "בית כלא" התורה רואה בגן העדן הבטחה לעתיד. הוא מבאר כי כאשר אנו יודעים שהיה לאדם אפשרות להיות מאושר מאוד בגן העדן, ורק חטא הוא שהרחיקו משם, אנו מובטחים כי כאשר נתקן חטא זה נוכל לחזור לאותה מעלה שהייתה באדם לפני החטא.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:32, 27 בפברואר 2022
שורה 5:		שורה 5:
	על אף האיסור, ה[[הנחש הקדמוני\|נחש]], שמתואר בתורה כמי שהיה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" ניסה להוביל את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. בתחילת דבריו, הנחש שואל את האישה האם הקב"ה אסר עליהם מכל עצי הגן על מנת להתחיל לדבר איתה. ה[[רד"ק]] מפרש כי למרות שהנחש ראה כי אדם וחווה אוכלים משאר עצי הגן, הוא רצה להוכיח לחווה כי אלוקים לא אוהב אותם ולכן מן הסתם אסר עליהם לאכול מעצי הגן{{הערה\|בעל עקידת יצחק (בראשית שער ט) מפרש כי הנחש בכוונה דיבר בלשון גוזמא על מנת לגרום לחווה לדבר גם בלשון גוזמא ולומר כי האיסור היה גם לגעת בעץ ולא רק לאכול מפירותיו}}.		על אף האיסור, ה[[הנחש הקדמוני\|נחש]], שמתואר בתורה כמי שהיה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" ניסה להוביל את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. בתחילת דבריו, הנחש שואל את האישה האם הקב"ה אסר עליהם מכל עצי הגן על מנת להתחיל לדבר איתה. ה[[רד"ק]] מפרש כי למרות שהנחש ראה כי אדם וחווה אוכלים משאר עצי הגן, הוא רצה להוכיח לחווה כי אלוקים לא אוהב אותם ולכן מן הסתם אסר עליהם לאכול מעצי הגן{{הערה\|בעל עקידת יצחק (בראשית שער ט) מפרש כי הנחש בכוונה דיבר בלשון גוזמא על מנת לגרום לחווה לדבר גם בלשון גוזמא ולומר כי האיסור היה גם לגעת בעץ ולא רק לאכול מפירותיו}}.
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=בראשית פרק ג'\|אנגלית=\|תוכן=וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע}}.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=בראשית פרק ג'\|אנגלית=\|תוכן=וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע}}.
	חווה מסבירה לנחש כי האיסור איננו על כל העצים אלא רק על עץ הדעת אותו אסור לאכול ולגעת בו. בתגובה, הנחש אומר לחווה שמי שאוכל מעץ הדעת לא מת, אלא שאלוקים אסר עליהם לאכול ממנו מכיוון שהוא רצה למנוע מהם להיות בעלי כוחות כמותו ויכולים ליצור עולמות{{הערה\|רש"י}} או להיות בעלי כוחות כמלאכים{{הערה\|אבן עזרא}}.		חווה מסבירה לנחש כי האיסור איננו על כל העצים אלא רק על עץ הדעת אותו אסור לאכול ולגעת בו. בתגובה, הנחש אומר לחווה שמי שאוכל מעץ הדעת לא מת, אלא שאלוקים אסר עליהם לאכול ממנו מכיוון שהוא רצה למנוע מהם להיות בעלי כוחות כמותו ויכולים ליצור עולמות{{הערה\|רש"י}} או להיות בעלי כוחות כמלאכים{{הערה\|אבן עזרא}}.

	חז"ל {{#makor-new:סנהדרין כט א\|בבלי-סנהדרין\|כט\|א}} מפרשים כי חווה לא דייקה בדבריה ולמרות שהאיסור היה רק לאכול מפירות העץ- היא הוסיפה גם איסור נגיעה בעץ. [[רש"י]] מפרש כי הנחש לאחר מכן דחף את חווה לעץ והראה לה כי הנגיעה לא פגעה בה וכך שכנע אותה גם לאכול מפירותיו ועל כך אמרו חז"ל [[כל המוסיף גורע]]{{הערה\|בניגוד לסייגים של חז"ל שהם מוגדרים כאיסורי דרבנן שמתווספים על איסור הדאורייתא, חווה הציגה את ההוספה שלה כחלק מדבר אלוקים ולכן שינתה את מהות האיסור עצמו ופגעה בו}}{{הערה\|אמנם, הכלי יקר מפרש כי חווה לא הוסיפה את הדברים מעצמה, אלא אדם אמר לה את האיסור יחד עם הסייג ולא אמר לה שהאיסור כולל רק את האכילה ושהוא הוסיף את הסייג}}.		חז"ל {{#makor-new:סנהדרין כט א\|בבלי-סנהדרין\|כט\|א}} מפרשים כי חווה לא דייקה בדבריה ולמרות שהאיסור היה רק לאכול מפירות העץ- היא הוסיפה גם איסור נגיעה בעץ. [[רש"י]] מפרש כי הנחש לאחר מכן דחף את חווה לעץ והראה לה כי הנגיעה לא פגעה בה וכך שכנע אותה גם לאכול מפירותיו ועל כך אמרו חז"ל [[כל המוסיף גורע]]{{הערה\|בניגוד לסייגים של חז"ל שהם מוגדרים כאיסורי דרבנן שמתווספים על איסור הדאורייתא, חווה הציגה את ההוספה שלה כחלק מדבר אלוקים ולכן שינתה את מהות האיסור עצמו ופגעה בו}}{{הערה\|אמנם, הכלי יקר מפרש כי חווה לא הוסיפה את הדברים מעצמה, אלא אדם אמר לה את האיסור יחד עם הסייג ולא אמר לה שהאיסור כולל רק את האכילה ושהוא הוסיף את הסייג}}.

	לבסוף, חווה התפתתה לדברי הנחש, אכלה מפרי העץ ונתנה גם לאדם לאוכלו {{ציטוטון\|וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם~~{{הערה\|~~רש"י פירש כי ~~הכוונה שהיא רצתה~~ שהעץ יפתח את עיניהם ~~כפי שהנחש אמר~~. הרמב"ן ~~פירש~~ כי ~~הכוונה שהעץ עצמו היה תאווה לעיניים להסתכל עליו ומושך אליו את מי שסביבו. ייתכן שמראש~~ חשבה ~~חווה~~ כי ~~יש פגם מהותי בעץ~~, ~~אך לאחר שהסתכלה בו וראתה שהוא טוב כבר~~ התחילה להאמין לדברי הנחש}} וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל}}.		לבסוף, חווה התפתתה לדברי הנחש, אכלה מפרי העץ ונתנה גם לאדם לאוכלו {{ציטוטון\|וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל}}. רש"י פירש כי ה"תאווה הוא לעיניים" מוסב על רצונה של חווה שהעץ יפתח את עיניהם. מנגד, הרמב"ן מדייק כי בעוד בתחילה חווה חשבה כי פרי עץ הדעת הוא מר ורע ולמאכל, בעקבות דברי הנחש היא התחילה לדמיין אותו כטעים ומלא תאווה ובכך הדמיון שלה הוביל אותה לחטא.

	רש"י מפרש כי לאחר שחווה אכלה מן העץ, היא חששה שהיא אכן תמות ולכן נתנה גם לאדם לאכול בשביל שלא תמות היא והוא יינשא לאחרת.		רש"י מפרש כי לאחר שחווה אכלה מן העץ, היא חששה שהיא אכן תמות ולכן נתנה גם לאדם לאכול בשביל שלא תמות היא והוא יינשא לאחרת.