חזקה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* חזקה (דמעיקרא) */

2019-06-17T13:31:14Z

חזקה (דמעיקרא)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:31, 17 ביוני 2019
שורה 15:		שורה 15:
	חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון\| אוקי מילתא אחזקיה}}.		חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון\| אוקי מילתא אחזקיה}}.

	התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב}} ותוספות שם.}}.		התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב ותוספות שם.}}.

	בחזקה זו קיימים, למעשה, שני חלקים: [[חזקת הגוף]], שהיא חזקה מציאותית, האומרת כי מציאות לא השתנתה אם לא ידוע אחרת, ו[[חזקת הדין]], האומרת כי דינו של דבר מסוים, לא השתנה כל עוד לא ידוע אחרת. שתי חזקות אלו, מכונות לרוב "חזקה דמעיקרא" או "חזקה קמייתא"{{הערה\|[[שב שמעתתא]] א-כ.}}.		בחזקה זו קיימים, למעשה, שני חלקים: [[חזקת הגוף]], שהיא חזקה מציאותית, האומרת כי מציאות לא השתנתה אם לא ידוע אחרת, ו[[חזקת הדין]], האומרת כי דינו של דבר מסוים, לא השתנה כל עוד לא ידוע אחרת. שתי חזקות אלו, מכונות לרוב "חזקה דמעיקרא" או "חזקה קמייתא"{{הערה\|[[שב שמעתתא]] א-כ.}}.

Wikiboss: /* חזקה (דמעיקרא) */

2019-06-17T13:27:49Z

חזקה (דמעיקרא)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:27, 17 ביוני 2019
שורה 13:		שורה 13:

	== חזקה (דמעיקרא) ==		== חזקה (דמעיקרא) ==
	חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון אוקי מילתא אחזקיה}}.		חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון\| אוקי מילתא אחזקיה}}.

	התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב}} ותוספות שם.}}.		התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב}} ותוספות שם.}}.

2.55.186.25: /* דוגמאות */

2017-11-08T07:14:01Z

דוגמאות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:14, 8 בנובמבר 2017
שורה 189:		שורה 189:
	==== דוגמאות ====		==== דוגמאות ====
	* [[שליח ציבור]] - אדם שהתפלל לפני התיבה, תפילה מסוימת, שלוש פעמים{{הערה\|סידור יעב"ץ, סוף דיני תקיעת שופר}} רצופות (כגון: [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]]), אי אפשר למנוע ממנו להתפלל תפילה זאת כשליח ציבור, מעתה ועד עולם{{הערה\|שם=שופר\|עד סוף חייו, או עד שהוא מסוגל מבחינת בריאותו או עד שנמצא בו פסול}}.		* [[שליח ציבור]] - אדם שהתפלל לפני התיבה, תפילה מסוימת, שלוש פעמים{{הערה\|סידור יעב"ץ, סוף דיני תקיעת שופר}} רצופות (כגון: [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]]), אי אפשר למנוע ממנו להתפלל תפילה זאת כשליח ציבור, מעתה ועד עולם{{הערה\|שם=שופר\|עד סוף חייו, או עד שהוא מסוגל מבחינת בריאותו או עד שנמצא בו פסול}}.
	* [[תקיעת ~~שופרבעל תוקע~~]] - מי שתקע בשופר, בימים נוראים, באותו בית כנסת ברציפות, במשך שלוש שנים. לא ניתן למנוע ממנו את מצוות התקיעה בבית הכנסת, מעתה ועד עולם{{הערה\|שם=שופר\|עד סוף חייו, או עד שהוא מסוגל מבחינת בריאותו או עד שנמצא בו פסול}}.		* [[תקיעת שופר]] - מי שתקע בשופר, בימים נוראים, באותו בית כנסת ברציפות, במשך שלוש שנים. לא ניתן למנוע ממנו את מצוות התקיעה בבית הכנסת, מעתה ועד עולם{{הערה\|שם=שופר\|עד סוף חייו, או עד שהוא מסוגל מבחינת בריאותו או עד שנמצא בו פסול}}.

	==== זכייה בירושה ====		==== זכייה בירושה ====
	האחרונים נחלקו האם חזקת מצוות היא כשררה או לא, וכפועל יוצא מכך האם חזקת המצווה עוברת בירושה. לשיטת הסוברים שהיא כשררה, עוברת חזקת המצוות בירושה, ולשיטת הסוברים שאין חזקת מצוות כשררה, אין היא עוברת בירושה.		האחרונים נחלקו האם חזקת מצוות היא כשררה או לא, וכפועל יוצא מכך האם חזקת המצווה עוברת בירושה. לשיטת הסוברים שהיא כשררה, עוברת חזקת המצוות בירושה, ולשיטת הסוברים שאין חזקת מצוות כשררה, אין היא עוברת בירושה.

למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */

2012-10-11T07:24:22Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 11 באוקטובר 2012
שורה 213:		שורה 213:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* יוסף דב ~~סולוביצ’יק~~, בגדר חזקת קרקעות, בתוך: ~~'''~~שעלי דעת~~'''~~, ו, תשמ"ט, עמ' 111-117		* [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ’יק]], '''בגדר חזקת קרקעות''', בתוך: שעלי דעת, ו, תשמ"ט, עמ' 111-117
	* [[נחום אליעזר רבינוביץ']], מושג החזקה כהוכחה משפטית במשנת הרמב"ם, בתוך: ~~'''~~הגיון~~'''~~, ד, תשנ"ז, עמ' 73-76		* [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], '''מושג החזקה כהוכחה משפטית במשנת הרמב"ם''', בתוך: הגיון, ד, תשנ"ז, עמ' 73-76
	*ה[[אנציקלופדיה התלמודית]], חלקים י"ג, י"ד		* ה[[אנציקלופדיה התלמודית]], חלקים י"ג-י"ד

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

למאי נ"מ?: /* חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו */

2012-10-11T07:21:55Z

חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:21, 11 באוקטובר 2012
שורה 88:		שורה 88:
	==חזקות אחרות==		==חזקות אחרות==
	=== חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו ===		=== חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו ===
	כלל זה מסייע בידינו לפסוק כלפי אדם בדינים שונים:		כלל זה מסייע בידינו לפסוק כלפי אדם בדינים שונים{{הערה\|ראו עוד בנוגע לחזקות מסוג זה: [[חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה]], [[חזקה אין אדם מתפייס במומין]], [[חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]].}}:
	* בדיני נאמנות כגון: חזקה ש[[אין אדם חוטא ולא לו]], כלומר: אין לחשוד באדם שיעבור עבירה כשאין לו עצמו תועלת בדבר אלא רק עבור אחרים.		* בדיני נאמנות כגון: חזקה ש[[אין אדם חוטא ולא לו]], כלומר: אין לחשוד באדם שיעבור עבירה כשאין לו עצמו תועלת בדבר אלא רק עבור אחרים.
	* בבירור ספקות כגון: "חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן"{{~~הערה~~\| עירובין\|לב א}}. חז"ל הבחינו בין חבר (תלמיד חכם) לבין עם הארץ. בעוד שעם הארץ חשוד על ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]] (אינו מקפיד לעשר פירות וירקות), ועל כן פרי שנתן עם הארץ יש לעשרו משום ספק, חבר אינו נותן פרי לחברו מבלי שייעשרנו תחילה, ועל כן חבר ש[[מוות\|נפטר]], והשאיר אחריו פירות, '''חזקה''' שהם מעושרים.		* בבירור ספקות כגון: "חזקה על [[חבר]] שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן" {{מקור\|בבלי:עירובין לב א$עירובין לב.\|כן}}. חז"ל הבחינו בין חבר (תלמיד חכם) לבין [[עם הארץ]]. בעוד שעם הארץ חשוד על ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]] (אינו מקפיד לעשר פירות וירקות), ועל כן פרי שנתן עם הארץ יש לעשרו משום ספק, חבר אינו נותן פרי לחברו מבלי שייעשרנו תחילה, ועל כן חבר ש[[מוות\|נפטר]], והשאיר אחריו פירות, '''חזקה''' שהם מעושרים.
	* כהוכחה על דרך השלילה כגון: אדם ה[[מודה במקצת\|מודה בחלק מחובו לאדם אחר]], מחייבים אותו להישבע שהוא דובר אמת, ולא מאמינים לו מדין [[מיגו]], שיכול לטעון טענה טובה יותר, ולכפור בחוב כולו. כי באמת לא יכול לעשות כן, כי "~~חזקה ש~~[[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ~~אין~~ אדם מעיז פניו כלפי בעל חובו]]"{{~~הערה~~\|גיטין נא ב}}~~{{הערה\|ראו עוד בנוגע לחזקות מסוג זה:~~ [[~~חזקה אין אדם חוטא ולא לו~~]], [[~~חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה~~]]~~, [[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו~~[[, [[חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו~~]], [[~~חזקה ~~אין~~ אדם ~~מתפייס במומין~~]], [[~~חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות~~]]~~.}}~~.		* כהוכחה על דרך השלילה כגון: אדם ה[[מודה במקצת\|מודה בחלק מחובו לאדם אחר]], מחייבים אותו להישבע שהוא דובר אמת, ולא מאמינים לו מדין [[מיגו]], שיכול לטעון טענה טובה יותר, ולכפור בחוב כולו. כי באמת לא יכול לעשות כן, כי "[[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו\|חזקה שאין אדם מעיז פניו כלפי בעל חובו]]" {{מקור\|בבלי:גיטין נא ב$גיטין נא:\|כן}}.
			* ב[[דיני נפשות]] - [[גנב]] ה[[בא במחתרת]] מותר להורגו בשעת הגניבה, שכן הגנב יודע שבעל הבית יתנגד למעשהו - "[[חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו\|חזקה שאין אדם מעמיד עצמו (- עומד בצד, שותק) על ממונו (שנגזל)]]"{{הערה\|חזקה זו ייחודית בכך, שאנו מניחים שהיא במודעות של הגנב, והוא לוקח אותה בחשבון ומכוחה מתכנן את מעשיו.}} {{מקור\|בבלי:יומא פה ב$יומא פה:\|כן}}, ולכן מתכנן מראש להרוג אותו, ו[[הבא להרגך השכם להרגו]].

	=== חזקה על פי המוסכם בין בני המקום ===		=== חזקה על פי המוסכם בין בני המקום ===

טישיו: /* חזקות אחרות */

2012-10-11T02:51:55Z

חזקות אחרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:51, 11 באוקטובר 2012
שורה 91:		שורה 91:
	* בדיני נאמנות כגון: חזקה ש[[אין אדם חוטא ולא לו]], כלומר: אין לחשוד באדם שיעבור עבירה כשאין לו עצמו תועלת בדבר אלא רק עבור אחרים.		* בדיני נאמנות כגון: חזקה ש[[אין אדם חוטא ולא לו]], כלומר: אין לחשוד באדם שיעבור עבירה כשאין לו עצמו תועלת בדבר אלא רק עבור אחרים.
	* בבירור ספקות כגון: "חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן"{{הערה\| עירובין\|לב א}}. חז"ל הבחינו בין חבר (תלמיד חכם) לבין עם הארץ. בעוד שעם הארץ חשוד על ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]] (אינו מקפיד לעשר פירות וירקות), ועל כן פרי שנתן עם הארץ יש לעשרו משום ספק, חבר אינו נותן פרי לחברו מבלי שייעשרנו תחילה, ועל כן חבר ש[[מוות\|נפטר]], והשאיר אחריו פירות, '''חזקה''' שהם מעושרים.		* בבירור ספקות כגון: "חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן"{{הערה\| עירובין\|לב א}}. חז"ל הבחינו בין חבר (תלמיד חכם) לבין עם הארץ. בעוד שעם הארץ חשוד על ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]] (אינו מקפיד לעשר פירות וירקות), ועל כן פרי שנתן עם הארץ יש לעשרו משום ספק, חבר אינו נותן פרי לחברו מבלי שייעשרנו תחילה, ועל כן חבר ש[[מוות\|נפטר]], והשאיר אחריו פירות, '''חזקה''' שהם מעושרים.
	* כהוכחה על דרך השלילה כגון: אדם ה[[מודה במקצת\|מודה בחלק מחובו לאדם אחר]], מחייבים אותו להישבע שהוא דובר אמת, ולא מאמינים לו מדין [[מיגו]], שיכול לטעון טענה טובה יותר, ולכפור בחוב כולו. כי באמת לא יכול לעשות כן, כי "חזקה ש[[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אין אדם מעיז פניו כלפי בעל חובו]]"{{הערה\|גיטין נא ב}}{{הערה\|ראו עוד בנוגע לחזקות מסוג זה: [[חזקה אין אדם חוטא ולא לו]], [[חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה]], [[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, [[חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו]], [[חזקה אין אדם מתפייס במומין]], [[חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]].		* כהוכחה על דרך השלילה כגון: אדם ה[[מודה במקצת\|מודה בחלק מחובו לאדם אחר]], מחייבים אותו להישבע שהוא דובר אמת, ולא מאמינים לו מדין [[מיגו]], שיכול לטעון טענה טובה יותר, ולכפור בחוב כולו. כי באמת לא יכול לעשות כן, כי "חזקה ש[[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אין אדם מעיז פניו כלפי בעל חובו]]"{{הערה\|גיטין נא ב}}{{הערה\|ראו עוד בנוגע לחזקות מסוג זה: [[חזקה אין אדם חוטא ולא לו]], [[חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה]], [[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו[[, [[חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו]], [[חזקה אין אדם מתפייס במומין]], [[חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]].}}.

	=== חזקה על פי המוסכם בין בני המקום ===		=== חזקה על פי המוסכם בין בני המקום ===

טישיו: /* חזקת חיים */

2012-10-11T02:51:35Z

חזקת חיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:51, 11 באוקטובר 2012
שורה 75:		שורה 75:
	* דוגמה ראשונה - "בת ישראל שנישאת לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה, בחזקת שהוא קיים"{{הערה\| משנה גיטין ג ג}}.		* דוגמה ראשונה - "בת ישראל שנישאת לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה, בחזקת שהוא קיים"{{הערה\| משנה גיטין ג ג}}.
	:'''הסבר:''' לגבי [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] נאמר: "וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ"{{הערה\|[[ויקרא]], פרק כ"ב, פסוק י'}}. כלומר רק הכהן רשאי לאכול תרומה{{הערה\|[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות תרומות, פרק ו' הלכה ה'}}. בת ישראל (שאינה בת כהן) כשהיא נישאת לכהן, רשאית לאכול תרומה כמו בעלה. אם בעלה מת, היא רשאית להמשיך לאכול תרומה משום ילדיה הכהנים. אך אם בעלה מת טרם שנולדו להם ילדים, פגה זכאותה לאכול תרומה. אומרת לנו המשנה שאם בעלה נסע לחו"ל, ולא חזר כבר זמן רב, אך אין עדות שהוא מת, הרי הוא בחזקת חי, ואשתו זכאית להמשיך לאכול תרומה, כל עוד לא התקבלה עדות שהוא מת.		:'''הסבר:''' לגבי [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] נאמר: "וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ"{{הערה\|[[ויקרא]], פרק כ"ב, פסוק י'}}. כלומר רק הכהן רשאי לאכול תרומה{{הערה\|[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות תרומות, פרק ו' הלכה ה'}}. בת ישראל (שאינה בת כהן) כשהיא נישאת לכהן, רשאית לאכול תרומה כמו בעלה. אם בעלה מת, היא רשאית להמשיך לאכול תרומה משום ילדיה הכהנים. אך אם בעלה מת טרם שנולדו להם ילדים, פגה זכאותה לאכול תרומה. אומרת לנו המשנה שאם בעלה נסע לחו"ל, ולא חזר כבר זמן רב, אך אין עדות שהוא מת, הרי הוא בחזקת חי, ואשתו זכאית להמשיך לאכול תרומה, כל עוד לא התקבלה עדות שהוא מת.
	* דוגמה שנייה - "המביא [[גט]], והניחו [[זקנה\|זקן]] או [[חולה]] - נותנו לה, בחזקת שהוא קיים"~~{{הערה\|שם=מזהה}}~~.		* דוגמה שנייה - "המביא [[גט]], והניחו [[זקנה\|זקן]] או [[חולה]] - נותנו לה, בחזקת שהוא קיים".
	:'''הסבר:''' בדוגמה זאת מאריכה המשנה את גבולות החזקה. מדובר באדם החי בחו"ל ושולח גט לאשתו שבארץ. השליח עזב את הבעל בחו"ל, כשהוא זקן וחולה, וסיכוייו למות גדולים. עם כל זאת, אומרת המשנה שכל עוד לא נתקבלה עדות אחרת, הבעל בחזקת חי, והאישה גרושה.		:'''הסבר:''' בדוגמה זאת מאריכה המשנה את גבולות החזקה. מדובר באדם החי בחו"ל ושולח גט לאשתו שבארץ. השליח עזב את הבעל בחו"ל, כשהוא זקן וחולה, וסיכוייו למות גדולים. עם כל זאת, אומרת המשנה שכל עוד לא נתקבלה עדות אחרת, הבעל בחזקת חי, והאישה גרושה.
	:רש"י מסביר שהמשנה מדברת בזקן עד גיל 80, אבל מי שעבר גיל זה כבר אין לו חזקת חיים. כן מפרש רש"י שהמשנה עוסקת בחולה אך לא ב[[שכיב מרע\|גוסס]].		:רש"י מסביר שהמשנה מדברת בזקן עד גיל 80, אבל מי שעבר גיל זה כבר אין לו חזקת חיים. כן מפרש רש"י שהמשנה עוסקת בחולה אך לא ב[[שכיב מרע\|גוסס]].

טישיו: /* חזקת כשרות */

2012-10-11T02:49:46Z

חזקת כשרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 11 באוקטובר 2012
שורה 141:		שורה 141:
	* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות פב}}.		* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות פב}}.
	* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.		* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.
	* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}~~{{הערה\|ראו עוד [[חזקת כשרות]]~~.		* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}.

	=== חזקת מטלטלין ===		=== חזקת מטלטלין ===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חזקת מטלטלין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חזקת מטלטלין]]}}

טישיו: /* חזקת כשרות */

2012-10-11T02:49:15Z

חזקת כשרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 11 באוקטובר 2012
שורה 139:		שורה 139:

	בכלל של חזקת כשרות משתמשים בדיני אישות, בדיני איסורים ובעדות.		בכלל של חזקת כשרות משתמשים בדיני אישות, בדיני איסורים ובעדות.
	* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות\|פב}}.		* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות פב}}.
	* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.		* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.
	* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}{{הערה\|ראו עוד [[חזקת כשרות]].		* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}{{הערה\|ראו עוד [[חזקת כשרות]].

טישיו: /* חזקה עקב מאורע החוזר ונשנה כמה פעמים */

2012-10-11T02:48:35Z

חזקה עקב מאורע החוזר ונשנה כמה פעמים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:48, 11 באוקטובר 2012
שורה 132:		שורה 132:
	*בנושא [[וסת]] והלכות [[נידה]] נקבע, כי אישה שנקבעה כנידה ביום קבוע, במשך שלוש פעמים, שלכולם מכנה משותף, למשל יום בחודש, נקבע יום זה כיום הווסת, ואסור לקיים יחסים אתה באותו יום (ולילה קודם - או להיפך). בכך נקבעה ההלכה כרבן שמעון, שכן הכלל אומר כי ספק איסור של חכמים - יש להקל בו ולא להחמיר{{הערה\|המאירי שם}}.		*בנושא [[וסת]] והלכות [[נידה]] נקבע, כי אישה שנקבעה כנידה ביום קבוע, במשך שלוש פעמים, שלכולם מכנה משותף, למשל יום בחודש, נקבע יום זה כיום הווסת, ואסור לקיים יחסים אתה באותו יום (ולילה קודם - או להיפך). בכך נקבעה ההלכה כרבן שמעון, שכן הכלל אומר כי ספק איסור של חכמים - יש להקל בו ולא להחמיר{{הערה\|המאירי שם}}.

	בנוסף, נחלקו הראשונים, האם חזקת קרקעות היא חזקה הקשורה במחלוקת רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, או שמא הכול מודים בה{{הערה\|ראו עוד בנושא זה ב[[\|חזקת שלוש פעמים}}, ו[[\|חזקת שלוש שנים}}.		בנוסף, נחלקו הראשונים, האם חזקת קרקעות היא חזקה הקשורה במחלוקת רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, או שמא הכול מודים בה{{הערה\|ראו עוד בנושא זה ב[[חזקת שלוש פעמים]], ו[[חזקת שלוש שנים]]}}.

	=== חזקת כשרות ===		=== חזקת כשרות ===

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:31, 17 ביוני 2019
שורה 15:		שורה 15:
	חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון\| אוקי מילתא אחזקיה}}.		חזקה (דמעיקרא) היא אחת מהחזקות הבסיסיות, וכאשר מוזכר המונח "חזקה" במקורות ההלכתיים ללא תיאור נוסף, הכוונה היא בדרך כלל לחזקה זו. משמעה של חזקה זו היא שכאשר לא ידוע מעמדו של דבר מסוים בהווה, מניחים שהוא נותר במעמדו הידוע האחרון, כל עוד אין ידיעה על כך שמעמדו השתנה. התלמוד מציין עיקרון זה במילים: "העמד דבר על חזקתו"{{הערה\|חולין נג א}} ב[[ארמית]]: {{ציטוטון\| אוקי מילתא אחזקיה}}.

	התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב}} ותוספות שם.}}.		התלמוד מסיק חזקה זו מפרשת [[נגעי בתים]] בתורה, מכך שה[[כהן]] מכריז על הסגרת בית שיש בו [[צרעת הבתים\|צרעת]] בהיותו מחוץ לבית, אף שבעת ההכרזה הוא אינו יכול לוודא שאכן המצב מצדיק הסגרה. את ההסגרה הוא מבצע על סמך מה שהוא ראה בבית קודם להכרזה, והכהן אינו צריך לחשוש שמא בזמן שחלף מהיציאה מהבית ועד ההכרזה, השתנה הנגע, ושוב הבית אינו מחויב הסגר{{הערה\|חולין יב ותוספות שם.}}.

	בחזקה זו קיימים, למעשה, שני חלקים: [[חזקת הגוף]], שהיא חזקה מציאותית, האומרת כי מציאות לא השתנתה אם לא ידוע אחרת, ו[[חזקת הדין]], האומרת כי דינו של דבר מסוים, לא השתנה כל עוד לא ידוע אחרת. שתי חזקות אלו, מכונות לרוב "חזקה דמעיקרא" או "חזקה קמייתא"{{הערה\|[[שב שמעתתא]] א-כ.}}.		בחזקה זו קיימים, למעשה, שני חלקים: [[חזקת הגוף]], שהיא חזקה מציאותית, האומרת כי מציאות לא השתנתה אם לא ידוע אחרת, ו[[חזקת הדין]], האומרת כי דינו של דבר מסוים, לא השתנה כל עוד לא ידוע אחרת. שתי חזקות אלו, מכונות לרוב "חזקה דמעיקרא" או "חזקה קמייתא"{{הערה\|[[שב שמעתתא]] א-כ.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:51, 11 באוקטובר 2012
שורה 75:		שורה 75:
	* דוגמה ראשונה - "בת ישראל שנישאת לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה, בחזקת שהוא קיים"{{הערה\| משנה גיטין ג ג}}.		* דוגמה ראשונה - "בת ישראל שנישאת לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה, בחזקת שהוא קיים"{{הערה\| משנה גיטין ג ג}}.
	:'''הסבר:''' לגבי [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] נאמר: "וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ"{{הערה\|[[ויקרא]], פרק כ"ב, פסוק י'}}. כלומר רק הכהן רשאי לאכול תרומה{{הערה\|[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות תרומות, פרק ו' הלכה ה'}}. בת ישראל (שאינה בת כהן) כשהיא נישאת לכהן, רשאית לאכול תרומה כמו בעלה. אם בעלה מת, היא רשאית להמשיך לאכול תרומה משום ילדיה הכהנים. אך אם בעלה מת טרם שנולדו להם ילדים, פגה זכאותה לאכול תרומה. אומרת לנו המשנה שאם בעלה נסע לחו"ל, ולא חזר כבר זמן רב, אך אין עדות שהוא מת, הרי הוא בחזקת חי, ואשתו זכאית להמשיך לאכול תרומה, כל עוד לא התקבלה עדות שהוא מת.		:'''הסבר:''' לגבי [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] נאמר: "וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ"{{הערה\|[[ויקרא]], פרק כ"ב, פסוק י'}}. כלומר רק הכהן רשאי לאכול תרומה{{הערה\|[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות תרומות, פרק ו' הלכה ה'}}. בת ישראל (שאינה בת כהן) כשהיא נישאת לכהן, רשאית לאכול תרומה כמו בעלה. אם בעלה מת, היא רשאית להמשיך לאכול תרומה משום ילדיה הכהנים. אך אם בעלה מת טרם שנולדו להם ילדים, פגה זכאותה לאכול תרומה. אומרת לנו המשנה שאם בעלה נסע לחו"ל, ולא חזר כבר זמן רב, אך אין עדות שהוא מת, הרי הוא בחזקת חי, ואשתו זכאית להמשיך לאכול תרומה, כל עוד לא התקבלה עדות שהוא מת.
	* דוגמה שנייה - "המביא [[גט]], והניחו [[זקנה\|זקן]] או [[חולה]] - נותנו לה, בחזקת שהוא קיים"~~{{הערה\|שם=מזהה}}~~.		* דוגמה שנייה - "המביא [[גט]], והניחו [[זקנה\|זקן]] או [[חולה]] - נותנו לה, בחזקת שהוא קיים".
	:'''הסבר:''' בדוגמה זאת מאריכה המשנה את גבולות החזקה. מדובר באדם החי בחו"ל ושולח גט לאשתו שבארץ. השליח עזב את הבעל בחו"ל, כשהוא זקן וחולה, וסיכוייו למות גדולים. עם כל זאת, אומרת המשנה שכל עוד לא נתקבלה עדות אחרת, הבעל בחזקת חי, והאישה גרושה.		:'''הסבר:''' בדוגמה זאת מאריכה המשנה את גבולות החזקה. מדובר באדם החי בחו"ל ושולח גט לאשתו שבארץ. השליח עזב את הבעל בחו"ל, כשהוא זקן וחולה, וסיכוייו למות גדולים. עם כל זאת, אומרת המשנה שכל עוד לא נתקבלה עדות אחרת, הבעל בחזקת חי, והאישה גרושה.
	:רש"י מסביר שהמשנה מדברת בזקן עד גיל 80, אבל מי שעבר גיל זה כבר אין לו חזקת חיים. כן מפרש רש"י שהמשנה עוסקת בחולה אך לא ב[[שכיב מרע\|גוסס]].		:רש"י מסביר שהמשנה מדברת בזקן עד גיל 80, אבל מי שעבר גיל זה כבר אין לו חזקת חיים. כן מפרש רש"י שהמשנה עוסקת בחולה אך לא ב[[שכיב מרע\|גוסס]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 11 באוקטובר 2012
שורה 141:		שורה 141:
	* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות פב}}.		* אישות - אישה שבעלה נסע לחו"ל, ולאחר 12 חודש ילדה אשתו. מחזיקים את האישה בחזקת כשרותה, ואומרים שהוולד נשתהה במעי אמו, ולא שהיא זינתה{{הערה\|יבמות פב}}.
	* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.		* איסורים - רמב"ם הלכות מאכלות אסורים: "המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן, והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג - הרי זה מותר, ואין צריך לשאול עליו, אף על פי שאינו מכירו, אלא יודע שהוא יהודי בלבד"{{הערה\|רמב"ם, הלכות מאכלות אסורים, פרק י"א, הלכה כ"ו}}.
	* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}~~{{הערה\|ראו עוד [[חזקת כשרות]]~~.		* עדות - רמב"ם הלכות קידוש החודש: "בראשונה, מקבלין עדות החודש מכל אדם מישראל, ש'''כל ישראל בחזקת כשרות''', עד שייוודע לך שזה פסול"{{הערה\|רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ב'}}.

	=== חזקת מטלטלין ===		=== חזקת מטלטלין ===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חזקת מטלטלין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חזקת מטלטלין]]}}