חזקיהו בן אחז - היסטוריית גרסאות

שמ18 ב־22:17, 31 ביולי 2025

2025-07-31T22:17:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 31 ביולי 2025
שורה 12:		שורה 12:
	רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה\|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.		רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה\|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.

	לאחר מפלת סנחריב, רצה הקב"ה לעשות את חזקיה [[משיח]] ואת מלחמת סנחריב ל[[מלחמת גוג ומגוג]], אולם מידת הדין קיטרגה לפני ה' ואמרה: "ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כח הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?!", ולכן חזקיה לא נעשה המשיח<ref>סנהדרין צד ע"א)</ref> , ויש מחז"ל שאפילו אמרו ש"אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה", כלומר, [[עם ישראל]] החמיץ את ההזדמנות שניתנה להם למשיח בימי חזקיה, ולכן לא יהיה להם משיח יותר<ref>רבי הילל, במסכת סנהדרין צח ע"ב וצט ע"א</ref>.		לאחר מפלת סנחריב, רצה הקב"ה לעשות את חזקיה [[משיח]] ואת מלחמת סנחריב ל[[מלחמת גוג ומגוג]], אולם מידת הדין קיטרגה לפני ה' ואמרה: "ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כח הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?!", ולכן חזקיה לא נעשה המשיח<ref>סנהדרין צד ע"א)</ref> , ויש מחז"ל שאפילו אמרו ש"אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה", כלומר, [[עם ישראל]] החמיץ את ההזדמנות שניתנה להם למשיח בימי חזקיה, ולכן לא יהיה להם משיח יותר, אמנם שיטה זו נדחתה מדברי הנביאים המאוחרים יותר<ref>רבי הילל, במסכת סנהדרין צח ע"ב וצט ע"א</ref>.
	===מחלתו===		===מחלתו===
	כפי שנכתב לעיל, חזקיה חלה שלושה ימים לפני נפילת סנחריב, ועמד למות. הנביא [[ישעיהו]] (שהיה קרוב משפחתו, שכן אמוץ אביו של ישעיהו ו[[אמציה]] מלך יהודה היו אחים על פי חז"ל) בא אליו בפקודת ה' ואמר לו שהוא עומד למות.לפי חז"ל<ref>ברכות י' ע"א</ref>, חזקיה נענש על שלא נשא אשה, לפי שראה ב[[רוח הקודש]] כי עתיד להיוולד ממנו בן רשע (דבר שאכן קרה, שנולד ממנו המלך [[מנשה]] הרשע). ענה לו חזקיהו: אין לך עסק בניהול העולם ע"י הקב"ה, אתה צריך לעשות את המוטל עליך. חזקיהו ביקש מישעיהו (שהיה בן דוד של [[עוזיהו]]<ref>כפי שאמרו חז"ל- "אמוץ (אבי ישעיהו) ואמציה אחים היו" (מגליה י' ע"ב ועוד)</ref> אבי סבו) שיתן לו את בתו לאשה. ישעיהו אמר לו שגם זה כבר לא יעזור, כי כבר נגזרה הגזירה. חזקיה אמר לו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבא- אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו התפלל לה' והזכיר לפניו את מעשיו הטובים ובכה בכי גדול. ישעיהו נתנבא לו שה' שמע את תפילתו והוא ירפא בעוד שלושה ימים, ונתווספו לחייו חמש עשרה שנה. בהוראת ישעיהו, שמו דבלת תאנים על השחין ונרפא. חזקיה ביקש מישעיהו אות שיראה לו כי אכן הוא ירפא, וישעיהו מראה לו שהצל חזר עשר מעלות אחורנית. בזמן מחלת חזקיהו הוא קיבל מנחה מבראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל. חזיקהו הראה להם את כל אוצרות בית המלך והממלכה. ישעיהו נוזף בו על כך, ומתנבא שיגלו בניו של חזקיהו וכל אוצרותיו לבבל, ובניו יהיו סריסים למלך בבל, אך חזקיהו אמר לו שאינו חושש מה יהיה לאחר מותו<ref>מקור: מ"ב כ, ישעיהו ל"ח</ref>.		כפי שנכתב לעיל, חזקיה חלה שלושה ימים לפני נפילת סנחריב, ועמד למות. הנביא [[ישעיהו]] (שהיה קרוב משפחתו, שכן אמוץ אביו של ישעיהו ו[[אמציה]] מלך יהודה היו אחים על פי חז"ל) בא אליו בפקודת ה' ואמר לו שהוא עומד למות.לפי חז"ל<ref>ברכות י' ע"א</ref>, חזקיה נענש על שלא נשא אשה, לפי שראה ב[[רוח הקודש]] כי עתיד להיוולד ממנו בן רשע (דבר שאכן קרה, שנולד ממנו המלך [[מנשה]] הרשע). ענה לו חזקיהו: אין לך עסק בניהול העולם ע"י הקב"ה, אתה צריך לעשות את המוטל עליך. חזקיהו ביקש מישעיהו (שהיה בן דוד של [[עוזיהו]]<ref>כפי שאמרו חז"ל- "אמוץ (אבי ישעיהו) ואמציה אחים היו" (מגליה י' ע"ב ועוד)</ref> אבי סבו) שיתן לו את בתו לאשה. ישעיהו אמר לו שגם זה כבר לא יעזור, כי כבר נגזרה הגזירה. חזקיה אמר לו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבא- אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו התפלל לה' והזכיר לפניו את מעשיו הטובים ובכה בכי גדול. ישעיהו נתנבא לו שה' שמע את תפילתו והוא ירפא בעוד שלושה ימים, ונתווספו לחייו חמש עשרה שנה. בהוראת ישעיהו, שמו דבלת תאנים על השחין ונרפא. חזקיה ביקש מישעיהו אות שיראה לו כי אכן הוא ירפא, וישעיהו מראה לו שהצל חזר עשר מעלות אחורנית. בזמן מחלת חזקיהו הוא קיבל מנחה מבראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל. חזיקהו הראה להם את כל אוצרות בית המלך והממלכה. ישעיהו נוזף בו על כך, ומתנבא שיגלו בניו של חזקיהו וכל אוצרותיו לבבל, ובניו יהיו סריסים למלך בבל, אך חזקיהו אמר לו שאינו חושש מה יהיה לאחר מותו<ref>מקור: מ"ב כ, ישעיהו ל"ח</ref>.

93.173.36.54: /* תולדותיו ופועלו כמלך */הגהה דקה

2020-04-13T11:47:29Z

תולדותיו ופועלו כמלך: הגהה דקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:47, 13 באפריל 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''חזקיה''' ('''יחזקיהו''' או '''חזקיהו''') '''בן אחז''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] השלושה עשר (מ[[רחבעם]]). מלך ב[[ירושלים]] עשרים ותשע שנה, משנת 3199 עד שנת 3228 לבריאת העולם, בתקופת מלכותו של [[הושע בן אלה]] על [[ממלכת ישראל\|ישראל]], ובתקופת [[גלות עשרת השבטים]]. נחשב לאחד ממלכי יהודה הצדיקים ביותר (ראה להלן). אביו היה [[אחז בן יותם]] מלך יהודה הרשע, ואמו היתה אבי בת זכריהו (אביה בת זכריה)<ref>מקור:[[ספר מלכים]] ב', פרק י"ח פסוק ב' ועוד.</ref>. קורותיו מסופרות ב[[ספר מלכים]] ב', ב[[ספר ישעיהו]] וב[[ספר דברי הימים]]. מכונה על ידי [[ישעיהו]]: "פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום"<ref>ישעיהו ט ה, על פי סנהדרין צד ע"א.</ref>.		'''חזקיה''' ('''יחזקיהו''' או '''חזקיהו''') '''בן אחז''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] השלושה עשר (מ[[רחבעם]]). מלך ב[[ירושלים]] עשרים ותשע שנה, משנת 3199 עד שנת 3228 לבריאת העולם, בתקופת מלכותו של [[הושע בן אלה]] על [[ממלכת ישראל\|ישראל]], ובתקופת [[גלות עשרת השבטים]]. נחשב לאחד ממלכי יהודה הצדיקים ביותר (ראה להלן). אביו היה [[אחז בן יותם]] מלך יהודה הרשע, ואמו היתה אבי בת זכריהו (אביה בת זכריה)<ref>מקור:[[ספר מלכים]] ב', פרק י"ח פסוק ב' ועוד.</ref>. קורותיו מסופרות ב[[ספר מלכים]] ב', ב[[ספר ישעיהו]] וב[[ספר דברי הימים]]. מכונה על ידי [[ישעיהו]]: "פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום"<ref>ישעיהו ט ה, על פי סנהדרין צד ע"א.</ref>.
	==תולדותיו ופועלו כמלך==		==תולדותיו ופועלו כמלך==
	נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים לאחז. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד <ref>מקור: [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת יבמות]] פרק י' הלכה ז'.</ref>. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה [[דוד]] אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"<ref>מ"ב יח פס' ג' ופס' ח'</ref>. הוא דאג להסרת ה[[במה\|במות]], ה[[מצבה\|מצבות]] וה[[אשרה\|אשרות]]. כמו כן, כיתת את [[נחש הנחושת]] שעשה [[משה]] במדבר<ref>[[במדבר]] פרק כ"א פס' ט'</ref>, מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו [[עבודה זרה]]<ref>מקור: מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'</ref>. מרד במלך אשור<ref>מקור: מלכים ב' יח ז</ref>. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו ב[[ארץ ישראל]] בתקופתו. הוא גירר את עצמות אביו הרשע כדי שיתבזה, וגנז ספר רפואות שמנע מהעם ~~להכינע~~ לה' בזמן מחלתם, והודו לו חכמים על שני אלו ועל כיתות נחש הנחושת<ref>פסחים נ"ו ע"א, [[מסכת ברכות]] י' ע"ב</ref>. הנביאים בתקופתו היו [[הושע]], [[ישעיהו]], [[עמוס]] ו[[מיכה]]. [[הכהן הגדול]] בתקופתו היה עזריה בן יוחנן.		נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים לאחז. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד <ref>מקור: [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת יבמות]] פרק י' הלכה ז'.</ref>. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה [[דוד]] אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"<ref>מ"ב יח פס' ג' ופס' ח'</ref>. הוא דאג להסרת ה[[במה\|במות]], ה[[מצבה\|מצבות]] וה[[אשרה\|אשרות]]. כמו כן, כיתת את [[נחש הנחושת]] שעשה [[משה]] במדבר<ref>[[במדבר]] פרק כ"א פס' ט'</ref>, מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו [[עבודה זרה]]<ref>מקור: מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'</ref>. מרד במלך אשור<ref>מקור: מלכים ב' יח ז</ref>. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו ב[[ארץ ישראל]] בתקופתו. הוא גירר את עצמות אביו הרשע כדי שיתבזה, וגנז ספר רפואות שמנע מהעם להיכנע לה' בזמן מחלתם, והודו לו חכמים על שני אלו ועל כיתות נחש הנחושת<ref>פסחים נ"ו ע"א, [[מסכת ברכות]] י' ע"ב</ref>. הנביאים בתקופתו היו [[הושע]], [[ישעיהו]], [[עמוס]] ו[[מיכה]]. [[הכהן הגדול]] בתקופתו היה עזריה בן יוחנן.
	===הרבצת התורה===		===הרבצת התורה===
	חז"ל מספרים שחזקיהו נעץ חרב על פתחו של בית המדרש ואמר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, ובאמת מדן ועד באר שבע לא נמצא ילד שלא היה בקיא בהלכות טומאה וטהרה<ref>מקור:סנהדרין צ"ד ע"ב</ref>. וכשהיה רואה סדרן טוב, היה מביא אותו לעיר וכן כשהיה רואה שונה הלכות<ref>מקור: מדרש שוחר טוב פרק ז' ה'. וצריך עיון מהו סדרן טוב.</ref>. כמו כן, שלח רצים בכל הממלכה לעורר את העם להקריב [[קרבן פסח]] בירושלים<ref> מקור: דברי הימים ב פרק ל</ref>.		חז"ל מספרים שחזקיהו נעץ חרב על פתחו של בית המדרש ואמר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, ובאמת מדן ועד באר שבע לא נמצא ילד שלא היה בקיא בהלכות טומאה וטהרה<ref>מקור:סנהדרין צ"ד ע"ב</ref>. וכשהיה רואה סדרן טוב, היה מביא אותו לעיר וכן כשהיה רואה שונה הלכות<ref>מקור: מדרש שוחר טוב פרק ז' ה'. וצריך עיון מהו סדרן טוב.</ref>. כמו כן, שלח רצים בכל הממלכה לעורר את העם להקריב [[קרבן פסח]] בירושלים<ref> מקור: דברי הימים ב פרק ל</ref>.

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: במקום בצגובה - בתגובה

2016-04-04T17:38:03Z

במקום בצגובה - בתגובה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:38, 4 באפריל 2016
שורה 8:		שורה 8:
	בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>.		בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>.

	לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (~~כפי~~ שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. ~~בצגובה~~ אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה\|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב.		לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כ�י שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בתגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה\|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב.
	שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>.		שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>.
	רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה\|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.		רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה\|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.

Mishehu: /* חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים */

2013-06-08T20:17:00Z

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:17, 8 ביוני 2013
שורה 22:		שורה 22:
	חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.		חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.

	ב"מנסרת סנחריב" (כתובת שנכתבה ע"י האשוריים בתקופת חזקיהו, עותק אחד נמצא כיום במוזיאון הישראלי בירושלים)נאמר:		ב"מנסרת סנחריב" (כתובת שנכתבה ע"י האשוריים בתקופת חזקיהו, עותק אחד נמצא כיום במוזיאון הישראלי בירושלים) נאמר:
	{{ציטוטון\|ואשר '''לחזקיהו היהודי''' שלא נכנע לעולי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר, סביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי אותן. בסוללות כבושות, בכרי מוגשים, בהסתערות חיל רגלים. 200.150 נפש קטן וגדול איש ואשה, סוסים, פרשדים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומיניתי עם שללי. ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב"\|}}<ref>ראה ח' תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עורך ח"ה בן ששון, תל אביב תשכ"ט, עמ' 143</ref>.
			{{ציטוטון\|ואשר '''לחזקיהו היהודי''' שלא נכנע לעולי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר, סביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי אותן. בסוללות כבושות, בכרי מוגשים, בהסתערות חיל רגלים. 200.150 נפש קטן וגדול איש ואשה, סוסים, פרשדים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומיניתי עם שללי. ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב"\|}}<ref>ראה ח' תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עורך ח"ה בן ששון, תל אביב תשכ"ט, עמ' 143</ref>.

	תיאורי הכתובת תואמים היטב את התיאור המקראי. תפישת 46 ערים בצורות, כלשון הכתובת תואמים את לשון המקרא: "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם" (מלכ"ב י"ח, יג; ישעיהו ל"ו, א). לשון הכתובת "ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב", מזכירה את דברי ישעיהו הנביא: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גנון והציל פסוח והמליט" (ל"א, ו)<ref>ד"ר יהושפט נבו, במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/ktovot.htm כתובות מספרות].</ref>.		תיאורי הכתובת תואמים היטב את התיאור המקראי. תפישת 46 ערים בצורות, כלשון הכתובת תואמים את לשון המקרא: "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם" (מלכ"ב י"ח, יג; ישעיהו ל"ו, א). לשון הכתובת "ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב", מזכירה את דברי ישעיהו הנביא: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גנון והציל פסוח והמליט" (ל"א, ו)<ref>ד"ר יהושפט נבו, במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/ktovot.htm כתובות מספרות].</ref>.

Mishehu: /* חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים */ הוספה

2013-06-08T20:15:46Z

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים: הוספה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:15, 8 ביוני 2013
שורה 21:		שורה 21:
	[[תמונה:Shiloach.jpg\|left\|thumb\|250px\| כתובת השילוח. המקור:ויקישיתוף]]		[[תמונה:Shiloach.jpg\|left\|thumb\|250px\| כתובת השילוח. המקור:ויקישיתוף]]
	חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.		חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.

			ב"מנסרת סנחריב" (כתובת שנכתבה ע"י האשוריים בתקופת חזקיהו, עותק אחד נמצא כיום במוזיאון הישראלי בירושלים)נאמר:
			{{ציטוטון\|ואשר '''לחזקיהו היהודי''' שלא נכנע לעולי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר, סביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי אותן. בסוללות כבושות, בכרי מוגשים, בהסתערות חיל רגלים. 200.150 נפש קטן וגדול איש ואשה, סוסים, פרשדים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומיניתי עם שללי. ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב"\|}}<ref>ראה ח' תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עורך ח"ה בן ששון, תל אביב תשכ"ט, עמ' 143</ref>.
			תיאורי הכתובת תואמים היטב את התיאור המקראי. תפישת 46 ערים בצורות, כלשון הכתובת תואמים את לשון המקרא: "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם" (מלכ"ב י"ח, יג; ישעיהו ל"ו, א). לשון הכתובת "ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב", מזכירה את דברי ישעיהו הנביא: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גנון והציל פסוח והמליט" (ל"א, ו)<ref>ד"ר יהושפט נבו, במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/ktovot.htm כתובות מספרות].</ref>.

	גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור\|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}}) מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>.		גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור\|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}}) מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>.

Mishehu: /* חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים */ הוסםת תמונה

2013-04-23T00:40:05Z

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים: הוסםת תמונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:40, 23 באפריל 2013
שורה 19:		שורה 19:

	==חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים==		==חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים==
			[[תמונה:Shiloach.jpg\|left\|thumb\|250px\| כתובת השילוח. המקור:ויקישיתוף]]
	חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.		חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.

Mishehu: /* רוא גם*/

2013-03-14T10:05:11Z

רוא גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 14 במרץ 2013
שורה 26:		שורה 26:
	גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>.		גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>.

			==ראו גם==
			*[[ארכיאולוגיה מקראית]]
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*הרב אליהו מנחם גויטיין, '''דמויות בתנ"ך לאורם של חז"ל''', כרך א', הוצאת משאבים, ירושלים תש"ס.		*הרב אליהו מנחם גויטיין, '''דמויות בתנ"ך לאורם של חז"ל''', כרך א', הוצאת משאבים, ירושלים תש"ס.
	*הרב יש"י חסידה, '''אישי התנ"ך באספקרליא של חז"ל'''		*הרב יש"י חסידה, '''אישי התנ"ך באספקרליא של חז"ל'''

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references/>		<references/>

Mishehu: /* חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים */

2013-03-14T10:02:06Z

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:02, 14 במרץ 2013
שורה 22:		שורה 22:
	חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.		חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.

	גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור\|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}})~~</ref>~~ מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>.		גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור\|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}}) מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>.

	גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>.		גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>.

Mishehu: חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים

2013-03-14T09:59:32Z

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:59, 14 במרץ 2013
שורה 17:		שורה 17:

	חזקיהו נפטר בירושלים בשנת 3228. תחתיו מולך בנו הרשע [[מנשה]].		חזקיהו נפטר בירושלים בשנת 3228. תחתיו מולך בנו הרשע [[מנשה]].

			==חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים==

			חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>.

			גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור\|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}})</ref> מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>.

			גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

אברהם אליצור ב־12:28, 22 במאי 2012

2012-05-22T12:28:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:28, 22 במאי 2012
שורה 28:		שורה 28:

	[[קטגוריה:מלכי יהודה]]		[[קטגוריה:מלכי יהודה]]
			[[קטגוריה: מלכי בית דוד]]