חזקיה (אמורא) - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־13:03, 14 באפריל 2015

2015-04-14T13:03:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:03, 14 באפריל 2015
שורה 3:		שורה 3:
	\|תקופתו=סוף תקופת ה[[תנאים]] ותחילת תקופת ה[[אמוראים]]		\|תקופתו=סוף תקופת ה[[תנאים]] ותחילת תקופת ה[[אמוראים]]
	\|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]		\|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]
	\|דור=ראשון ~~לאמוראים~~		\|דור=ראשון לאמוראי ארץ ישראל
	\|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]], [[רבי חייא]], [[רב יצחק]], [[רב כהנא (הראשון)]]		\|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]], [[רבי חייא]], [[רב יצחק]], [[רב כהנא (הראשון)]]
	\|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]],		\|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]],
שורה 9:		שורה 9:
	\|בית מדרש= ב[[טבריה]]		\|בית מדרש= ב[[טבריה]]
	\|מקום קבורתו=טבריה		\|מקום קבורתו=טבריה
	}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור ~~השני~~ לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה\|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}.		}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה\|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}.

	לדעת רש"י הוא נחשב גם ל[[תנא]]{{הערה\|חולין קו א}}, וכן דעת ה[[תוספות]]{{הערה\|עבודה זרה לח א}}.		לדעת רש"י הוא נחשב גם ל[[תנא]]{{הערה\|חולין קו א}}, וכן דעת ה[[תוספות]]{{הערה\|עבודה זרה לח א}}.
שורה 32:		שורה 32:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{~~אמוראים~~}}		{{אמוראי ארץ ישראל}}
			[[קטגוריה:הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל]]
	~~[[קטגוריה:אמוראים]]~~
	[[קטגוריה:~~דור המעבר~~ לאמוראי ארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]]		[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]]

טישיו ב־03:58, 17 באוקטובר 2012

2012-10-17T03:58:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:58, 17 באוקטובר 2012
שורה 7:		שורה 7:
	\|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]],		\|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]],
	\|תלמידיו=[[רבי יוחנן]]		\|תלמידיו=[[רבי יוחנן]]
	בית מדרש= ב[[טבריה]]		\|בית מדרש= ב[[טבריה]]
	\|מקום קבורתו=טבריה		\|מקום קבורתו=טבריה
	}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה\|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}.		}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה\|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}.

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-17T03:58:24Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

{{חז"ל|
שם=חזקיה
|תקופתו=סוף תקופת ה[[תנאים]] ותחילת תקופת ה[[אמוראים]]
|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]
|דור=ראשון לאמוראים
|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]], [[רבי חייא]], [[רב יצחק]], [[רב כהנא (הראשון)]]
|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]],
|תלמידיו=[[רבי יוחנן]]
בית מדרש= ב[[טבריה]]
|מקום קבורתו=טבריה
}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}.

לדעת רש"י הוא נחשב גם ל[[תנא]]{{הערה|חולין קו א}}, וכן דעת ה[[תוספות]]{{הערה|עבודה זרה לח א}}.

על חבריו נמנו [[רבי ינאי]] שהיה קשיש ממנו{{הערה|זבחים טו א}}, [[בר קפרא]]{{הערה|סנהדרין ק א}}, [[רב כהנא (הראשון)]]{{הערה|מנחות כג ב}}, ו[[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|זבחים קט א}}.

על תלמידיו הגדולים נמנה [[רבי יוחנן]], וכל זמן שהוא היה קיים, לא מונה רבי יוחנן לראש ישיבה, מפאת כבוד רבו.

בית מדרשו היה ב[[טבריה]] ומסופר כי הוא קרא את המגילה בטבריה גם ב[[י"ד באדר]] וגם ב[[ט"ו באדר]], מכיוון שהסתפק האם עיר מוקפת חומה, היא עיר שמוגנת מארבעת צדדיה, ואם כן גם עיר כזו שיש את ה[[כנרת]] בשפתה נחשבת לעיר מוקפת, או שמא ה[[גדר (ביטוי הלכתי)|גדר]] של [[חומה]] הוא, שהעיר מכוסה מכל ארבעת צדדיה ולא ניתן לרגל בה מבחוץ{{הערה|מגילה ה ב}}.

==תורתו==
{{ציטוטון|אומר להם הקב"ה: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה. יבא [[נמרוד]] ויעיד ב[[אברהם]] שלא עבד [[עבודת כוכבים]], יבא [[לבן]] ויעיד ב[[יעקב]] שלא נחשד על ה[[גזל]], תבא אשת פוטיפרע ותעיד ב[[יוסף]] שלא נחשד על [[גילוי עריות|העבירה]], יבא [[נבוכדנצר]] ויעיד ב[[חנניה, מישאל ועזריה]] שלא השתחוו ל[[צלם]], יבא [[דריווש]] ויעיד ב[[דניאל]] שלא ביטל את ה[[תפלה]], יבא [[בלדד השוחי]] ו[[צופר הנעמתי]] ו[[אליפז התימני]] ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה. אמרו לפניו: רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקדוש ברוך הוא, [[שוטה|שוטים]] שבעולם! מי שטרח ב[[ערב שבת]] יאכל ב[[שבת]], מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן [[מצווה|מצוה]] קלה יש לי ו[[סוכה]] שמה, לכו ועשו אותה. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם [[חמה]] בתקופת [[תמוז]] וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא}}{{הערה|עבודה זרה ג א}}

==ראו גם==
*[[בני רבי חייא]]

== קישורים חיצוניים ==
*{{תנאים ואמוראים|ב|2|עמודים=419-421}}
*{{תנאים ואמוראים2|281|עמודים=ר"מ-רמ"ב}}
* {{אנצ דעת|2803}}

{{הערות שוליים}}

{{אמוראים}}

[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]]